חוויות מהAAA / עומר מזיג

למי שנכנס בגלל זה – לא אלכוהוליסטים אנונימיים אלא אמריקן איירליינס ארנה. זה:

מתסמיניו של חולה הופס – כשהמשפחה הודיעה לפני כמה חודשים על התכנון לטוס למיאמי בין ה12 ל24 באוקטובר לבקר דודים שחיים בגולה, הדבר הראשון שעלה בי היה באסה – כי זה היה בדיוק יום לפני שעונת 2017-18 בNBA מתחילה. חשבתי שהתפספסה ההזדמנות החד פעמית להגשים חלום קטן של סיקור משחק NBA מעמדת העיתונאי.

אז אתם יכולים לדמיין כמה שמחתי כשאדם סילבר קיצר את הפרי סיזן והתחיל את העונה שבוע מוקדם יותר, ובכך איפשר לי להגיע למשחק פתיחת העונה של ההיט באמריקן איירליינס ארנה מול הפייסרס מאינדיאנה.

בניגוד להרבה ערי NBA אחרות, במיאמי הAAA במיקום פנטסטי בדאוןטאון של מיאמי, ליד הים, ומרחק הליכה משדה התעופה, דבר שבטח מקל על כתבים שבאים בטיסה, והקל על המשפחה שלי למצוא מה לעשות בזמן שאני מראיין את טי.ג'יי ליף.

כמעט ללא תמיכה מעובדי האיצטדיון, אני מצליח למצוא את דרכי לכניסה הנכונה, ונכנס לאיצטדיון כשעתיים לפני תחילת המשחק.

איש חכם אמר פעם שהכתב צועד על קיבתו, ולכן הדבר הראשון שאני עושה הוא להתחיל להתקדם לכיוון ארוחת הכתבים. הבופה עולה 7$, מחיר שנאמר לי על ידי שגרירנו עידן עופר שהוא סביר, והאוכל המוגש לא רע בכלל – אם כי קצת קר. לא משהו לספר עליו הביתה.

ניתן לראות מאוד בבירור שמדובר בערב פתיחת העונה באמריקן ארליינס. כל סדרן שאני שואל לאן ללכת שולח אותי לסדרן אחר, ועל הטאבלט של הכתבים מופיעים הרכבים של משחק של ההיט מול הקליפרס מלפני שנה.

באופן דומה, ניתן גם לראות בבירור שזו הפעם הראשונה שלי במשחק NBA כעיתונאי. למרות שעשיתי את העידן עופר – והגעתי לאולם יותר משעתיים לתחילת ההתמודדות, אני יורד לחדרי ההלבשה רק ב19:20, ומסורב בטענה שחדרי ההלבשה בAAA נסגרים כשעה לפני תחילת המשחק.

רוב מוחלט מהעיתונאים מגיע למושבי המדיה בעשרים הדקות האחרונות שלפני תחילת המשחק, ולמרות שהמושבים לעיתונאים קצת צפופים וגבוהים, המיקום באמצע המגרש מצוין ואמור לאפשר לראות את המשחק מזוית מעולה.

אני יורד לצלם קצת חימום:

יש שחקנים שמטעים מאוד בגובהם בטלוויזיה אל מול המציאות. אוליניק וסאבוניס לדוגמא, נראים ה-ר-ב-ה יותר גבוהים וגדולים במציאות מאשר על המסך. אולדיפו לעומת זאת רשום לי בדף כ6”4, אבל נראה הרבה הרבה פחות.

שריקות בוז קלות בהצגת השחקנים של אינדיאנה, ומזל שהכרוז מקריא רק את החמישיה ומוותר על סטיבנסון , אחרת המילה קלות לא הייתה מוצאת את דרכה למשפט הזה. הצגת השחקנים של מיאמי לעומת זאת, היא משהו מעולם אחר. המדיה יושבים בצידו השני של האולם, אבל אתה עדיין מסוגל ממש להרגיש את הheat מהלהביור הענק שיורה בהצגה של כל אחד משחקני החמישייה:

משחק:

רבע ראשון:

הפייסרס חסרי טרנר מפתיעים (אותי לפחות) ועולים עם יאנג וסאבוניס בקו הקדמי. זה מעניין בעיקר כי סאבוניס אמור להיות הסנטר בהרכב הזה, ומעניין לראות אותו חוזר לפוסט – אזור המחיה הכמעט בלעדי שלו בקולג' – עם שני פוזשנים יפים ב3 הדקות הראשונות של המשחק. הוא מוסיף דאנק אימתני עם עבירה על הראש של ג'יימס ג'ונסון ל6 נקודות מהירות:

https://www.youtube.com/watch?v=58LKGS4QQIc

רק שבהתקפה הבאה ג'ונסון מחזיר עם דאנק איימתני על הפרצוף של אולדיפו:

ליף נכנס לשתי הדקות האחרונות של הרבע הראשון . הוא לוקח ריבאונד אגרסיבי יפה מאוליניק, אבל קל לראות שמדובר ברוקי שלא בטוח לאיזו נקודה הוא צריך להגיע – בהגנה ובהתקפה.

אל ג'פרסון עדיין שחקן כדורסל מצוין, ובהיעדר וייטסייד ההיט לא מוצאים לו יריב שקול בצבע והוא מוביל את הקלעים בשתי הקבוצות עם 7 נקודות ברבע הראשון.

רבע שני:

לא יודע מי רשום על הטופס, אבל ג'יימס ג'ונסון הוא הקפטן האמיתי של הקבוצה הזו. כשאני רואה אותו צועק ומעודד ומקבץ את כולם בירידה לטיימאאוט, אני נהיה קצת יותר סלחן כלפי החוזה שלו מהקיץ.

הצד השני של ג'פרסון מתגלה, והוא לא מסוגל לזוז בהגנה. אוליניק חוגג עליו עם קליעות מרחוק, ודראגיץ חוגג עליו בחדירות. ציוות שלו עם תד יאנג – עוד שחקן שלא מספק בכלל הגנה על הטבעת – הוא רעיון רע לכל הדעות, והוא מוביל את ההיט לריצה ששמה אותם ביתרון 7 – ארבע דקות לסוף המחצית הראשונה.

מקמילן מוציא את ג'פרסון ועובר להרכב סופר נמוך עם יאנג בעמדה 5, וזה מוביל למפולת הגנתית שמרגישה כאילו ההיט קולעים בכל פוזשן  בדרך לריצת 13-0. לפייסרס החדשים כמעט לגמרי עדיין אין זהות הגנתית, וניתן לראות שההגנה הקבוצתית שלהם עדיין לוקה בחסר. מעריך שזה ישתפר ככל שהעונה תתקדם, אבל בהמשך הרבע הם מפשלים כמעט כל עזרה או חילוף אפשרי, ומאפשרים לאדומים 37 נקודות ברבע ויתרון 13 בהפסקה.

מחצית:

אחד ההבדלים הגדולים שאני רואה ממשחקים בארץ הוא שהקהל אשכרה מתעניין במופעי המחצית. ראשון עולה הבחור שזורק בשביל כסף וכמעט זוכה במיליון דולר:

ואחריו עולה המופע האהוב עליי בכל העולם הגדול הזה, ואחת ההמצאות הגדולות שיצאו מאמריקה מאז מספריים לחיתוך פיצה – מירוץ תינוקות:

רבע שלישי:

ההפרש עולה ל20 ויש תחושה של בלואאוט. כמו שכבר כתבתי – המשחק הזה יכל להיות עם מיילס טרנר מפטרל בצבע, אבל בלעדיו לפייסרס אין שום הגנה על הטבעת, ושחקני ההיט חודרים ומסיימים שם באחוזים גבוהים במיוחד.

העניין במשחק יורד וטי ג'יי ליף עולה, אז אני מנסה קצת לעקוב אחרי מה ש(בתקווה)נקבל עוד כמה שנים בנבחרת.

רבע רביעי:

הציוות של סאבוניס וליף חוזר, וכמו שציפיתי, הפייסרס נראים הרבה יותר טוב וההפרש יורד ל10. הריצה של הפייסרס נעצרת דווקא על ידי סטיבנסון, שעם 3 זריקות רעות מאוד ברצף מונע מהקבוצה שלו לחזור למשחק. סאבוניס מנקה החטאה של ליף עם סל ועבירה, וממשיך במשחק מצוין מבחינתו.

סטיבנסון – שהחטיא את 5 הזריקות האחרונות שלו – סוף סוף יורד מהמגרש, ואיתו גם ההפרש ל7 – 4 דקות לסיום. אין לפייסרס סופר סטאר, אבל יש להם הרבה שחקני רוטציה טובים מאוד, ואני לא רואה אותם מנצחים פחות מ30 משחקים כמו שרבים הימרו בתחילת העונה.

הפייסרס מצמקים ל5, אבל חטיפה וסל גדולים של וויטרס עוצרים את הקאמבק וכמעט מבטיחים את הניצחון. זה הספיק לקהל של ההיט, שביתרון 5 ועם ג'יימס ג'ונסון על הקו כבר מתקדמים לכיוון היציעים:

עד לסוף הטיימאאוט שבא אחרי הזריקות האלה, האיירלינס ארנה חצי ריק, למרות שמדובר על 6 הפרש במשחק של 2 פוזשנים. מזכיר למישהו משהו?

אבל הבלתי ייאמן לא קורה. אף אוהד לא נאלץ לבקש מהסדרנים לפתוח את הדלתות בחזרה לאיצטדיון. אולדיפו אמנם קולע את השלשה הראשונה הנדרשת בפיגור 3, אבל עושה את זה קצת מאוחר וההיט מנצחים במשחק קליעות העונשין. 112-108 בסיום.

בסיום המשחק אני יורד לחדרי ההלבשה. בעוד שזה של ההיט מפוצץ – כראוי לקבוצה שניצחה במשחק פתיחת העונה הביתי שלה – חדר ההלבשה של אינדיאנה ריק כמעט לגמרי. אני תופס את טי.ג'יי ליף – הישראלי השלישי בNBA – לשיחה על המשחק שלו ועל הקשר הישראלי:

סה"כ – ערב מוצלח באיירליינס ארנה.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  4. מנחם לס

    26 אוק 2017 05:54:26

    כיף עומר. חייתי באולם הזה כמעט תריסר שנים. שכחת להזכיר את ה-CRUISE SHIPS הענקיות עוגנות לא רחוק מהאולם.

    לא מאמין שגובים כסף על הארוחה. לאן הגיעה הליגה הזט=את שעושה ביליונים?

    המשך ליהנות ולעשות כמה כיף שאתה יכול.

    שוב – שני כיסויים באותו ערב מהכתבים שלנו. איזו גאווה אני מרגיש!

  10. רועי ויינברג

    26 אוק 2017 10:19:16

    סיקור מעולה של אחלה משחק. אני שמח שניצחנו ודי אוהב את מה שהולך באינדיאנה עם סאבוניס כסנטר – הם יכולים לשחק כדורסל נחמד לגמרי ככה. חבל שוויטסייד לא שיחק, אבל לא נורא, הקבוצה עדיין סה"כ בסדר.

  11. ינון יבור

    26 אוק 2017 13:10:12

    נהדר עומר.
    אני זוכר לטובה את האולם – סיקרתי בו את מלו שופך 50 נקודות על ההיט במשחק שנתנו לוייד וללברון לנוח. לא זוכר שגבו כסף על האוכל…
    מקווה שנהנית, וסחטיין על האומץ בקביעת סדר העדיפויות הנכון (לנסוע למשחק NBA על חשבון שבוע לימודים ראשון בטכניון).
    נתראה בקמפוס.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט