קליבלנד קאבלירס תפגוש את שיקגו בולס, המג'יק את הנטס והסלטיקס יפגשו את הניקס במפגש עם ניחוח מהעבר. בנוסף לכך אינדיאנה יתארחו במיניסוטה, פורטלנד וניו אורלינס ישחקו גם הן והקליפרס המושלמים (2 משחקים מול פיניקס) יפגשו עם הג'ז.

מאזן ההימורים שלי עד עתה – שאשתדל לעקוב אחריו בעקביות ולהוכיח שאני אחד מרפי ההבנה הגדולים ביותר – עומד על 0 מ-2 מכובד.

2:00 קליבלנד קאבלירס (1-2) – שיקגו בולס (2-0)

בעבר הלא רחוק, היה זה משחק טעון, מעניין ומלא אמוציות. כל משחק של לברון מול הבולס היה נחשב לכזה, בוודאי כאלה שבתחילת העונה ובסיומה (פלייאוף). מה קֳרה? אם אתם חושבים שהשינויים שעברה קליבלנד מהעונה שעברה משמעותיים, מה תגידו על אילו של שיקגו?

מקבוצה ששואפת להיות תחרותית – מעידן דריק רוז זה כך – עד לקבוצה שבשנה שעברה שמה את כל הביצים שלה בסל של שנה אחת, לקבוצת טאנקינג לכל דבר ועניין. קבוצה ללא הרבה יכולות, ללא אף סופרסטארים, שתפקידה היא, לפחות לדעתי, להיגרר במרטפי הליגה. בערך בין פיניקס/סקרמנטו (מלמעלה) לכלום (מלמטה). כך, הוצא כל העוקץ מהמפגש הזה, כשגם השחקנים הפחות מוכשרים שהיו בבולס אך ליבו את השנאה (נואה ובוזר למשל) הם היסטוריה רחוקה יותר מהזמן שבו לראש ממשלה היה אסור לחוקק חוקים שיצילו אותו מחקירה פלילית.

מה עשו הקבוצות עד עתה? קליבלנד, כפי שאתם יכולים לראות בכותרת, עשתה את העבודה שהייתה צריכה לעשות פחות או יותר, עם מאזן של 1-2 – שאם תשמור עליו במשך כל העונה תסיים את העונה עם מאזן של 28-54 (או 27-55). אף על פי כן, הפסד ב-20 נק' לאורלנדו בבית הוא לא נעים כל כך.

הבולס הפסידו פעמים ליריבות שאמורות להיות קבוצות צמרת נמוכה – טורונטו וסאן אנטוניו – באזוריהן, כשגם היום החבורה של הויברג לא "אמורה" לנצח. אגב, יש חוסרים רבים למשחק: בבולס מירוטיץ' ובובי פורטיס בחוץ על טמטום, לקריס דאן יש בעיה באצבע ופיין ולאבין צפוים לחזור מאוחר בעונה. בקליבלנד תומאס גם הוא עונה לקטגוריה האחרונה ודריק רוז מנע מפגש פיקנטי עם האקסית, בגלל פציעה (הלם) וגם תומפסון בספק, אך נוטה לשחק.

גם היום הבולס לא ינצחו, כשהקאבס יסיימו עם ידם על העליונה – ב-10 נק' קח או תן שתיים. 

2:00 אורלנדו מג'יק (1-2) – ברוקלין נטס (1-2)

זוכרים את הקצב שהקאבס נמצאת בו? גם אורלנדו וברוקלין נמצאות בדיוק באותו הקצב. איכשהו, יש לי תחושה שהן לא תחזיקנה מעמד באותו קצב הניצחונות. זה יהיה המפגש השני בין המזרחיות השנה, כשבראשון המג'יק ניצחה 126-121 במשחק רב שערים.

בכלל, דבר שמאפיין עד עתה את ברוקלין הוא קצב משחק גבוה וסקור בהתאם, כשעד עתה הם לא קלעו פחות מ-116 נק' באף משחק. יש להם רשימה מאוזנת של קלעים עד עתה, עם 6 שחקנים הקולעים בדו ספרתי (לא כולל ג'רמי לין) המובלים על ידי דיאנג'לו ראסל המושמץ עם 21. מעניין ומרענן, אך איכשהו נראה לי שהקבוצה של פורוחוב תמצא את עצמה בהגרלת כדורי הפינג-פונג האלקטרונים של הדראפט ולא בפוסט סיזן.

לאורלנדו, איכשהו, נראה שיש סיכוי מסוים לעשות את הפוסט סיזן. גם כאן הסיכויים הם נמוכים עד נמוכים מאוד, אך אנחנו מחכים כבר בערך 3 שנים שהקבוצה הזו תתחבר – כשבעבר דובר עליה יחד עם מיניסוטה, יוטה ופילדלפיה ככוחות העולים, אך כרגע היא במצב הכי פחות טוב מה-4 – אז אולי זה סוף סוף יקרה. כרגע הם נשענים על הופעות בלתי הגיוניות של ניקולה ווצ'ביץ' שקולע באחוזים נהדרים (יותר מ-65%) 27 נק' למשחק בנוסף ליותר מ-10 כ"ח למשחק.

מה יקרה היום? אני מאמין שהמג'יק ישוו את הסדרה העונתית לבינתיים עם ניצחון במשחק מהיר וצמוד נוסף. 

2:30 בוסטון סלטיקס (2-1) – ניו יורק ניקס (2-0)

אין לי מה להגיד על הסלטיקס ומקרה גורדון היוורד שהאדם מתכנן והאלוהים צוחק. אישית, הרגשתי סימפטיה מסוימת לסלטיקס בגלל היוורד, שעשה עלי רושם מאוד טוב הן כאדם והן כשחקן, לכן מאוד התבאסתי כשראיתי את הפציעה.

מה זה אומר באופן גדול יותר? האם קיירי יוכל לסחוב על הגב את הקבוצה לפחות ליתרון הביתיות בפלייאוף כשוושינגטון, טורונטו ומילווקי אורבות לה ומוכנות לקחת על עצמן את המקומות הראשונים? האם ומתי היוורד יצליח להשתלב חזרה ולהביא את יכולתו באופן שיעזור לקבוצה?

אלה שאלות שצריכות להישאל, אך לא הלילה. למה? ובכן, כי הלילה הם פוגשים את הניקס, שם הבלאגן חוגג, הכספת במשרדים נשארה פתוחה (וטים הארדווי ג'וניור החליט לחמוד לצון), ועדיין מחכים ל-W הראשון. לא נראה שדווקא היום זה היום, אלא אם פורזינגיס יתן הופעה אלוהית – כולל סל ניצחון והוצאת לשון בסוף.

לדעתי, זה לא יקרה, והסלטיקס יעלו למאזן חצוי אחרי התחלה של העונה ב-2-0. 12 הפרש. 

3:00 מיניסוטה טימברוולבס (1-2) – אינדיאנה פייסרס (2-1)

הפרויקט המסקרן של מיניסוטה נפתח ברגל ימין – לפחות עד עתה – עם ניצחונות קלאץ' מול יוטה ואוקלהומה סיטי, עם מהלכים מכריעים בשני צידי המגרש. מי שפתח את העונה בצורה מצוינת הוא אנדרו וויגינס, כשבין 74 הנקודות שקלע עד עתה, 3 מנקודותיו (שנקלעו עם המון רגש ודיוק) הן אלו שנתנו לקבוצה את הניצחון המרשים מול OKC.

מי שלא נראה מחובר כל כך כרגע הוא יקירו של ת'יבודו ג'ימי באטלר, שלמרות שהוא מקבל יותר מ-37 דק' למשחק, הוא מחזיר ב-13 נק' בפחות מ-40% מהשדה בלבד. אני מאמין שהוא ישתפר בהמשך ושאין למיניסוטה מה לדאוג בנושא באטלר.

גם באינדיאנה פתחו שנה, אך אחרי הניצחון הראשון מול הנטס, באו שני הפסדים – לפורטלנד ולמיאמי – שגרמו לשבוע הראשון להיות מעט חמוץ עבור אינדיאנה. עם זאת, הם יכולים להיות מרוצים כרגע מהיכולות של הצעירים שלהם, ומכיוון שלא ברור כל כך לאן הקבוצה הזאת הולכת ולפי רוב הדעות גם פלייאוף יהיה הישג מרשים, אין איך לדעת הרבה על הקבוצה גם שבועיים לתוך העונה.

הלילה הפרויקט המיניסוטאי יקח צעד נוסף בכיוון נכון, עם ניצחון שלישי ברציפות, הפעם בהפרש קצת יותר גבוה – 8.

5:30 פורטלנד טרייל בלייזרס (1-2) – ניו אורלינס פליקאנס (2-1)

אני רואה הרבה דמיון בין הקבוצות, אף על פי שנראה שיש יתרון לפורטלנד.

אישית עדיין לא אמרתי נואש מפרוייקט קאזינס-דיוויס, ואני מאמין שרק אם השנה הקבוצה לא תגיע לפלייאוף זה יחשב לכישלון. נכון, כרגע, בשילוב עם היכולת ומאזן הנצחונות משנה שעברה זה לא נראה כל כך מבטיח וגם פציעות רבות לא ממש עוזרות לסיטואציה, אך האם באמת אפשר להפסיד כל השנה כששני שחקנים קולעים ביחד 60 נקודות, מורידים קרוב ל-30 כדורים חוזרים וחוסמים כ-4.5 כדורים?

אני מאמין שביחד עם איזון למספרים הללו (בעיקר לריבאונד; אנטוני דיוויס עומד על 17 ריבאונדים בממוצע למשחק כרגע!) יבוא גם מאזן הגיוני באזור של 45 ניצחונות בעונה. השאלה היא האם זה יספיק לפלייאוף המערבי, שנראה קשוח אפילו יותר מבדרך כלל.

מי שמאוד סביר להניח תיאבק עם הפליקאנס על הכרטיס לפלייאוף היא יריבתם הלילה, שאני חייב לתת לה את היתרון בגלל הניסיון. הבלייזרס הם קבוצה משופשפת מאוד, גם בפלייאוף עצמו, אך גם ביכולת להזדחל אליו, כפי שעשו למשל בשנה שעברה.

במצ'אפ הישיר בין הקבוצות יהיה מעניין לראות מי ייתן את הטון, וכיצד הגארדים של הבלייזרס יתמודדו עם הצבע מלא הבשר והכישרון של הפליקאנס, שכרגע עוד לא בדיוק סגורה על עצמה כקבוצה. גם העובדה שהמשחק באורגון יכול לעזור לפורטלנד, הידועה כקבוצה מאוד ביתית עם קהל נהדר.

ועם כל זאת, אני נותן את הניצחון לפליקאנס, כי… תחושת בטן. ב-4. 

 5:30 לוס אנג'לס קליפרס (0-2) – יוטה ג'אז (1-2)

יש לי שאלה: אם עץ ענק נכרת ביער, ועושה רעש מאוד גדול, וכולם מתאספים ורואים שכל מה שחוטב העצים עשה היה לגזום עץ חולה ומסכן שהיה נופל גם ככה, האם יש מה להלל את חוטב העצים על עבודתו? לפי תשובתכם, כך אתם יכולים להתייחס לניצחונות של הקליפרס על הסאנס והלייקרס. סטטיסטית זה מצטלם נהדר, אך האם המשחקים האלה מהווים איזה שהיא אינדיקציה ליכולת של הקבוצה הזו? על השאלה הזו, סביר מאוד להניח שנקבל ניצנים ראשוניים של תשובה כבר הלילה.

אם יש מישהו, שמבין לליבם של הקליפרס בסיטואציה הזו, הוא ריקי רוביו, שמצטיין בחטיבת עצים מתים בזמנים לא חשובים ובשאר הזמן הוא עוסק בנגרות. אך אולי, רק אולי הוא ממשיך את סיום העונה המוצלח יחסית בשנה שעברה לתוך השנה הזו? בזמן שהיה חשוב – כלומר, טורניר היורובאסקט – הוא תרם טורניר די פושר, עם כל נבחרת ספרד יש לציין. אך יכול להיות, שאחרי שנים רבות במיניסוטה דווקא שינוי המקום הוא זה שיעזור? נחכה ונראה.

מי שבכל מקרה ממשיכים להיות אלו שסוחבים את הקבוצה קדימה וממשיכים להיות סופר יעילים הם ג'ו אינגלס – חביבו של רועי – ורודי גובר. נראה שבסופו של דבר, עליהם תיפול ותקום הקבוצה, כמו שנראה שהיא תהיה תלויה יותר בהגנה שלה ולא בהתקפה.

לצערנו נמנע מאיתנו דו-קרב של רכזים אירופאים שמתמחים במסירה, כשמילוש תיאודוסיץ נפצע (מה יהיה???? לא זכור לי דבר כזה בתחילת עונה) ולא ברור מתי יחזור.

הלילה נראה שהקליפרס לא כל כך חזקים, כשהג'אז תנחיל להם הפסד בכורה, ב-9 נק.