יומן האשך (17) – האשך מכפר על חטאיו / אשך טמיר המקורי

יום כיפור הגיע והאשך התעטף באווירה של קדושה, התבוננות פנימית וכפרה.

עבור האשך זהו יום קדוש במיוחד. שכן ביום זה, לפני שנים רבות, כשהיה בתיכון, איבד את בתוליו.

וכן, האשך גם צם באותו יום.

לפיכך, ביום קדוש זה האשך מהרהר בכיבושיו לאורך השנים, מונה את אהבותיו ובוחן היטב את עצמו פנימה, כיצד תפקד השנה והאם חטא, ולא קיים מצוות במידה מספקת (בקיום מצוות הכוונה לפרו-ורבו כמובן).

בשנתיים האחרונות האשך מתפקד כצדיק מושלם וכמאור גדול בתורה, בזכות הגננת. ולכן השנה האשך חש את עצמו נקי מעול מצוות ובחר שלא לצום. יתרה מזאת – האשך חש עצמו כ"כ נקי ומטוהר שלאחר מחשבה מעמיקה החליט בו במקום ללכת עד הסוף ולנצל את החג לצורך כפרה כללית של כל חטאיו השונים מחיי היום-יום.

כך ייצא לו האשך לשנה החדשה כטמיר אשר יורד מחלל הבטן זך וטהור בחזרה לשק האשכים, אפוף בהילת מנצח וגאולה כלברון אשר שב הביתה ומביא את האליפות לקליבלנד.

cleveland, this is for you! האשך חש כ"כ מטוהר עד שהוא מוכן אפילו להכות על חטא עם השיקוץ הגדול, ליום אחד. לברון, לעומתו, עדיין תוהה על ההשוואה

ישב לו האשך וכתב על דף את כל חטאיו היום-יומיים וגמל בליבו לכפר על כולם ביום זה. וזה סיפור המעשה.

1. חטא הגרגרנות

כי בשאר הימים האשך חוטא באכילת בורקסים, מאפים, חטיפים ושאר מאכלי זבל אשר גורמים מועקה רבה לגננת, הידועה באהבתה לאוכל בריא, ומשום שהיא מנסה להכניסו לכושר ולאכילה נכונה (קרי, קינואה לארוחת בוקר, צהריים וערב ונשנושי ברוקולי מאודה בין הארוחות).

האשך החליט לכפר על כך ולפתוח דף חדש בתחום הקולינרי. ולכן ערך הפתעה ובחר לפנק את הגננת במאכל האהוב עליה – חציל קלוי בתנור.

בבוקר יום כיפורים זה חמק לו האשך מן המיטה בשעה מוקדמת, כשהגננת עודנה נמה, עמל והכין את המעדן עבור הגננת האהובה כמנחת שלום וחרטה.

ריחות נפלאים של חציל קלוי מילאו את הבית ואת השכונה המתעוררת.

הגננת קמה, תוהה על השעה המוקדמת ועל כך שהאשך לא לצידה, כהרגלו, ודידתה אל המטבח, אפופת שינה עדיין, שם מצאה את האשך לבוש בסינר מטבח (בלבד) וחיוך ענק של שביעות רצון על פרצופו.

להפתעת האשך, במקום הודיה, מצא את עצמו מותקף בחמת זעם פסיכוטית, גידופים ועלבונות.
"יא דפקט! אני צמה!!"
הגננת המשיכה ואמרה שלא רק שהאשך העיר אותה מוקדם ביום כיפור, אלא שהריחות של החציל האהוב עליה ממש עשו אותה רעבה ועוד כשהצום עודנו בחיתוליו.
מבטי השכנים הזועמים, כשנשלח האשך החוצה בבושת פנים לזרוק את הזבל, העידו שהם היו שותפים לתחושתה.

טוב, הגה בליבו האשך בזמן שפתח את הפח, העיקר הכוונה.
שמח וטוב לב עודד את עצמו והתכונן נפשית לאתגר הבא.

2. חטא הזימה

כי בשאר השנה האשך נועץ מבטו בעוברות ושוות ברחוב, בעודו צועד עם הגננת, ולעיתים אף מפנה את תשומת ליבה לאובייקטים שווים במיוחד. הגישה הנ"ל אינה מתקבלת בעין יפה ע"י הגננת אשר בדרך כלל נועצת בו מבטי זעם ולעיתים תכופות אף פוסקת מלענות לו במשך שעה ארוכה.

בנוסף, חוטא האשך בחיפוש אחר בחורות שוות בפייסבוק, רצוי בעלות תמונות גלויות בלבוש מינימלי, ומגדיל לעשות ולחפש כאלה מבין מאגר החברות הרחב של הגננת.
הגננת גילתה זאת לאחרונה לאחר שנכנסה בטעות לפייסבוק שלו וכל אות ראשונה שהקלידה בשורת חיפוש האנשים הובילה להשלמה אוטומטית של אחת החברות שלה.

באותו שבוע הגננת כמעט ולא דיברה עם האשך בכלל, ואף מנעה ממנו קיום מצוות שלא בזמן נידה.

לכן, החליט האשך המחודש והמקודש ברוח החג לפתוח את השנה הקרבה ברגל ימין, ולהצהיר באוזניה שמעתה והלאה לא יביט כלל על בחורות ברחוב (כשהם יחד. אפילו לאשך המחודש יש גבולות) ויפסיק את המנהג המגונה של חיפוש אחר אובייקטים מיניים בפייסבוק מבין חברותיה (האשך עשה בחוכמה ולא הצהיר שלא יחפש אחר אובייקטים כאלה שלא מבין חברותיה).

הגננת התרככה והתרצתה, ונרגעה בזכות השיחה ונכונותו של האשך להשתנות, וניכר היה אפילו שזעמה שכך לאחר תקרית החציל.

השניים חלקו יחד רגע רומנטי והתחבקו ואז האשך נפנה, כהרגלו, לנצל את הרגע לטובת גיפוף הגננת וניסיון להניע אותה לפעולה.

"אידיוט! זה יום קדוש!!"

זעמה של הגננת עלה שוב כגל המתנחשל על האשך האומלל, בער בה להשחית והיא הרחיקה אותו מעליה. והאשך נותר כשחצי תאוותו בידו (יותר קרוב לשלושת-רבעי).

https://www.youtube.com/watch?v=maC9bw3oRds

גם ללארי דייוויד קרה דבר דומה

במקום להתחיל את השנה החדשה ברגל ימין, מצא עצמו האשך מתחיל אותה ביד ימין ובזרוע נטויה.

לפחות החציל הזנוח תרם את תרומתו, והפך לחציל במיונז.

האשך זכר את הסצינה הנ"ל ואמר, אם עוגה עושה את העבודה אז למה לא חציל קלוי

3. חטא הנפחנות

על האכזבה של הגננת מהרגלי האכילה הלקויים של האשך כבר כתבנו.
אך מה שלא צוין הוא שהגננת משלמת למעשה מחיר כפול – את המחיר האמיתי היא משלמת בריבית-דריבית בלילות, כשהאשך נם את שנת היופי שלו אך בטנו הומה מכל הג'אנק שאכל ומתפרצת כהר געש ווזוב אשר מחה את פומפיי מעל פני האדמה.

האשך חוטא ואוכל פלאפל לרוב, חומוסים שונים, מיני קטניות והמון חריף אשר עושים סמטוחה שלמה בקיבתו ואשר בדרך כלל אינם עולים בקנה אחד עם כמויות השוקו בשקית אותן הוא צורך דרך קבע.

למעשה, הדרך היעילה ביותר להדגים את השפעת התרכובת המשונה אשר משתחררת בלילות על הגננת (כערפד הקם מהסרקופג שלו ויוצא לצוד את קורבנו) היא לצפות בקטע הבא, מתוך הסרט "זיכרון גורלי" אשר בו צפינו ממש אתמול, במהלך ראשיתו של יום כיפור זה:

אי-לכך ובהתאם לזאת, בחר האשך להתנקות גם מחטא אחרון וקשה זה, ולהגיע לגמילות חסדים עם הגננת בתקווה שבכך יכפר על כל חטאיו הקודמים ועל הפאשלות שעשה במהלך יום הכיפורים הנוכחי.

לאחר הפצרות רבות, הצליח האשך לשכנע את הגננת הרעבה, הזועמת והמותשת לתת בו אמון בפעם האחרונה ולשים את נפשה בכפה, או יותר נכון – בכפו.

האשך קשר את עיניי הגננת (כינוי העיניים מונח דרך קבע במגירה שליד המיטה, ולא משמש לשינה), והוביל אותה להפתעה הסודית האחרונה שתכפר על הכל.

בעורמה סובב האשך את הגננת הלוך ושוב עד שתאבד את התמצאותה, גרם לה לסחרחורת כשסובב אותה במהירות על צירה בכדי שתאבד את שיווי משקלה, והנחית אותה בחטף במושב הנוסע ברכבו, אשר את דלתו השאיר פתוחה מראש.

במהירות ולפני שתבין את אשר קורה, הניע האשך את הרכב ופצח בדהרה מטורפת בכבישי המושב, חומק בכישרון רב בין הילדים הרוכבים והמבוגרים ההולכים על הכביש.

הגננת הורידה את כיסוי העיניים, ובעתה עלתה על פניה.

"מה אתה עושה?!"

"תראי איזה אוויר!" קרא האשך בחדווה, "הכבישים פנויים! אפשר להרביץ! תראי איזה אוויר טוב אני נותן לך במקום כל הגזים הרעילים שהם מנת חלקך בשגרה !!"

"אתה דפוק?!" צרחה הגננת, פרקי אצבעותיה מלבינים על ידית הנוסע תוך שהיא מנסה נואשות ללחוץ עם רגלה, כאילו הייתה שם דוושת ברקס, "זה יום כיפור !!! אתה מטמא את הקדושה!! תיזהר מהילד !!!"

*            *              *

האשך נזהר מהילד.
האשך גם נזהר מעתה והלאה להראות את פניו במושב, שלא בחסות החשיכה.
והוא נזהר במיוחד מאז אותו יום ארור שלא לעצבן את הגננת, אם הוא מעוניין להגיע ליום כיפור הבא כאיש מצוות צדיק וישר, כפי שהיה בשנתיים האחרונות.
להתראות בורקסים, שלום קינואה מאודה.
הפרופיל בפייסבוק נסגר.
מעתה והלאה ישנים בשמיכות נפרדות.

– תחל שנה וקללותיה –

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  8. הייט אשברי

    30 ספט 2017 18:13:40

    נהדר , אשך . ולגבי חטא הזימה, בפעם הבאה שהגננת אומרת לך שזה יום קדוש , תגיד לה שמצוות התשמיש מקודשת גם היא .

  11. נתי בר

    30 ספט 2017 20:49:07

    היה שווה לעבור את הצום רק בשביל לקרוא עוד יומן משעשע.
    לדעתי, הגננת יכולה להפסיק לצום בכיפור כי מובטח לה מקום בגן עדן על כך שהיא סופגת את כל מעללי האשך.
    אגב, יפה שדחפת את לברון כדי שיהיה איזשהו קשר לכדורסל.

  12. מנחם לס

    30 ספט 2017 21:24:44

    אני לא נהניתי בכלל מהפוסט. אפילו שנאתי אותו. חשבתי להגיב לאשך שאני לא צריך מופרעים מסוג זה בין אנשי הצוות.

    למה???

    הוא יותר מדי מזכיר לי את עצמי (ואני בוודאי באיזה 45 שנה מבוגר מהאשך – קח או תן 5 שנים)

  14. מומי שאוהב חציל בטחינה

    1 אוק 2017 00:24:40

    מומי גם אוהב להפתיע את הבנות זוג שלו עם חציל על הבוקר
    דווקא בבוקר הוא לא קלוי ולא רפוי ממש פשע לבזבז את עוצמת החציל
    מומי כמו כל שנה נתן בצום ובמוצאי החג התפנה לתת בבניית הסוכה ועבד עם סילבי על נענוע הלולב
    מומי גם נתן נגיסות באתרוגים של סליבי זאת מבלי להרטיב את שיער הערבה
    תודה יא אשך !

  15. סמי הבת ימי

    1 אוק 2017 05:47:53

    הגננת כותבת גדול שיטתי ומצחיק מאד.
    וואיי אשך גם אתה כאן איך נכנסת לסיפור במקרה
    זכויות יוצרים לגננת. כל הכבוד 🙂

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט