מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

 

 

1. מה קורה עם מרקל פולץ? משהו נראה לי כאן  "FISHY"

 

"Markelle Fultz is getting closer to resuming game action."

מצד שני הוא כאילו נעלם מהעולם (הוא בילה לפחות חודשיים בקליניקה הטובה בנמצא לפציעות כתף בלקסינגטון, קנטקי). שחקני הקבוצה קיבלו הוראה לא לדבר עליו, וג'ואל אמביד הגיב בסרקסטיות  ל-PHILY.COM "על מה נדבר כשאפילו לנו לא מגלים את האמת?"

החדשה האחרונה מהקבוצה היא ש"הכתף של מרקל פולץ משתפרת בצורה מניחה את הדעת. הוא נבדק ע"י שלושה רופאים מהטובים והידועים ב-MLB (בגלל פציעות בכתף של הפיצ'רים, רופאי הכתף המפורסמים והטובים ביותר הם בבייסבול) שכולם הגיעו לאותה מסקנה ש'לא נגרם כל נזק 'מבני' (STRUCTURAL) לכתף וזה רק עניין של כמה שבועות עד שיוכל לחזור לפעילות מלאה".

או שכן או שלא.

אין טעם לחזור על כל התיאוריות (שרובן הופרכו) שהפציעה היא "תוצאה של שינוי בטכניקת הזריקה של פולץ".

מה אני אומר על כך כפרופסור לביומכניקה?

BULLSHIT!

אתה לא גורם לפציעה במפרק שהוא "מפרק כדור וכיס". בעיקר כשהתנועה היא זריקת כדור סל שבה המאמץ על שרירי הכתף (בעיקר הדלטואיד) והרצועות השומרות על המפרק הוא, אולי, עשירית מהמאמץ בזריקת פיצ'ר בבייסבול. אין דרך בעולם לפגוע ב-WELLNESS של שרירים ורצועות של מפרק BALL AND-SOCKET כשהסטרץ' שלהם הוא כה פעוט כמו בזריקת ג'אמפ (אפילו 'האשימו' את השינוי בזריקת הפאולים שלו כגורם מס' 1 לפציעה המסתורית…).

אז מה האמת?

אנחנו לא יודעים. הוא בחוץ כבר מה-15 לאוקטובר וזה חודשיים-פלוס מהיום. אפילו מפציעת SHOULDER CUFF שכיחה (שאינה קריעת שרירים ורצועות, או גם וגם) לא מובטלים כל כך הרבה זמן.

פציעה כזאת נקראית SHOULDER CUFF INJURY , והיא פציעה לשרירים ורצועות המחזיקים את ראש עצם היומרוס במקומה בשעת תנועות כתף. הפציעה יכולה להיות סתם נפיחות עד קריעה חלקית או מוחלטת של שרירים ורצועות.

דעתי? הוא סובל מקריעה חלקית ב-ROTATOR CUFF ופציעה כזאת היא בעייתית כי אתה לא יודע להחליט מה טוב יותר, לתת למנוחה לעשות את שלה, או ניתוח. ניתוח היה גורם לו לאבד את העונה.

 

אז כנראה שהחליטו לחכות. אנחנו כולנו שונים וכל אחד מאיתנו מתגבר על פציעות באופן שונה. ייתכן והקרע החלקי מסרב להתאחות כראוי, או בזמן שניבאו אם האיחוי מתעכב יותר מהזמן שניבאו, ייתכן שיוחלט על ניתוח בסופו של דבר. במילים אחרות – הרופאים בעצמם לא היו תמימי דעות בקשר לצעד הבא.

כנראה זאת הסיבה שבינתיים הכל הוא "HUSH-HUSH" כי הרופאים עצמם חלוקים בדעתם. הרופא הידוע ביותר בעולם הספורט בפציעות כתף הוא ד"ר בן קיבלר מ'מכון הכתפיים' בבי"ס לרפואה של קנטקי בלקסינגטון. הוא, שבדק את פולץ, יצא בהצהרה ש-"הוא סובל מ-'IMBALANCE IN HIS SCAPULAR MUSCLES'. זוהי הצהרה שלא מגלה דבר. מה ז"א 'IMBALANCE'?  זוהי הצהרה שמכסה יותר מאשר היא מגלה.

בואו נקשיב לטריינר ג'סטין שגינאו שאמר ל-:Justin Shaginaw for the Philadelphia Inquirer:

הסיקסרס מקווה שהוא יחזור להתאמן 'כמה שיותר מהר', ולשחק 'בעוד 2-3 שבועות'.

אשרי המאמין.

2. כמה טוב יהיה פולץ?

 

קוואמי בראון, בחירת הדראפט הגרועה בהיסטוריה

היחיד שאהב אותו היה מייקל ג'ורדן …שבחר בו מס' 1!!!

(וכמובן שהוא בחר גם באדם מוריסון!)

 

אני לא יודע ואיש לא יודע אם הוא מרקל פולץ היה הופך לסטאר ב-NBA, סופר-סטאר, או אכזבה קולוסאלית. גם על זאת ישנן דעות מכאן – גרינוויל – ועד סטטוג'ונחאן, טיבט.

אין טעם ללכת לדראפט אקספרס ולקרוא את הדיעה הכוללת על יכולותיו וחסרונותיו. קריירה באונ' וושינגטון אינה משחק ב-NBA, וגם איתה הוא לא הגיע לשום מקום.

כשהוא הגיע ל'האסקיס' של אונ' וושינגטון הוא טען ש"אנחנו לוקחים השנה את אליפות המכללות". על סמך מה? על סמך שהוא היה אחד משחקני התיכון הטובים ביותר בארה"ב, ולוושינגטון היו שני פרשמנים – דג'ונטה מוריי ומרקיז קריס – מהטובים במכללות. אז מה קרה? השניים נבחרו  בדראפט של 2016 אחרי שנת הפרשמן שלהן. פולץ לא נבהל ועדיין היה בדעה שוושינגטון תעשה מסע רציני ביותר במכללות.

משחקו הראשון של ה-1.93 הזה היה נגד אוניברסיטת  YALE מהאייבי ליג, והוא נצץ עם 30 נק', אבל הפסיד. הקבוצה אכזבה מאד כשסיימה את העונה עם 22-9.. את הסוף אתם יודעים: הוא סיים את עונת הפרשמן עם 23.2 נק' ממוצע ובחירת דראפט ראשונה בדיל עם בוסטון סלטיקס שוויתרה עליו כדי לזכות בטאטום.

אני לא אחד מחסידיו הגדולים, אז כיצד אני מנבא את עתידו (בהנחה שהכתף תהיה בסדר)? אני מסתמך על ההצלחה של פוינט-גארדים/קומבו-גארדים שניבחרו במקומות 1-4 בדראפטים של תריסר השנים האחרונות:

*2005: דרון ויליאמס נבחר שלישי; כריס פול – רביעי.

*2007: מייק קונלי נבחר רביעי.

*2008: דריק רוז נבחר ראשון וראסל ווסטברוק נבחר רביעי.

*2009: ג'יימס הארדן נבחר שלישי.

*2010: ג'ון וול נבחר ראשון.

*2011: קיירי אירוינג נבחר ראשון.

*2013: ויקטור אולידיפו נבחר שני.

*2015: ד'אנג'לו ראסל ניבחר ראשון.

*2016: בן סימונס נבחר ראשון.

*2017: מרקל פולץ נבחר ראשון.

הנבחרים הראשונים בתריסר השנים האחרונות היו דריק רוז, ג'ון וול, ד'אנג'לו ראסל, בן סימונס, ופולץ.  אני מגדיר את רוז וסימונס 'סופרסטארים' (הפציעות של רוז מנעו ממנו להיות היום אחד מגדולי שחקני ה-NBA היום). ג'ון וול הוא 'סטאר' בדרך בטוחה להיות 'סופר-סטאר'. ד'אנג'לו ראסל הוא סימן השאלה היחיד. את שנותיו בלייקרס הבה ונישכח. היום הוא שחקן צעיר שנפצע, אבל לי ישנה הרגשה שעד שהקריירה שלו תסתיים הוא יהיה 'סטאר'.

כריס פול, ג'יימס הארדן, וראסל ווסטברוק הם כולם 'סופרסטארס פלוס'. מייק קונלי הוא 'סטאר פלוס'. אולדיפו הוא בדרכו להפוך ל-'סטאר פלוס', ואולי אפילו ל'סופרסטאר' בעוד שנתיים-שלוש. דרון ויליאמס היה 'סטאר' שנפגע בגלל המקומות בהם שיחק, ופציעות חוזרות ונשנות. אילולא פציעותיו הוא היה היום 'סופרסטאר', כפי שהוכיח את יכולתו כששיחק בנבחרת ארה"ב.

מה כל זאת אומר לי?

שמרקל פולץ בריא הוא בעל סיכויים רבים ביותר להפוך לפחות ל-'סטאר' ב-NBA. אתה לא יכול להיות בחירה מס' 1 בדראפט כגארד ולאכזב!

אלה הן בחירות הדראפט הגרועות ביותר בכל תולדות ה-NBA. הרוב המכריע נבחרו מס' 1. השאר נבחרי 2 או 3. שימו לב שאין ביניהם אף גארד.  בין 25 הבחירות הגרועות ביותר בהיסטוריה (כמובן שהסדר ניתן לויכוח) כולם סנטרים או פאור-פורוורדים. מדוע? כי כל המנכ"לים יודעים ש- "גובה אין ללמד". לכן הגבוהים זוכים לבחירות הגבוהות ביותר. רק בשנים האחרונות עם השינוי ל'סמול בול' והזריקות ל-3 שהפכו לחלק החשוב המשחק, הנטייה היא לבחור פוינט-גארדים/קומבו-גארדים/שוטינג גארדים בבחירות הגבוהות. המסקנה היא שפילדלפיה לא יכלו לטעות בהרבה בבחירת פולץ, בתנאי כמובן שאין לו בעיה חמורה בכתף שלא מגלים לנו אותה..

הנה בחירות הדראפט הגרועות ביותר בהסטוריה של ה-NBA ואין בהן אף גארד אחד!

קוואמי בראון

מיכאל אולווקאנדי

דרקו מיליצ'יץ'

אדי קרי

אדם מוריסון

גרג אודן

פרוויס אליסון

ראף לפרנץ

שון בראדלי

כריס וושבורן

לארו מרטין

כולם עד אחד סנטרים או פאור-פורוורדים !

3. דניס רודמן 'משקיט' את כולנו

"He does not want to hurt anybody. He is just a \kid who gets his kicks scaring people. You get it straight from my mouth. He and I are friends for life. I'm now in Beijing trying to organize a game between North Korea and the US Army in  Guam. Kim Jon-un is a little sweetheart who loves to play with the entire world."

4. SHOE GAME

 

 

("CURRY 4" –  הסניקר שאיתה יוצא סטפן קרי למלחמה)

הסניקר 'קרי-4' של אנדר-ארמור יצאה לשוק לפני 10 ימים בשיקגו, ניו יורק, סן-פרנציסקו, ובייג'ינג (באיחור של חודשיים; היא אמורה היתה לצאת לשוק ב-7 לאוקטובר)..

ה-SIGNATURE SHOE – כפי שנקראית סניקר ע"ש שחקן, מאז חתם מייקל ג'ורדן על הסניקר הראשון שלו 'AIR JORDAN' – שהוא הסניקר שהתחיל את עלייתו  להיות הספורטאי העשיר בעולם (לפי 'פורבס' עושרו מגיע היום ל-1.6 ביליון (מיליארד) דולארים. ה-SIGNATURE SHOE היא עדיין בשליטתה של 'נייקי' כי היא התחילה TO RECRUIT שחקנים ל-SIGNATURE SHOE לפני כולם, אם כי'אדידאס' נותנת לה היום קרב על הכסף, ועתה נכנסה ילדה חדשה לשכונה – 'אנדר ארמור' – החייבת את עלייתה לכיתה של הגדולים לספורטאי אחד ויחיד – סטפן קרי.

החברה יצאה עם הסניקר החדשה המקבלת דו"חות ו-REVIEWS יוצאים מין הכלל בגלל עיצובה המינימלי בהשוואה לסניקרס הגדולים האחרים ובגלל בסיס הנעל הנחשב ע"י מומחי עיצוב לאחד המעולים ביותר בעולם הסניקרים.

הסניקר הזה נמצא היום במלחמת גוג ומגוג נגד הסניקר הזאת של קווין דוראנט (נייקי).

(הסניקר החדשה של קווין דוראנט שלא מצאתי את 'שמה')

ספורטס אילוסטרייטד (ב-CROSSOVER המצויין שלהם) ריאיין את סטף בקשר ל-"מלחמת הסניקרים" שהוא בחר לו שם – SHOE GAME.

SI: האם נפגעת מהביקורת הלא  כל כך סימפטית על עיצוב הסניקרס הראשונים שלך?

סטפן קרי: זה כמו כל דבר חדש. עליך ללכת לפעמים דרך 'כאבי גדילה' עד שאתה למד (הערה שלי: סטף מעורב בכל עיצוב הנעל עם מעצבים מקצועיים אבל הוא המילה האחרונה בנושא, וזה כתוב בחוזהו עם 'אנדר ארמור'). אבל כמו בכדורסל, אתה אף פעם לא תספק את רצון כולם.

SI: אתה יצאת עם הרעיון ל-'קרי-4' בזמן משחקי הגמר נגד הקאבס. האם הכל היה מכוון?

ס.ק: כמובן שרצינו לנצל את הימים החמים להציג את הסניקר. אבל היא הייתה אמורה לצאת לשוק רק ב-7 לאוקטובר. היה איחור-מה, אבל העיקר שהיא עכשיו בשווקים. כמובן שרציתי לנצל את התקופה שהייתי עם קבוצתי על ראש ההר.

SI:  לפי מה ששמענו היה לך הרבה יותר INPUT (תשומה; תרומה) בעיצוב הנעל הזאת מכל אחרת.

ס.ק: זאת היתה הפעם הראשונה שהייתי מעורב בעיצוב הסניקר מהתחתית עד למעלה. נפגשתי שוב ושוב עם המעצב קורט ניומן, ואמרתי לו בדיוק מה אני רוצה: משקל קל, 'FORM-FITTING TRACTION', ושאר הדברים המיוחדים שאני אוהב ומעדיף בסניקר, שעושים אותי שחקן טוב יותר.

SI: ישנן שמועות שהתפתח מתח בינך לבין דוראנט כי גם הסניקר שלו יווצא לשוק יחד עם הסניקר שלך. האם נפתח 'SHOE WAR' ב-NBA? זה לא פוגע ביחסכם על הפארקט?

ס.ק: אל תבין אותי שלא נכון. כל אחד רוצה שהסניקר שלו יהיה החם ביותר. זה למה אתה נמצא בעסק הזה. אבל זה לא מתחיל אפילו לפגוע ביחסים האישיים בינינו. אני מסתכל על הנעל שלו והוא מסתכל על הנעל שלי. כשהוא מחמיץ 'שלשה' אני אומר לו שהבעייה היא בסניקר שלו. הוא זורק בדיחות על הנעל שלי. WE CRACK JOKES ABOUT THEM ALL THE TIME!

SI: בסופו של יום, מה אתה רוצה שאנשים יזכרו בקשר ל-SIGNATURE SHOE LINE החדש שלך?

ס.ק: אני רוצה שאנשים יגידו שהסניקר שלי SHOCKED THE SHOE GAME!

מ.ל: שסטפן קרי יספק מעשיות לאמריקאים. עלינו הישראלים המגזין לא יכול לעבוד. קנאה היא אחת התכונות הטבועות עמוק בנפשנו. לפעמים קנאה היא דחף חיובי להשתפר, ולפעמים – אני מקווה שזה נכון במקרה הזה – הקנאה גורמת לצרות-עין,  וניסיון להכשיל את היריב.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 77 תגובות

  1. תודה על המעורב!
    1. התעלומה לגבי פולץ מאוד מוזרה. פילי בדרך כללל מהקבוצות היותר
    שקופות בליגה (פרט למקרה עם הולידיי, אבל שם זו הייתה טעות
    תם לפי דעתי). מקווה שהוא יחזור כמה שיותר מהר.
    2. לגבי הנושא של הבאסט – אין שום סיבה שהוא יהפוך לכזה, הוא
    שחקן עם סט יכולות מאוד רחב, בין אם זה לחדור ולסיים, לחדור
    ולמסור, להוציא מתפרצות ולקלוע שלשות. את כל אלה כבר יש לו.
    פרט לשיפור מועט בעונשין ועלייה במסה הוא שחקן די שלם.
    3. אני חושב שכל הקטע הזה של "קרי נגד דוראנט" הוא בעיקר ספין
    תקשורתי "שבמקרה" עוזר למכירות של שני הדגמים לנסוק. אני
    פשוט לא קונה את "המלחמה" המתנהלת שם. מפני שאם זה באמת
    היה ככה אני מאמין שהאגו היה מאפיל על הסינרגיה המתקיימת
    בווריירס (לא יודע אם לגבי קרי אבל די בטוח לגבי דוראנט).

    1. אני לא מרגיש שום שקיפות לגבי פילי. אותו סיפור היה עם אמביד שנה שעברה. אולי זה מתוך הגנה על השחקן ועל פרטיותו אבל קשה לי לראות בזה שקיפות.

      2. מסכים
      3. אני חושב ששניהם לא רואים בתעשיית הנעליים את כל משקל עתידם אלא יותר בונוס נוסף ושמן. הבנתי שגם קרי וגם דוראנט פוזלים לעסקים באזור בין אם בהייט טק מסעדנות נדלן וכו'. קרי גם בונה חזק את המותג של אשתו שהופכת בהדרכה לאושיית בישול ומסעדנות אמריקאית

      1. בס"ד

        בואי היה גרוע בגלל מי שנבחר אחריו. אבל מבחינה עקרונית הייתה לו קריירת נ.ב.א נחמדה של שחקן חמישייה טוב.
        לפורטלנד כהר היה את דרקסלר כגארד. אז נכון שהיסטורית ג'ורדן היה הטוב ביותר אך הבחירה לכשעצמה לא גרועה כמו מי שמופיע כאן

    1. לסם בואי היה עוד כישרון סביר משילוב של פציעות ולהיות השחקן שנבחר לפני ג'ורדן. הפספוס הגדול הוא הבאסט הגדול בכל הזמנים – בנט!

    2. איך בואי? הוא היה שחקן לא רע שנפצע.
      בנט מקליבלנד הוא הגרוע אי פעם לדעתי, אפילו בתור שחקן ספסל הוא לא מספיק טוב בניגוד לקוואמי בראון שהיה סביר בתור שחקן 8

  2. מייקל ג׳ורדן כמנהל הוא חידה בעיני – מצד אחד הוא היה אחד הראשונים שהבין את הפוטנציאל שטמון בשחקנים עצמם כמותג (במקרה הזה – הוא עצמו), והוא לקח את זה לגבהים בלתי נתפסים והוכיח אינטליגנציה, חזון וחושים בריאים. מצד שני, בכובע השני שלו כאיש עסקים כבעלים של קבוצה, הוא איך לומר בעדינות… מתנהל במן בינוניות מפתיעה

  3. דניס רודמן ענק
    לגבי מרקל פשוט נחכה לשנה הבאה, נראה שזה הסטנדרט בפילי …
    וסיפור הנעליים מתוכנן ומתוזמן היטב כמו כל דבר בשואו ביזנס הזה

  4. תודה, מנחם.

    scapular muscles imbalance בהחלט יכול (כאשר אין טיפול נכון של פיזיותרפיה) לגרום בטווח הארוך לנזק.
    כאשר מגיעים למצב שכזה, זה בדרך כלל מלמד על טיפול לא נכון, או הזנחה של בעיה קודמת.

    חוסר איזון שכזה מתחיל בדרך כלל בדלקת באחת מרצועות החרטום (הרצועות שמחברות את עצם הבריח, עצם הזרוע, ואת שיא הכתף, לעצם השכם, או ליתר דיוק – לזיז החרטום).
    ללא מעט ספורטאים יש בזמן כזה או אחר דלקת כזו,
    ובדרך כלל מעט מנוחה, ואז אימונים שמתאימים לחיזוק השרירים בנקודה הבעייתית, פותרת את הביעה בקלות.
    כאשר לא מטופלת הבעיה, יכול להיווצר אותו חוסר איזון.
    כאשר הספורטאי מנסה להתאמן "מבעד לכאב", הוא יוצר נזק נוסף מעבר לדלקת ההתחלתית – מיקרו טראומה, לרקמות שמתחת לשיא הכתף.
    הסיבה לכך היא שהיציבות של מפרקי הכתף הזמן תנועה נשענת על השרירים המקיפים.
    וכאשר יש בעיה בחוזק או בגמישות של שריר אגוניסטי (בעיה שנוצרה בגלל הניסיון לשחק "דרך" הכאב), אז השריר האנטגוניסטי שלו צריך לפצות על כך.
    (הדוגמה הפשוטה ביותר לצמד שרירים שכזה – הבייספס והטרייספס)
    חוסר האיזון הזה, לאורך זמן, גורם לנזקים מבניים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על המפרקים המורכבים ביותר בגוף – מפרקי הכתף.

    כך שאם נפשט את מה שרופאו של פולץ אמר –
    הייתה בעיה בכתף, זו לא בעיה שגרמה לנזק מבני.
    יש חוסר איזון scapular muscles imbalance שדורש פיזיותרפיה בשביל למנוע נזק ארוך טווח.
    כמה זמן?
    קשה לדעת. זה שונה בין אדם לאדם.
    אבל מה שחשוב לדעת, זה שהפתרון לא רחוק, ושהבעיה פתירה ברמה כזו, שלא צפוי נזק ארוך טווח.

    (אפשר לראות קווים מקבילים לעמימות שאפפה את חזרתו של קאוויי –
    בגלל שב-2 המקרים הטיפול הוא פיזיותרפיה וסבלנות)

    1. הסיקסרס הוציאו הודעה לפני כשבועיים שהכל מתקדם סבבה ואין כאבים או הגבלות בכתף. הנחת היסוד שלי זה שכעת עובדים איתו על חזרה לקליעה שלו…. אולי אפילו יורידו לו במשקל מעט כדי שיהיה יותר קפיצי וזריז כמו בתיכון ותחילת שנה שעברה.

    2. תודה, גיא. רק הערה אחת: מפרק הכתף אינו אחד המרכבים בגוף. הוא המפרק הפשוט ביותר – BALL AND SOCKET, כמו מפרק הירך. הבעייה היא שעל מפרק הירך "יושב" כובד הגוף בעוד שמפרק הכתף צריך 'להתמודד' עם כוח משיכת האדמה של הזרוע, וכן בזריקה – כמו פיצ'ינג בבייסבול – כל הזרוע 'יוצאת מהכתף' במהירות רבה (בעיטה בכדור רגל היא הרבה פחות מהירה)

      1. מורכב בכך שהוא המפרק שמאפשר את טווח התנועה הגדול ביותר,
        מה שמקטין את יציבות המפרק.

        בנוסף, אין באמת "מפרק הכתף". יש את מפרק הזרוע, כאשר הכתף מכילה עוד 2 מפרקים נוספים:
        מפרק שיא הכתף והבריח, ומפרק החזה והבריח (שמשמים סוג של נק' משען לתנועה סביב מפרק הזרוע, ועוזרים לייצב את המפרק).

      1. הוא לא מספר אחד לדעתי בגלל שהדראפט הזה היה גרוע במיוחד וקשה להגיד מלבד אולדיפו מי הקאבס פספסו כשבחרו את בנט.
        מסכים שכבחירה הראשונה בהשוואה סטטיסטית הוא אחרון

        1. מממממ יאניס?
          אמנם הרבה ויתרו על יאניס וזה באמת היה מחזור גרוע, אבל הבחירה בבנט היתה מפתיעה עוד בערב הדראפט (נרלנס נואל היה קונצנזוס לפרוספקט מספר 1 שרק פציעה הורידה אותו כמה מקומות).

        2. בנט היה צריך להיבחר 8-10 בדראפט גרוע. קליבלנד סובבו בורג ברגע האחרון. זה ממש לא עליו. גריפין מצד שני טינף עליו שהוא עצלן ללא מוסר עבודה.

  5. תודה רבה דוק.
    אני אף פעם לא אבין את הסגידה של האמריקאיים לנעל.
    באמת, כולה נעל!
    למה הם דווקא נתפסו על זה?

    1. באותה מידה אי אפשר להבין את ההערצה המטורפת לאנשים בגלל שהם מצטיינים בספורט או במוזיקה וכדומה.
      אצל יהודים שומרי תורה ומצוות (לא דתיים לייט/ליברליים שהוא יותר חילונים עם כיפה) מעריצים רבנים כמו הרב שטיינמן בגלל היותם דמות מופת באישיותם המיוחדת, במידותיהם הטובות, בענווה ובעדינותם וברגישותם וכדומה.

      1. יש הבדל גדול בין הערכה למישהו שיוצר משהו, מוזיקאי לדוגמה, ואפילו לספורטאי במידה פחותה, לעומת הערך שניתן לכיסוי רגל. אם אתה לא מצליח לראות את ההבדל, לך תשאל את הרב (באמת שלא מבין למה היית צריך לדחוף את הדת לפה, אבל שוין)

  6. כבודה של הכתף של פולץ במקומה מונח אבל אני מוטרד הרבה יותר מהכתף של דרימונד גרין.

    קר צוטט כאומר שלמרות המנוחה לא חל שיפור במצב הכתף. גרין מוכר כמי שמשחק מבעד לכאבים ולכן סביר שמשך את הבעיה זמן רב.

    ממהסברים של מנחם עולה שיתכן וגרין יאלץ להחמיץ הרבה משחקים העונה. מצד שני לא נראה לי שהוא יבחר באופציה של ניתוח כי הוא לא אחד שיותר על הפלייאוף.

  7. אני מבסוט שאיינג' ויתר על פולץ והלך על טאטום, אני חושב שנכון להיום אין אוהד של בוסטון שלא מסכים אתי למרות שבזמן הדרפט היתה ביקורת חריפה מאד על כך שאיינג ויתר על פולץ. כרגע הבחירה הזו, חד וחלק, מוכיחה את עצמה. טאטום עוד יתפתח לסטאר עם יעלה מסת שריר ולא יפצע פציעות רציניות.

    1. מכיוון שפולץ עדיין לא שיחק אי אפשר לומר שבוסטון עשו נכון עשו כשוויתרו על פולץ. בקשר לטייטום אני מסכים שהוא שחקן מצוין אבל יש לי הרגשה שתקרת הזכוכית שלו לא גבוהה בהרבה ממה שהוא מציג כיום ולעומת זאת פולץ, מהמעט שראיתי, יכול להיות משהו מיוחד

        1. לגבי טאטום צריך לזכור שהוא זורח השנה עם הקליעה מבחוץ, והוא היה מיועד ללכת 3-4 בדראפט למרות שחשבו שהקליעה זה החלק הפחות חזק שלו.
          אז נכון שלהיות בתוך השיטה של בוסטון עוזר לו, אבל לדעתי זה גם מונע ממנו להראות יכולות אחרות. הוא לדעתי צריך להתמקם בסוף בטווח שבין האריסון בארנס לפול פירס, שחקנים שלא "נראים" אתלטיים אבל הם כן.
          בזכות הקליעה הנדירה מבחוץ בגיל כל כך צעיר (נכון, צריך 2-3 עונות טובות כדי לדעת בסבירות גבוהה ששחקן הוא קלע טוב באופן עקבי, אבל גם אם ירד ל-40 זה מצוין) ובזכות האופי שהוא מראה עד עכשיו, אני מאמין שיהיה יותר לכיוון של פירס, הסימנים שלי נגד זה – אסיסטים וחטיפות במספרים נמוכים יחסית לפירס. אולי אני אבדוק את זה פעם, אבל אלו תמיד נראים לי נתונים שמעידים על הבנה של המשחק ושחקן גדול באמת לדעתי יהיה גבוה יחסית לעמדה שלו במספרים האלו.

          אחרי כל החפירה – מסכים עם דרור שכל עוד פולץ לא שיחק (רביד, נו באמת, זה לא נקרא שיחק, וכל עוד לא ראינו איזו בחירה תהיה לבוסטון ומה יצא ממנה) אי אפשר לדעת אם בוסטון צדקו.
          אהבתי פה את ההסתכלות של מנחם, גארדים שנבחרים טופ 4 כמעט ולא מאכזבים.
          יש פציעות כמו ליווינגסטון, ג'יי וויליאמס, ויש גארדים שאכזבו (מאיו, טרנר) אבל לא קומבו או פוינט.

          1. למתעניינים, הסתכלתי קצת על שחקנים צעירים שחוטפים הרבה –
            אם נבדוק כמה שחקנים עשו 1000 נקודות בעונה עד גיל 21, יש כמה מאות כאלו.
            אם נבדוק כמה עשו 1000 נקודות וגם חטפו מעל 140 בעונה, יש 9:
            סטפן קארי, כריס פול, לברון ג'יימס, מייקל ג'ורדן, אנטואן וולקר, בארון דיוויס, אלן אייברסון, קלארק קלוג (מי זה?), אייזאה תומאס (המקורי, היחיד שעשה את זה פעמיים עד 21).
            ציון לשבח – קווין גארנט שעשה עונה של 139 חטיפות וכמעט היה הגבוה היחיד שנכנס לרשימה (חוץ מקלוג שלא ידעתי שקיים עד עכשיו אבל נתן 3 עונות מצוינות באינדיאנה לפני שהברכיים גמרו אותו).

            המסקנה – אם אתה חוטף הרבה

          2. עגל –
            לגבי החוטף (לא הייתה כוונה להשאיר אף אחד במתח, גם ככה המסקנה לא מעניינת במיוחד) כנראה שאם אתה חוטף הרבה יש לך תכונות (קריאה של המשחק?) שמאפשרות לך לעשות עוד הרבה דברים אחרים טוב.

            נראה לי שיכולות כמו קליעה, ריבאונד ואפילו חסימה יכולות להיות stand alone ולא להעיד על יכולת בתחומים אחרים.

            מבחינתי זה סוג של אינדיקציה נוספת לפוטנציאל כוכבות.
            זה כמובן צריך לבוא בחשבון יחד עם מגבלות אחרות, למשל, רוביו הוא חוטף נהדר שלא יהיה לעולם אול סטאר, אבל יחסית לשחקן לא אתלטי שגם לא קולע, הוא תורם הרבה ושחקן חמישיה קבוע בליגה.

            במקרה של טאטום למשל, 0.9 חטיפות זה יפה. לא 1.7 שהיו לפירס אבל לבארנס למשל לא הייתה אף עונה של יותר מ- 0.8.

            עוד במחזור הרוקיז הנוכחי – הצרפתי של הניקס- חוטף מצוין, אז נכון שלא רואים ממנו הרבה חוץ מזה, אבל לדעתי זה מראה על פוטנציאל, דונובן מיצ'ל ולונזו בול חוטפים טובים סימונס חוטף מצוין. בעיני זה אומר שיש לרוקיז האלו יותר פוטנציאל מאחרים שאולי אתלטים טובים יותר או קולעים יותר טוב (חלקם גם מממשים אותו).
            .

        2. שיחק בקושי והיה ברור שמשהו לא בסדר שם. לדעתי זה לא נקרא לשחק בקצב רגיל של נבא. לעומת זאת בליגת הקיץ הוא הראה את הפוטנציאל שלו

      1. פלוס 1. צודק עדיף לחכות לפחות שנתיים לפני הקביעה. הנה סנריו. שנה הבאה גורדן היוורד חוזר לחמישייה וטייטום יורד לספסל ומשחק 15 דקות וקולע 8 נקודות באחוזים סבירים (ללא הורפורד וקיירי שילעטו אותו בכדורים). פולץ הופך לרכז האמיתי של ה76 כשרדיק עוזב ובן סימונס עובר לשחק כחצי מוביל כדור כמו יאניס במלווקי. פולטס משחק 32 דקות וקולע 20 נקודות למשחק עם הגנה חזקה בקו האחורי וטייטום הופך לשחקן שישי סבבה.

        1. ג'ון אני לא קונה את הסנריו שלך. אחרי שטאטום הראה מה הוא יכול לתת בגיל 19 הוא לא ירד כל כך מהר לספסל. ראית אילו הרכבים הזויים סטיבנס מריץ בחלק מהמשחקים? אני מעריך שיש מצב בו תהיה חמישייה שתכלול את קיירי טאטום בראון הייורד והורפורד. אל תספיד אותו כל כך מהר. גם לא בתיאוריה.
          א.ב. דווקא במשחק האחרון למיטב זכרוני הוא חטף פעמיים ונתן שני גגות. בשביל רוקי המספרים שלו מצויינים ובמערכת של סטיבנס ידעו לשפר את מה שדורש שיפור!

    2. רזי איינג' גם היה יכול להיראות גרוע בהרבה אם קיירי לא היה מבקש טרייד משום מקום. צריך גם מזל בחיים ואיינג' זכה בכל הקלפים עד עכשיו.
      לזכותו יאמר שהוא שם עצמו בפוזיציה לנצל את ההדמנויות שנופלות לחיקו.

  8. תודה על מעורב מעולה!
    יש לי הרגשה שפילי לוקחים את הזמן עם פולץ. יש המון כישרון צעיר שכבר פורע שטרות. סימונס חיכה שנה ולא קרה כלום. גם ככה הם רגילים להמתין שנה עם הרוקיז שלהם…

  9. מעורב מעולה

    פילי נראית טוב כרגע… אין לה מה לזרוק את פולץ לבריכה עכשיו. שינוח. אני אפילו מוכן לעזור לו אם יש צורך (אני מומחה בלנוח).

    הנסיון לעשות מלחמה בין דוראנט לקארי הוא גם בעייני טריק מכירות.
    הם צוחקים על כולם תוך כדי שהם סופרים את הכסף. על המגרש זו התשוקה שלהם. נעלים זה עסק צדדי יחסית גם אם מניב המון כסף (ושניהם כבר כמה שנים לא בפת לחם….)

    1. פילי איבדה הרבה גובה. היא עשירית במערב עם 0500 אומנם. אבל לפניה לוז לא קל שכולל את הבולס שבקושר מצויין ושלא נחותים בגובה ואורך מהם ללא ג'ואל אמביד. יום למחרת הקינגס במשחק חובה ואז פעמיים הראפטורס שהסקסרס מתקשים מולם. ואז הניקס והנאגטס. הם קצרים ברוטציה שלהם. אם מרקל בריא ויש סיכוי לטעום פלייאוף זה מה שאתה חייב לארגון שלך. אין נסיון חשוב מזה בטח שאין כאן משכון של העתיד (אלא אם רופא יאמר משהו אחר)

  10. מעורב מצויין, על נעליים מכוערות…
    שאלה למבינים פה: האם באמת מתרקם לו דיל להעברת כספי למינסוטה? איפה כל הדיבורים על האידיליה וההתאמה המושלמת לקבוצה? מסכן, לעבור מסן פרנסיסקו למינסוטה, ועוד רגע לפני תחילת החורף…

    1. מקווה שאלו סתם שמועות.
      מה קרה שתיבודו שינה את דעתו, הרי כספי שיחק אצלו רק לפני רבע שעה.
      ואת מי הלוחמים יקבלו במקום כספי?
      נשמע לי דיל גרוע לכל הצדדים

      1. אולי ג'ימי באטלר. הוא מתאים לווריורס, סווינג מן שיכול לשמור על כמה עמדות, יכול לשחק עם /בלי הכדור וגם ליצור לאחרים עם יד סבירה מבחוץ

    2. אפשר קישור לשמועות ?

      לא רואה סיבה לגולדן סטייט לוותר עליו ולא רואה מישהו ממינסוטה שיוכלו לקבל תמורתו שיתאים להם יותר מכספי.

  11. מעורב מעולה.אני לא יודע אם פולץ יהיה באסט או לא, אבל אני חושב שהוא בבעיה כי הוא לא יהיה הרכז של הקבוצה. אני חושב שפילי היו יותר חכמים אם היו בוחרים בטייטום.הרי גם ככה סימונס הרכז אז היה יותר חכם להביא עוד פורוורד/קלעי לקבוצה

    1. למה לבחור בטייטום שיש את קובניגטון? הם היו חייבים עוד קומבו גארד כמו פולץ שהתקרה שלו עדיין היה הגבוהה ביותר מהמחזור, השחקן פיתח עונה שעברה כמות מהלכים די מדהימה, לא הבנתי את ההחלטה המטומטת לשנות את הזריקה, אבל פילי חייבים אותו כמו חמצן לגוף

      1. בעיקרון זה נכון.
        הריי לנו דוגמא כמו פול והארדן, שצמד כזה יכול לתרום מאוד אחד לשני. העניין הוא שמדובר כאן עדיין בכימיה שלא קל לטפח. ביוסטון שני הסטארים יודעים שזאת הזדמנות חד פעמית עבור שניהם. רוקיז לא בהכרח מבינים זאת (דוגמא טובה לכימיה יותר בעייתית היא למשל וול וביל).

        אך בכל מקרה, אני גם רואה הגיון עצום לבחור בפולץ בתור פילי. יש לך רכז שלא זורק מבחוץ. להציב לידו רכז נוסף (ועוד כזה שיכול לרווח את המשחק) יכול לעזור לתת לו עוד מרחב ולנוע גם ללא כדור.
        ובכלל – קומבו גארד הוא שחקן שכרגכ בליגה נחשב למאוד שימושי.

  12. 1. לגבי פולץ זה אכן נראה מסתורי כי כל 3 שבועות מכנסים עדכון לעיתונאים ודוחים עדכון לעוד שלושה שבועות. הוא כביכול סיים את העבודה על הכתף ולפי הדיווחים כבר לא סובל מכאבים שם. לעניות דעתי ההסתרה נובעת מהרוע של כל צלמי הוידאו שצילמו אותו מתנסה בזריקה ביד שמאל ומיד שלחו את המדיה לפרנזי. אני מניח שבחודש חודשיים הקרובים פילי תעבוד איתו על שיפור הזריקה שלו על ידי מקצוען כדי למחוק את השטות שביצע לזריקה שלו. זה הניחוש שלי. בנוסף ברט בראון טען שישב שנה שעברה אין סוף שעות עם בן סימונס והם ניתחו יחד וידאו וכך גם תו"כ משחק. הוא טען לא מזמן שהוא עושה את אותו הדבר עם פולץ. יש מצב שהם מנסים לבנות אותו קצת כשחקן כי בוושינגטון לא ממש אומן או התקדם.

    2. הליגה חייבת שינוי מבנה של הדראפט. קבוצות שלוקחות על עצמן 7-8 פרוספקטים ב5-6 שנים קוברות את חלקם הגדול בפח האשפה של הליגה וגורמת לאיבוד כישרון אמיתי בליגה. ויקטור אולדיפו יכל לעשות את הטרנספורמציה שעשה בקיץ (ממולץ לקרוא את מאמרו של קווין אוקונור מהשבוע עליו) במסגרת קבוצתית כבר לפני שלוש שנים בקבוצה עם צוות אימון טוב. אותו דבר ארון גורדון שאורלנדו ממשיכה לא להתייחס אליו ככוכב גם כשהוא מוכיח שהוא כזה. הקורבן האחרון הוא שחקן שאף אחד לא ישכנע אותי שמיצה את כישרונו וזה מריו חזוניה. נכון שמידי פעם ללא התרעה קיבל דקות ונראה מפוחד אבל בכמה המשחקים האחרונים הוא לא רואה אף אחד ממטר ונראה כבר יותר דומה לשחקן שנבחר 5 בדראפט. אורלנדו כבר החליטו לשחרר אותו מהאופציה עליו והוא יגיע לקבוצה כמו סן אנטוניו וכך נוכל לדבר בעוד 3 שנים על אקס מג'יקים שמככבים בליגה (איפה אייזיק אמור להראות פוטנציאל?). העיקר שפייטון ווייציץ' ופורניה נשמרים כאלה מדובר על סטף קליי ודוראנט.

    לגבי פולץ עצמו אני מאמין גדול מאוד בו. אין לי שליטה על עתיד הפציעות שלו או על המקום שלו בקבוצה. יש לו את כל הכלים להפוך למגן מצויין ושחקן פיק אנד רול משובח. מי שמדאיג אותי זה סימונס שידעתי שבאיזשהו שלב יעלו על הדרך לשמור עליו. וכנראה שהשילוב של שניהם במגרש יהיה חייב להיות יצירתי יותר ממה שחשבו.

    3. דניס רודמן אדיוט. יש בצפון קוריאה מחנות ריכוז וסבל בלתי יתואר. עצוב מאוד בעיני שיש לא מעט לוחמי צדק חברתיים אמריקאים שבשם ה'אוייב של האוייב שלי הוא חבר' מכשירים שרצים איומים ונוראיים. אין דבר מסוכן יותר מהגישה הפטרונית שמאחורי כל דיקטטור אכזר מסתתר נפש אומן עדינה וחפצת טוב שסה"כ אם רק נראה לו את האור ונשנה לו את הנסיבות כל תפיסותיו מסורותיו אמונותיו ותרבותו יזרקו לפח.

    4. אני אוהב את הצבע המקושקש שהשתלט על נעליים מאז סקצ'רס התחילו מהטרנד לפני כמה שנים. אנדר ארמר לא יכולים להסתפק בסטף כי אף ילד לא מדמיין שסטף נותן ביצועים בגלל הנעליים. יש סיבה שחוזי הנעלים הגבוהים ניתנים לאתלטים מוכשרים ולא לדרק נוביצקי או טים דאנקן (היה לו בכלל נעל?). מצד שני גם ברנדינג מוכר נעל ע"ע לאבר בול שהמותג שלו נראה מאיים הרבה יותר ב5 שנים הבאות אם לא יעשה שטות גמורה.

      1. תודה על ההגהה. הכוונה היתה האם היה לדנקן מותג נעלים או בלשון העם נעל. משם מקור הטעות. חוץ מזה פאק איט עברית לעולם לא תהיה שפת אם אמיתית אז בכיף תתקן אותי. לא שזה ענה לי על השאלה… גוגל עזר לי. מסתבר שטימי הוציא את הנייק אייר מקס דאנקנס ב2000 וב2002 שעוצבו בצורה הכי משעממת שניתן לדמיין עם שילוב של ריץ' רץ' וסקוץ'

    1. מחנות הריכוז בצפון קוריאה מעניינים את העולם החופשי הרבה פחות מאשר היכולת הגרעינית שלהם, וכל הידברות עדיפה על מלחמה, אם רודמן יכול להיות המתווך שמביא לשיח בריא עם דיקטטור אכזר מה טוב.

      1. אני מבין את הגישה המקיאבליאנית שלך. אני אישית לעולם לא אוכל לעשות את ההפרדה הזו שלא מחלק מהפלת שלטונו או תבוסתו של המשטר הזה. אבל גם לשיטתתך למה שדיקטטור שרואה עצמו כאל ומתאכזר לבני עמו בצורה אכזרית הוא בר שיח רציונאלי שניתן להגיע איתו להשגים ולהסכם בר קיימא? אם זה דיון כבד מידי להופס אני אבין אותך. אני באמת סקרן להבין.

    2. תודה ג'ון. אבל לא מקבל את הנקודה ששחקן שניבחר מאוחר יותר נשאר עם הסטיגמה הזאת. היו עשרות בחירות מאוחרות (אפילו סיבוב שני) שהפכו לכוכבים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט