משחקי א' בערב (לפי הסדר)/מנחם לס

משחקי יום ראשון בערב

הערב זאת ההזדמנות של סקרמנטו להחזיר ללייקרס על המשחק ה-6 בפלייאוף של 2002 שהשופט  Tim Donaghy שדד מהם בצורה קרימינלית. האם יש להם את הפרסונל והכשרון לעשות זאת, לנצח את הלייקרס בביתם, ולהכניס להם מכת חצי מוות בריצתם לתפישת המקום ה-8 בפלייאוף?

(הכל זמני ניו יורק)

1:00: מילווקי באקס (32-33) 115- אורלנדו מג'יק (49-18) 109

נבאתי: (מילווקי)

לא חסר היה הרבה שאורלנדו – בשיווי משקל מצויין הנותן הרבה תקוות לעתיד – היתה מנצחת. היא הובילה כל המשחק כמעט עד הרבה האחרון. כשקבוצה קולעת בשיווי משקל של 24,23,20,16,14 (ארון אפללו, מוריס הרקלס, ניקולה ווצ'ביק, ג'מיר נלסון, וטוביאס האריס) היא מנצחת 90% מהפעמים. אבל אחר צהריים זה היא פגשה במונטה אלךס במשחק אדיר של 39 ב-13 מ-22 (ארסן איליסיובה 20, ברנדון ג'נינגס 15, ולארי סאונדרס 13 עם 11 קרשים), שהיטו את שיווי המשקל לטובתם.

 

1:00: טורונטו רפטורס (41-26) 91 – מיאמי היט (14-61) 108

נבאתי: (מיאמי, בפחות מ-8 הפרש)

האם מיאמי בדרך לעשיית הסטוריה? היא ניצחה את ה-22 ברציפות, ועתה ישנה רק אחת עם יותר רצופים ממנה. מחר היא משחקת נגד הסלטיקס בבלוג חי כאן במשבצת הזו, אותה הסלטיקס שלפני 5 שנים עצרה את רכבת הנצחונות הרצופים של היוסטון רוקטס. מה שקורה הוא שנדמה לי שלראשונה מיאמי היט מאמינה פתאום שהיא בדרך ליצירת הסטוריה אמיתית, ובעוד שבעבר הם נתנו למשחקים לזרום על מי מנוחות – ואפילו לפגר – עד הרבע הרביעי ואז ללחוץ על הדוושה ולנצח בקושי, עתה הם משחקים במטרה ללחוץ, לכופף, ואז לכרות כל קבוצה הניצבת בפניהם כבר מהרגע הראשון. לחולי לב כמוני זו הקלה ממשית. אז למרות שרודי גיי חזר לעצמו אחרי חודש דפוק עם 27 חיצים, וג'ונאס ולנציונאס הצטיין שוב זה המשחק השלישי, הפעם עם 18 ב-7 מ-8), מיאמי כנראה קנאה באוניברסיטה של העיר שבמשחק מצויין ממש כופפה את הטאר הילס מצפון קרולינה וזכתה בטורניר בה-ACC, וגם היא הפליאה במשחק התקפה מאורגן ומצויין כשהנקודות באות מארבע קרנות: דוויין ווייד עם 24 ב-10 מ-15 (ו-9 חלוקות), 22 מלברון (עם תריסר קרשים ו-8 בונבונים), 18 מכריס בוש ב-7 מ-10 מצויינים, וריי אלן עם 20 ב-7 מ-10, כולל 4 מ-6 מדאונטאון. בשיווי משקל כזה כל קבוצה אחרת בליגה תראה רק את האחוריים של הקבוצה הטובה בתבל, זאת שעל כל אחד מכם לשטוף את ידיו ולכרוע ברך לפני שמזכירים את שמה על דל שפתותיכם!

 

3:30: ל.א קליפרס (21-46) 93 – ניו יורק ניקס (26-38) 80

נבאתי: קליפרס, במשחק צמוד

במגרשי המשחקים קרוראים למשחקר כזה "לא כוחות". הניקס בלי אמארה סטודמאייר, טייסון צ'נדלר, ואמארה סטוודמאייר – ממש ארבעה מחמישייה של הניקס – לא שיחקו. במקומם עלו שחקנים בני 40 ו-39 – קורט תומאס וקמבי. הניקס החזיקו מעמד יפה משך חצי משחק עד שהקליפרס ניצחו בהפרש הגיוני ליחסי הכוחות. כריס פול שם 20 עם 8 בונבונים, קרון בטלר 14, ובלייק גריפין תריסר נקודות ותריסר הורדות. לניקס ג'יי אר סמית 17 וריימונד פלטון 16.

 

6:00: קריאת 68 האוניברסיטאות לטורניר

אוניברסיטאות קנזס, גונזגה, אינדיאנה, ולואיוויל נבחרו כמדורגות ראשונות לארבעה האזורים, ו-68 הקבוצות מתחילות בטורניר הכדורסל הגדול והסוער בעולם כולו. אנחנו מתחילים עם הברקט במשבצת שפתח רועי ויינברג.

 

7:00: יוסטון רוקטס (31-36) 78 – גולדן סטייט  ווריורס (30-38) 108

נבאתי: יוסטון, במשחק צמוד מאד.

טעיתי בגדול. כשליוסטון יש יותר איבודי כדור (8) מאסיסטים (6) בחצי הראשון, אתם מבינים איזה משחק היה לביתיים. 10 נק' דברע (שדיא קלוב שלילי); 32 נק' בחצי (שיא קלובי שלילי). גם הווריורס לא הבעירו את העיולם כשברבע הראשון סטפן קרי וקליי ת'ומפסון היו 2 מ-8. אבל הפם התאפסו בחצי השני, וסיימו עם 29 נק' (קרי) ב-12 מ-22, ו-26 (כולל 6 שלשות לקליי ת'ומפסון). ג'יימס הארדן וג'יימס לין קלעו 21, אבל באחוזים מביישים. גולדן סטייט היא עתה 1.5 משחקים לפני הרוקטס למקום ששי בפלייאוף, והרוקטס הם רק משחק אחד (חצי בהפסד פחות, וחצי בנצחון יותר) מהלייקרס. אבל זה ניכתב לפני משחק הלילה של הלייקרס. בסיומו הלייקרס יהיו או חצי משחק מהרוקטס, או 1.5 משחקים מהם.

 

 

מינסוטה וולבס (41-23) 97 – ניו אורלינס הוראנטס (46-22) 95

דרק ויליאמס המשתפר ממשחק למשחק עשה קרייר היי של 28, וריקי רוביו שוב במשחק מצויין קלע 16, כולל שלשה קריטית בסוף שנתנה לזאבים יתרון 94-95. כמה שניות אחרי אנדרה קירילנקו חסם זריקה לשוויון של בן גורדון עם 4.6 טיקים. ניקולה פקובהיק חזר אף הוא ותרם 13 עם 6 ריב'. להורנטס גרביס ווסקווז 24, ורובין לופז 20 עם 11 קרשים.

7:30: דאלאס מרביקס  (35-31) 101 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (17-50) 107

הצמד חמד עשה זאת שוב: קווין דוראנט וראסל ווסטברוק קלעו יחד 66. ראסל 35 מהן. דוראנט קלע 19 מהנקודות שלו שנשארו אחרי שאתה מחסיר 35 מ-66 ברבע האחרון. ב-101-101 ספלושה קלע טרנאראונד מעל או.ג'יי מאיו, והתקאנדר לא פיגרו יותר. דריק נוביצקי קלע 23 כשהוא קובר 10, אבל למה לזרוק רק 13 אם אתה בכושר קליעה כזה?

8:00: ברוקלין נטס (28-38) 93 – אטלנטה האוקס (29-37) 105

נבאתי, "נטס, בקלות מפתיעה". כן???

אל הורפורד עם 22 ו-11 קרשים וג'אש סמית נעם 21 נק' ו-7 קרשים, הובילו ריצת 6-19 8 דקות לסיות אחרי שהתוצאה היתה שווה. ברבע האחרון ההאוקס עלו על הנטס 39-20 וזה היה המשחק. רג'י אוואנס עשה סיסון היי 1ל 14 נק', אבל ה-22 ריטבאונדים שלו הם לא שיא עונהתי. דרון ויליאמס וג'ו ג'ונסון התחלקו ב-36 נקודות. החדשה הרעה עבור הנטס היא אפילו לא ההפסד. החדשה הרעה היא שמיד אחרי המשחק הם יצאו לטיסה להתחיל מסע של 8 משחקי חוץ.

 

9:30: ל.א לייקרס ( 32-36) 113 – סקרמנטו קינגס (44-23) 102

נבאתי: קרב צמוד לכל האורך. הקינגס מנצחת בסוף

לא ידעתי שדמרכוס דהרוזן לא משחק כי הוא הסנטר, והגבוה היחיד שיש לקינגס. בלעדו הם החזירו מעמד עד הרבע הרביעי ואז נשברו. ללייקרס – ללא קובי כמובן – אנטואן ג'ימיסון חגג ללא הפרעה תחת הסל עם 27 נק' ב-8 מ-14 ו-9 ריב', מאטה וורלד פיס קלע 22, סטיב נאש 19 עם תריסר אסיסטים, ודווייט האוארד 12 נק' ו-17 ריב'. לקינגס קלעו הגארדים אייזיה תומאס 26, וג'ון סולומונס 22. הלייקרס הם רק חצי משחק מאחורי יוסטון למקום שביעי בפלייאוף.

***********************************

 

מחר ב-8:00  בערב – בתנאי שמיאמי מנצחת את טורונטו במשחק המתקיים ממש עכשיו –  מיאמי בבוסטון בבלוג חי כדי שנראה כולנו כיצד הסלטיקס קורעת את עצמה לשבור את רצף הנצחונות של ההיט!

*********************************

 

טבלאות הליגה

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. הקינגס כבר ניצחו את הלייקרס העונה. צפיתי במשחק והזריזות שהגמדים מבירת קאלי הסתובבו להם בין הרגליים הזקנות של שלום עולמי וההפקרות בהגנה של קובי. סקרמנטו יכולה וצריכה לנצח גם היום! במיוחד כשטייריק בכושר טוב

  2. לא משנה מה היה. כשהקינגס ניצחו בבית הלייקרס היו מחוסלים מבחינת הפלייאוף. היום הכל אחרת, ועוד במשחק בית.

  3. אחרי שרצתי בבוקר חצי מרתון ניו יורק, הולך בערב לראשונה לבארקליס סנטר בברוקלין, מבטיח לחזור עם פוסט.

  4. המשחק בין מיאמי (האוניברסיטה!) וצפון קרולינה על אליפות ה-ACC הוא הטוב ביותר שהיה משך כל שבוע אליפות הטורנירים. מיאמי מובילה בנקודה. אחוזי קליעה מדהימים.

  5. לברון משחק פשוט גרוע… זה איזה קטע שלו. 6 משחקים עם 30+ ב60% ואז כמה משחקים מזעזעים. הזריקות שלו משלוש פשוט מיותרות ואין סיכוי שיפגעו במשהו… למה הוא לוקח אותן בכלל?

  6. אוניברסיטת מיאמי אלופה גדולה של ה-ACC גם בעונה הרגילה וגם נבטורניר, והיא חייבת להיות מס' 1 בדרוג, יחד עם גונזגה, לואיוויל, וקנזס!

  7. נצחון מיאמי על צפון קררולינה היה במשחק הטוב ביותר מכל משדחקי המכללות מיום רביעי ועד היום, בכל 30 הקונפרנצים.

  8. Spurs coach Popovich says he wouldn’t want his team to go through another 20-game win streak

    Brett Pollakoff Mar 16, 2013, 8:30 PM EDT

    The Spurs went on an absolute tear to finish the 2011-12 season, and rode a 10-game winning streak into the postseason.

    After sweeping the Jazz and then the Clippers in the first two rounds of the playoffs, the streak reached 18 straight, and two games into the Western Conference finals against the Thunder, it was up to 20, with the Spurs needing just two more wins to reach the NBA Finals.

    Once the streak came to an end following a 20-point loss in Oklahoma City, so did San Antonio’s season. The Spurs never recovered, and lost four straight games to be eliminated from contention.

    Gregg Popovich remembers the strain the streak put on his team during the most critical time of the year, which is why he said he wouldn’t want to be a part of another streak like that in the future.

    From Marc Stein of ESPN.com:
    “I don’t want to win 20 games in a row [again]. Now that might sound … ‘Well, who wouldn’t want to do that?’ [But] it’s too much of a grind. I was hoping for a loss [in last season's playoffs]. I thought about doing things to make sure we get a loss here and there, but you can’t do that to your team.”
    Pop, though, was careful to explain that a 20-game win streak for the Spurs — in comparison to the 20 consecutive victories that Miami lugged Friday night into Milwaukee — created such a weight because of when it was happening, with half of those W’s coming during the playoffs.
    Reason being: “When you win that many games in a row,” Pop contends, “… you’re very likely going to lose [up] to three games when that thing is done. It’s just such a letdown. And in the playoffs you can’t afford that. Not against a team that is as young and talented as Oklahoma City.”
    It’s an interesting way of looking at it, because one would think that by putting together a streak like that to end the season and then continuing it into the third round of the playoffs, a team would be peaking at just the right time.

    Popovich knows the ins and outs of the game and the mental ways different things can affect his players better than anyone, however, so we’ll just have to take his word for it that a winning streak of that length entering the postseason isn’t the best way to navigate the path to a title.

  9. ההבדל בין הספארס וההיט הוא שהספארס שיחקו בשביל הרצף עם פרשר בכל משחק. ההיט סתם 'משחקים' עם הרצף ואף אחד לא שם אליו לב כי זה בא אוטומטי וללא כל מאמץ מיוחד. הפלח לא ידע כיצד להוציא את המתח של רצף הנצחונות מהספארס חסרי המושג, עד כדי כך שזה הפך למטרתם החשובה במקום טבעת אליפות.

  10. מנחם איך אתה מסביר יוסטון בבית במשחק על המקום השישי בפלייאוף מתפרקים ב 30 הפרש זה הזוי … הnba זה הדבר הכי לא צפוי שיש …פשוט לא הגיוני.

  11. המזל היחידי של יוסטון זה שיוטה משחק זוועה אחרת הם היו מזמן מחוץ לפליאוף(בקצב הזה יש סיכוי לדרבי כבר סיבוב ראשון)

  12. הלילה רק מחזק את דעתי שיוסטון פשוט לא קבוצה רצינית. המשחק המהיר והמפוזר אמנם מנפח להארדן וחבריו את דפי הסטטיסטיקה ובגלל גילם הצעיר חלק מהקבוצות לא עומדות בקצב, אבל מי שעומדת בקצב פשוט דורסת אותם כי יוסטון פשוט לא קבוצה רצינית

כתיבת תגובה

סגירת תפריט