קראו לו פאול "בר" בריאנט – אבל לכולם הוא היה ידוע כ- "BEAR BRYANT" כי פעם הוא הסכים להתאבק עם דוב להראות לשחקניו אומץ מה הוא. היה לו עוד כינוי, The Man in the Houndstooth Hat כי המגבעת המקווקות מעולם לא ירדה מראשו.
"-גם במקלחת?"
–"גם במקלחת!"
פאול בריאנט נחשב ע"י רבים כגדול מאמני המכללות בפוטבול מאז ומעולם. בר בריאנט, אגדה חייה באלבאמה והאדם החשוב ביותר בה כולל מושלים, סנטורים, ואפילו נשיאים, ניצח היום לפני 36 שנה את משחקו ה-315, שיא נצחונות פוטבול מכללות בדיביזיה הראשונה. היריבה היתה אאובורן, האוניברסיטה השנייה הגדולה של אלבאמה, אף היא סטייט יוניברסיטי, והיריבה העקשנית והשנואה ביותר של שלה. וגם ההיפך הוא הנכון.
לפני כמה שנים היה משחק בין אאובורן ואלבאמה, באאובורן. אאובורן הובילה את ה-SEC ועמדה לזכות באליפות המכללות (שנים לפני קיום טורניר ארבע הראשונות הקבוצה האלופה נבחרה ע"י צוות בוחרים והתואר שניתן לה היה NATIONAL TITLE).
ליד איצטדיון אאובורן ישנו שטח מדושא קטן הנקרא TOOMER'S CORNER. ביום ששי לפני משחק ביתי, מגיעים לשם אלפי סטודנטים ל"ריטואל ניצחון" עם תזמורת המארש, המנון האוניברסיטה, והמאמן עם מילות עידוד ומוטיבציה. באמצע ה-TOOMERS CORNER ישנו עץ אלון ענק, "העץ הקדוש של אאובורן". מומחי AGRO-SCIENCE קבעו אז שהוא בן 137 שנה.
(העץ שהורעל ע"י סטודנטים מאלבאמה, ומת)
האפשרות שאאובורן תנצח את אליפות המדינה היתה קשה מדי לעיכול לסטודנטים של אלבאמה. כמה מהם חיכו עד ש-WINNING RITUAL הסתיים ובאמצע הלילה הם הגיעו עם גלון של Spike 80DF שהוא HERBICIDE (רעל) הרסני לצומח, והשאירו פתק "Sorry The Crimson Tide men poisoned you" על מה שהם עשו (קרימסון טייד הוא הכינוי של אונ' אלבאמה).
תוך שעות השמועה פרצה-פרחה בכל ארה"ב. טובי המומחים והפרופסורים ב- AgroSciences הציעו כל מיני הצעות ופתרונות להצלת העץ, מהחלפת כל האדמה שמסביבו ותחתיו, ועד לתרופות שונות ומשונות להצלת העץ. מאומה לא עזר. תוך כמה חודשים העץ החל להתנוון, עד שהוא נפל שדוד לרעל.
נתתי סתם דוגמה להסביר את חשיבות המשחק בין השתיים.
למרות חשיבות המשחק בר בריאנט הישעה שניים מטובי שחקניו על שאיחרו להיות בחדרם אחרי השעה 11:00 בלילה. אלבאמה לא שיחקה טוב. היא עשתה שני FUMBLES בשתי בעיטות PUNT ופיגרה ברבע הרביעי. אבל אלבאמה ניצחה 28-17 את משחק החוץ החשוב ביותר הזה, והכל לעיני הקוורטרבק האגדי ג'ו נמאט, שזכה בסופרבול הידוע עם הניו יורק ג'טס ב"משחק ההבטחה", שהיה בוגר אלבאמה והביא לה תהילת עולם (אוקיי, תהילת ארה"ב).
78,170 צופים היו במשחק בו שבר בר בריאנט את שיאו של עמוס אלונזו סטראג שניצח 314 משחקים ב-57 עונות של אימון. 'הדוב' עשה זאת ב-37 שנות אימון במרילנד, קנטקי, טקסס A&M, ואלבאמה.
מיד בסיום המשחק בריאנט קיבל צלצולי טלפון מהנשיאים רונלד רייגן וג'ימי קרטר.
הוא נשאל למחרת מה עשה בסיום המשחק. הוא ענה במבטאו הדרומי וקול הבאס העמוק שלו:
"I went home and got the TV on and held my granddaughters," he said.
בר בריאנט היה בצעירותו מן רדנק דרומי, ועם קול הבאס העמוק שלו וידידותו עם מושל אלבאמה הגזען ג'ורג' וולאס, הוא עצמו נחשב לגזען עם קבלות. אבל לא בר בריאנט האדם שיענה על קובלנות והאשמות. מושל אלבאמה לא הירשה אינטגרציה (מיזוג) של שחורים באוניברסיטת אלבאמה (ובכל אוניברסיטאות הסטייט, כולל אאובורן), אבל כשהאינטגרציה הפכה לחובה פדרלית אם המדינה חפצה היתה להמשיך לקבל תמיכה פדרלית לחינוך, בריאנט היה אחד הראשונים ממאמני הדרום להכניס שחורים לקבוצתו.
הוא נכנס למשרדו של נשיא האוניברסיטה ואמר לו שהוא לא יכול לנצח יותר עם שחקנים לבנים בלבד, במיוחד שמשחקו הראשון ב-1970 היה נגד סאות'רן קליפורניה, עם הפולבק השחור סם קנינגהאם, שהיה הטוב ביותר במכללות. אז הפרשמנים לא יכלו עדיין לשחק, אז USC ניצחה עם קנינגהאם 42-21. אבל שנה אחרי שחקן אלבאמה הטוב ביותר היה השחור וילבור ג'קסון, והטראנספר ג'ון מיטשל. שנה אחרי שליש משחקניו של פאול 'בר' בריאנט היו שחורים, והוא היה אחד מהמאמנים האהובים והנערצים ביותר ע"י שחקניו השחורים, שעשרות מהם הפכו לכוכבי NFL וגדולי מעריציו וידידיו עד יום מותו.
בריאנט זכה בשש NATIONAL TITLES באלבאמה (אני לא יכול לכנותן 'אליפויות' כי אז לא היה משחק 'אליפות') ו-15 BOWL GAMES. הוא פרש כמאמן אלבאמה בסוף עונת-1982 עם 323 ניצחונות. חודש אחרי פרישתו הוא נפטר מהתקף לב.
היריבות בין אלאבמה לאובורן היא אחת הקשות בפוטבול המכללות. המשחק השנתי בין השתיים ידוע בכינוי iron bowl, והעונה הוא התקיים בשבת האחרונה. אלאבמה הגיע בלתי מנוצחת עם כוונות פלייאוף ברורות אבל אובורן ניצלה את הביתיות כדי להרוס לקרימסון טייד את התוכניות וניצחו 14-26. זה על הדרך גם הקפיץ את הטייגרס למקום בפלייאוף כרגע למרות 2 הפסדים. (ובאופן כללי סיבך מאד את כל תמונת הפלייאוף).
חשבתי שמיסיסיפי סטייט ניצחה את אלבאמה לפני אאובורן. אבל בישראל הכל מתבלבל לי אז אולי אני טועה
הם היו קרובים אבל לא. התפרקו ברביעי.
צודק. את היתה LSU
?
LSU ניצחו את אובורן לא את אלאבמה.
כנראה בעונה הקודמת? זכור לי משום מה נצחון גדול של LSU. בישראל הכל מתבלבל לי בראש
לא יודע, בשנה שעברה הם לא הפסידו עד קלמסון בגמר.
סיפור מעניין
זווית אחרת למשפחת ברייאנט 🙂
תודה רבה מנחם
פוסט מעניין מאוד
דרך אגב מי שמחזיק בשיא כיום הוא ג'ו פטרנו שאימן במשך עשורים בפן סטייט.
הקריירה שלו (וגם החיים) הסתיימו בטונים מאד עצובים וקשים כשנחשפה פרשת התתעללות בילדים של מאמן ההגנה שלו. הכיסוי המזעזע הזה על התעללות ארוכת שנים רק לשם ההצלחה הספורטיבית מכתים את כל הישגיו של פטרנו שנפטר לא הרבה אחר פיטוריו.
אני מכיר את פטרנו אישית. הוא היה עוזר מאמן בפן בסטייט כשהגעתי ב-1965, והיינו שותים בירה יחד איתו, ג'רי סנדסקי, ושאר הגרדואייט אסיסטנטס שעבדו עם קבוצת הפוטבול.
בצורה שהכרתי את ג'ו פטרנו, הוא היה (קשה להאמין!) טיפוס די נאיבי. אני בין אלה המאמינים שהוא לא ידע על מעשי סנדסקי, וכשהכל פרץ שחקים הוא התפטר, וניפטר משברון לב ממש. אבל כמובן שישנם המאמינים שהוא ניסה לכסות ולהסתיר את כל העסק
זה לא שאלה אם הוא ידע או לא אלא מתי הוא ידע ועד כמה. בחקירה הוא בעצמו העיד שאחד האסיסטנטס דיווח לו על מקרה ספציפי והוא העביר את זה ל-AD. אין ספק שהוא ידע חלק ובודאי לא רצה לדעת הכל השאלה ממתי הוא ידע ולמה הוא נתן לזה להימשך.
ואם לדייק הוא הודיע שיתפטר בסוף העונה והאוניברסיטה הודיעה לו שהחוזה שלו מבוטל מיידית.
מנחם, עם הידע האישי שלך לגבי פטרנו וסנדאסקי אתה חייב לכתוב איזה מאמר בנושא.
בשניםשהייתי בפן סטייט היריבה מס' 1 שלהם היתה סירקיוז. עם הכינוי "ORANGE,. ליד האיצטדיון היה פסל מפואר מברונזה של האריה NITTANY LUONS, האריה שעד לפני איזה 50 שנה עדיין נמצא שם בהרים, וכינוייה של פן סטייט הוא "NITTANY LIONS". פעם, כשהייתי שם, בליל ששי לפני המשחק בין פן סטייט לסירקיוז סטודנטים הגיעו באמצע הלילה וצבעו את כל הפסל היפהפה בצבע תפוז בשימוש צבע מיוחד שקשה או לא ניתן לרככו ולנקותו. בשבת ב-3 כש-80,000 באו לאיצטדיון (היום 105,000 כל משחק כי האיצטדיון הוגדל והוא שני או שלישי בגודלו אחרי ה-110,000 של מישיגן) הם ראו את פסל האריה מהרי הניטני צבוע ORANGE. ניסו הכל משך שבועות למחוק את הצבע ולא הצליחו לנקותו לחלוטין. בסופו של דבר הפסל הורד והוקם חדש במקומו, ובמקום אחר.
אחלה טור, אני רק רוצה לדעת מה עשה העץ המסכן לאדומי העורף מאלבמה? לא יכולים לשים חומר משלשל לשחקנים, או משהו כזה?
תודה על הסיפור, כמובן
שלא תדע מה הולך בשם השבטיות הזו. חטיפות של מסקוטים (חיות תמימות ) השמדת עצים ועוד….
תודה מנחם, סיפור נהדר. כאב לב על העץ. הייתי לפני חודש ביערות הענקיים של קליפורניה עם עצים בני אלפי שנה. באמת משהו מדהים בעוצמתו. כשהגיע האדם הלבן, תוך פחות מ50 שנה 92% מהיער הושמד. אנשים זה קקה.
יש הרבה כאלו, אך יש רבים טובים יותר.