מעורב הופס ליום שלישי / מנחם לס

 

1. ללא פיל ג'קסון, כל אולם הסטייפלס סנטר היה שייך לקובי! 

*

כולם היו שם. אפילו אני לא יכולתי שלא להתרגש מחגיגת העלאת הגופיות מס' 8 שלו (החצי הראשון של הקריירה; 10 השנים הראשונות) וגופייה מס' 24 (10 השנים האחרונות.

איזה קובי היה טוב יותר, 8 או 24? קשה מאד להחליט. "האינסיידר" עשה השוואה של כמה עמודים והמסקנה שמס' 8 היה קצת יותר טוב בהגנה ומספר 24 היה קצת יותר טוב בהתקפה.

אבל כשהאינסיידר מספר לנו שמס' 24 קלע רק 78 נקודות יותר ממספר 8 (למרות שיעם מס' 8 הוא קלע את ה-81 שלו נגד טורונטו ב-2006) – אתה מתחיל להבין איזה שחקן אדיר הוא היה כשהוא מבלה 20 שנה בלייקרס, ורק 77 נקודות מפריד בין סך נקודותיו בחצי הראשון והשני.

הלייקרס חסכו מאיתנו את הצורך להעדיף את אחד המספרים על השני, והעלה את שניהם למרומי האולם לעולם ועד.

איזה ערב מרגש! מי לא היה שם? ביל ראסל – היריב האדיר מהסלטיקס שבזמנו הירוקים שלטו שלטון ללא מיצרין -…ג'רי ווסט…קרים עבדול ג'אבר..מג'יק….שקיל אוניל…ג'יימס וורת'…ועוד ועוד ועוד.

מג'יק הפליא במילותיו על קובי. ג'יני באס השמינה מעט, אבל בירכתה עברה בסדר.

ואז קובי.

קובי…ממש אלגנטי בלבושו. אלגנטי בדבריו. וכשהגופיות עלו למרומי האולם עיניו מלאו דמעות. איזה שחקן הוא היה, ועתה הוא הופך לאישיות ממש.

הקריירה של קובי היא הצגה בשתי מערכות. פיל ג'קסון החליט להישאר בחוותו במונטנה להאכיל את החזירים שלו, והוא החמיץ את כל חגיגת הפרישה של קובי. מצד שני, אולי ישנן לו סיבות שאנחנו לא יודעים עליהן והוא לא מעוניין לשתף אותנו בהן – זאת זכותו! לפי הלוס אנג'לס טיימס השניים בקשר 'טוב' היום.

אז בקריירה בת שתי מערכות – במערכה הראשונה הוא היה הסיידקיק הראשי של שקיל או'ניל בשלוש אליפויות. ואז, במערכה השנייה, הוא זכה בעוד שתיים כששקיל כבר איננו, והוא – קובי – הוא האנצ'ליטה הראשית.

.קובי היה אחד השחקנים ששנאתי יותר מכולם בגלל הארוגנטיות, היהירות, עזות הפנים, והשחצנות שלו. ושנאתי אותו עוד יותר בגלל  היכולת שלו, וה-HIGH FLYING, הסלאם דאנק שלו, הוינריות שבו, ווהחוצפה שבכל הווייתו.

ושנאתי אותו עוד יותר בגלל שבחיוכו היהיר הוא כאילו שידר ליריב, "כן, אני בנזונה חצוף, ואפילו אנוכי, אבל אני טוב יותר ממך, ואתה לא יכול לעשות מאומה בנידון".

הוא היה אתלט טוב, אבל לא מהטובים  ביותר. היה לו ניתור טוב, אבל היו מנתרים טובים ממנו. מה שהיה לקובי יותר מאשר לכל אחד אחר בזמנו היתה ראשית כל תשוקה ואהבה למשחק ההופס, ואז רצון כביר לנצח שרק למייקל ג'ורדן היה. קובי היה בעל תשוקה כזאת אדירה למשחק, ואז תשוקה עוד יותר גדולה לנצח, שהלהיטות, רעב, וממש צורך תאוותני לנצח שלו, עשו ממנו אויב שרצית לחסל.

משך כך כך הרבה שנים הוא חיסל אותך הרבה יותר מאשר אתה חיסלת אותו. רק היום, כשאני מסתכל אחורה, אני מבין איזה שחקן גדול הוא היה. היום אני לא שונא אותו. היום אני מבין שהשנאה היתה רק בגלל שהוא חיסל – הרבה פעמים במו ידיו – קבוצות שכה אהבתי, ואז בא חיוך העליונות המזוין שלא שפעם גרם לי כמעט לזרוק מאפרה על הטיווי שהעיזה להראות אותו.

הוא נתבע על אונס. המקרה הסתיים ב-MEDIATION. ז"א שהוא אף פעם לא נמצא אשם. הוא הואשם שגרם לעזיבתו של שקיל מהלייקרס. הוא הואשם באנוכיות בשנים האחרונות לשהייתו בלייקרס כשהוא חלב מהם עד הדולר האחרון, וכנראה בגללו הלייקרס צעדו אחורנית לפחות בשלוש שנותיו האחרונות שם ונפלו לבור שרק עתה הם מתחילים לצאת ממנו. כמעט בא לי לומר "קובי נתן וקובי לקח. יהיה שמו מבורך"!.

אבל לקובי סולחים הכל. עם כל התכונות שהזכרתי: ארוגנטיות, שחצנות, יהירות, ורגש עליונות, קובי אף פעם לא הצטייר לי כאדם רע. כל הEXTRAVAGANT  שבו היה תוצר ישר של תשוקתו הבלתי פוסקת לנצח ולהיות הטוב ביותר. למעשה היום אני רואה בו אפילו מין PUSSY-CAT עם תמימות מסוימת. הוא נראה לי עד היום הילד שלא  נגמר.

את המערכה הראשונה הוא שיחק בגופייה מס' 8. את המערכה השנייה הוא שיחק עם גופייה 24. איזה קובי היה טוב יותר, קובי מספר השמונה או קובי מספר העשרים וארבע? קשה להחליט. קובי מס' 8 היה יותר צעיר, יותר חסר סבלנות, יותר אתלטי. קובי מס' 24 היה יותר בוגר, יותר אחראי, יותר מנהיג. שניהם היו הטובים בליגה בתפקידם.

ישנה עוד נקודה שהיא מיוחדת רק לשני שחקנים – מייקל ג'ורדן וקובי. הכל אצלם היה אקסטרווגנטי ומופרז. שניהם עמדו כאילו מעל ומחוץ לכל הליגה. בתאוותם. בתשוקתם. בצורך לנצח ויהי מה. וגם בעליונותם. מייקל היה אתלט טוב מקובי וחזק הרבה ממנו. באתר הישן כתבתי ממש תזה על כך עם השוואות מכאן ועד הודעה חדשה, ומייקל תמיד יצא עליון. אבל קובי ישר מאחוריו. הם היו ממש, אבל ממש השחקנים הטובים ביותר, כל אחד בזמנו. לא היה להם יריב.

היום השחקן הטוב מכולם הוא לברון, אבל משום מה אין לו את ה-ACCOLADE שהיה למייקל או קובי. לברון הוא תמיד מעט מעל כולם, אבל ישנם רבים המעדיפים את סטפן קרי, ראסל ווסטברוק, ולפני 4-5 שנים את טים דנקן. ב'תקופת קובי' – במיוחד קובי מס' 8 בשנתיים האחרונות, וקובי מס' 24 בשנותיו הראשונות, לא היה לו יריב.

הערב הוא הפך לשחקן הראשון אי פעם עם שתי גופיות מאותה קבוצה העולות למרומי האולם, לעולמי עולמים. אז לקובי יש עכשיו לפחות דבר אחד בו הוא עליון על מייקל…

וכדי להיות הוגן לפיל ג'קסון, איש לא יודע את הסיבה האמיתית לאי הופעתו, אבל הוא צלצל למפרע לקובי ואמר לו שלצערו הוא לא יכול להגיע לחגיגה, ואיחל לקובי מזל טוב, חיים מאושרים, והביע את גאוותו בשחקן שאיתו הוא לקח 5 אליפויות. כולנו יודעים שבספר הביוגרפיה שלו ג'קסון מכנה את קובי "UNCOACHABLE" . אבל לפי הלוס אנג'לס טיימס השניים נמצאים היום בקשר, וקשר טוב.

2. השחקן המיוחד במינו המשתמש בסניקרס כמדיום-תקשורת נגד טראמפ

 

 

לברון הפך לשחקן ה-NBA פעיל ביותר בפוליטיקה ובזכויות האדם, קודם בסושיאל מדיה, וראיונות, ועתה בנעליו. למשחק נגד הווריורס ביום ראשון בערב הוא החליט לנעול סניקרס מהקו שלו "לברון15", סניקר לבנה על רגלו השמאלית ושחורה על רגלו הימנית. האיות של שני הסניקרים היה EQUALITY.

שלא כבמקרה של קיירי אירוינג עם ה"קיירי4" שלו, איש לא היה זקוק למפענח בכדור בדולח להבין את המסר שלו. הקריאה של לברון ג'יימס – קריאתו לשוויון בין לבנים ושחורים – זעקה השמיימה.

לאלה המעוניינים  לשמוע את מה שלברון אמר אחרי המשחק, אז הנה:

“We all know where we are right now, and we know who is at the helm here,” James said when asked about his choice of footwear after the Cavaliers’ 106-99 win . “Us as Americans, no matter the skin color, no matter the race, no matter who you are, I think we all have to understand that having equal rights and being able to stand for something and speak for something and keeping the conversation going [is important].

…

“Obviously, I’ve been very outspoken and well-spoken about the situation that’s going on at the helm here, and we’re not going to let one person dictate us, us as Americans, how beautiful and how powerful we are as a people. Equality is all about understanding our rights, understanding what we stand for and how powerful we are as men and women, black or white or Hispanic. It doesn’t matter your race, whatever the case may be, this is a beautiful country, and we’re never going to let one person dictate how beautiful and how powerful we are.”

אולי נעילת הסניקרס לא היתה ישירה, מענגת ואומנותית כמו השיר של סטיבי וונדר ופאול מקארת'י  בשירם אבוני ואייבורי (אני לא כזה חכם; זה נלקח מ'יאהו'), אבל זאת היתה רק דוגמה אחת נוספת להתכחשות שלו, לדחייה שלו,  ולהתנערותו מנשיאו שסירב להביע התנגדות, שלילה, והתרחקות מקבוצות ימניות קיצוניות העונדות צלבי קרס הפוכים ומצדיעות הצדעות נאציות, אחרי המהומות  בצ'רלוטסוויל.

בספטמבר הוא כינה את הנשיא "BUM" ולפני שלושה שבועות "צבוע" ו-"חסר מושג (CLUELESS) וחסר רגישות ביחסי אנוש.

*

I

סירובו של לברון לשהות במלון 'סו-הו' של הנשיא בדאונטאון מנהטן היה הקטליסט שקטע כל קשר עתידי בין 'ארגון טראמפ' וכל דבר שקשור לבראנד של לברון. ימים טובים הגיעו: הנשיא מתעסק עם שחקן כדורסל באותה רמה ובאותו מישור.

אני חייב להזכיר לכולכם שנשיא ארה"ב קרא לכל שחקני הפוטבול של ה-NFL שסירבו לעמוד בהשמעת ההמנון האמריקאי "SONS OF BITCHES" – 'בני זונות' –  כמו שאומרים החברים שלי מרמת השופט.

'נייקי' עכשיו מחוקה מכל דבר שהוא 'טראמפ'. לברון מחוק לעולם ועד מכל דבר שהוא 'טראמפ'.

אני מאמין שלברון עשה הכל בתום לב וברצון אמיתי למחאה, ולא כדי לזכות בעוד כותרות ודיו בעיתונים. אני חושב שמייקל ג'ורדן היה מעיז לעשות צעד כזה. אבל אולי אני טועה. לא לשכוח ש- 2017 רחוקה  20 שנה מ- 1997.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 77 תגובות

  2. קוין ג'ונסון

    19 דצמ 2017 07:57:44

    1) אם דניס רודמן הוא 10 בסולם הדביליות, ניתן ללברון 5.
    2) ללברון יש מה שאין לקובי – אופי עצמאי. אפשר לקרוא על המצח של קובי רצון לעקוף את ג'ורדן. זה השפיע גם על המשחק האגואיסטי שלו. לברון בד"כ חף מזה. לא תמיד.
    3) פול מקרטני, לא מקראתי.

  4. אסף

    19 דצמ 2017 08:33:09

    מעורב איכותי לפתוח אתו את הבוקר, מת על קובי ובעיניי האישיות שלו לאורך הרבה שנים הייתה לא פחות שנויה במחלוקת משל לברון,
    גם באגו מאניקיות שלו היה דמיון למייקל אגב.
    אני לפחות מאוד מעריך את המעורבות של לברון בתחומים שמעבר למשחק והבעת הדעות שלו גם אם אולי יפגעו בו תדמיתית.
    לא הרבה כוכבים בסדר גודל שלו במעמדו נוטים לעשות זאת.

  6. Berch

    19 דצמ 2017 09:14:16

    אחלה מעורב. קובי היה באמת יחד במינו.
    לגבי לברון…. יתכן והניתוק התקשורתי שלו דווקא יהיה יתרון בדרכו לבית הלבן. אני רואה אותו הרבה יותר בתור פוליטיקאי מאשר מאמן.

  7. יהודה

    19 דצמ 2017 09:23:02

    קובי מעולם לא נמצא אשם אבל גם מעולם לא נמצא זכאי גם או ג׳יי סימפסון מעולם נמצא אשר בדין פלילי על רצח.
    והדיון על המורשת שלו כשחקן צריך לכלול את האגו שלו שהצליח להחריב קבוצה שהיה לה פוטנציאל גדול.

  8. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    19 דצמ 2017 09:35:25

    אחלה מעורב מנחם, תודה רבה
    הם טיפוסים לא מושלמים השחקנים הגדולים האלה, איש איש מסיבותיו, אבל אין ספק שאפשר ללמוד מקובי לא רק על כדורסל אלא גם על נחישות ורצון לנצח. שחקן גדול היה פה.

    ותגידו, עם מי צריך לתקשר אם אני רוצה לכתוב פוסט? מה כתובת האי-מייל?

  9. ולדי קוגן

    19 דצמ 2017 09:48:42

    אין ספק שהוא אחד הגדולים אי פעם, והאחד שהגיע הכי קרוב למייקל. והיציאה שלו ממש לפני ההארכה, פרייסלס. לצאת ככה בקלאס במשחק שהקבוצה שלך נתנה לך את הכבוד הזה, אין דברים כאלה

  10. שחר

    19 דצמ 2017 10:20:37

    נראה לי שאם רוצים לדעת איפה לברון יהיה שנה הבאה, לנסות להבין איפה הוא רואה את עצמו ביום שאחרי הכדורסל זה הכיוון. בידור ועסקים+פלוס מזג אוויר נוח באיזה אחוזה ליד ל"א, או שהוא מתכוון להשאר בקליבלנד, כי זה דבר ראשון נראה לי עדיף תדמיתית ובהחלט יתן לו כניסה נוחה יותר לפוליטיקה באוהיו. על ניו יורק בנתיים אין שמועות אז מניח שזה לא על הפרק.

  11. קובי בריאנט הוא אנס

    19 דצמ 2017 11:26:34

    חרא של בנאדם, עלק "התשוקה, נתן הכל, מחויבות" – אפשר לחשוב על מי מדובר, ממש קפץ על רימון יד כדי לתת את נפשו למדינה

    ילד מפונק שעשה מיליונים על גבי מיליונים מלשחק כדורסל. כולה כדורסל. ממבה זומבה

    את התשוקה שלו הוציא על חדרנית באונס מכוער, שהצליח לסגור עם הרבה כסף

    מתי מעלים את הזין החולה שלו לראש האולם, זה מה שצריך לשאול

    עלק גיבור

  12. הציפור הנדירה

    19 דצמ 2017 11:54:34

    בהשוואה בין מייקל לקובי, מייקל עולה על קובי ברוב הדברים וחלקם בפער ניכר, כשלקובי אין דבר שבו הוא עולה על מייקל באופן משמעותי, וגם במה שקובי עולה על מייקל בעונה הסדירה בדי מעט, אחוזים מהשלוש ומהקו, מייקל עולה עליו בזה בפלייאוף בכלל ובגמרים בפרט.
    מייקל היה וינר ומנהיג גדול יותר ועושה את השחקנים שסביבו לטובים יותר יותר מקובי, שחקן הגנה גדול יותר, מגוון יותר, קלעי וצובר נק' גדול יותר, אחוזי קליעה גבוהים משמעותית מהשדה (והפער בפלייאוף גדול יותר ובגמרים גדול עוד יותר ובהם עולה על קובי בבירור גם מהשלוש וגם מהקו), חכם יותר, מוסר טוב יותר, חוטף טוב בהרבה וחוסם טוב יותר באופן משמעותי.
    עדיין קובי היה ברמה היסטורית.

    כל זאת לא קשור לאישיותו ואיך הוא כאדם.

    1. Ido

      19 דצמ 2017 12:52:53

      ועדיין קובי שחקן שהוא טופ 20 כל הזמנים עשה רק אליפות אחת פחות מה goat
      כמה אנשים נותנים לקובי פה שחקן טופ 10 כל הזמנים וכמה שנים אותו טופ 20¿ מכאן גודל ההישג.

      1. הציפור הנדירה

        19 דצמ 2017 13:36:21

        אך מייקל היה הבכיר והמנהיג הבלתי מעורער בכל האליפויות וקובי רק בשתי האחרונות שלו, כך שהייתרון דל מייקל הוא לא רק יתרון באליפות אחת, והוא נהנה מהפציעה של גארנט כשבאליפות של 2009 ניצח בגצר את אורלנדו שהייתה פחות טובה משמעותית מהסלטיקס עם גארנט. ובאליפות האחרונה נהנה מהפציעה של פרקינס שלא השתתף במשחק השביעי.

        1. יניב

          19 דצמ 2017 14:19:06

          נכון,איך שכחתי שהחמישיה של בוסטון לעולם לא הפסידה סדרה ואין בכלל ספק שאם פרקינס היה משחק היית רושם לקובי אליפות אחת פחות.
          כמובן שאל תשכח לציין שאם גרין לא מורחק אז ללברון יש אליפות אחת פחות ואם קיירי ולאב לא פצועים אז לקארי יש אליפות אחת פחות והכי הכי חושב אל תשכח שאם רובינסון לא היה פורש אז ללברון הייתה עוד אליפות פחות במאזן.

          1. רוני שטנאי

            19 דצמ 2017 16:53:18

            יש הבדל בין פציעות ודברים לגיטימיים שמתרחשים על המגרש, לבין מה שנתן לקובי וללייקרס להיות אלופים. צריך להיות תמימים מאוד או או סתם עיוורים כדי להאמין שהאליפויות בליגה לאורך השנים הן כשרות לחלוטין. חלק מהאליפויות של הלייקרס "הגדולה " לא היו מושגות ללא התערבות בוטה של הליגה ע"י שיפוט איום.. גם ההתערבות של הליגה בהרחקה של גרין אינה לגיטימית בעיני והשפיעה על התוצאה הסופית, מקרה פניקס וסן אנטוניו זו דוגמא נוספת וסקרמנטו זו הגניבה הבוטה ביותר.

          2. יניב

            19 דצמ 2017 17:05:40

            זה נכון אבל לא מה שישראל התייחס.הוא התייחס לכך שהאליפויות(מדובר על ה2 האחרונות)הושגו רק כי בוסטון הגדולה הייתה פצועה.שנה אחת גארנט ושנה שנייה ה-כוכב פרקינס .לגבי האליפויות של הלייקרס חוץ מהאליפות עם מקרה סקרמנטו איזה אליפות בדיוק נחשדת לא כשרה?

          3. הציפור הנדירה

            19 דצמ 2017 23:56:39

            פרקינס אמנם לא היה הכוכב אך שחקן חמישייה והמוביל בציר ושחקן חשוב בקבוצה. באוקלהומה הצליח הרבה פחות (לאוקלהומה הגיע לאחר הטרייד ההזוי שפגע בקבוצה וממצב של המובילה במזרח ומשחקת מצוין הדרדרה כמה מקומות והפסידה בסיבוב הראשון במשחק לא טוב).

  13. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    19 דצמ 2017 11:56:39

    אני לא חושב שלמייקל או לקובי ישנה תשוקה למשחק ולניצחון יותר מאשר להרבה שחקנים אחרים. לדוגמא מאנו ג'ינובילי יותר ווינר משניהם רק מה, יש לו גוף של ויניל ארגנטינאי. גם לדאנקן היתה תשוקה, ביל ראסל היה הווינר הגדול בתולדות המשחק . . .
    מה שכן, אהבתי לראות את קובי משחק עם הראש בקיר או בלי (ווסטברוק משופר). כבר מתגעגע לשחקנים כמוהו עם כל האגו ומה שמסביב. כשלברון יפרוש גם האשך יתגעגע.

    1. Ido

      19 דצמ 2017 12:26:54

      אתה טועה. יש לא מעט שחקנים שמכירים נצחון אבל 2 אליפויות רצופות בדור של טימי ולברון ומולי בוסטון… שאתה לא רק לא השחקן הבכיר אתה אפילו לא הקבוצה הטובה באזור שלך… זה אובססיה לניצחון ברמה אחרת ממה שאתה יודע שיכול להיות קיים.

      נדאל הוא כזה פלפס הוא כזה וקובי וגורדן הם מהסוג הזה

    3. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

      19 דצמ 2017 14:11:00

      עידו, אני מכיר 10 אנשים יותר ווינרים ממייקל וקובי גם יחד.
      הנקודה שהעליתי היא שבלי אתלטיות פנומנלית אף אחד אף פעם לא ידבר עליהם.

    4. השרת

      19 דצמ 2017 14:12:38

      דווקא גינובילי אחד האתלטיים, עצם היכולת שלו בגיל 40 מעידה על כך, ולא חסרו לו דאנקים על הפרצוף של אנשים בקריירה..

      1. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

        19 דצמ 2017 14:22:07

        דאנקים זה לא קריטריו טוב בעיני. כל שחקן נב"א מטביע בקלות ולפעמים עושה פוסטר מהשחקן המגן שאיחר לעלות לחסימה.
        קריטריון טוב בהרבה הוא שחקן שמגן תחת הסל שקונה הטעיה של התוקף וקופץ, ואז נוחת ומספיק לקפוץ פעם שניה כדי לחסום או לפחות להפריע לתוקף. סתם דוגמא.

        1. השרת

          19 דצמ 2017 14:57:19

          לא חסרו לו פוסטרים על מגנים שלא איחרו לעלות,
          וגם לא חסרים לו צייס דאון בלוקס על האתלטים הגדולים ביותר.

          תסלח לי אבל גינובילי הוא לא דוגמא טובה לוניל ארגנטינאי.

          1. Ljos

            19 דצמ 2017 15:09:02

            הייתי אומר שמעבר לדאנקים, פוסטרים ותאוצה, האתלטיות של מאנו מתבטאת בעיקר ביכולת שלו לעוות את הגוף שלו כמו פלסטלינה שבדיוק ילד קטן גילה שאפשר למתוח לכל כיוון, כדי להשיג את הסל.

    5. הציפור הנדירה

      22 דצמ 2017 10:59:15

      אין מצב שמאנו יכול להיות וינר גדול יותר ממייקל כי אין אפשרות להיות וינר גדול יותר ממייקל אלא רק כמוהו. ומאנו גם לא וינר גדול יותר מווסט ומג'יק וכארים וגם וורת'י, ובירד והבליצ'ק ומקהייל ופאריש ושאר הכוכבים בסלטיקס ובלייקרס בתקופות הטובות שלהם ושל הניקס בשנות השבעים ודטרויט בשנות השמונים ושל הספרס בתקופת פופוביץ' (רובינסון היה פחות) ועוד כוכבי על כמו החלום ועוד שחקנים שהיו לא מובילים אך וינרים גדולים כמו הפורוורד שברח לי שמו אך זכה באליפויות בלייקרס ובספרס עם סלים מכריעים שלו ובפרט מהשלוש (אך העבירה המכוערת ביותר על נאש הראית שאינו ספורטיבי ורינו בן אדם ואינו שווה את הווינריות שלו).

      שזה שביל ראסל זכה בהכי הרבה אליפויות לא אומר שהוא וינר גדול יותר, כי הסלטיקס בהנהגתו היו טובים משמעותיים מהאחרונות עם יותר כוכבים מובילים ומחליפים איכותיים יותר ויותר שחקני היכל הקהילה מכולם. רק פעמיים ב-13 שנות עידן ראסל הם לא היו הטובים ביותר, ב-67' שבה הפסידו לפילדלפיה, האלופה שבדרך, וב-69' בעונה האחרונה של ראסל שבה ניצחה בוסטון את ל"א במשחק השביעי בחוץ. בכל שאר העונות הסלטיקס היו פייבוריטיים ברורים. ב-58' ראסל נפצע לפני הגמר ובגלל העדרו הפסידו בגמר לסנט לואיס הוקס.

  14. Ido

    19 דצמ 2017 12:47:16

    קובי המבוגר הוא השחקן הכי דומיננטי שאני ראיתי בזמן אמיתי. הוא פשוט ידע לנצח ואת כל העניין של מומנט בכדורסל.
    אחד הדברים הכי מרשימים שראיתי זה המרוץ לפלייאוף בעגלקאיקוס. והקומבק מול בוסטון השביעית. הכל מומנט שהוא אגרסיבי בטירוף ועם יום מהגהינום.
    מתי שהוא רוצה לנצח הוא גם ניצח. מאזן חיובי מול סא הגדולה וניצח את לברון באחד על אחד כמעט עד הסוף.
    חבל שלא בחר טניס כי הוא היה לוקח מפדרר כמה סלאמס

    2. חזיר יבלות שסבור שיש לפרק את אוקלהומה

      19 דצמ 2017 13:02:52

      ללברון יש מאזן ניצחונות נהדר מול קובי (זה לא אומר הרבה כי מדובר בעונה רגילה ובכל זאת) ובמפגשים ביניהם לברון קלע יותר באחוזים טובים יותר מסר יותר אסיסטים וקלט יותר כ"ח

  16. סטטיק

    19 דצמ 2017 14:03:46

    קובי אפילו לא היה השחקן הכי טוב בקבוצה שלו בכמה שנים משמעותיות, כולל אליפויות.

    הצליח לגנוב MVP אחד, בשערוריה, בשנת 2007-8, מלברון ג'יימס:

    קובי: 28.3 נק', 6.3 ריב', 5.4 אס', 1.8 חט', 0.5 חס'
    ברון: 30.1 נק', 7.9 ריב', 7.2 אס', 1.8 חט', 1.1 חט'

    עליונות בכל פרמטר של ברון, ומלך הסלים באותה עונה. בכל זאת נתנו אז לקובי את ה-MVP עונה סדירה היחיד בקריירה.

      1. גיא הרשע

        19 דצמ 2017 16:22:17

        ?

        ב-05/06 הלייקרס סיימו את העונה במקום ה-7 במערב, 18 ניצחונות פחות מהספרס.
        ב-04/05 הלייקרס סיימו במקום ה-11 במערב.

        אולי לנאש לא הגיע ה-MVP, אני לא אשפוט, היות ואני הכי רחוק מלהיות אובייקטיבי בנושא,
        אבל אין מצב שקובי הוא זה שהיה צריך לסיים כ-MVP באותן שנים.

        לגבי 07/08, דווקא בעונה זו אין לי בעיה עם הזכייה של קובי.
        הלייקרס סיימו את העונה במקום הראשון במערב,
        בעוד שקליבלנד סיימו את העונה במקום ה-4 במזרח (12 ניצחונות פחות מללייקרס).
        דרך אגב, מי שלדעתי היה ה-MVP של אותה עונה זה בכלל כריס פול שהוביל את הפליקנס לעונה של 56 ניצחונות, ניצחון אחד פחות מהלייקרס, הוא סיים עונה נפלט עם 21 נק', 11 אס', 52% אפקטיבי.
        אבל אני לחלוטין מבין את מי שבחר בקובי.

        1. הקרייתי

          19 דצמ 2017 17:15:21

          אני פחות מתייחס לניצחונות, ווסטברוק זכה עונה שעברה וסיים שישי במערב. אולי ב2005 לא, אבל בשנה שלאחריה לגמרי, לסחוף קבוצת יורוקאפ לפלייאוף במערב זה לא דבר של מה בכך.

        2. דדי

          19 דצמ 2017 19:05:33

          כרגיל, סטטיסטיקות סטטיסטיקות והתעלמות מנתונים רלוונטיים.

          תעיף מבט בסגל של הלייקרס ב 2005/6 ו 2004/5.
          ומקווה שאתה יודע מספיק על כמה זמן לקח לביינום להתפתח.

          זהו. זה כל הרמזים שאני אתן.

          1. גיא הרשע

            19 דצמ 2017 19:17:43

            כרגיל, הזגוגיות זהובות/סגלגלות, קצת מעלימות את הנתונים הרלוונטיים.

            אתה ברצינות טוען שמקום 11 במערב, ומאזן 34 – 48 בשנת 4/5 שווה MVP?
            ולגבי 5/6,
            אם למאזן הניצחונות יש פחות משמעות, ובודקים מסביב למי יש יותר דחלילים, אז ה-MVP הוא לא נאש, ולא קובי.

            זהו. זה כל הרמזים שאני אתן.

  17. עידן עופר

    19 דצמ 2017 14:42:55

    מעולה מנחם. איזה כיף לראות את קובי, כמה שהוא חסר. את מייקל לא זכיתי לראות אבל את קובי כן והתשוקה שלו למשחק והרצון לנצח פשוט קני אותי למרות שאר המגרעות הידועות לכולנו. הוא באמת הדבר הכי קרוב למייקל בכל הנוגע לאהבה למשחק והיכולת במאני טיים.

    הסניקרס של השחקנים הפך לאחד הדברים המסקרנים וחשובים בליגה. שחקנים מחליפים נעליים במהלך המשחק ( קיירי עלה לרבע ברביעי אתמול עם נעל אחרת – זו שמוקדשת לאמא שלו ובאחד המשחקים החודש לברון החליף 3 זוגות נעליים ! ) וכמו שלברון עשה, מעבירים מסרים דרכם.

  19. אפלטון

    19 דצמ 2017 16:49:22

    תודה מנחם.
    קובי הוא מסוג השחקנים שלמדתי להעריך דווקא אחרי הפציעה. שם אתה רואה איפה השחקנים החזקים באמת. באמת תשוקה למשחק ומן דרייב שאי אפשר לזייף.
    עדיין פרשת האונס מעיבה כמו צל כבד ולא נותנת לי למחוא לו כפיים כמו שמגיע לו מקצועית.

  20. פינקי

    19 דצמ 2017 17:20:57

    תודה.

    קשה לי להצטרף לקהל המפרגנים.
    קובי היה שחקן מוכשר בטירוף, וחולה כדורסל מהסוג שבא פעם בדור, אבל האופי הבעייתי שלו גרם גם ללא מעט נזק, מבחינתי הוא סוג של אבטיפוס לראסל ווסטברוק.
    פירוק הלייקרס ב2004, פרשיית האונס, האיומים בטרייד, והאגו הענק, זה דברים שמאוד מורידים את ערכו בעיניי.

    מבחינת יכולות הוא ללא ספק בטופ 10 מבין הסקוררים שיצא לי לראות, אבל לא הייתי רוצה לראות אותו בקבוצה שלי.

    1. דדי

      19 דצמ 2017 18:33:35

      פירוק הלייקרס ב 2004 לא קשור לקובי, אבל אל תיתן לזה להפריע לך.

      באונס הוא לא הורשע ותקרא קצת על הבחורה שהאשימה אותו.

      "איומים בטרייד" ? איזה שחקן שיחק יותר שנים עם קבוצה אחת ?

      והאגו הענק – אתה מתכוון לאמונה בעצמך שכל זכר אלפא צריך אותה כדי להיות רוצח על המגרש או שסתם לזה שהוא לא בא לך טוב ?

      חוץ מזה – הכל נכון.
      אה, רגע.

      1. אפלטון

        19 דצמ 2017 18:45:21

        דדי לא הורשע זה שמיים וארץ מזוכה, וללכלך על בחורות שמתלוננות על אונס זה הכי 90's.
        כמובן שגם אי אפשר להגיד שהוא אנס בוודאות אבל זה בהחלט צל כבד שלי לפחות מאוד מקשה, למרות שמובן לי כמה בקלות אפשר להטיל דופי מבלי לדעת מה קורה שם וכל עוד אין הרשאה זה לא פייר כלפיו. אבל בכל זאת, צל.

        1. דדי

          19 דצמ 2017 19:08:40

          זה לא עניין של לכלוך, זה עניין של עובדות.
          ובכל זאת, זה לא משהו שצריך בכלל להעלות – בטח אם יש הרשעה, וגם אם לא עדיף פשוט להתעלם מזה.

          אבל גם לא הורשע וגם לזקוף את זה לחובתו ?
          זה בהחלט הזמן הנכון להזכיר במי היה מדובר ובאיזה נסיבות.

      2. פינקי

        19 דצמ 2017 19:01:02

        פירוק הלייקרס לא קשור לקובי? באמת?
        אתה יכול אולי להגיד שהוא לא האשם היחידי (וזה נכון), אבל החלק שלו בפירוק הוא חלק מרכזי.
        אם לא הריבים המטופשים שלו ושל שאק (עוד ליצן אינפנטילי) לך תדע לאן הם היו מגיעים.

        האונס – הוא לא הורשע, ולא קראתי לו אנס, אבל זה שהמתלוננת החליטה בסופו של דבר לא ללכת ראש בראש עם אדם חזק ועשיר ממנה לא בהכרח אומר שהיא שיקרה.

        ראיתי שחקנים שכשרצו לעשות שינוי לא עשו את זה דרך התקשורת, ובטח שלא לכלכו על המועדון שהיו בו 10 שנים.

        האגו – אני מדבר על האגו שגורם לאדם להעמיד את עצמו וטובתו לפני הקבוצה. זה שאתה שחקן ענק לא אומר שאתה יכול לעשות הכל, ובטח שלא לבד.
        בשביל להיות אלפא צריך לדעת להוביל את הבטא והגאמא, אם אתה לבד ואתה אלפא אין לזה שום משמעות.

        1. הערבי

          19 דצמ 2017 21:22:31

          הטריד על שאק לא קרה בגלל הסכסוך בינו לקובי והוא לא היה הגורם העיקרי (הסכסוך טרם ללא ספק).
          הסיבה שבגללה שאק הועבר היא דרישות השכר שלו הליקרס לא רצו לשלם לו (ירידה ביכולת+גיל) אפילו יש סיפור ששאק עצמו מספר שהבעלים באס הגיע לאימון שאק עשה דאנק מפלצתי והסתכל עליו במבט מאיים ואמר בקול רם "PAY ME".
          לשאק בזמנו הנרטיב הזה עזר תדמיתית וגם דרבון אחרון לאליפות.
          אם תשאל את שאק היום (ושאלו אותו) הוא אומר שהעזבה שלו נבעה בגלל דרישות השכר והוא וקובי תמיד היו יחסי אהבה-שנאה אבל זה לא השפיע על הכימיה ביניהם בפרקט.
          ——————————————–
          מייקל הוא חרא לא פחות גדול מקובי השוני ששניהם שיחקו בשני עידנים אחרים של תקשורת והפרשיות של מייקל נשמרו בדלתיים סגורות + למייקל לא היה שחקן דומננטי סנטר כמו שאק בקבוצה והשחקן שהשמיע קולות שהוא יכול להיות כזה (פיפן) הורד תמיד לדרגת חייל כדי לא לעצבן את מייקל.
          בכללי מייקל שיחק בעידן של סנטרים בלי סנטר דומיננטי.
          אם מייקל היה משחק עם סנטר ברמה של שאק אני לא חושב שהוא היה דומננטי באותה רמה.

  22. גור גולן

    19 דצמ 2017 17:42:47

    תודה מנחם!

    קובי היה פשוט מלך. בנאדם שכל האולם משנה את האווירה שלו ברגע שהוא נכנס לטוב ולרע. אלה שאהבו אותו כמוני היו שרופים עליו ואפילו לא כעסו עליו שהוא הגזים בזריקות ואלה ששנאו אותו שנאו אותו בגלל שהיה כל כך טוב ובפנים הם העריכו אותו ואמרו שהלוואי והיה חלק מהקבוצה שלהם.
    אחד הדברים הגדולים בקובי שהדברים אף פעם לא הגיעו בקלות – הוא היה הראשון להגיע לאימונים והאחרון לעזוב. הוא עם כל הפוזה והשם היה המשקיע הגדול מכולם והוא סחט מהגוף שלו עד טיפת הדם האחרונה. אני מחשיב את העונה האחרונה שלו בעונת הפציעה כי עד אז באמת היה את קובי האמיתי מבחינת היכולת מאז היכולת לא הייתה אבל כמובן שהאישיות נשארה.
    עונת 2012-13 שהייתה עונת התפנית של הלייקרס הלכה קשה עד הרגע האחרון עם דוויט החמור והאש הזקן אבל קובי היה בעונה גדולה ! סחב את הלייקרס על גבו עד שנפצע באחת מפתיעות הספורט הכואבות בהיסטוריה לדעתי.

    שתי חולצות נתלו בשבילו ומגיע לו! היה סמל ענק ללייקרס ולליגה! אני לא אתווכח עם אחרים מה דירוגו בהיסטוריה בשבילי קובי תמיד מספר אחד והייתי בוחר אותו לקבוצה שלי כנראה לפני כל שחקן אחר בהיסטוריה של הליגה! למה ? כי איתו הכול יכול לקרות אבל במאני טיים אני סומך רק עליו.

    1. הערבי

      19 דצמ 2017 21:31:14

      ללא הפציעה הזאת אני מאמין שקובי היה משחק עד גיל 40…
      הבחור נתן עונה של 6 5.6 27 בגיל 34 ורק בגלל שפיל לא הגיע להסכמות עם ההנהלה על האחוזים בקבוצה קיבלנו את המאמן שהכי לא מתאים לקבוצה מזדקנת מייק דאנטוני הבחור פשוט לא יודע לבנות רוטציות לעונות שלמות. זאת חוכמה בדיעבד אבל שחקן בן 34 בעונתו ה17 בליגה לא אמור לשחק 39 דק למשחק.
      נקווה שליברון לא יאלץ לעשות זאת כי לא בא לי להפרד ממנו באותה צורה

      1. גור גולן

        20 דצמ 2017 02:45:35

        מסכים מאוד
        דאנתוני על הפנים ואם לא הפציע היה נותן לפחות עוד שנתיים שלוש באותה רמה וממשיך לשחק מעבר ל20 עונות

  23. איתי

    19 דצמ 2017 18:11:36

    כמה שלא סבלתי את הבחור ככה מגיעה לו כל ההערכה…. העיקר שלא הגיע למייקל כי אז באמת לא יודע מה הייתי עושה

  24. נתן

    19 דצמ 2017 19:02:22

    אם כל כך רע לשחורים באמריקה אז שיעזבו שילכו למקום אחר למרות שבשום מקום אחר הם לא היו מגיעים להישגים ולהכרה שיש להם באמריקה הם רק יודעים להתבכיין ולהאשים אחרים את כולם חוץ מעצמם אולי שלברון ישים נעליים שרשום די לירי של שחורים בין שחורים די לכנופיות די לגברים שחורים שנוטשים את ילדים ואת נשותיבם ודי לשחורים דמוקרטים דיייי האנשים האלה לא מבינים שהמפלגה הדמוקרטית היא הסיבה שהשחורים תקועים בגטאות ועסוקים בלסחור סמים להרוג שחורים אחרים לפתח תדמית של אנשים מסוכנים ואחכ הם מתפלאים למה הורגים אותם

    4. הציפור הנדירה

      26 דצמ 2017 11:44:00

      העובדה היא שהייתה גזענות קשה כלפי השחורים ואפליה ואלימות ועבדות, בעיקר בדרום ארה"ב, ועדיין ישנה לא מעט גזענות דראו אותה במקרים שונים של שוטרים לבנים שהאצבע שלהם קלה מדי על ההדק כלפי שחורים.

  26. קובי בריאנט הוא אנס

    20 דצמ 2017 01:21:09

    איזה בושה, אוהדי לייקרס שמכירים את צבע הגרביים בתיכון של האליל שלהם, פתאום לא מכירים את עובדות הפרשה, כולם סניגורים. ועבור מי? אנס.

    וזה היה אונס, אלים, עם הוכחות פורנזיות. והיתה אפילו ראשית הודאה של הגיבור שלכם. ומי שאומר שהוא לא מכיר – שיקרא פה. אולי אפילו מישהו יתרגם:
    https://www.hollywoodreporter.com/news/kobe-bryants-rape-charge-i-885653

  27. ודיע

    20 דצמ 2017 01:24:41

    ואני מצטט משפט גאוני..
    היום השחקן הטוב מכולם הוא לברון, אבל משום מה אין לו את ה-ACCOLADE שהיה למייקל או קובי. לברון הוא תמיד מעט מעל כולם, אבל ישנם רבים המעדיפים את סטפן קרי, ראסל ווסטברוק, ולפני 4-5 שנים את טים דנקן. ב'תקופת קובי' – במיוחד קובי מס' 8 בשנתיים האחרונות, וקובי מס' 24 בשנותיו הראשונות, לא היה לו יריב.

  28. נתן

    20 דצמ 2017 02:14:47

    כל מי שממשיך להעלות את נושא האונס זה פשוט לא מעניין לא מעניין לא מעניין אותי קובי הבנאדם מעניין אותי ואתנו אוהדי הליעקרס קובי השחקן!!!!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט