יום משחקים נוסף מאחורינו, כאשר במשחק המרכזי גולדן סטייט גברה בחוץ על צעירי פילדלפיה בזכות קאמבק אדיר, כשגם בוסטון השלימה קאמבק גדול משלה באטלנטה בדרך לניצחון 15 ברציפות.
שארלוט הורנטס (9-6)102- לוס אנג'לס קליפרס (10-5)87
זוכרים שהקליפרס פתחה את העונה עם מאזן 0-4 והמון תקוות לעתיד? אז מאז הקבוצה הפסידה בעשרה מתוך 11 משחקיה האחרונים, כאשר הלילה הגיע הפסד לשארלוט.
לילה אחד לאחר ההפסד המתסכל ביותר לשיקגו, קמבה ווקר צלף 26 נק' (6 מ-9 מהשלוש), ולשם שינוי קיבל עזרה מדוויט הווארד (16 נק' ו-16 ריב'), ביחד עם 17 נק' של ג'רמי לאמב מהספסל.
אצל הקליפרס המסכנה והחבולה, סוויט לו ניסה להמתיק את הגלולה המרה עם 25 נק', כשגריפין העייף תרם 19 נק' ו-8 ריב', אבל זה היה רחוק מלהספיק ולמנוע הפסד שמיני ברציפות, הרצף השלילי הארוך בליגה.
https://www.youtube.com/watch?v=gkd59NExiuY
אטלנטה הוקס (13-3) 99 – בוסטון סלטיקס (2-15) 110
ומהרצף השלילי הארוך ביותר, נעבור לרצף החיובי ביותר!
פתיחה קטלנית של ההוקס סידרה למארחת יתרון 15 בסיום הרבע הראשון, ואילצה את בוסטון לבצע חישוב מסלול מחדש.
לשמחתה של האורחת, יש לה על הקווים את אחד המאמנים הטובים בעולם, ועל הפרקט יש לה חבורה לוחמת ומוכשרת במיוחד.
מי שהובילו את רשימת קלעי המנצחת היו קיירי אירווינג עם 30 נק' באחוזים מצוינים (10 מ-12 מהשדה), כאשר ג'יילן בראון ראה כי טוב ותרם 27 נק' משלו ב-10 מ-13 מהשדה.
טייטום וסמארט הצטרפו למאמץ הקבוצתי עם 14 נק' כ"א, ולמרות משחק פושר בהתקפה של האקס אל הורפורד (7 נק', 6 ריב' ו-6 אס'), לאטלנטה לא היו תשובות לקבוצה החמה בליגה, שממשיכה במסעה להבטיח ביתיות בפלייאוף.
את ההוקס הובילו שרודר עם 23 נק' ו-9 אס', כשבייזמור מוסיף 19 משלו.
אורלנדו מג'יק (8-8) 85 – יוטה ג'אז (10-7) 125
וואו.
עזבו אתכם רגע מהעובדה שאורלנדו ממשיכה לחזור לגודלה הטבעי. איך אתם מסבירים תבוסה ביתית ב-40 הפרש, ועוד לקבוצה שחסרה את שחקנה המצטיין?
יום לאחר שדיברנו כאן באתר על הבעיות במשחקו של דרק פייבורס, הגבוה המוכשר הג'אז עשה צחוק מההגנה של המג'יק עם 25 נק' ו-11 ריב' (10 מ-12 מהשדה), כשרודני הוד הגדיל לעשות עם 31 נק' מהספסל כולל 7 שלשות.
https://www.youtube.com/watch?v=_lHT07aeyz4
המג'יק (הפסד רביעי ברציפות) פיגרה לאורך כל המשחק, ולמרות 18 ו-9 ריב' של ארון גורדון המשתפר, תרצה לשכוח את המשחק הזה במהרה.
ממפיס גריזליס (8-7) 83 – יוסטון רוקטס (4-13) 105
לאחר שבשני המפגשים הראשונים העונה, הממפיס ניצחו את הרוקטס תוך הפגנת הגנה קבוצתית אדירה, הקבוצה של הארדן ניצחה את שני המפגשים האחרונים לעונה, כשהשחקן הלוהט בליגה עושה מה שבא לו.
29 נק', 7 אס' וגם 3 חט' היו להארדן הלילה, בעוד ערב קליעה מוצלח מחוץ לקשת (6 מ-12), כשכריס פול ממשיך להיכנס לעניינים עם 17 נק' ו-6 אס', חלקם לקלינט קפלה הנהדר שסיים עם דאבל-דאבל נוסף של 17 נק' ו-13 ריב'.
אצל המפסידה, שתחסר בתקופה הקרובה את מייק קונלי, פארסונס המשיך את עונת הקאמבק שלו עם 17 נק' בערב קליעה יעיל (7 מ-9 מהשדה), אך כשלא צ'אלמרס, לא טייריק, לא בן מקלמור ובטח שלא אנדרו האריסון משחקים טוב, אי אפשר לנצח ולעצור את הקו האחורי של מוליכת המערב.
פילדלפיה סיקסרס (7-8) 116 – גולדן סטייט ווריורס (4-12) 124
משחק משוגע בעיר האחווה, שם המארחת שהגיעה במצב רוח מרומם לאחר המסע המוצלח בלוס אנג'לס, פשוט חגגה על חשבון האלופה עם מחצית ראשונה מבריקה שהסתיימה ביתרון 22 נק'!
אם זה לא הספיק בשביל לשמח את האוהדים הנלהבים, הרי שחברם ליציע סידר לכולם ארוחה חינם עם קליעה מחצי מגרש!
ואולם, חרף הפתגם "עם האוכל בא התיאבון", מי שהחלה לטרוף את הפרקט ברבע השלישי הייתה גולדן סטייט, ויותר נכון, אדון סטפן קרי, שהחליט שהוא לא מפסיד כ"כ מהר.
20 נק' של קרי ברבע השלישי (5 יותר מפילי כולה), מתוך 47 סה"כ של קבוצתו, העבירו את ההובלה לאלופה.
מנקודה זו הסיקסרס כבר לא הצליחה לחזור, בדרך להפסד שני העונה ללוחמים.
את המנצחת הוביל כאמור קרי, עם 35 נק', כשדוראנט מאחוריו עם 27. ת'ומפסון צלף 17 משלו, וקלע בולט נוסף היה דיוויד ווסט ששיפר קצת ממוצעים עם 14 נק' ו-7 ריב'.
אצל פילי, בן סימונס המשיך להלהיב עם 23 נק', 8 ריב' ו-12 אס' (מתי כבר יעניקו לו את תואר רוקי העונה?), כשאמביד תורם 21 נק' ו-8 ריב'. קאבינגטון ורדיק צלפו 20 נק' כ"א, שהפעם לא הספיקו.
בסרטון המצורף, קווין דוראנט מסביר מה הניע את הקאמבק של האלופה:
דאלאס מאבריקס (14-3) 111 – מילווקי באקס (7-8) 79
הפסד ראשון ומפתיע בעידן אריק בלדסו למילווקי, שפשוט הייתה הקבוצה הלא נכונה, בזמן הלא נכון.
דאלאס, שסובלת מאחת מפתיחות העונה הגרועות בהיסטוריה של אחד המועדונים המצליחים ב-20 השנה האחרונות, פשוט התפוצצה על הבאקס עם שיא מועדון של 19 שלשות (ב-50% מהשדה).
כשתוסיפו לכך את העובדה שמלבד שני שחקנים (אדטקומבו עם 24 נק' ו-17 ריב', מידלטון עם 23), אף אחד בבאקס לא הגיע לטקסס, לאורחת לא היה כל סיכוי.
את המאבריקס, שסוף סוף יכולה לחייך גם בסיומו של משחק כדורסל, הובילו ווסלי מתיוז עם 22 נק', ואהוב הקהל ג'יי ג'יי בראה עם 20 נק' ו-7 אס'.
פורטלנד טרייל בלייזרס (7-9) 102 – סקרמנטו קינגס (12-4) 90
ניצחון גומלין צפוי למארחת, שמגיע כ-24 שעות לאחר ההפסד אתמול באולמה של סקרמנטו.
לילארד (22 נק') את מקאלום (25 נק') החתימו כרטיס, וגם נורקיץ סיים מרוצה בסה"כ, עם 14 נק' ו-7 ריב' ב-24 דק'.
אצל הקינגס, שכנראה הגיעה עייפה יותר לאחר המאמץ האדיר במשחק הקודם בין הקבוצות, סיים זיבו הוותיק עם 17 נק' ו-5 ריב' מול קבוצתו הראשונה בליגה, כשקאולי סטיין תרם מהספסל 18 נק' ו-9 ריב'.
וואו! נראה לי שברת שיא במהירות הסיקור
וואו. נרדמתי עם הסיקסרס וקמתי עם הווריורס.
את האמת – כתבת את הסיקור לפני המשחקים, נכון? אין דרך אחרת להסביר את מהירות התגובה.
ואיך סטאוסקאס השמין, ירחם השם.
באמת תהיתי לאן הוא נעלם 🙂
זה היה זריז רון!
למרות ההפסד של פילי, ממשחק למשחק הם מראים שהם קבוצת העתיד של הליגה.
סימונס אגרסיבי ומשחק עם ביטחון כאילו הוא 7 שנים בליגה ולא רק חודש. (אוטוטו ישונה שמו ללברון הלבן או aussi king)
הם לא קבוצת העתיד יותר מהסלטיקס. או במילים אחרות: הסלטיקס הם לא פחות קהוצת העתיד של הליגה, אף שגם ההווה נראה מצוין.
*לא פחות קבוצת…
איזה אנרגיות במשחק של פילי.
ואיזה מהירות
כיף שדאלאס מנצחת!
קליניקה של כדורסל העבירו הלוחמים את פילי…
אמביד נראה מאוד לא יציב על המגרש ונמצא המון פעמים על הרצפה ללא הצדקה. לסימונס תהיה בעיה קשה ברגע שכל הליגה תיתן לו שני מטר לקליעה. הזריקה היחידה שהוא לקח היום מחוץ לצבע הייתה איירבול
וואו כמה הפתעות – יוטה המאותגרת התקפית שוחטת את אורלנדו, דאלאס מביסה את מילווקי, ורון טחן מסקר את המשחק במקומי.
לא הגבת למידן אז דאגנו…
שלחתי לך מספר מיילים בנושא …
כשאין תשובה אני מחפש ומוצא מחליף
הגענו הביתה מאוחר במוצ״ש וראיתי רק בבוקר, סורי
1) שרלוט -קליפרס, הקליפרס שמרו על רצף ההפסדים הגבוה בליגה בקרב של הלוזריות מול שרלוט.
2)אטלנטה – בוסטון, הסלטיקס נתנו להוקס פור, אחרת לא היה להם אתגר במשחק.
3)אורלנדו – יוטה, הקסם לא תמיד עובד, וליוטה היתה הזדמנות להוכיח את הפוטנציאל שלהם, אם גוברט בריא והירווד הם היו קבוצה עם פוטנציאל לטבעת.
4)פילי – גולדן, וואאאוו, ההווה נגד העתיד,הפלאש בראדרס, נגד קבוצת עיר האחווה, הגשר נגד הפעמון, האם נזכה לראות אותם בעתיד בסדרת הגמר ?
5)ממפיס – יוסטון, בינתיים השילוב של פול והזקן עובד…
6)דאלאס – מילווקי, ההפעה של היום, נוביצקי העביר שיעור ליאניס, אבל אין ספק יאניס לקח את התואר של השחקן האירופאי הטוב ביותר מדירק.
7)פורטלנד – סקרמנטו, אני לא יודע אם ריק איידלמן צפה במשחק, אם כן לא היה לו הרבה נחת.
דווקא פחות מסכים איתך לגבי סימונס
רוב הסלים שלו מגיעים מחית׳וכיום נכונים לסל וקבלת מסירה משחקן אחר
לפחות פעמיים במשחק אמביד מוסר לו לדאנק
סימונס מנהל את המשחק ולא נכנס לסל יותר מדי, הוא דווקא משחק מאוד חכם ולא נראה שיהיה אפשר ״לעצור״ אותו כי פשוט הסלים שלו לא באים ממהלכי יחיד שלו אלה ממשחק קבוצתי ושימוש בזה שחייבים לשמור על אמביד עם שני שחקנים כל התקפה
וואוו נראה לי דגמת דקות מאד ספציפיות של פילדלפיה העונה.
רוב הסלים של סימונס מגיעים מהחדירות שלו. בכלל הוא עושה יחסית מעט נקודות ממסירות של אחרים. אז הוא קיבל פה ושם מסירות מאמביד אבל פעמיים במשחק? לא יודע איזה משחקים אתה ראית (אבל יכול לנחש).
סימונס בפירוש מבסס את המשחק שלו ושל הקבוצה על החדירות שלו לסל ועושה עבודה נהדרת בכך.
בחיתוכים לסל התכוונתי גם לחדירות, פשוט מצפייה במשחקים לא מרגיש לי שסימונס כופה את החדירה אלה אם הוא באמת מצליח לחדור, יש הרבה שחקנים בליגה שחייבים לחדור וזה מרגיש שלסימונס יש תחושה מתי כן ומתי לא לחדור לסל והוא עושה את זה ביעילות וזה משהו שלא ממש אפשר לעצור.
עם זה אני מסכים. הוא לגמרי מנהל משחק בכל איבריו. הוא לא צריך את החדירה כדי למסור.
יאניס לקח מנוביצקי את תואר השחקן האירופאי? אתה לא מתכוון בכל הזמנים אלא כאן ועכשיו, נכון?
כי אם כבר אז יאניס ופורצינגיס מתחרים על התואר כמו שני אריות צעירים שרבים על איילה אחרי שלקחו אות התואר למארק גאסול
בוודאי שכאן ועכשיו,
בכל הזמנים זהו בוודאי דירק נוביצקי,
ואם מדובר על לאוו דוקא על ה NBA זהו דרזן פטרוביץ בהפרש קטן על סאבוניס
מי שהחזיר את בוסטון למשחק היה הספסל.
יש להם חמישיית ספסל עם ביינס שמאוד אבל מאוד קשה לקלוע מולה
גם מול גולדן סטייט הספסל הזה עשה את השינוי.
סמארט, רוזיר, לארקין וביינס ואחד מטייטום או בראון, מאוד קשה לקלוע מול החברה הלוחמים האלה והם אלה ששינו את כל המשחק
קיירי הגיע בסוף אחרי שהיה כבר צמוד וסיים את המשחק כמו תמיד, במשחק צמוד בסוף קיירי הוא השחקן הכי טוב בליגה.
בפלוס מינוס החמישייה השנייה הזאת ענקית כל משחק, וגם מרקוס מוריס עם משחק מאוד מאוזן משני צידי המגרש.
כיף לצפות במלחמה של בוסטון, לצערי גולדן סטייט פחות מהנים לצפייה השנה, ולאכזבתי ההגנות למדו את הגריד פריק ומתחילו להאט אותו.
מול הווריורס ההרכב שעשה את השינוי היה עם הורפורד לצד ביינס ובטח שלא עם לארקין על המגרש. לא יודע לגבי המשחק הזה אבל אפשר להמר שאטלנטה בלי שרודר על המגרש תתקשה לקלוע כמעט מול כל הרכב שבוסטון תציב מולה.
כן צודק
מול הווריירס אי אפשר היה ממש לשמור עם לארקין והורפורד שיחק עם החמישייה השנייה יותר
אבל בכל מקרה החמישייה השנייה עם סמארט וביינס משחקת מעולה!
הנקודה המרכזית היא שלא קיירי הוא זה שמחזיר את בוסטון למשחקים אלה דווקא שחקנים מהחמישייה השנייה והמשחק ההגנתי.
מסכים אבל קיירי לא כופה את עצמו וזה גם חשוב.
תודה רבה על הסיקור המהיר והמצוין.
נראה שחטפתי מכה רצינית במסע הצלב שלי מול סימונס, "האיש בעל ההבעה האחת".
ומה עם המסע נגד כריס פול?
נ.ב. והארדן?
תודה רבה על הסיקור המהיר והאיכותי.
איזה סיקור מעולה. תודה גדולה על ההשקעה 🙂
גאסול הצעיר לא שיחק או סתם לא שווה התייחסות?
תודה רבה על סיקור זריז ומעולה!
לא צריך להתרגש מההפסד של מילווקי לדאלאס – זה פשוט היה הערב של דאלאס. יש שם מספיק כשרון בשביל פעם ב להביא ניצחון שכזה.
מי שכן צריכים להיות מודאגים אלה אורלנדו. נכון, גם יוטה ״תפסו יום״, אבל לחטוף בבית 40 הפרש? כשלוקחים בחשבון גם את התקופה הלא טובה שעוברת עליהם לאחרונה, כדאי שווגל והשחקנים יעשו רגע פאוזה ויבלמו את הנפילה. יש להם קייס טוב לחזור לפלייאוף השנה, חבל אם שוב יתנו עונה בינונית.
תודה על הסיקור. איזה תוצאות,השם ישמור?דאלאס מפרקים את מילווקי?יוטה משמידים באורלנדו?. הליגה הזו פשוט לא נורמלית
סיקור תענוג!
תודה רבה רון
מהיום ייקרא שמו של המשגיח: ספידי רונזלס.
סיקור מהיר ומצוין!
השלמתי פילי-ג"ס. כמה הערות :
1. סימונס בוגר לגילו, 12 אס' מול איבוד בודד. חייב לפתח קליעה כדי שלא יתנו לו מטר (לברון של הגמרים מול דאלאס ומול ס"א).
2. אמביד טעון הוכחה – לא ברור כיצד יצליח לשמור על אינטנסיביות לאורך זמן. זה עדיין לא שאק, פטריק או האקים.
3. דוראנט לא מפסיק להדהים. אפס מגבלות, אינסוף יתרונות. לא פייר.
4. מדי פעם אנחנו זוכים לתזכורת – כמה סטף הוא תופעה חד פעמית. אני חושב שהמעבר של דוראנט ל-ג"ס מנע מאיתנו הצגות מרובות כגון אלה של אתמול. כשסטף במוד של אמסטף – זה פשוט מפחיד. לא יאומן כמה השפעה על המשחק יש לבחור הקטן הזה.
5. קובניגטון מפתיע לטובה, מסרב להישאר מתחת לרדאר. הארדן לעניים (כבוד).
ג"ס – פילי
מחצית ראשונה – הפוטנציאל של פילי במלוא הדרו.
מחצית שניה – ג"ס עלו פיזיים ובטירוף וחנקו את הילדים עם פיק הברכיים.
לפילי לא היה ספסל למשחק –
בייליס, אנדרסון , סטאוסקס ופולץ פצועים . אוקאפור וקורקמז מחוץ לרוטציה , כשהספסל מסתכם בשלושה שחקנים כך זה נראה.
מה שכן – לא משעמם במשחקים של פילדלפיה – מומלץ בליג פאס.
הסיקסרס הולכים לסיים ב- 4 ראשונות במזרח!!
מחצית ראשונה פילי קלעו באחוזים לא הגיוניים שהיה ברור שיתיישרו ממש לא הפוטנציאל במלוא הדרו ,הם חייבים את הספסל בריא ובעיקר את פולץ מקונל לא מתאים לליגה, ניהול המשחק של בראון לוקה בחסר אין לו מושג בהרכבים ובהתאמות(למרות שאני מאוד אוהב את ההנעת כדור שהוא הנחיל. אמביד עדיין לא בכושר משחק ורואים את זה, אבל העתיד בהחלט ורוד. סימונס פשוט מדהים השינוי כיוון בחדירה יכולת המסירה וקריאת המשחק לשחקן בגובה כזה ובטח לרוקי (אין שום דמיון ליאניס ראיית המגרש ויכולת המסירה גבוהות בהרבה לעומת יאניס שמשתמש באתלטיות נדירה).
אני מסרב להתלהב מהרצף של בוסטון הרוקיז נראים נהדר אבל קבוצה עם התקפה בינונית שמשחקת באגרסיביות של פלייאוף.
יוסטון, דאונתני עם החלוקת דקות זה פשוט פשע אין שום סיבה לשחוק את הארדן כל כל הרבה (אין ספק שהוא פוגע באורך הקריירה שלו וחבל), הרוטציה או יותר נכון חוסר הרוטציה פשוט חולנית.
איזה תענוג של סיקור – תמציתי ומדויק. מחליף ברמה של אולה גונאר סולשיאר…
ובדעות אוף טופיק לחלוטין – מה יהיה עם פילדלפיה וג'הליל אוקפור?
לחלוטין נמחק מהסגל של הקבוצה (הוא חולק מספר דקות העונה עם ג'רמי לין), והמאמן (AKA מפקד הטנק שקודם לדרגת "נראה איך הוא מסתדר בינתיים". אני חושב שזה חצי פלאפל) כבר אמר שאין לו שום מקום בתוכניות. פילדלפיה הוסיפו ולא לקחו את האופציה על העונה הבאה של אוקפור, מה שאומר שבקיץ הוא יהיה שחקן חופשי.
אבל הם לא מוכנים לשחרר אותו. ג'ה פנה לקבוצה וביקש בייאאוט, אבל ראשי הקבוצה לא רוצים לאבד אותו בחינם. וזה מצחיק (קומדיה זה טראגדיה + זמן/מרחק, ג'הליל. ואני ממש רחוק מעיר הסטייק עם גבינה), כי אין שחקן שפילדלפיה עשו יותר כדי לפגוע ביכולת שלהם להעביר אותו בטרייד. הם כמעט הצליחו להעביר אותו באמצע השנה שעברה (תמורת דברים שאין סיכוי שיקבלו היום. דברים שהינקי חולם עליהם בלילות שטופי זימה) אבל ויתרו, והקבוצות מצאו תחליפים.
ומצד שני, הם כנראה לא עבדו איתו על המשחק שלו. אחת הסיבות שהוא לא רצוי היא סגנון המשחק שלו – הסנטר הכבד חולף לו לאיטו (רק ככה הוא יודע) מעולם ה-NBA וזה כל מה שאוקפור יודע (או לפחות כל מה שראינו ממנו. אולי הוא לגמרי השתנה מאז ואין לנו דרך לדעת כי הוא לא משחק. ואולי תפוחי אדמה למדו לעוף והם מאיימים לכבוש את איידהו). אם בפילדלפיה היו עובדים איתו על האספקט הזה, ומרברנדים אותו כשחקן ש-"היי, תראו יש לו פוטנציאל, הוא עוד יכול להשתנות ולהיות כל מה שאתם חולמים מבחירה שלישית בדראפט!", אז הם היו מקבלים גם היום את כל מה שהם רצו, ואולי פחות. אוקפור עצמו הראה רצון להשתנות – עבר לדיאטה טבעונית שהוא טוען שעזרה לו מאוד להרזות והוסיפה לסטמינה שלו. אולי סתם מדובר בהצהרות סטייל דווייט "השנה תהיה השנה הכי טובה שלי אי פעם. וגם הבאה. אולי זו שאחריה" הווארד.
בנוסף, ביטול האופציה לעונה הבאה. זו שאומרת שבעונה הבאה הוא יהיה שחקן חופשי. קבוצות מהססות קצת להציע משהו, בטח משהו חשוב, תמורת שחקן שנחשב בעייתי ועשוי לעזוב בסוף השנה ולהפוך את הטרייד למיותר. במו עטיהם הם חתמו על פגיעה "בשווי" של אוקפור כשלא חתמו על האופציה.
בינתיים עונה שלישית של ג'הליל בליגה. שנה שלישית מבוזבזת של שחקן צעיר שהפך לקורבן של הפרוסס. של קבוצה שמחפשת כוכבים מיידיים ולא מוכנה להתאמץ בשביל זה. אז אני עם אבא של אוקפור, שבא הלילה לבוש בחולצת Free Jah.
מקווה להתפתחות חיובית (לא, אין לי את זה ביותר פאסיב-אגרסיב).
שישלחו את הדוד מליגת הפיתוח להסביר להם דברים בצורה ברורה יותר.
עמדתי להגיד שמה, גם ב-NBA שולחים את הדוד לצרוח על המאמן שייתן לו עוד דקות? אבל אז נזכרתי שתמיד רציתי לדעת אם יש באמת קשר בין האוקפורים.
make them an offer they can't refuse
אבל מה עושים כשהצד השני דווקא רוצה לשים סוס מת במיטה?
לא יודע, נחכה שיוציאו את מספר 4.
רק שייתנו לסופיה לביים. הכל נשאר במשפחה.
אני חושב שאיפשהו ברגע זה מלאך ירה לעבר קהל מלאכים באמצע הופעה ואז התאבד.
אני מקווה בשבילו שיגיע לקבוצה כמו ממפיס, שם באמת נראה לי שעובדים עם שחקנים.
וואו, לגמרי. ועוד ללמוד ישירות מהגאסול.
נכון מאוד
תודה על הסיקור הנהדר!
1. ניק באטום הוא ההבדל בין שארלוט בינונית לשארלוט תחתית. ראו את זה בכל רגע שבוא על המגרש. הקליפרס פצועים קשות וללא קו אחורי. בהרכב מלא זו עדיין קבוצה מצויינת. אוסטין שחקן NBA ממוצע אך לא מתאים לשום דבר שהקליפרס צריכים משחקן שעולה בחמישייה. דוק ריברס זה סיפור הזוי. היה צריך להיות מוחלף מזמן אבל למרות היעדר תוצאות הוא חשוב במועדון הזה מכל דמות אחרת. יש לי תאוריית קונספרציה בעניין אבל אוותר מחוסר עניין לציבור.
2. אטלנטה תמיד מפתיעה כי אף אחד לא יודע למה לצפות למעט משחק לחימה חסר פשרות 48 דקות. לא סתם היא פותחת פערים על יריבות. לרוע מזלם זו עדיין ליגה שהכישרון מנצח בו. אבל שאפו. ואפילו האולם היה מלא ומעט רועש. ג'יילן בראון כוכב. טייטום נראה מצויין. כשהיוורד יחזור אחד מהם יהיה חייב לקחת צעד אחורה וזה יהיה חבל.
3. כביכול אלפרד פייטון הוא שדרוג לדי ג'יי אוגסטין. בנוסף הוא קלע סביר פלוס משלוש כיום ושחקן שלם בהרבה ממה שהיה. הוא אפילו בנט חיובי זעיר של 3 כשהוא על המגרש. אבל האמת היא שאורלנדו לא נראת טוב איתו בכלל. משהו בכימיה שם דפוק לגמרי. מאז שתפס את מקומו מדובר על קבוצה בינונית מינוס. אני בטוח שלפייטון יש ביקוש עדיין בלא מעט קבוצות כזה שמריץ את החמישייה השנייה. אני הייתי שמח לראות אותו בברוקלין. אני חולה על ג'ונתן אייזיק אבל לוותר על בציר כזה של פוינט גארדים בדראפט הזה כשקשה לראות פוינט גארד בכיר בדראפט הבא בנוסף על כך שלמצוא אחד כזה בטרייד הוא על גבול הבלתי אפשרי (לא כל יום פיניקס) זה פשע.
4. כריס פול נראה מצויין כי הוא לא מנסה לתפוס את מקומו בכוח. אולי נאמין לו שדוק גרם לו לשחק כמו שהיה בקליפרס והוא לא באמת רצה כדור דבוק ליד.ממפיס חייבת להתרסק ללא קונלי ולהיכנס לדראפט. מציאות בשוק הפשפשים זה כיף אבל כשרוצים משהו יותר איכותי לשוק כמו של ממפיס אין ברירה.
5. פילי כל עוד פולטס לא חזר לשחק היא קבוצה נהדרת אך צפוייה. המון מסירות כשהיעד הוא הקלעים או אמביד (או סימונס לטבעת). כשהקליעות של קווינגטון ורדיק נכנסטת אין לאף קבוצה בליגה מה למכור מולה והיא הופכת בלתי פתירה. אבל הטריק הוא לתת לאמביד וסימונס לנצח אותך. כולם עפן על הניצחון מול הלייקרס ולא שאלו כיצד אמביד בערב היסטורי וסימונס במשחק מדהים בקושי הספיק מול קבוצת תחתית מערבית. התשובה היתה סאריץ רדיק וקווינגטון. אם מתמקדים בקלעים חזק ושמים מול אמביד שומר חזק (דריימונד לפעמים לא מספיק. קייוון לוני הארוך והמחוזק כן) אז פתאום הכל תקןע. בן סימונס עוד יכול לייצר מצבים ואמביד מתחת לסל וכו' אבל שניהם מוגבלים בדקות משחק ואין יוצר שלישי איכותי עם הכדור. ללא הקלעים מבחוץ הנזק הופך לשולי וכך היה במחצית השניה אתמול. זה צבלי לקחת את הכרדיט לג"ס כמובן.
6. בפורומים (או סאב רדיט) של אוהדי מילווקי מתנהלת מלחה על טיבו של ג'ייסון קיד. חלק נשבעים בו גורם משפיע על התפתחות הצעירים הנדירים וחלק רואים בו מאמן בינוני חסר מושג שתקוע בהגנה ישנה. אני חושב שזו עדיין קבוצה לא מאוזנת ללא ג'בארי פרקר. יש שם גם בעיית אופי. ישנם שחקנים שמופיעים כל 3 משחקים כאילו שמם ג'ף גרין ורגע הם נראים כקבוצת עתיד וחלק אחר קבוצת עבר…
כל מילה זהב.
למעט, ממפיס.
קונלי פצוע רק לשבועיים.
גרין רק חזר מפציעה.
פארסונס עדיין על הגבלת דקות.
כאשר קונלי יחזור, גרין יחזור לכושר משחק, ופארסונס יוכל לשחק משחקים מלאים?
זו תהיה ממפיס מפחידה.
תחשוב על ממפיס של העונה שעברה, רק מחוזקת ברוקי איכותי (ברוקס), עם גרין בתפקיד מוגדל,
והכי חשוב –
עם SF שבאמת שווה את השכר שהוא מקבל.
פארסונס, עד כה השנה, קלע 22 שלשות מ-43 ניסיונות, ויש לו אחוז אפקטיבי נהדר – 69.3%!!!
הוא מקבל תפקיד הולך וגדל בקבוצה, ובמשחק הלילה, לראשונה העונה , הוא כבר פתח בחמישייה.
אז נכון, ממפיס הפסידו. אבל מי שצפה במשחק יודע שיש הלימה בין נתון ה-(+/-) החיובי שלו במשחק, לבין התרומה שלו בדקות בהן שיחק.
למעשה, הוא היה המצטיין של ממפיס במשחק.
ההימור שלי?
חכה אחרי האול סטאר. ממפיס יגיעו אליו עם מאזן ששואף ל-50% .
אחריו?
הם יהיו קבוצה שונה.
קבוצה מפחידה.
(טפו, טפו, טפו. אני מקווה שלא הדבקתי אותם בנאחס ממנו סובלים הסאנס כבר 30 שנה…)
גם בתרחיש הטוב ביותר ממפיס לא יהיו קבוצה מפחידה, הם יחזרו להיות קבוצה סופר מנג'סת שמוציאה לך את החשק לחיות.
גיא ,קונלי לא פצוע לשבועיים. מטפלים בפציעה חוזרת בגיד האכילס שמציקה לו כבר מתחילת החודש והחמירה. כרגע אין מועד לחזרה אלא הערכה מחודשת עוד שבועיים. אם עוד שבועים הוא חוזר כמו גדול אחלה. אבל צריך להיזהר עם כזה שחקן לא לסכן אותו במיוחד כשחתום לעוד כמה שנים טובות בסכומי עתק. אם המטרה היא מקומות 7-8 במערב בכל מחיר אז סבבה. אבל הקבוצה הזאת לא נראה לי עוברת סיבוב כי היא עדיין רחוקה כוכב נוסף מלעשות רעש אמיתי במערב.
גון לפני יומיים כתבת את זה המשחק של פילי מול הלייקרס הבליט את פערי הרמות בין השניים. כי אם פילי היו קולעים את השלשות בממוצע שלהם (היו פנויים לחלוטין כמעט כל פעם) הם היו בורחים ל25 הפרש מהר מאוד. ה7-31 מ3 נבע מהחטאות של קלעים טובים (רדיק וסאריץ העיפו לבנים) ממצבים פנויים. מי שחסר מאוד ללייקרס זה לארי נאנס . לא שהיה עוצר את אמביד אלא רק מדכא את פערי המיס מאץ'. לופז רך ואיטי מידיי. ראנדל קטן מידי. בוגוט דווקא נתן לאמביד קרב אבל אמביד הוציא אותו מחוץ לקשת או עשה מולו פייסאפים.
כשאמביד חוגג בפוסט אפ חייבים לחזור לימי אולג'ואן ושאק. דאבל טים מהויק סייד בכל נגיעה בצבע. אם סימונס על המגרש זה משאיר פחות קלעים. תן לקלעים האלה להשליח 40 שלשות ותחייה עם התוצאה. אמביד יצר 46 נקודות ב77% TS . נקודות מהצבע ומהקו מתחילות להיות עליוניים על קליעה מבחוץ כשהשחקן פנים מדגדג את ה55-60% מהשדה מכיוון שחוץ מהיעילות זה מגביר את הסיכויים לפאולים ושליחת שחקן אל הקו וגם מגביר סיכויים לריבאונד התקפה. בנוסף כשההגנה לוקחת ריבאונד כשהיא צמודה לסל קשה יותר לצאת לפאסט ברייק מאשר החטאה ארוכה משלשה.
חחח… מישהו קורא. תודה! אני מודה שהייתי שבוי של הרגע כמו לא מעט חכמים וגדולים ממני.
אני לא חוזר בי מהניתוח של המשחק ואני עדיין מאמין שלארי נאנס היה יכול לעשות יותר צרות מראנדל ובוגט. אני עדיין מאמין שאם הקליעות של פילי היו נכנסות באותו המשחק זה היה נגמר בתבוסה.
אני כן מבין שהמשחק הזה היה אנומאלי ולא היה כדאי להסיק ממנו דפוס פעולה.
כמה ימים נותנים אחלה פרופורציה. אמביד לא יקלע באחוז אפקטיבי כזה מטורף באופן קבוע. הוא יקלע סביב ה50-52% מהשדה עם שלשה או שתיים. מבט קצר בסטטיסטיקה הרגילה שלו מראה את זה. אבל כשרדיק סאריץ' וקווינגטון משחילים שלשות הרחבה מתפנה אפילו יותר לחדירות של סימונס והפעולות של אמביד. לכן קשה לי להשתחרר מהתחושה שהמשחק מול ג"ס יותר קרוב למספרים של אמביד מאשר מה שהראה מול הלייקרס והקליפרס. במחצית הראשונה קר שם את זזא וקצת את גרין עליו וזה עבד ממש לא טוב (למרות שגרין 3 רמות מעל רנדל בהגנה). הפער גובה/מסה/מהירות מול זזא היה גדול מידי. כשדוראנט הוחלף עליו לכמה פוזשינים רחוק מהסל זה ממש הפריע לו. אבל האס היה קייוון לוני. כשלוני שמר עליו פתאום הבנתי שאורך ומהירות מפריעים לברנש ברגע שיתרון המהירות שלו קטן. הוא עוד לא מוסר גדול מדאבל טים (כשזה דאבל טים איכותי לא זה שקיבל מהלייקרס איזה פעם או פעמיים) וכשסימונס לא היה על המגרש התקשה לקבל את הכדור (שם פולטס מאוד יעזור כשחקן פינ אנד רול מצויין). בכל דקה שסימונס ישב על הספסל לא היה מי שישבור את הלחץ על קו ה3 ואמביד התקשה לקבל כדורים ולהיות אפקטיבי.
הלקח מבחינתי הוא (כרגע) שיאניס לא הפך ללברון אחרי 11 משחקים פורזינגס לא הפך לדירק משוכלל יותר ואמביד עדיין לא אולג'ואן עם כוח של שאק. המספרים של שלושתם מתחילים להתאזן ככל שהזמן עובר. ביום שאמביד קולע קרוב ל60% מהשדה או 70% TS באופן קונסיסטנטי אחזור לסברה הקודמת שלי
או לשנות את דעתי מתי שבא לי 😎
אני מסכים איתך לגבי יאניס, הוא רושם מספרים יפים אבל לא בדיוק משפר את חבריו לקבוצה ברור שהניסוי איתו כרכז נכשל. פורזינגס מגיע כל שנה מוכן מאוד לליגה ביחס לשאר השחקנים שמגעים בכושר לא טוב, אני לא יודע כמה הדיווחים על הפציעה משמעותיים. דווקא אצל אמביד אני המעודד ביותר הוא ממש לא בכושר משחק ובמשקל מתאים, הקבלת החלטות שלו לא מספיק טובה מאמין שתוך עונה נראה שחקן אחר, בתנאי שהוא יתרכז במכון ולא בכל השטויות מסביב
קצת באיחור,
אבל –
תודה, רון. אחלה סיקור!
תודה רון סיקור נהדר.
סימונס בהחלט מרשים. עונת רוקי שאני לא זוכר כמוה כבר הרבה זמן.
לגבי יוסטון, פול נכנס לעניינים לאט לאט ונראה שהוא מבסוט מלהיות מוביל הכדור המשני. נראה לי שהוא מסתכל על זה מבחינת הארכת הקריירה שלו וזה בהחלט חשיבה נכונה קדימה.
אתמול היה 4-7 מהשלוש ושיחק פחות מ25 דקות. אין סיבה שישחק יותר מ 30 דקות למשחק בעונה הרגילה. הקבוצה לא צריכה ממנו הרבה יותר מזה ובעיקר צריך לדאוג שיהיה בריא לפלייאוף.
מצד שני גורדון יצטרך להתרגל לעלות מהספסל שוב ולתת תפוקה מה שיצריך הסתגלות.
בראון גמר את פילי ברבע השלישי. למה לעזאזל להשאיר את סימונס על הספסל כל כך הרבה זמן, כשהדעיכה הופכת להתפרקות..
הוא גם לא לקח פסק זמן ברגעים חשובים של החזרה של ג"ס.