לד עתי אסור לתת לו לפרוש מהנבחרת כל עוד הוא טוב מספיק להיות בה

מדינה של ערסים, זהבי אבו ערס. מה לא מסתדר? שיאכלו אחד לשני את החריימה. ערסים מטונפים. הם ראוים אחד לשני.

כבר שנים שאני לא צופה בכדורגל הישראלי.
לא בקבוצות, ולא בנבחרת.
כל שמה שאני כותב מסתמך אך ורק על עדות שמיעה/קריאה –

אם הנבחרת אמורה לכלול את הטופ שיש לכדורגל הישראלי להציע,
אז אני חושב ששחקן הכדורגל הישראלי נכשל בבחינת הסף להגדרתו כ-"ספורטאי",
שלא לדבר על "מצטיין…"

לעניין הדיון העקרוני לדעתי שחקן שקיבל הטבה מהמדינה ( ספורטאי מצטיין או פעיל), מחוייב גם לייצג אותה לפי דרישתה. ההחלטה אם לדרוש או לא תהיה של המדינה, דהיינו איגוד או התאחדות רלוונטיים.
לגבי אורך הזמן אני מאמץ את מבחן הסבירות ומקבל שתקופת זמן מסויימת לאחר גיל סדיר תיחשב כמספקת נאמר 7-10 שנים. המבחן הכמותי לא ריאלי מבחינתי כי אין כמות של משחקים או מחנות אימון שתשתווה לזמן שירות סדיר…
עכשיו היפותטית במידה ושחקן מסרב לקיים את התחייבותו או חובתו בתוך תרופת הזמן בה הוא מחוייב סביר בהחלט להשית עליו עונש כלשהו – נאמר שירות לאומי לפרק זמן מסויים. בכל אופן אינני סבור שצריך לאפשר לשחקן בךי קשר לרמתו פשוט להשתחרר מסיבת "פרישה" כזו או אחרת

מתן, מה העלית את טיעון המילואים? מה זה קשור לספורט? גם לא קשור לספורטאים מצטיינים. מספיק עם השטויות הפופוליסטיות האלה. זה אותי גם לא מעניין אם אתה עושה או לא עושה מילואים, אין לך טיעון מוסרי יותר מלאחר שלא עושה. ספורטאים הם לא רכוש של מדינה, וגם לא צריכים או אמורים לייצג אותה. זו זכות, שאדם בוגר יחליט אם היא מתאימה לו או לא. אם המדינה בחרה במישהו להיות ספורטאי מצטיין זו לא התחייבות לנצח. כמו גם שירות מילואים, אם אדם בוגר מחליט לא לעשות או כן, אני תומך.

1. לדעתי כל שחקן שקוראים לו לנבחרת צריך להתייצב.
2. שחקן יכול לוותר על הנבחרת וכד' אך אחר כך שלא יתפלא ש"שרף" את עצמו ולא מזמנים אותו יותר.
3. בכל מקרה הזימונים יעשו על פי דעתו של המאמן ללא התערבות של ההתאחדות.
4. אני למשל חשבתי שפניני לא ראוי ללבוש את מדי הנבחרת לאחר אותה תקרית עם שולדנבראד ואפילו אדלשטיין אמר זאת שאסור לקרוא לו. אך איזה פלא… אדלשטיין מאמן ופניני משחק (לדעתי ארז יצא פה סמרטוט).
5. אין לי בעיה עם ספורטאים מצטיינים/פעילים. אני מוכן לקחת את הסיכון על מנת שאולי כמה מהם באמת ישפרו את הנבחרת וייצגו את המדינה בכבוד.
יש לי בעיה עם כל אותה עסקנות מסביב לזה ששחקנים לא ראויים מקבלים מעמד כזה או אחר שברור לכל שהם לא ברמת הנבחרת והם פשוט מחוברים לעסקן הנכון.
אני חושב שהמדינה צריכה להעניק מעמד כזה, גם עבור הסיכוי הקלוש שמתוך 20 רק אחד יגיע להישג משמעותי וימנה על סגל הנבחרת הבוגרת. זה חלק מההשקעה בספורט.

מתן, ממשיך כאן..
דעתי היא שאין סיבה להתייחס למשחק נבחרת כמקבילה של שירות מילואים. קודם כל, כי זה לא באמת שירות מילואים אלא משחק כדורגל וחשוב שיהיו קצת פרופוריציות…. כמו שאמר חזיר היבלות, להפוך משחק נבחרת כמייצג של איזושהי שהיא תרומה למדינה ולחייב אנשים לבוא לשחק בניגוד לרצונם בשם הכבוד הלאומי זה משהו שמתאים למשטר קומוניסטי (בטח שמעת שבצפון קוריאה עשו טקס השפלה לשחקני הנבחרת אחרי איזה מונדיאל כי הם הובסו ופגעו בכבוד של המדינה. גם כן כבוד למדינה..). במציאות לרוב השחקנים יש מספיק מוטיבציה לשחק ולהצטיין בנבחרת, אם תהפוך את ההשתתפות לחובה יש הרבה יותר סיכוי שזה ייתפס כעול ויוריד מהערך של ההשתתפות, קצת כמו שמרגיש שקרה בנבחרת הכדרוסל אחרי הסיפור עם מורן רוט, שעכשיו כל שחקן שלא בא לו בטוב רץ לרופא במקום לסגור את זה עם הצוות המקצועי.

מעבר לכך, ומבחינה מהותית, ההחלטה לתת ספורטאי מצטיין, ובכלל כל החלטה על שיבוץ לתפקיד צהלי, צריכה להימדד בפריזמה של שירות החובה בלבד (למעט מקרים כמו עתודה) אחרת לא תצא מזה. נתחיל בלמדוד את התרומה של שחקני כדורגל ואחר כך נבחן את ערך התרומה של ג'ובניקים או של קרביים ששוחרוו ממילואים מסיבות כאלו ואחרות. זה אינסופי וגם גם ממש לא נכון רעיונית. אתה יכול להיות אזרח למופת בלי לעשות מילואים, ואתה יכול להיות אזרח גרוע למרות שאתה עושה מילואים. לא כל דבר צריך להיבחן בפריזמה של צבא וכמו שאמרתי קודם יש הרבה אזרחים טובים שלא נקראים למילואים בגלל שפשוט לא צריך אותם, אז במה שונים הכדורגלנים?

כמילואימניקים שנינו יודעים שמדובר בבחירה חופשית. אני לא מת על זה, אבל אם לא הייתי רוצה לעשות מילואים הייתי כבר מוצא את הדרך להשתחרר. העובדה שאני עדיין עושה את זה מראה על כך שזו הבחירה שלי ואני עומד מאחוריה. אין לי שום צורך להציץ מעבר לכתף של כל אחד שעומד לידי ולשאול מי מאיתנו נדפק יותר. אני בחרתי את הבחירה שלי, ואם אגיע למצב שארגיש שהיא לא מוצדקת אני גם לא אתבייש לעזוב.

20 האגורות שלי אודות דיון ה-"אחרי לנבחרת!" :

אני מנחש שאם היו שואלים אותי מהי עמדתי בנושא,
לפני 20 שנה –
אז תשובתי הייתה מיליטנטית על גבול ה-"תזרקו את המשתמט לכלא…"

אחרי 20 שנה של מילואים,
אני התמתנתי.
כל כך מעט אנשים עושים מילואים במדינתנו הקטנטנה,
כל כך הרבה נשכחים/מתחמקים/פשוט לא רוצים אותם ,
שלבוא בטענות דווקא כלפי אחד זהבי,
זה מרגיש תפל.
זה גם נשמע מוזר "לכפות" על שחקן לשחק בנבחרת.
(אם הנבחרת = מילואים, אז צריך לשלוח את זהבי לכלא 6 על זריקת סרט הקפטן בעוון השחתת רכוש צה"ל…)

ברור לי שמה שצריך לקרות זה לא לרדוף אחרי ברות הרפאלי והזהבים שלא עשו צבא, או שפרשו מהנבחרת,
אלא לתגמל את המעט שכן תורמים.
(אין לי מושג איך היום מתוגמלים מילואימנקים, או חיילים קרביים)

תכלס אין סיבה שספורטאי לא יכול לעשות שמירות אחרי האימונים או משהו בסגנון ולקבל פטור משנת שרות אחת כמו מאבטחי מתקנים.

ספורטאי שחותם בחו"ל בליגה בכירה מישראל צריך לקבל פטור לדעתי אלא אם הוא חוזר לארץ במהלך השלוש שנים או במידה שהוא לא משחק בכלל ורק מחמם ספסל כי אז אתה לא עילוי אלא רק עושה לביתך.