הטור של מל ליום שלישי / מנחם לס

"BEST PLAYERS WITH BEST PLAYS" – זוהי הגולדן סטייט

כשסטיב קאר החל לאמן את הווריורס, הוא אמר לשחקני הקבוצה: "לנו גולדן סטייט יהיה GOLDEN RULE: 'לא רק שאנחנו נהיה עם השחקנים הטובים ביותר. אנחנו גם נהיה עם המשחקים ("PLAYS") הטובים ביותר, והכל באוטומטי ובאינסטינקט. נעשה הכל כל כך הרבה פעמים עד שהכל יהפוך לטבע שני".

********************

אני (מ.ל) לא אומר זאת ולא אמרתי זאת (ויכול להיות שזה אפילו נכון). כל מה שעשיתי היה לקרוא את פיטר קיטינג, אחד מעורכי ESPN, המגזין, ואנליסט ספורט כתחביב ומקצוע. המאמר נישלח אונליין לקוראי ה'אינסיידר', וקיטינג מציע לשאר המאמנים לקרוא אותו,  ואולי גם הם יחכימו.

********************

השעור הראשון בכדורסל שכל הדיוט מבין הוא שיעילות הזריקה משתנה עם המיקום ממנו היא נלקחת. מי שצריך לקחת קורס לריענון ב-"יעילות ומיקום"  כל מה שקיטינג מציע לו זה לחזות במשחק של הרוקטס.

עתה ישנה דאטה חדשה המלמדת אותנו שזה לא רק המיקום, אלא היעילות תלוייה גם בסוג ה-PLAY (לעתים הוא נקרא 'תרגיל', אבל עם קבוצות כמו הווריורס זה לא 'תרגיל' שנקבע עם הרמת אצבע של המאמן או בטיים-אאוט, אלא הוא חלק מהמשחק השוטף של הקבוצה).
 התקפת הטרנזישיון של הווריורס.

בעונה שעברה הווריורס קיפצה מהמקום השלישי בליגה בטרנזישיונס למקום ראשון (18.5% מהפוזשיונס שלה היו טרנזישיונס פלייז), ולמקום שני בנקודות  פר פוזשיון – 1.21. היום, כששליש מהעונה כבר אחרינו, הווריורס רצה אפילו יותר – 22.2% מכל התקפותיה הן מטרנזישיון, והיא קולעת מספר שלא מזמן נחשב ל-'בלתי אפשרי' של 1.34 נק' פר פוזשיון שהוא בטרנזישיון. כדי להבין את המספר, אם קבוצה קולעת ביעילות שהווריורס קולעת בטרנזישיון כשהיא משחקת ב-PACE (קצב) של הווריורס, היא תקלע בממוצע 135 נק' למשחק.

כמובן  שקל מאד להסביר את עליונות הווריורס במשפט המצוי ביותר – 'הם הקבוצה עם הטלנט הטוב בליגה', וכמובן שלאף  קבוצה אין את הקלעים מחצי מגרש, ואת 'החותכים' שיש לווריורס. כשסטפן קרי על הפארקט, הווריורס קולעת 1.21 ב-PPP (פוינטס פר פוזשיון) כשסטפן מוליך את הכדור לפיק-אנד-רול, ואז יורה, והוא עושה זאת ביעילות גדולה בלמעלה מ-50% מהיעילות הממוצעת בליגה. אבל מבט נוסף ביעילות הקבוצה מראה  שלא משנה מיהו מוביל הכדור לפיק-אנד-רול, התוצאה היא שווה: לווריורס יעילות העולה על שאר הליגה, ולא משנה מי הוא השחקן. זאת השיטה לא פחות מהשחקנים!

הנה עובדה נוספת חשובה להסביר את עליונות הווריורס על כולן: מאז שסטיב קאר הגיע ב-2014-15 הווריורס קולעת יותר מה-3 ויותר ממרחק של מטר מהסל מכל קבוצה אחרת בליגה, הווה אומר שהיא קולעת פחות מה-2 מכל קבוצה אחרת בליגה. ושהזריקה ממיד ריינג' (רחוקה יותר מ-3 רגלים  ועד קו הקשת) היא הפחות יעילה בכדורסל ב-NBA כבר הוכחה כמה וכמה פעמים. הווריורס גם קפצו ממקום 25 בליגה למקום ראשון ב-"CATCH-AND-SHOOT", וידוע ש-CATCH-AND-SHOOT היא זריקה יעילה יותר מזריקה מכדרור.

עד עתה הכל היה ידוע בכדורסל המודרני.

עתה הווריורס מוכיחה שישנה עוד זווית ליעילותה, דבר די חדש (אם לא חדש לחלוטין) בכדורסל: TYPE OF PLAY!! שיטת המשחק!!! למעשה יותר "סוג" המשחק מאשר "שיטת" המשחק!

לאחרונה הוסקה המסקנה (לראשונה!) מדאטה גדולה שנאספה ששלושת סוגי התרגיל (מתוכנן או באוטומט) היעילים ביותר במשחק הם, 1) CUTS (ב-CUTS ממוצע הליגה הוא 1.24 נק' PPP העונה), 2) פיק-אנד-רול כשאיש ה-ROLL הוא הקולע (1.11 נק' PPP), ו-3) התקפת טרנזישיון (1.09 נק' ב-PPP). הווריורס משתמשת בשלושת 'התרגילים' הללו יותר מכל קבוצת ליגה אחרת – ב-37.2% מהפוזשיונס שלה.

שלושת ה-PLAYS הפחות יעילים מכולם הם 1) פיק-אנד-רול כשהמכדרר זורק (0.82 נק' ב-PPP העונה), 2) פוסט-אפ (העונה הממוצע בליגה הוא 0.85 נק' PPP), ו-3) HANDOFFS (ממוצע 0.86 ל-PPP). הווריורס היא האחרונה בליגה בתכיפות השימוש בשלושת הפלייז האלה שהיום הם ידועים כפחות יעילים בליגה. למעשה היחס בין שימוש הווריורס בשלושת הפלייז הטובים ושלושת הפלייז הפחות יעילים הוא 2 ל-1!

*

*

 

המסקנה היא שהווריורס הם יעילים כל כך בגלל שהם משתמשים הרבה יותר בפלייז וב-LOCATIONS שמייעלים את משחקם, ולא רק בגלל שיש להם שחקנים טובים יותר.

קיטינג חישב שהווריורס  מייעלים את ה-PPP שלהם ב-0.05 רק בגלל השימוש בפלייז היותר יעילים ולא בפחות יעילים וזה מתחשבן ליעילות של 30% נוספים ביעילות הקליעה שלהם.

באותו זמן הווריורס 'מפזרים חול' על הפארקט בכל פעם שהקבוצה הנגדית מנסה לרוץ נגדם ולהשתמש בטרנזישיון שלהם. הווריורס משחקים בטמפו מהיר ביותר שנמדד בפוזשיונס פר גיים. לפני שנתיים החוקר מייקל בייו מה-INPREDICTABLE.COM סיכם: הטמפו של התקפה והגנה יכולים להיות שונים כשהם נמדדים ב'זמן של פוזשיון'. בשנת 2015-16 הווריורס  היו קבוצת ההתקפה המהירה בליגה כשזמן הפוזשיון הממוצע שלה היה 13.4 שניות, אבל ההגנה שלהם הכריחה את היריב להחזיק בכדור  15.4 שניות (שתי קבוצות הכריחו את היריבה להחזיק כדור חצי שנייה יותר).

המסקנה: הווריורס משגעת את היריב במשחקה המהיר, ואז מאיטה את היריב ב-HARASSMENT הגנתי. קיטינג חישב שהווריורס היא 200+ בנקודות נגד כל יריבותיה בגלל 'טרנזישיון גיים', כשהיא למעשה מפגרת בסך כל חמשת הפלייז האחרים מה-6  אחרי יריבותיה.

מסקנה נוספת מעניינת של קיטינג היא שישנו מתאם (קורלציה) קטן מאד בין כמה יעילה היא כל קבוצה, ובאיזו תכיפות היא משתמשת בכל 6 סוגי הפלייז. הווה אומר שקבוצות יכולות להשתפר אם יעתיקו את משחק הווריורס, אפילו אם אין להם שחקנים ברמתם. דוגמאות לא חסרות. אולי הדוגמה הצורחת בקול הרם ביותר הוא משחקה של הקליפרס: הן נותנות לפטריק בברלי ואוסטין ריברס להחזיק בכדור ואז לעשות 120 פיק-אנד-רולים, ורובם בתוצאות זוועתיות. במקום להחזיק בכדור ואז לבצע פיק אנד רול, עליה להשתמש הרבה יותר בטרנזישיון גיים, בו היא השתמשה העונה רק ב-12.4% מהפלייז שלה – אחד הנמוכים בליגה.

דוגמא אחרת? לבאקס יש את הגריק  פריק, שאיתו הם אחת הקבוצות הטובות ביותר בליגה בפיק-אנד-רול כשה"ROLE MAN הוא זה שהכדור בידו לזריקה. הווה אומר הגריק פריק. אז מה מצא קיטינג? שהבאקס משתמשת רק 4.9% מהפלייז שלה בפליי הזה, וזה הפליי הטוב ביותר שלה, ואולי הטוב בליגה! תן לגריק פריק הזה עוד כמה PICKS והוא יהיה אפילו יותר דומיננטי משהוא כבר.

ואז יש את ההורנטס, הקבוצה האחרונה בליגה ב-RATIO בשימוש של BEST PLAYS נגד WORST PLAYS. כנראה בגלל דווייט האווארד, 8.6% מהפלייז שלה הם POST-UP לעומת ממוצע הליגה שהוא  6.2%, ולא רק ש-8.6% מהפלייז שלה הם POST-UP, דווייט קולע רק 30% מהכדורים המגיעים אליו!

*************

הערה שלי

יש הרבה אמת במאמר הזה, אבל קיטינג נכשל בלהזכיר דבר חשוב אחד: הוא מתעלם לחלוטין מהיכולת הספציפית של השחקנים. אילו היו העונה את הסנטרים של שנות ה-90, למשל, ולא את הסנטרים העלובים של היום, ה-POST-UP היה התרגיל הטוב ביותר ולא הגרוע ביותר. בשנות ה-60 זה היה אפילו יותר ברור אבל אני מעדיף להזכיר את הסנטרים שאתם מכירים טוב יותר. הנה כמה מהם:

הם כולם שיחקו באותה תקופה. עם הסנטרים האלה היום, ולא הנגרים (מלבד ג'ואל אמביד ולמרכוס קאזינס) הממלאים היום ומחר את משבצות "5", המאמר הזה היה אחר לחלוטין.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 51 תגובות

    1. אם תסתכל במשחקים של דטרויט הם מעושים את זה המון עם דראמונד השנה. הוא עומד מעל העונשין עם הכדור ואז הזורק מגיע מסביבו ודראמונד פשוט נותן לו אותו ליד לזריקה.
      גם בוסטון ויוטה משתמשות בזה הרבה בהתקפה שלהם בשנים האחרונות.

  1. אבל זה 'הנדאוף' שהצליח. היום בגלל החוקים החדשים שחקנים יכולים "להידחף" פנימה לשחקן העומד לזרוק וחוסמים אותו

        1. ומדוע אתה לא לקחת את הכדורים שלך?!
          אך לך בעצם אין כדור שבאמת יכול לעזור כי אתה חסר תקנה וחסר ערך. אידיוט ודפוק!!!
          פה זה אתר רציני למגיבים רציניים ולא לכאלו כמוך! לך לאתר שמתאימים למגיבים אומללים כמוך!!!

  2. מאמר מעניין, תודה מנחם.

    נראה לי שסנטרים יחידי סגולה כמו שאקיל מציגים נתוני פוסט אפ יוצאי דופן אבל זה לא נכון לגבי כל הסנטרים ברשימה שהבאת (שחלקם היו נגרים או סתם בינוניים).

  3. תודה מנחם.
    בסוף כישרון מנצח הכל אבל להתאים שיטה לכישרון זו החכמה.
    קר מתחיל לקבל קצת קרדיט השנה אחרי שנראה שקצת הורידו ממה שהוא עשה בגלל כמות הכישרון בקבוצה בשנים האחרונות.

  4. מנחם תודה,

    צריך לזכור שזאת הקבוצה הראשונה שהפסידה יתרון 3-1 בגמר הנבא,

    מבחינת הסופר גיבורים שהתאגדו היא כניראה הכי עמוקה, אבל עומק הוא לאו דווקא תוצאת לוואי של גודל וכישרון או עבודה קשה,
    כי היו בהיסטוריה קבוצות יותר חזקות ומאיימות.

  5. מנחם גם בשנות ה-90 פוסט-אפ לא נקלע באחוזים של סלים במעבר או חיתוכים לסל. מה שכן הוא היה יותר אפקטיבי מבידודים אחרים או מרוב זריקות המיד-ריינג' שהיו אז מאד נפוצות (אהם אהם מייקל).
    ואם כל הכבוד קווין דאקוורת, פרויס אליסון ורוני סייקלי היו לא פחות נגרים מהסנטרים של ימינו.

  6. מאמר מעולה
    איך שכחת סנטרים עכשויים כמו סטיבן אדמס (אקווה-מן) בעל האחוזים הלא אנושיים ומהעבר כמו כריס אנדרסון (בירד-מן) שהיה מסיים משחקים עם 100% מהשדה….
    מקווה שהמשחק לא ילך לכיוון אנליטי מדי וכולם ישחקו את התרגילים הכי יעילים בהתקפה ובהגנה.

    1. זכור לי הפלאוף שלו (בירד-מן של עונת 2012-13 במיאמי) שבו שהוא קלע באחוזים פסיכים של 75-80 אחוז כולל רצף של 5-6 משחקים של 100% ו-11 משחקים של 100%…
      נכון שהוא גירד את ה-7 נקודות במשחק אבל זה עדיין מרשים

  7. אם הווריורס כאלה יעילים, למה הם צריכים את דוראנט? למה יש להם את כמות הכישרון הגדולה בליגה?
    אגב, אני כן חושב שהם מאד מאד יעילים וטובים, ושכולם מחקים את המשחק שלהם שהוא התאמה למשחק של סן אנטוניו, זה רק שבסופו של יום, הטלנט מנצח.

    1. הפוך. הטאלנט היה שם גם לפני קר, החוכמה הייתה להביא אותו לידי ביטוי.
      היו הרבה קלעי שלוש מעולים לפני קארי בליגה, מעולם לא השתמשו בהם באותה צורה.

        1. אז הפסידו אליופת (בוא לא ניכנס לסיבות להפסיד)
          בכל זאת 2 מ-3 זה נתון מרשים לכל הדעות ואפשר להגיד שהשיטה של גולדן (הנעת הכדור) היה הגורם העיקרי למעבר של KD אליהם + כוכביים עם אופי נוח.
          KD לא היה בקבוצה שהפסידה אחרי הובלה של 3-1 .
          נתן יש לך אופציה להחתים את אחד משני השחקנים הטובים בעולם אתה לא תחתים אותו? ואפילו אם הוא לא היה מגיע היה לגולדן מספיק CAP ROOM כדי להחתים שחקן או שניים ב2016 (באטום,הורפוד , גאסול,בייל, וויטסייד,לברון,דירוזין ובארנס). ואז סטפ היה נותן עוד עונת MVP

  8. הווריורס יעילים כל כך בגלל בחור אחד בשם סטפן שהשמועה אומרת שהוא אחד השחקנים היעלים בהיסטוריה גם ברמה האישית וגם ברמת אפיכת הקבוצה ליעילה.
    מעבר לכך שחקנים כמו גרין איגודאלה בל כספי ובעיקר תומפסון בשילוב עם רכז ומאמן חכמים הם האידה הטהורה של משחק יעיל.
    נקודת התורפה כאן היא דווקא דוראנט שדברים כמו למסור ויעילות פחות מעניינים אותו

    1. כדאי שתבדוק טוב את הנתונים של דוראנט ותמצא שהוא אחד מהשחקנים היעילים ביותר ומוסר מצוין ולכן יעילות ומסירות מעניינים אותו מאוד.

      יצאת פארש עם התגובה הזו, וזה עדיין מאוד לעומת איך שיצאת.

        1. פוץ זה אחד כמוך שמכנה כך אחרים (ולכן צריך לקבל תגובה בהתאם. אל תצפה שאם אתה מגיב כך זה יהיה רק לצד אחד.

  9. אחלה טור. הוא מתחיל להסביר לי, קטן הבנה שכמוני, את השינוי שג"ס עברו כמעט בין לילה, כשקר החליף את ג'קסון. מתברר שקר יודע משהו על כדורסל

  10. זכור לי הפלאוף שלו (בירד-מן של עונת 2012-13 במיאמי) שבו שהוא קלע באחוזים פסיכים של 75-80 אחוז כולל רצף של 5-6 משחקים של 100% ו-11 משחקים של 100%…
    נכון שהוא גירד את ה-7 נקודות במשחק אבל זה עדיין מרשים

  11. Never Nervous Pervis. וואו.
    או Out of Service Pervis.
    שחקן ענק בלואיוויל. אכזבה גדולה באן.בי.איי. מנצח את אמביד באחוזי פציעה.

  12. למעט רובינסון, האקים ושאק (ויואינג, אולי) אין באמת מה להתגאות בסנטרים של הניינטיז. הזכרת את אמביד ובוגי, אבל מה עם גאסול? טאונס? יוקיץ'? וייטסייד? AD? חשיבות הסנטר אמנם ירדה בכדורסל המודרני אבל כמות הכישרון לרוחב הליגה הגיעה גם לביגמנים מסורתיים. דווייט, גרג מונרו ואוקאפור הם שחקנים שכביכול לא רלוונטיים יותר אבל גם הם מוכשרים וחזקים פי כמה מסייקלי או דאקוורת' הנגרים שלא היו נכנסים לאף רוסטר בליגה של היום. מה שכן – הייתי מוכן בכיף לראות היום את דיבאץ' וסמיתס מעיפים שלשות ועושים יורו סטפ. משעשע

  13. נהוג לחשוב שעזות המצח שמפגינים המוסלמים המסריחים היא תולדה של חברי כנסת שעולים להר-הבית או של "מסיתים יהודים" שמרססים כתובות מוחמד חזיר על קירות.
    האמת היא, שהיא תולדה של התלות הכלכלית שמפגינים העסקים בישראל בכוח העבודה המוסלמי: יומיים אחרי שזרקו בקת"בים על שוטרי מג"ב בירושלים הם נקראים לערבב טיח בתל-אביב.

  14. תודה על המאמר המלומד מנחם. דבר שלא אוזכר בכתבה הוא ניהול כוח האדם של סטיב קאר. במקום להגיע לפלייאוף עם הלשון בחוץ, קאר נותן לכוכבים שלו לנוח ולא מריץ אותם בכול משחק. כאן בא לגדולה הספסל של הווריורס שלדעתי הוא הטוב בליגה. בעוד שמאמנים אחרים משתמשים מעט בספסל, קאר מגיע כמעט בכול משחק לקצה שלו.

  15. רוני סייקלי הלבנוני בחיים לא היה מאמין שבאתר כדורסל ישראלי ישתמשו בשמו בתור דוגמה לסנטר קלאסי של שנות ה90 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט