כשלון העתונאים או בזיון של פיב"א? (וכן שני דיוני ספורט נוספים) / אהרון שדה


1. כישלון העיתונאים או הביזיון של פיב"א.

נבחרת ישראל על סף עלייה לאליפות אירופה. או שעדיין לא? שום דבר עוד לא ברור לחובב הכדורסל המצוי.

בהתחלה הוחלט על טורניר מוקדמות הזוי של 31 מתמודדות ש-18 מהן יעפילו אוטומטית.

שאלו יפה לפניי (בסל ניוז) מה הייתה הבעיה ש"רק" 30 נבחרות יתמודדו במוקדמות גם במחיר של וויתור על "מעצמה" מסוגה של לוקסמבורג, אלבניה או קפריסין?

לפיב"א פתרונות.

עכשיו זה לא רק המספר המצחיק של 31 נבחרות. אלא האי סימטריה שיוצאת מזה.

וכך מצאנו עצמנו עם 5 בתים של 5 נבחרות + בית של 6 נבחרות.

וזה יצר כמובן בלבול.

למה בלבול? שהרי מבין הממוקמות במקום השלישי ישנן ארבע עולות מתוך 6.

ולכן התחלת להסתבך מהבית של 6 הנבחרות, שבמקרה הוא הבית "הישראלי".

ולכן מתחזקת השאלה מה הייתה הבעיה לקבוע 5 בתים של 6 נבחרות שכל 3 הראשונות עולות + 2 הנבחרות במאזן הטוב ביותר?

או לחליפין 6 בתים של 5 נבחרות, שלוש הראשונות בכל בית עולות אוטומטית?

וכל הממוקמות במקום הרביעי יגיעו לטורניר ההזדמנות האחרונה, ורק האחרונה תודח אוטומטית?

תחשבו איזה הפנינג היה לפתוח את טורניר אליפות אירופה בשלושה משחקי מוקדמות שהמנצחות נכנסות למחרת ליורובאסקט והמפסידות הולכות הביתה.

טיפה חשיבה מקורית אין להם בפיב"א.

ולכן, כל אוהדי הכדורסל בארץ חשבו שהמשחקים מול האחרונה בבית שלנו לא נחשבים לצורך בדיקת המאזנים של הממוקמות שלישי.

אח"כ מישהו בירר והסתבר אחרת. ואח"כ האיגוד הישראלי טוען שהוא עוד לא קיבל תשובה רשמית.

האמת היא שבהתחלה חשבתי שהאשמה הבלעדית נובעת אצל העיתונאים החובבנים שבארצנו.

אך במחשבה שנייה הגעתי למסקנה שהאשמה הבלעדית היא פיב"א. גוף מטומטם בעל ההחלטות ההזויות ביותר בתולדות הספורט בכל הזמנים.

ודי שנזכיר את טורניר המוקדמות הקודם שלאחר שהוא נגמר ושוחק במשך קיץ שלם הוחלט להעלות למעשה אוטומטית את כל הנבחרות.

למעט שלוש הגרועות ביותר שגם להן נקבע טורניר הזדמנות אחרונה כשרק האחרונה לא תהיה באליפות.

כן, טורניר שלם שוחק, שחקנים הזיעו ורצו, ובסופו של יום, לאחר שהטורניר שוחק, הוחלט שרק נבחרת אחת מכל המוקדמות תודח.

זה עוד כלום לעומת טורניר דרג ב' שהופסק לאחר הסיבוב הראשון ובוטל כלא היה.

במילה אחת – חלמאות. בשתי מילים – שחיתות וחלמאות.

בקיצור, לא נראה לי שפיב"א עצמה יודעת מה החוקים שבהם משוחקים המוקדמות. לא אתפלא אם יתברר… כי החוקים יקבעו בדיעבד לפי מיקום הנבחרות.

לכן, הייתי ממליץ לישראל: תסיימי יפה את הקמפיין ותסיימי במקום השני, שזה אומר הפסד עד 12 נק' בסרביה ובמידה שאסטוניה תנצח את איסלנד (כמעט בוודאות), הרי שניתן יהיה להפסיד עד ח"י נקודות ולהישאר סגנית.

2. נבחרת ישראל שמחה אבל ישנה גם אכזבה:

כאוהד כדורסל גדול וכפטריוט עוד יותר גדול איני יכול שלא להיות שמח מהעפלה נוספת של נבחרת ישראל ליורובאסקט ולהיות חלק מהחגיגה הגדולה.

לאחר ההפסד לאסטוניה חששתי נורא שעוד מסורת יפה עומדת להישבר.

רק לפני כחודש חזרה המשלחת האולימפית ללא מדליה, לראשונה מזה 20 שנה. ולכן בהחלט מנחם שמסורת אחרת נמשכת עוד ועוד ומגיעה ל-22 שנה (11 אליפויות).

וזו שמחה גדולה.

יחד עם זאת, האוהד הממוצע מרגיש טעם חמצמץ.

ראשית, הפסדי בית מביכים מאד נגד נבחרות בינוניות ואפילו חלשות.

מונטנגרו, למרות מאזנה המושלם, היא לא נבחרת גדולה, בטח לא מישראל, ובטח לא בארץ ולכן אסור להפסיד משחק כזה.

נבחרת אסטוניה היא נבחרת חלשלשה שבזיון להפסיד לה בכל מגרש שהוא (ולראייה ניצחנו אותה ב-31 הפרש בחוץ).

אך לא זו עיקר אכזבתי. אכזבתי הגדולה נובעת מאריק שיבק. בטורניר כזה, מעבר לעלייה הקלילה עצמה לאליפות, צריך להביא בשורה.

ראשית היה מצופה לתת דקות לעוד שחקנים. למעשה למעט 6-8 שחקנים כולם היו נערי פוסטר.

ארבעה בלבד נתנו תרומה רצינית והם כספי, אליהו, אוחיון וטיוס.

פניני והלפרין היו הנוספים שקיבלו יותר מ-20 דקות (פניני היה קטסטרופה, הלפרין גם לא הבריק בלשון המעטה אך הבנתי שהוא פצוע).

לעיתים קיבלו קרדיט מוגבל מאד גם לימונד וכדיר שנתנו תמורה סבירה בהחלט.

כל היתר, כולל מקל ונעימי, היו על תקן פוסטר.

האכזבה היא כפולה ומכופלת.

1. דווקא ממאמן שהצליח יפה עם רוטציה רחבה מול נבחרות הרבה יותר רציניות בטורניר המוקדמות הקודם, היה מצופה להצליח בכך גם הפעם.

2. שחקנים בכירים שנתנו את הדם כל הקיץ לא יתלהבו לבוא למשימות נוספות בנבחרת (מקל, נעימי) וחבל כי זה לא מובן מאליו לתת את הנשמה קיץ שלם.

3. היה ניתן להביא בשורה לקהל ולתת את הגופייה לשחקנים צעירים ומוכשרים כדי שיצברו ניסיון.

מה הייתה הבעיה לתת לשחקנים דוגמת שון דניאל דקות משחק משמעותיות במשחקים רשמיים? לפחות מול הנמושות מאיסלנד וסלובקיה.

מה הבעיה לתת דקות לפחות לשחקני דור הביניים כמו חנוכי ויבזורי?

בקיצור, שיבק אכזב ונכשל והגיע הזמן לשינוי בעמדת המאמן.

3. נבחרת הכדורגל – להיות או לחדול כבר במחזור השני:

משחק הפתיחה המאכזב מעמיד את הנבחרת במצב בעייתי: אי ניצחון על רוסיה, ובטח הפסד, יסגור מעשית את הקמפיין, ועוד טורניר ילך.

(מי אמר שרק בכדורסל יש מסורת…)

לכן המשחק מול רוסיה קריטי.

כאוהד כדורגל, איני זוכר ניצחון ביתי מול נבחרת גדולה כבר הרבה שנים. הניצחון הגדול האחרון היה… מול רוסיה במוקדמות יורו 2008. אך היה זה ניצחון "ידידותי" מבחינת הנבחרת מאחר שהיא הודחה עוד לפני משחק זה. הניצחון האחרון מול נבחרת גדולה במשחק שעוד היה חשוב לנבחרת שלנו היה מזמן (תלוי גם אם אוסטריה של מוקדמות 00 ב-0-5 המפורסם הייתה גדולה).

הגיע הזמן להביא ניצחון גדול שכזה ואני מאמין שנראה מחר ניצחון מרשים של נבחרת ישראל, לגזור ולשמור.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. אלעד אייל

    10 ספט 2012 19:44:27

    פיב"א גוף מסואב שכמו כל גוף שאין לו תחרות ואינו נדרש להתייעל, מרשה לעצמו לזרוק בוץ בפרצוף של אוהדי הכדורסל. בושה וחרפה איך שהדברים שם מתנהלים, ולא אתפלא אם נגלה יום אחד שראשי ההתאחדות הזו מקבלים טובות הנאה כאלו ואחרות על חשבון אוהדי הכדורסל והנבחרות השונות.

    לגבי הכדורגל אני בניגוד אליך פסימי במיוחד לאור אכזבות העבר, והנטיה של הענף כולו למאניה-דיפרסיה אחרי כל תוצאה. בקיצור אני כבר לא מאמין באופן שבו הענף הזה מתנהל בארץ, כשגם הישג מקרי זה או אחר לא ישכנע אותי שמשהו מהותי השתנה פה.

    בכל אופן יופי של טור ! נהניתי מאד לקרוא

  2. רועי ויינברג

    10 ספט 2012 19:52:32

    1. שני הצדדים אשמים. גם פיב"א על חוסר האחדות ואי הכחשת השקרים, וגם העיתונאים שהאמינו לספינים.
    2.ההפסד לאסטוניה לא שינה כלום. הבעיה כאן, שגם אני לוקה בה, היא שלאחר מחזור אחד או 2 יש השגות לטורניר מוקדמות שלם.
    3.הנבחרת לא להיות או לחדול. לא נעלה, כי יש לנו מעצמת כדורגל ועוד קבוצה נהדרת עם מאמן אגדי. זאת לא אשמת גוטמן, וצריך להשאירו, כי ליורו 2016 (24 נבחרות ישתתפו), יש לנו סיכוי לעלות אם נקבל בית נוח.

  5. אהרון שדה

    10 ספט 2012 23:13:43

    לגבי נבחרת הכדורגל נראה לי שעושים לה עוול ובפרט לכדורגל הישראלי. נכון קל לראות את השלילי .אבל יש גם הרבה חיובי.
    1. כ"כ הרבה שחקנים באירופה נכון לא כולם משחקים כל הזמן.
    אך שימו לב יש לנו שני נציגים באנגליה (בניון ושכטר )
    שניים מכובדים בספרד (אוואט וחמד) עוד אחד לגיטמי בגרמניה(אלמוג כהן) עוד אחד באיטליה (זהבי) אחד מפתיע בצרפת (בן בסט) רובם למעט שכטר וזהבי משחקים יפה. כמובן שיש עוד נציגות מכובדת מאד בליגות הפחות בכירות כמו בלגיה (רפאלוב) ורוסיה (נאתכו)

    2. יש המון עומק בנבחרת שימו לב למשל לחלוצים הבכירים שלא זומנו הפעם לנבחרת.
    1.אלירן עטר
    2. דודו ביטון
    3. אליניב ברדה
    4. בן שהר
    5. ברק יצחקי
    6. שמעון אבוחצירה
    7. טוטו תמוז
    8. טל בן חים

    כל אחד מהם יכל לשחק בקלות בנבחרת ולא דיברתי למשל על עמאשה ,קולאטי או ארבייטמן .
    כשאחד כמו קוזיקרו עדיין מפאר את תריסר שחקני נבחרת ישראל בכל משחק כסנטר יחיד (ונמוך) הרי שאפשר להתפאר מהעומק בכדורגל.

    3.הפועל ת"א שאינני אוהד שלה בלשון המעטה משחקת כבר מספר שנים בהצלחה יפה באירופה תחת גוטמן יש קידום.
    4. ק"ש אלופה ומרעננת רשמית לא רעה בכלל.

    בקיצור יש צהליך חיובי ויש תקווה.

  6. עידן

    10 ספט 2012 23:53:51

    אהרון אני חושב שאתה תולה תקוות גדולות מידי בארגון מושחת מידי וזה מה שיש לי לומר על עניין הבתים וההגרלות

    מעבר לכך, אני מסכים איתך בנוגע לשיבק הוא מאמן בינוני שפשוט לא מתאים לנבחרת. לו רק היינו רואים את בלאט מאמן את הנבחרת, אגב מבחינתי גם דן שמיר או שרון דרוקר הן אופציות לא רעות. מאמן נבחרת צריך להיות אוטוריטה ומה לעשות שיבק עם כל הסימפטיה אליו אינו כזה.
    מצד שני, ברמת התוצאות שיבק הגיע לאליפות אירופה בזכות ולא בחסד עם הנבחרת. המבחן האמיתי שלו (שלדעתי יהיה כישלון חרוץ יהיה באליפות)

    אני טענתי זאת בעבר ואני אטען זאת שוב, זוהי נבחרת מאד כישרונית אבל יש לה בעייה קשה בראש שאם היא תיפטר היא תוכל להפיק מעצמה כדורסל נהדר והישגים לא פחות טובים הלוואי 🙂

  7. אהרון שדה

    11 ספט 2012 20:28:24

    שימו לב לשעה .
    עכשיו בדיוק 2-0 רוסיה. ישראל נראית בקנטים כפי שאף פעם לא הייתה.
    הימור שלי 2-2 או 2-3 ישראל.
    מי שיככנס עוד שעה וחצי יכול לראות אותי יוצא או אדיוט או גאון .

  8. אלעד אייל

    11 ספט 2012 21:57:07

    אהרון הגיע הזמן שנפסיק להשלות את עצמנו. אנחנו נבחרת בינונית במקרה הטוב, ובדרך כלל פחות מכך. בכדורגל אנחנו אלופי העולם בדיבורים, אבל כשזה נוגע לקבלות אוי הברוך.
    אין כאן תרבות של ספורט והכל טלאי על טלאי. מספיק להסתכל על נבחרת כמו שוויץ או קרואטיה, ואפילו יוון כדי להבין כמה רחוק אנחנו נמצאים משם. אני אפילו לא מאוכזב וגם לא טרחתי לראות את המשחק. זה המצב וצריך להשלים איתו.

  10. אהרון שדה

    12 ספט 2012 01:35:14

    לאלעד אייל דווקא השבר הגדול הוא המקור לנחמה. אם היה עוד איזה תיקו היו מאשימים את המאמן או את השחקן התורן.
    עכשיו בשבר שמחזיר אותנו לרמתה של סן מרינו איפהשהיינו בתחילת רכנו האירופאית צריך לבנות הכל מחדש.אינני חסיד גדול של גוטמן אך לדעתי הוא "שיחק אותה" ויצא המרווויח הגדול ביותר .הרי אף אחד לא יפטרו עכשיו .ולכן תהיה לו הסבלנות ואני מקווה שגם היכולת להבריא את הנבחרת למרות שזה רחוק מלהיות תלוי רק בו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט