שליש על התנהגות טובה (ולא)/ יונתן כהן והלל הורוויץ

החברים שלנו מ-ישראל NBA מתארחים אצלנו פעם נוספת עם טור סיכום מיוחד

שליש עונה פלוס מינוס מאחורינו, וזה זמן טוב לעשות סיכום שליש אלטרנטיבי. למה אלטרנטיבי?

אל"ף – כי אנחנו לא נבחר בו את הרשימה הרגילה (MVP, רוקי העונה, חמישיית העונה), אלא קטגוריות קצת אחרות: השחקן המאכזב, גניבת הדראפט, הקבוצה המפתיעה, הקבוצה המאכזבת והשחקן המשתפר.

בי"ת- כי גם בקטגוריות הנ"ל החלטנו לא לבחור במה שמובן מאליו. אלא לחפש קצת יותר. כדי שיהיה מעניין.
לכן אנחנו מוציאים את אולדיפו וארון גורדון מהמירוץ לשחקן המשתפר, את דונובן מיצ'ל מהמירוץ לגניבת הדראפט, את OKC מהמירוץ לקבוצה המאכזבת, ובאופן כללי זורמים על בחירה בקבוצה/שחקן שייתנו לנו ולכם נקודת מבט מעט שונה ואחרת.

מכיוון שאנחנו שניים, אחד ירושלמי, ואחד קנדי (לשעבר), לא תמיד נרשמה הסכמה, או שסתם היה רצון לכתוב על עוד זווית.
כאמור, סיכום אלטרנטיבי. מוזמנים להציע משלכם ולטעון שעדיף שנכתוב על בייסבול (בעצם לא. זה משחק משעמם וזו קונספירציה של כל ארה"ב שכאילו נהנים מזה)

 

הקבוצה המפתיעה של העונה:

הלל – סן אנטוניו


בדומה לכך שלברון ג'יימס הוא השחקן הטוב בנ.ב.א ועכשיו נשאר לנו לחשוב מי השחקן שהעונה ספציפית הכי משמעותי לקבוצה שלו בכדי לזכות בMVP, כך גרג פופוביץ' הוא המאמן הטוב בנ.ב.א ובכל עונה נתונה מגיע לו לזכות בתואר מאמן העונה.
אנחנו גם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהספרס יהיו תמיד טובים ושזה הגיוני שגם בלי הכוכב שלהם הם יסתדרו, אבל העונה כדאי לשים לב ואולי כן להיות מופתעים.

קוואי הוא אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה אם לא השחקן הטוב ביותר.
למרות זאת סן אנטוניו נמצאת במקום השני בליגה מבחינת רייטינג הגנתי, מובילה את הליגה במיעוט העבירות שהיא נותנת למשחק והיא מקום שני מהסוף בקצב המשחק (קייל אנדרסון לא באמת פצוע אגב. הוא פשוט עדיין יורד להגנה באחד ממשחקי שבוע שעבר).
סן אנטוניו מבינה היטב שאין לה כלים התקפיים מספקים לעונה הנוכחית והיא פשוט משתמשת נכון במה שיש. יש שם פשוט שחקנים שייעשו תמיד את המהלך הנכון ביותר.

מה שעוד יותר מרשים בפתיחת העונה ללא קוואי הוא שסן אנטוניו עושה את זה בלי השחקנים הקלאסיים שלה.
זה לא ג'ינובלי ופארקר על המגרש שמובילים את הקבוצה. זה אולדרידג' ורודי גיי, עם קייל אנדרסון ופטי מילס. הדגש פה הוא עוד יותר על גיי ואולדרידג' שהם לא שחקני ספרס קלאסיים בכלל. נוסיף לכל זה את העובדה שסן אנטוניו לא רק "שורדת" את העונה הנוכחית עם סביב ה50% נצחונות או משהו בסגנון עם הסגל החסר אלא ב8-19 ובמקום שלישי במערב. ואפשר כבר לדבר על הפתעה, אפילו במונחים של הספרס.

https://www.youtube.com/watch?v=Uc2LF3L_cQk

יונתן – יוסטון רוקטס

פה יש כמה אופציות.
בוסטון למשל היא אחת מהן אחרי מה שקרה להייוורד, ולמען האמת הבחירה צריכה להיות באינדיאנה, שמי חשב שתתן כזו פתיחת עונה, אבל אינדיאנה תהיה בחירה קלה. בוסטון כנ"ל, אני מעדיף ללכת על הרוקטס.

נכון, הרוקטס עשו 55 ניצחונות בעונה שעברה והוסיפו את כריס פול. לכאורה זה שווה הפיכה לקבוצה של 60 ניצחונות ומועמדות ללכת עד הסוף. אבל יש פה יותר מזה.

נתחיל מזה שעיין ערך אוקלהומה. זה לא כל כך פשוט להנחית בחדר ההלבשה שלך עוד שחקן בקנה מידה של פול ולקבל סינרגיה מיידית. בטח לא כשפול היה פצוע רוב הזמן.
הרוקטס, תחילה בלעדיו, ועכשיו גם איתו לא מפסיקים לנצח. והם עושים את זה במעל ל-11 נק' הפרש ממוצע למשחק. נתון נדיר, וכמובן הכי גבוה בליגה.

אנחנו יודעים שהרוקטס קבוצת התקפה טובה נכון? אנחנו גם יודעים שקיימת שם חולשה בהגנה, נכון? לא נכון! עונה שעברה יוסטון היתה חמישית מהסוף הגנתית. העונה? הם קפצו למקום 8.. מזכירים לכם שבברלי כבר לא שם, ושפול חזר מפציעה ארוכה. בעצם עזבו נתונים, בחיי שיצא לי לראות שם את הארדן עושה פה ושם מאמצים בהגנה. ולא מזיק גם שהוא הוסיף שלשה במשחק לממוצע אחרי 3.2 כאלה למשחק בעונה שעברה.

והאמת, שימו הכל בצד, אנשים באמת מתחילים להאמין שאפשר לנצח את גולדן סטייט בסדרה. אופטימיות מוגזמת? רצון נואש לראות תחרות? אולי. אבל לפני שהתחילה העונה הדיבורים האלה היו כמעט לא קיימים.

השחקן המשתפר:

הלל – קלינט קפלה

אחת הקבוצות המפתיעות לטובה של העונה יכולה לתלות את זה באחד המפתיעים והמשתפרים של העונה.
קפלה רושם עלייה בכל מימד ומדד שתבדקו כמעט ובעיקר במדדים החשובים. הוא בעשירייה הראשונה של הליגה בPER, הוא בעשרים הראשונים בליגה מבחינת win shares , ומבחינת פלוס מינוס שהוא מייצר על המגרש. הרייטינג ההגנתי שלו הוא הטוב בליגה עם 98 נקודות, והרייטינג ההתקפי שלו הוא 127 שזה מקום שני מבין השחקנים ששיחקו יותר מ500 דקות העונה.

בקבוצה בה הארדן לוקח את הכדור לידיים ופול משחק כרגע כינור שני קפיצת המדרגה של קפלה היא בדיוק מה שהיה נצרך בכדי להביא את הקבוצה הזו הלאה. הוא מסיט את הכדורים של התקפת היריבה ומסיים היטב בטבעת באחוזים מעולים. הוא נהיה פשוט דיאנדרה ג'ורדן שעדיין על חוזה רוקי. אם זה לא שחקן משתפר אני לא יודע מה כן.

גם בחירת הזריקות לא פוגעת… באדיבות Doingthedishes

יונתן – למרכוס אלדריג'

פה האתגר בעיניי הוא להתעלם מצעירים. להתעלם משחקנים שעברו לקבוצה אחרת עם סיטואציה שונה לגמרי שמאפשרת להם לפרוח. ובקיצור – שמתי על עצמי מגבלות שפוסלות חצי מהליגה בערך.
מה שאותי עניין זה לחפש שחקן שעמוק בתוך הקריירה שלו שיפר באופן ניכר את המשחק שלו בצורה שמשפיעה על הקבוצה. וזה משאיר אותי עם שחקן אחד מבוגר מסן אנטוניו. אולי קוואי יקח לו קצת זריקות כשיחזור אבל אי אפשר להתעלם מהרנסאנס וממה שעשה עד כה הגבוה המצוין של הספרס.

נתחיל מהנתון הבולט ביותר- הנק'. 5.5 נק' יותר למשחק שמעמידות אותו על 22.7 על סף עונות השיא שלו בפורטלנד. רק ששם הוא עשה את זה בבערך 46% מהשדה וזרק פחות מהשלוש. העונה הוא קולע 0.6 שלשות למשחק. וב50% מהשדה בכללי.

במילים אחרות- הוא מגוון יותר, יעיל יותר, וקולע יותר. נוסיף לזה עלייה קלה בריב' באס' ובאחוזי העונשין (ויותר הליכה לקו) ונקבל שחקן שבגיל 32 לא המציא את עצמו מחדש, ואוטוטו כשקוואי יחזור המספרים אולי יירדו בחזרה, אבל גם אם נתעלם מהעלייה בנק'- הוא מרוכז יותר, לוקח על עצמו, מגוון את המשחק שלו, וגם, ויש לזה איזשהי חשיבות- מנצח עם הקבוצה שלו משחקים כשהכוכב הגדול לא על המגרש.

השחקן המאכזב

הלל – אנדרו וויגינס

למה? כי הוא חתם לא מזמן על הארכת חוזה, החוזה הוא חוזה מקסימום לחמש השנים הבאות שמתחיל מעונה הבאה, מה שמציין את העובדה שהוא שחקן שאמור לייצר ערך בהתאם לכך. העונה הוא יורד בהרבה מהמדדים. זה נכון, הצטרף לקבוצה שלו ג'ימי באטלר ואפשר גם לציין את טיג, כך שהגיוני שיירדו לו דקות ואולי הוא יהיה פחות יעיל אבל זה לא רק שם.

לוויגינס יש PER של 14. ממוצע הליגה הוא 15 כך שלמעשה יוצא שאנדרו וויגינס הוא שחקן מתחת לממוצע במדד זה. מדדי הפלוס מינוס שלו שליליים, אחוזי השלשות והעונשין שלו ירדו, וכמות הנקודות שלו ירדה למשחק. את כל זה היינו יחסית מקבלים כי בטווח הכולל הנתונים שלו סופגים מכה בשביל שאר החברים בקבוצה, אבל בהגנה הוא מייצג יחסית את כל מה שרע במינסוטה.

וויגינס הוא שחקן החמישיה עם הנט רייטינג ההגנתי הכי נמוך (113) והוא השחקן העשירי בקבוצה מבחינת נט רייטינג התקפי עם 103. זה גרוע גם ברמת הליגה כאשר השחקנים עם הרייטינג ההגנתי הנמוך ביותר עם דקות משחק משמעותיות עומדים על 113-115 והוא ביניהם. פייר הייתי גם נותן למינסוטה את הקבוצה המאכזבת כי המקום שלהם בעיקר מייצג את העובדה שהמערב נהיה הרבה פחות צמוד ושכמה משחקים קרובים הלכו לטובתם אבל אנדרו וויגינס מוביל בעיני את התרבות הזו.

יונתן – ראסל ווסטברוק

קצת מצחיק לבחור לתואר כזה בשחקן שקרוב מאד לעשות עונה שניה ברצף ממוצעי טריפל דאבל, וזו דרך קצת מתחכמת לעקוף את התנאי "לא כולל אוקלהומה" בקבוצה המאכזבת, אבל פתיחת העונה של ראסל מצריכה פה אזכור. הוא, ורק הוא, בעל הבית בת'אנדר.

זו הקבוצה שלו. והם הצהירו על זה ביחד לא מזמן עם חוזה מטורף שאמור להפוך אותו למשתכר הכי גבוה בליגה עד החוזה המפלצתי הבא אבל אם אני משווה אותו להארדן, עוד בעל בית שקיבל לידו סופרסטאר, נראה שראסל קצת פחות נענה לאתגר ומעדיף להחמיץ פנים על הספסל.

הירידה ב 8 נק' מובנת לגמרי. היא באה עם משמעותית פחות זריקות (אבל רק חצי איבוד פחות). אבל מה בנוגע לירידה באחוזי השלשות? ול3.2% פחות מהשדה? וזה כשהוא אמור לקבל הרבה יותר זריקות נוחות עם ההימצאות של השניים האחרים. ומה לגבי 13% פחות מהעונשין עד עכשיו? ראסל לא שכח לקלוע מהקו, הוא גם לא שכח לקלוע בכללי. האיש שאמור להיות אחראי על הצלחת הניסוי הכימי הזה(לפני דונובן בעיני) פשוט פחות מרוכז. או אולי קצת נלחץ פתאום כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא ציפה. אנחנו בשליש הראשון. יש עוד המון זמן לתקן. אבל ציון השליש הוא עד עכשיו- לא מספיק בהחלט.

גניבת הדראפט

הלל – ג'ורדן בל.

אז זה פחות מה שאני חושב שקרה ויותר מה שאני מקווה שיקרה.
נכון לערב הדראפט- לשיקגו אין עתיד והיא הולכת לקראת בנייה עתידית. כל זה לא מפריע לה לקחת את בחירת הסיבוב השני שלה ולמכור תמורת מזומן לגולדן סטייט.
עכשיו, זה לא ששיקגו משלמת מס מותרות השנה ולא שיש לה איזה שהיא מחשבה רציונאלית למה היא לא רוצה את הבחירה הזו. פשוט התנהלות של חוסר שכל. גולדן סטייט בוחרים את ג'ורדן בל בסיבוב השני.

קודם כל זו גניבה כי פשוט לקנות שחקן תמורת מזומן במחיר כזה זה פשע. שנית, כל שחקן שמטביע תוך כדי משחק עם הקרש בעונת הרוקי שלו הוא גניבה מבחינתי (ויסלחו לי אוהדי דאלאס, אבל הבחור צריך חוזה אז לא משנה מה הייתה התוצאה – תשחקו הגנה).

שלישית והכי חשוב- אני פשוט מקווה שהוא יהפוך להיות אולסטאר כדי שאנשים יפסיקו לעשות דברים מטומטמים, זה פשוט מרגיז לראות הנהלות כאלו ברמות הגבוהות של הספורט. חוץ מזה הנתונים שלו אחלה, הוא משחק מעל 10 דקות לערב (שהרבה מהן גרבאג' טיים אבל לא כולן) שבקבוצה כזו זה אחלה, יותר מבלוק למשחק בדקות האלו, חצי חטיפה, 4 נקודות, שלושה ריבאונדים ואסיסט לערב, זה שם אותו על PER של 21.8 ויש לו כבר 1.1 WS שזה כמות הנצחונות שמיוחסים אליו. לצורך העניין לדוויין ווייד יש מספר זהה של WS.

יונתן – ג'ון קולינס

פה היה צורך להתגבר על הפיתוי לבחור בג'ייסון טייטום. למה טייטום? כי בוסטון עוד עשתה עליו קופה. כי לונזו ופולץ נבחרו לפניו. כי הרבה אנשים בבוסטון קיוו שג'וש ג'קסון יהיה זה שיבחר בסופו של דבר. למה לא? כי קשה לקרוא גניבה למי שנבחר במקום 3 נכון? לפחות מאז דראפט 84.

אין פה האמת יותר מדי מקום ליצירתיות. יש לנו את קוזמה בבחירה 27, ואת דילון ברוקס ממעמקי המקום ה45. על קוזמה יש לי הרגשה שעוד יכתבו לא מעט אז אני אבחר לדבר דווקא על ג'ון קולינס.
PER של 20.3, WS של 1.6 (בערך כמות הניצחונות של אטלנטה עד עכשיו.) עד שנפצע הוא חסם וחטף כמעט אחת למשחק, הוא קולע 11.5 נק' ב60% מוריד 7 קרשים, ויודע לזרוק מהקו. כל זה בפחות מ25 דקות למשחק. אתלט, שומר מעולה, ושחקן שכיף לראות. לא מובן מאליו בשביל ההוקס של ימינו, בשביל קבוצה שאיידה תמורת כלום את הרביעייה שהביאה אותה לצמרת המזרח הגבוהה במשך כמה שנים.

https://www.youtube.com/watch?v=dodEN-9TR5g

הקבוצה המאכזבת:

הלל – ממפיס

אמנם הקבוצה של ממפיס נמצאת במשבר עמוק בגלל הפציעה של קונלי, אבל דווקא בגלל שאנחנו יכולים להצביע על הבעיה המרכזית, היא מקבלת את הקבוצה המאכזבת.
אחרי פתיחת עונה טובה שכללה ניצחונות על קבוצות צמרת כמו גולדן סטייט ופעמיים יוסטון. הקבוצה הייתה במאזן של 4-7, ומאז רשמה 14 הפסדים וניצחון בודד בקורלציה מאוד גבוהה לפציעה של מייק קונלי שהתחיל נהדר את העונה.

אז למה היא הקבוצה המאכזבת? כי הפיטורים של פיזדייל לא תרמו לכלום ובאו בזמן לא מוצלח. אם הקרע עמוק ונוכח למה להתחיל איתו את העונה? אם הבעיה היא במצב הניצחונות למה להתעלם מהפציעה של קונלי? התוצאות מאז הפיטורין מוכיחות לבד שלא היה כאן שינוי מקצועי על הפרק שכן בשונה מפיניקס שהשתפרה קלות מאז הפיטורין ורשמה ישירות אחריהם כמה ניצחונות, הקבוצה מממפיס נראית בצניחה עוד יותר תלולה וזו קבוצה שהייתה באנקר בפלייאוף לאורך שנים בלי שינויים ניכרים בסגל.

יונתן – מינסוטה.

הקבוצה המאכזבת שלי היא בכלל הפועל ירושלים. אבל לענייננו ואם נשים את אוקלהומה בצד, קצת קשה לשים את האצבע על קבוצה אחת שבאמת נמצאת הרבה מתחת לאיפה שציפינו ממנה. אז נזרום על מינסוטה.

אמנם היא בשמינייה, מנצחת משחקים, אבל לא ממש מצליחה להשאיר רושם של קבוצה באמת חזקה כשאתה רואה אותה.
והסיבה בולטת.

בחייא'ת, אתם רוצים להיות קבוצה שמאיימת ללכת עד הסוף? תתחילו לשמור. תלמדו לעשות הגנה. דראמונד למד לקלוע עונשין. אירווינג נהיה שחקן ששומר, לברון חטף הרחקה וקיבל שריקה על צעדים, ורק מינסוטה עדיין שם.

5 מהסוף בהגנה פר 100 פוזשנים. שיפור של מקום אחד מהעונה שעברה. אולי נאיבי היה לחשוב שההגעה של באטלר לבד תפתור הכל, אבל ככה לא מגיעים לשום מקום. אלא אם כן הגעה לסיבוב ראשון אחרי 40 שנה במדבר זו מטרה בפני עצמה. דיברנו על יוסטון ועל השינוי בהיבט הזה. פה, בעיניי, יש בהחלט סוג של אכזבה.

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. Berch

    13 דצמ 2017 09:23:16

    בשחקן המאכזב אולי הייתי שם את גאסול הצעיר – היה אמור לקחת את הקבוצה על הגב (גריפין סטייל) אבל לא ממש עשה את זה. עושה רושם שהוא בא לעבודה והולך מהעבודה בסוף המשחק.
    לא מזכיר את המחוייבות שהוא דיבר עליה בחתימת חוזה (נדמה לי לפני שנתיים)
    תודה על טור משובח, בטח יותר מעניין מהדירוגים הטריוויאלים 🙂

  2. Mbk

    13 דצמ 2017 09:41:41

    בחירות קצת מוזרות
    המאכזבת בה' הידיעה ובמ' כל המאכזבות – OKC
    גניבת הדראפט ? שדידית הדראפט – קייל קוזמה
    ה MIP – יש כל כך הרבה שחקנים לפני אולדריג' כולל הגריק פריק ,אהרון גורדון וה-ויקטור אולדיפו
    מי שצופב בליגה מעל 3 עשורים יסכים שהספרס לא מפתיעה אף אחד זאת קבוצה העונה הרגילה מהמשובחות בהסיטוריה , אני חושב שבוסטון ללא הייורד מפתיעה לא פחות ויוסטון ללא צל של ספק
    ההפתעה הגדולה היא הניקס ובמאכזבות יש מקום של כבוד למילוווקי

        1. יונתן

          13 דצמ 2017 15:19:35

          יותר כמו להוציא את אלו שיפות באופן בולט ולהצביע על יפות אחרות שפחות שמים אליהן לב.
          אגב מלכת היופי זו תחרות מטומטמת לגמרי בעיני בשביל הרקורד

        1. דריבלון

          13 דצמ 2017 14:35:15

          שאני אצטט? "בי"ת- כי גם בקטגוריות הנ"ל החלטנו לא לבחור במה שמובן מאליו. אלא לחפש קצת יותר. כדי שיהיה מעניין.
          לכן אנחנו מוציאים את אולדיפו וארון גורדון מהמירוץ לשחקן המשתפר, את דונובן מיצ'ל מהמירוץ לגניבת הדראפט, את OKC מהמירוץ לקבוצה המאכזבת, ובאופן כללי זורמים על בחירה בקבוצה/שחקן שייתנו לנו ולכם נקודת מבט מעט שונה ואחרת."
          קצת מסביר למה הבחירות "מוזרות"…

          1. Mbk

            13 דצמ 2017 15:32:49

            אין מובן מאליו בבחירה סוביקטיבת
            אחרת סטיב נאש לא היה MVP פעמיים
            זה בסדר לחדש אבל אולדריג' לא MIP בשום עולם כנ"ל ממפיס עם נסיבותייה המקילות

  5. הסקרן שהרג את החתול

    13 דצמ 2017 10:38:18

    מצוין חברה… סוחף קולח ומהנה לקריאה.
    זוויות מצויינות אחרי הכתישה הבלתי פוסקת של okc שמרעננות קצת ובהחלט מזכירות שלליגה הנפלאה הזאת אכן יש !!30!! קבוצות ולא 5 עיקריות.

  6. פינקי

    13 דצמ 2017 11:11:36

    מצוין!
    ההחלטה לא ללכת על הבחירות הטריוויאליות בהחלט מוסיפה עניין.

    לגבי OKC אני חושב שרוב ההאשמה דווקא כן נופלת על המאמן.
    מה3-4 משחקים שלהם שראיתי העונה, היה לי מאוד קשה לזהות הרבה מהלכים מתוכננים, רוב ההתקפות שלהם היו בידודים עם מקסימום איזו חסימה של גבוה.
    מאוד בולט כאן ההבדל בין מה שקר עשה עם אוסף הכוכבים של ג"ס לבין מה שדונובן (לא) עושה עם אוסף הכוכבים של OKC.

    1. הלל

      13 דצמ 2017 13:01:42

      מסכים ממש. למרות שאני לא מקבל את הוייב הזה מפרשנים מסביב גם לא בארצות הברית. ההגנה שלהם סוחפת כי יש שם המון שחקני פלוס הגנתיים. בהתקפה זה נראה שאין שום מהלך הגיוני ושום תכנון. חבל לגמרי

    2. אור

      13 דצמ 2017 13:12:38

      ממליץ על הניתוח של יובל עוז בבלוג שלו, באחד הפוסטים הוא מראה שיש תרגילים אבל השחקנים (בעיקר ראס וכרמלו) לא ממש מבצעים אותם

      2. פינקי

        13 דצמ 2017 15:37:05

        כמו שאמר הלל, מאמן טוב צריך גם להיות מנהיג, אם השחקנים לא שמים עליו אז בשביל מה הוא שם? מספיק לנו טיירון לו אחד בליגה (ושם עוד מילא, לברון אולי מניאק אבל לפחות חכם, פה זה ראסל ווסטברוק שלוקח את ההחלטות…)

          1. פינקי

            13 דצמ 2017 23:30:54

            מאמן לא חייב להפעיל שרירים כדי להוביל קבוצה…
            בנוסף, גם מאמן עם 3 סופרסטארים שלא מצליח להגיע לפלייאוף כנראה ימצא את עצמו מהר מאוד בבית.

  8. אפלטון

    13 דצמ 2017 12:02:52

    פוסט מעולה וגם אני אהבתי שבחרתם ללכת על בחירות אלטרנטיביות.
    מינסוטה בהחלט אחת מאכזבות העונה, לא שזה מפתיע, רק שחלקנו (אני) נופלים כל שנה ל"קבוצה של ת'יבודו חייבת לעשות הגנה, עוד קצת והם לומדים…".
    לגניבה של הדראפט דונובן מיטשל היה ראוי לאזכור בהנחה שקוזמה היה הבחירה הוודאית.

    1. הלל

      13 דצמ 2017 13:03:01

      לגבי מיטשל הוא הוזכר בראש הכתבה 😉 לגבי ת'יבידו אני חושב שמה שלא קלטנו לגביו דומה קצת לדאנטוני. הוא שינה את איך שהליגה חושבת הגנה. עכשיו כשכל הליגה מגנה ככה כבר יש לו פחות מה למכור כי השיטה שלו מוכרת לכולם….

  9. גיא הרשע

    13 דצמ 2017 12:16:00

    בגלל הכותרת – "גנבת הדראפט", אז התשובה יכולה להיות רק אחת –
    טייטום.
    הסלטיקס רצו את טייטום. אז הם הפכו את הבחירה הראשונה לבחירת דראפט עם סיכויים יפים להיות בחירה גבוהה בשנה הבאה, ולקחו את טייטם.

    נגיד ובוסטון היו בוחרים את פולץ. והסיקסרס היו משתמשים בבחירה ה-3 בשביל לבחור בטייטום,
    אז הסיקסרס כבר היום היו משמעותית חזקים יותר (יכולת הריווח של טייטום תפורה על ההרכב של הסיקסרס),
    ועדיין הייתה להם את בחירת הדראפט של השנה הבאה.

    (וזה בכלל לא קשור ליכולתו של פולץ. יכול להיות שהוא שחקן נפלא, ושתהיה לו קריירה אדירה ב-NBA. אבל מה שהסיקסרס צריכים, זה לא עוד רכז. יש להם את סימונס. הם צריכים קליעה מבחוץ.)

    1. היהלל

      13 דצמ 2017 13:04:20

      היה לנו דיון צפוף לגבי זה. היו שת מסכנות- אחת קשה לנו לשים מישהו מהעשירייה הראשונה כגניבה. שתיים דני איינג' הצהיר שגם אם הוא לא מצליח להעביר את הטרייד הוא בוחר את טייטום במקום הראשון כך שזו לא גניבה , אם כבר הבחירה שהוא הרוויח דרך כך היא הגניבה והיא עוד לא שיחקה העונה 😉

  10. ולדי קוגן

    13 דצמ 2017 13:35:13

    קודם כל אהבתי את הבחירה בויגינס כשחקן המאכזב,אין ספק בכלל. כמה כשרון וכמה אדישות בבנאדם אחד.
    לגבי הקבוצה הכי מאכזבת,יש בזה ספק בכלל?אוקלהומה מקום 1 ביי פאר.
    הקבוצה המפתיעה לדעתי היא הניקס.מי בכלל ציפה מהם להיות תחרותיים?הם אשכרה בשוויון על המקום השמיני עכשיו

    1. יונתן

      13 דצמ 2017 15:35:11

      הניקס לגמרי ראויים. כל פעם נדמה לי שהנה הם חוזרים להיות הניקס ולהפסיד 10 ברצף, ואז הם שוב מנצחים. מקווה שיחזיקו מעמד כי העניין סביבם רק מוסיף

  11. האווי לאסוף

    13 דצמ 2017 13:40:51

    כל הכבוד. כמו כל בחירה מהסוג הזה, ברור שיימצאו כמה שבעד וכאלו שנגד, מה שחשוב זה שהבחירות שלכם מקוריות ומעניינות, ומהוות פתח לדיון

  13. איתן מאג'ר

    13 דצמ 2017 18:21:49

    אחלה כתבה, תודה.
    השקל שלי: לכתוב על ממפיס או מינסוטה במקום OKC שהן הקבוצות המאכזבות של העונה בשם המקוריות, זה כמו לתת את האליפות לקבוצה שהפסידה בגמר כי זה מעניין יותר.
    אפשר פשוט לרשום הבחירה האמיתית ואז הבחירה האלטרנטיבית

    1. יונתן

      13 דצמ 2017 18:50:07

      תודה על הפרגון.

      כשרשמנו שאנחנו מדלגים על אוקלהומה ואינדיאנה ארון גורדון ואולדיפו מיטשל וקוזמה בעצם די בחרנו בהם מבלי להרחיב ולנמק 🙂

      כיוון שהם ממילא מקבלים הרבה חשיפה וכותבים עליהם כל משחק שני- ניסינו לחפש עוד קצת על מי לכתוב ולחפש עוד זוויות

  15. עגל

    13 דצמ 2017 20:23:33

    אחלה כתבה מנוסחת היטב וקולחת.
    אני עם ולדי – הניקס הפתעת העונה (לא יוסטון, אנחנו ידענו שיוסטון אלופה עוד באירופה . . .), והמאכזב הוא וויגינס.
    מישהו עוד חושב שהטרייד בקליבלנד והגעת קווין לאב היה טעות?

  16. שומי

    13 דצמ 2017 20:34:49

    אחלה כתבה, מסכים לגבי אולדריג' שממש לא נראה כמו שהוא נראה שנה שעברה.

    הרבה מתעלמים מהעבודה ו האנרגיות שהוא נותן בהגנה, המומחים יכולים לנתח את המספרים והסטטיסטיקות, אני עושה את זה בדרך הישנה – רואה משחקים, אני מאוד מתרשם מה אנרגיות שלו, איך שהוא לוקח משחקים עליו, איך שהוא עובד בשני צידי המגרש.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט