סקירה מהירה של מאורעות העונה עד כה / אשך טמיר הנוסטלגי והלא מקורי

שליש עונה מאחורינו, זמן לא רע להתבונן לאחור ולראות מה היה לנו עד עתה.

כמובן שאי אפשר להתרכז רק בכדורסל ולכן אהיה נוסטלגי ולא מקורי ואבחן את המאורעות והמצב בליגה דרך… השירים המפגרים יותר, אך המאוד מהנים, של שנות ה-90…

לעבודה.

1. ג"ס ממשיכה לשלוט ביד רמה

עם דוראנט, בלי דוראנט, עם קארי, בלי קארי – נראה שלא משנה כלל לאלופה, בדרך להופעה רביעית רצופה בגמר, ולאליפות שלישית בארבע שנים.

הם משייטים בניחותא, לא מתאמצים במיוחד, משתעשעים כחתול ביריביהם העכברים ומנחיתים את מכת המוות ברבע השלישי, לא משנה מה הפיגור בו היו.

ס"א עוד בלי קוואי, יוסטון עוד לא הוכיחה שהיא על אמת בפלייאוף, ומנגד בוסטון נטולת הייווארד וקליבלנד נטולת רוז / תומאס / מאמן (לו עוזר מאמן לא רע אך מה עם מאמן ראשי? מזכיר קצת את סגן שר הבריאות ליצמן) לא נראות כמכשול שיעצור את המכונה הצהובה-כחולה של דון שמעון סטיב קר.

2. קיירי אירווינג

הסיפור העיקרי בפגרה היה סיפורו של קיירי אירווינג, שחזר על דבריו הבלתי נשכחים של הד"ר (לא לס שלנו, וגם לא רזי הופמן – ד"ר אלבן כמובן) – it's my life!

קיירי נעמד על הרגליים האחוריות, השיל מעליו את תדמית הילד הטוב והמחונך, נפרד בכוח מחיבוקו החונק של "האח הגדול" לפלופ ג'יימס ועמד על כך שהוא מעוניין לעבור קבוצה באמצע החוזה ולהתחיל דרך חדשה.

רבות דיברנו על כך, מי מהצדדים לא היה בסדר, במי האשמה, וכיצד יתבררו הפראיירים מן המנצחים בסיפור, אך עד כה קיירי עומד בדיבורו ומראה לנו שיש לו חיים משל עצמו, בנפרד מהשיקוץ, נושא את בוסטון כולה על כתפיו הקטנות אך החזקות, ומוביל את המזרח בבטחה ובגאון גם בלי הייווארד.

כבוד עליך, קיירי!

3. ויקטור אולדיפו

גם ויקטור אולדיפו עבר קבוצה בפגרה, כשהוטרד לאינדיאנה יחד עם סבוניס ג'וניור בתמורה לכוכב הגדול, פול ג'ורג'.

call me insane, אבל עד כה המנצחת הגדולה היא אינדיאנה.
הרעמים בקריסה מהדהדת, לא מתחברים ומפגינים הן משחק מרושל וגרוע והן תוצאות חלשות ביותר (אפילו לא בפלייאוף כרגע), בעוד אינדיאנה, שרובנו חשבנו שהיא זאת שתקרוס ללא כוכבה, מוציאה מתוק משתי העיזים החולות שקיבלה ונמצאת כרגע במקום החמישי במזרח, טוב יותר מאשר בשנה שעברה.

את אינדי המפתיעה מוביל השחקן המושמץ מהעונה החולפת, ויקטור "אין לי עם מי לשחק" אולדיפו, חלק אינטגרלי מחבורת "אין לי עם מי לשחק" של הרעמים בשנה שעברה, חבורה המכונה גם "ראסל ווסטברוק והטעויות".

אולדיפו המושמץ פורח כשושנה בין החוחים בשדות התירס של אינדיאנה, מעמיד שיא קריירה של 23.6 נקודות באחוזים נפלאים מהשדה שגם הם שיאי קריירה עבורו, בכמעט אותו מספר דקות כמו בשנה שעברה, וממצב את עצמו כמועמד מוביל לתואר ה-MIP.

ויתרה מכך – הוא אף מועמד מוביל לתואר "MR. VAIN" של העונה עם מספר סלי קלאץ' מצוינים ביותר!

https://www.youtube.com/watch?v=S5nOa1AK6ag

 

4. הקליפרס

באמת, באמת שהקליפרס כבר צריכים לראות את כל הסימנים, ולפקוח את עיניהם.

הסימן הראשון היה גלינרי.
הבחור החליט לעשות גריפין ולחבוט בשחקן הולנדי, במשחק י-ד-י-ד-ו-ת, וכמובן לשבור את ידו ולהחמיץ את פתיחת העונה.

אחריו הגיע הכוכב האירופי החדש, תיאודוסיץ'… שנפצע ברגלו וגמר את העונה מוקדם.

בסדר. בכל זאת הקליפרס עשו בחוכמה והביאו שני רכזים תמורת פול, כדי שיהיה ספייר, נכון?
לא נכון.
במהרה גם בברלי נפצע, חזר, נפצע שוב – וגמר את העונה.

אך באלמר והקליפרס עדיין לא פקחו את עיניהם וסרבו לראות את הסימנים.
אז גלינרי נפצע שוב.

ואז, כשלט מנצנץ ומאיר בגודל 20X20 מ' בחשיכה מוחלטת, הגיעה הפציעה של בלייק גריפין.
שנגרמה ע"י… אוסטין ריברס.

כמה סימנים אתם עוד צריכים בקליפרס?!
דחוף להיפטר מהריברסים, לעבור לסיאטל, לשנות את שם הפרנצ'ייז ולהחליף מזוזות !!!

5. דיאנג'לו ראסל

הבחירה השנייה בדראפט 2015, המכונה "informer" ע"ש התקרית עם סווגי פי, ארזה את מיטלטליה ועברה לאולם בברוקלין.

הוא התחיל לא רע את העונה, הוביל את הקבוצה בנקודות עם כמעט 21 למשחק, וחיזק את התחושה בקרב תומכיו שהוא הולך להראות ללייקרס שעשו טעות גדולה כשוויתרו עליו.

אבל אז נפצע, ספנסר דינווידי תפס את מקומו כרכז הפותח, ומוביל את הקבוצה למאזן לא רע בלעדיו (במיוחד עבור נמושה), מה ששוב מעלה את השאלה בקשר למידת תרומתו האמיתית של ה-"informer" למשחק הקבוצתי השוטף ולא רק לדף הסטטיסטיקה האישי שלו.

נראה מה יהיה גורלו בהמשך.

6. קאזינס ודייוויס

צמד המגדלים. שני שחקנים בלתי עצירים שמסוגלים לעשות הכל.

שניים שגם מותר להם לעשות הכל, ואין איש שישים להם גבול.

הצמד המוביל של ניו-אורלינס הוא ניסוי מרתק בליגה המודרנית שמובלת ע"י רכזים סקוררים, שלשות וקצב מהיר.
הם שואפים לשמיים – "להוות את האופוזיציה היחידה לג"ס" כדברי שחקן העבר (השם המלא שמור במערכת), אך גם מסוגלים להיזרק לאשפתות אם הניסוי ייכשל.

הקבוצה כרגע לא לכאן ולא לכאן, ממוקמת באופן שברירי במקום השביעי במערב, למרות המספרים המצוינים שמעמידים השניים (24.9 ו-10.7 לדייוויס, ו-26.3, 12.6 לקאזינס בנק' וריבאונדים).

האשך סבר שהקבוצה תתרסק טוטאל ותהיה בין שלוש האחרונות במערב.
כרגע חצי תאוותו בידו.

שני הבלתי-מוגבלים מנסים למנוע ממנו להגיע לשיא – שיהיה להם בהצלחה.

7. פילי וסימונס

רבות אני חופר לכם על פילי וסימונס.

האשך שונא ידוע של "התהליך" של פילי וקיווה בכל מאודו שייכשל.

אך האשך גם חצוי – הוא רוצה לראות את פילי טובה ושמחה ולוחמת, ובעיקר שואף ביקרם של קובינגטון, סאריץ', רדיק, והבייבי המאומץ החדש מהפיליפינים – טי-ג'יי מקונל.

וגם את אמביד זונח את הפקה-פקה והופך לכוח המפלצתי והעקבי שהוא יכול להיות.

אך האשך עדיין יושב על הגדר לגבי פילי, ובכל פעם שהוא רואה אותם הוא אומר לעצמו "הממממ…".

ומה לגבי סימונס? למרות התצוגות והמספרים, האשך עדיין ממש לא סגור על ההייפ שרוחש סביבו, וסבור שהוא תוקע את המשחק, במיוחד ברבע הרביעי (שלא לגמרי באשמתו, חצי מהאשמה על ברט בראון) ומונע מפילי לממש את הפוטנציאל המלא שלה.

ואחרי כל ההייפ הקבוצתי והאישי סביב אמביד וסימונס, פילי עדיין ממוקמת בסה"כ במקום השמיני והאחרון לפלייאוף כשניו-יורק ומיאמי נושפות בעורפה…

Hmmm

8. מארק גאסול

מארק גאסול מבזבז את זמנו ומתבונן בימים החולפים…

ממפיס בדרך הבטוחה לאבדון.

מקבוצה יציבה, גאה ולוחמת היא הפכה במחי החלטה קפריזית אחת לספינה טובעת.

החוזה הענק והמופרך לפארסונס כשלשלאות על רגליה, הטריידים על הוותיקים כאזיקים על ידיה, והפציעה של קונלי כרטייה על עיניה.
אבל מה שבאמת הרג את ממפיס זו ההחלטה של הבעלים להיפרד באופן מפתיע ומטלטל ממאמנה המוערך, דייוויד פיזדייל, ובאופן מקומם אף יותר – מאישתו.

החלטה מקוממת ושערורייתית להיפרד מהצמד הזה. (הכוונה לפיזדייל ואשתו – א.ט.מ)

לאחר משפט השדה שנערך למפקד הנערץ, ולמרות חילוקי הדיעות המקצועיים שהיו לגאסול עימו, כל שנותר לסנטר המצוין הוא להמשיך לבזבז את זמנו ואת הקריירה שלו עד לטרייד המיוחל שיציל אותו…

9. קווין לאב

מה זה לאב?

זאת השאלה.

האם זה שחקן לבנבן, איטי, נטול הגנה ואימפקט ממשי על קליבלנד קבוצתו?
או שמה זהו אול-סטאר מוכח, שלשלן מצוין וחבר של כבוד ב"שלישיה הגדולה", שהפכה לימים "לשניים אוחזין".

קווין לאב הוא אניגמה.

הוא פתח את העונה נורא, ונראה אאוט לגמרי, לא מחובר, ומתוסכל.
אך מאז התאושש, נותן מספרים מצוינים ומשמש כסקורר המרכזי השני אחרי לברון.

כנראה שלעולם לא נבין את המסתורין שבאהבה.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 91 תגובות

  1. תודה אשך
    האשה של פיזדייל … אוי ואבוי לחשוב כאלו מחשבות זימה זדון ומדון על אשת איש
    מומי יותר במצעד שנות ה 80 נעבוד על פוסט בשותף ליד הפוסטר של סמנתה פוקס

    1. מומי, אתה עדיין צעיר מדי להבין דברים כאלה. עם כל הכבוד, יזש לה ירכיים גדולות מגדי. זה חסרון חשוב במחברת שלי.
      ולאשך אני חייב לתת מחמאה גדולה: כמובן שכוס התה שלו היא הומור ברמה, אבל בלי שהוא התכוון הוא נגע בכמעט כל הנקודות החשובות של העונה וטיפל בהן מצויין

  2. פוסט נהדר! אהבתי במיוחד את הנקודה לגבי ראסל. הוא סקורר טוב שלא נראה שמשתפר מספיק איפה שהוא צריך ועדיין לא מספיק יציב.

    1. קיצור תולדות השם ראסל בליגה:
      התחיל הכי טוב שיכול להיות עם ביל
      ירד לביירון
      עבר לווסטברוק
      והדרדר לדיאנג'לו.

    1. זה לא אשמתו.
      זה בגלל שחוקי העזר של ה-ללל מונעים מהיושב ראש לכתוב שמר אייס של שליש העונה הראשון הוא לא אחר מאשר לברון…

      81 נק' בקלאצ', 15 אס', 25 רב' (יותר מכל שחקן אחרי השנה בקלאצ'. גם בנק', גם באס', גם ברב').

      בנירמול לממוצע הדקות של לברון למשחק העונה, היכולת של לברון בקלאצ' שווה 49.3 נק', 15.2 רב', 9.1 אס', 64% אפקטיבי.

  3. גדול אשך.
    אם ראסל היה מצליחן היה צריך גם לשנוא אותו. כמו שמשינה אמרו האויב כבר לא מפחיד הוא רק זקוק לרחמים.

  4. הסיפור הגדול והמסקרן של השנה, ויש לא מעט כאלו, הוא OKC. העובדה שיש וממשיכה להיות כזאת הגנה (שלישית בליגה – מיד אחרי בוסטון וס"א), מראה שיש משהו, ומצד שני העובדה שלא ראינו עדיין שום התפוצצות התקפית מכזאת שלישיה קטלנית, זה מאוד מאכזב ולא צפוי, מישהו חשב שהם יהיו דירוג 24 בהתקפה? זה ממש לא הגיוני! והמאזן ממש מתחת לציפיות. אתה רואה קבוצה עם מאזן שלילי, ועדיין + בנקודות, מה שמראה משהו לא הגיוני – שאני מאמין שיסתדר. מלו ופול הם סקוררים מוכחים ברמה הגבוהה ביותר, לא יכול להיות שהעסק לא יתיישר בהתקפה..

  5. אפשר פשוט לסכם את זה ככה מבחינת אוקלהומה היא חייבת לעשות טרייד על ראסל דחוף הוא הורס להם את המשחק. שימו לב שכל מי ששיחק באוקלהומה עד היום לא הצליח שם כמו בחוץ איבקה אודילפיו הארדן פול ג'ורג' כרמלו אפילו דוראנט יותר טוב בגולדן סטייטס. אוקלהומה חייבת לעשות עליו טרייד תמורת שחקן טוב חבל שהם לא עשו בקיץ ראסל על קיירי ששוב מוכיח שהוא שחקן מעולה בטח שטוב יותר מראסל ( פירק אותו במשחק האחרון בין אוקלהומה לבוסטון)

    1. חייב לשמש לרגע כסנגור של ראסל.כל השמות שהבאת זה ממש לא קשור.
      בוא נפרק שם שם.הארדן-ממש לא קשור לווסטברוק,שחררו אותו שניה לפני שפרץ.
      אודליפו-גם כולם מאשימים את ראסל אבל שוכחים שהוא שיק לפני זה באורלנדו וגם לא היה להיט,אמנם לא באסט אבל אף אחד לא חשב שהוא שווה בחירת דראפט מספר 2,ולהגיד שאיך שהוא השתחרר מהצל של ראסל והתחיל לפרוח זה לא נכון,לקח לו כנראה כמה שנים עד שהוא הבשיל.
      כרמלו-היה גרוע לפני ראסל
      איבקה-דווקא השנים הכי טובות שלו היו באוקלהומה.
      פול ג'ורג'-אתה לא יכול לשפוט אותו על פי רבע עונה רק.
      דוראנט-אני לא בטוח שבבחינה אישית כרגע הוא יותר טוב מאשר שהוא היה באוקלהומה.
      לסיום נורא קל להאשים אותו ויש הרבה סיבות להאשים אותו אבל זה לא נכון להגיד שכל מי שעוזב אותו פורח

    2. הם דפקו את עצמם בגדול כששמו עליו את כל הז'יטונים והפקידו בידיו את הקבוצה לשנים קדימה עם החוזה שלו

  6. הערה אחת- לא ראיתי משהו מיוחד שקיירי שיפר העונה. ווינר ושחקן קלאץ' הוא היה כבר בקליבלנד (זכורה לי במיוחד שלשה באיזה משחק זניח במעמד חסר משמעות כלשהו) לא ראיתי אותו הופך למנהל משחק בבוסטון וגם הסטט שלו די דומה בסך הכול. אפשר לדבר על שיפור בהגנה אבל גם זה רק בגלל שהוא במערכת שבה אף אחד לא מחפף בהגנה.שחקן הקלאץ' של העונה (אם אפשר להחשיב עונה סדירה בתור קלאץ') הוא לברון והנתונים שגיא הביא למעלה מגבים את זה

  7. פוסט אדיר אשך! ועוד שהוא מלווה בפס קול של סוף ילדותי תחילת הנעורים.. מוזיקה בינונית מינוס שבזמנו החשבתי כטובה בהיסטוריה..

    1. אני דווקא ממש הופתעתי לטובה עכשיו כששמעתי אותם שוב.
      אחד המאפיינים הבולטים של השירים האלה – אי אפשר להפסיקם ברגע שלוחצים פליי

      1. ד"ר אלבן היה אחד הגיבורים של תקופת השחרור/לימודים (טוב, נסחפתי קצת) יחד עם שאבה ראנקס והראפרים של תחילת שנות ה-90

  8. מצוין אט"ה.
    אהבתי מאוד את המוסיקה – כל השירים נוסטלגיים ואהובים מתחילת הניינטיז (חוץ מזה של רוקסט, כאן נפלת). היינו רוקדים אותם בדיסקו של הקיבוץ (טוב לא רקדנו, לא להגזים עם ההיפתחות, היינו נשענים על הקיר עם הבירה ביד וזה מקסימום פירגון ששיר כלשהו קיבל).

    הסיפור הנוסף של העונה הוא מארק גאסול והשינוי שלו משחקן אמין, פייטר, שקט ומנהיג, לפרימדונה שחותר תחת המאמן שלו וגורם לפיטוריו. ממש לברון הלבן. עצוב, ורק מראה שמה שרואים בחוץ הוא לא מה שיש מתחת לפני השטח.
    יוקם ארגון ללמ – הליגה להשמצת מארק.

    1. תודה עגל!

      אני לא חושב שגאסול פרימדונה. היו להם יחסים מורכבים בגלל ששניהם בעלי אופי חזק, וייתכן חילוקי דעות מקצועיים. אבל הוא בהחלט לא חתר תחתיו ולא רצה שיפוטר.
      אין לי ספק שהוא מצטער על כך שמאמן כמוהו עזב ואני בטוח שזה יקדם את עזיבתו הוא.
      היחיד שאחראי על הפיטורין לדעתי זה הבעלים, שכנראה רצה טנקינג ופיזדייל לא הסכים לקבל זאת.

    2. גם לי קשה להאמין שגאסול התנהג ככה, יותר מדי דומה ללברון (אבל לשם שינוי חכם), אבל כבר קראתי כמה דיווחים שידו במעל ושהוא לא נקי.
      לא יודע, אני מניח שנדע יותר עם הזמן, דברים יצופו החוצה.

  9. אני מסכים איתך בנוגע לסימונס, הייפ סביבו נראה לי מוגזם עדיין לוקח את טייטום לפניו בכל יום .

    הרבה שמות גדולים ( וראסל אחד) מה שכן נראה שהעונה לפחות במערב לג"ס יהיה אתגר מול ס"א ויוסטון לעומת שנה שעברה, למרות שהם על הילוך ראשון כרגע אני לא חושב שיהיה עוד 16-1 והיו סדרות מעולות השנה.

  10. נפלא אשך, צריך מישהו כמוך כדי להוציא משהו ראוי מהעשור הבינוני ההוא (נכון, הוא לא הכי גרוע, אבל הכל יותר טוב כשאתה מגיע אחרי שנות השמונים. זה כמון לעלות להחליף את דראגן בנדר)

    1. *כמו*… למרות שאפילו כמון יעשה עבודה יותר טובה מבנדר, יש מצב שהוא יגרום לשחקן שמולו להתעטש, ויפריע לו לקליעה

  11. האשך –
    כתיבתך מצחיקה כמים הסגולים של פרופ' קתרוס, ענוגה כמו הדליות ברגליים של שרה נתניהו, מחכימה כמו "מוצא המינים" ו"קופיקו במילואים" ומלאת השראה כמו מרסדס סוסה אחרי שלושים בוריטו ובקבוק ג'ק דניאלס!!!

  12. מסכים בהכל חוץ מניו אולינס. הם חומר לטופ 4. או שאני טועה. HMMM איזה קבוצה לא יציבה. המספר הנוסף הוא רונדו. הרכז הכי יצירתי במקצוע.

    סימנס אוזי וכל שחקן שנותן לאמריקרים בליגה הפרטית שלהם כבר ברגל וחצי מעל כל השאר.

    —-

    לא הכרתי אף אחד מהשירים שהעלת? זה הצליח החרא הזה?

    1. נ"א הם 2 UNLIMITED – יכולים לגעת בשמיים וגם לצלול לתהום

      השירים – להיטים אחד-אחד בשנות ה-90 המוקדמות

  13. הדבר הכי טוב בשנות השמונים ותחילת התשעים זה שמצד אחד הגלולות נגד הריון הפכו למאד נפוצות
    ומצד שני עוד לא המציאו את האיידס
    היה פנאן (לא מוני) 🙂

    תודה על טור משובח

    1. זה מה שאומרים דווקא על שנות ה60-70 (אם אתה זוכר\מכיר את הסרט חברים בכל מחיר, Half Baked, ווילי נלסון משחק שם סטלן זקן. הוא שואל את הבחור הצעיר, דייב שאפל: "אתה יודע כמה עלה בזמני קונדום? גם אני לא יודע, לא השתמשנו בהם")
      בשנות השמונים, לצערי, עדיין לא הייתי פעיל מינית, אבל לקרוא עיתונים כבר ידעתי, והאיידס היה אחד הדברים שזכו לחשיפה הגדולה ביותר חצי השני של העשור.
      מה שכן, לארץ הוא הגיע לאט, כך שכנראה שלך היה מספיק זמן לחגוג…

  14. אדיר , החזרת אותי לתיכון ולטייפ דאבל קסט עם האוסף של TOP POP 95 , הלוואי שבאלמר יעזור אומץ ויעתיק את הקליפרס לסיאטל ,יעשה להם רק טוב .

  15. אדיר!!! ונוסטלגי (המוזיקה).
    לגבי העונה אני מתחבר לכל מה שכתבת!
    לגבי אשתו של פיזדייל – take that for data! הוא הכיר אותה במיאמי ולא בממפיס נכון? סתם הרגשה…

    קיצר מקורי וסופר מגניב!

    1. מי צריך עבודה כשיש לך אחת כזאת בבית.
      שיחוק ענק של פיזדייל.
      רואים שיש לו עין טובה לפרוספקטים בעלי UP-SIDE גבוה ומרשים

  16. מצוין, אבל אפילו הבדיחה (המוצלחת!!) על ראסל לא מצדיקה להעלות מהאוב את informer, יש פה קוראים צעירים וזה לא אחראי לחשוף אותם לדברים האלו.

  17. מעולה!
    והמוזיקה ממש גזעית!

    אני חושב שאתה קצת קשוח מדי עם פילי, מדברים על הצלחת/כישלון התהליך, אבל עד עכשיו התהליך היה של ריכוז המרכיבים, עכשיו מתחיל תהליך נוסף של השילוב שלהם ביחד, ויחסית לעונה ראשונה מצבם די מעודד.

    דרך אגב, היה חסר לי פסקה עשירית שמדברת על הבדיחה שקוראת לעצמה לונזו בול עם השיר Brick.
    אולי בפוסט הבא 🙂

    1. "התהליך" הזה זה המשחק המוקדם הכי ארוך שיצא לי לראות… שיגיעו כבר לדבר האמיתי או שיגמרו בחוץ

  18. איזה פלייליסט אשכוס. אליקיבומבום לך!
    לא יודע מה כתבת אבל להתעורר עם השירים האלו עשה לי טוב בלב וחור באוזן

    1. עשה לי יום של ריחוף נעים ומצב רוח נהדר!
      בכלל, כתבתי את הפוסט רק כי פתאום התחשק לי לחזור לשירים…

          1. גדול! ואחר כך אתה אומר ששנות ה90 לא היה העשור הגדול בתולדות האנושות.
            אז קבל עוד אחד לחנוכה אם אנחנו כבר בשוונג. אין לי שום דרך לקשר את זה לכדורסל חוץ משורה על הסיאטל סופרסוניקס יזכר שמה לעד
            https://youtu.be/KX5Z-HpHH9g

          2. אדם סנדלר היה גדול פעם.

            ג'ים קארי היה קיים. הוא היה מפלצת בסגנון הגולם, רק מחימר, שהוקמה לתחייה על ידי משפחת וואייאנס.

    1. שאחרי זה התנצל בפני העולם על הפשעים נגד המוזיקה שביצע בשיר הזה
      נראה לי מתאים ללונזו עם כל ההייפ והבריקים. ועדיין להיות האלבום הכי נמכר בראפ.

  19. ראסל ווסטברוק אסון ולא יכול להוביל קבוצה לשום מקום , חוץ מהאבדון .
    הנהלה מטומטמת שפירקה קבוצה . דוראנט איבקה והארדן פלוס הניו זילנדי זה בסיס לאליפות…במקום זה הפקידו את הקבוצה בידיים של ראסל והסוף ידוע מראש ( עם עוד טריפל דאב ל).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט