******************************

לדף הפייסבוק של יובל – "אנ בי איי בארץ הקודש" – לחצו כאן

*****************************

אפקט הפרפר – איך העוצמה של גולדן סטייט הניעה את מהלכי הקיץ המשמעותיים ב-NBA.

גולדן סטייט ווריורס תהיה אלופת ה-NBA ב-2018. שום דבר בספורט לא ידוע מראש, אבל עד כמה שאפשר להמר, זו כנראה תהיה התוצאה בשנה הבאה. הדאבס מחזיקים בשילוב של כוכבים בשיא הקריירה, תיאום קבוצתי, עומק, ניסיון ואימון איכותי, שהתסריט הריאלי הכמעט יחידי בו הם מפסידים סדרה ככל הנראה קשור בפציעה של אחד מכוכבי הקבוצה. נכון, מהלכים מסוימים ככל הנראה היו קורים גם ללא אלופה מכהנת דומיננטית כל כך, אך ההצלחה של הווריוס, שככל הנראה תימשך ביתר שאת בשנתיים הבאות (עוד על כך בהמשך), הניעה לפחות מספר קבוצות לפעול באופן דרמטי בקיץ הנוכחי. איך וכיצד הווריורס השפיעו על הקבוצות השונות? כל אלה יפורטו בסקירה שתובא להלן:

בוסטון – בניית הקבוצה ליום שאחרי הסערה מהמפרץ.

הרבה נכתב על מהלכיו של דני איינג' בקיץ האחרון, שהמשמעותי שבהם היה הטרייד שהביא את קיירי אירווינג לקבוצה. איינג' הסביר שאחת הסיבות לטרייד הייתה שאירווינג מתאים ל"ציר הזמן" של הקבוצה. הפרשנות שלי לדברים היא שבוסטון רוצה לבנות קבוצה שתגיע לשיא שלה בעוד שנתיים, לאחר ההיחלשות של לברון (ועזיבתו האפשרית ללוס אנג'לס) וההיחלשות של האימפריה של הווריורס. למה איינג' מכוון לעוד שנתיים? כי בעוד שנתיים הווריוס יצטרכו להחתים מחדש את קליי תומפסון, שכרגע חתום על חוזה נוח ביותר*, וכמו כן ישלמו מסי מותרות גבוהים בהרבה, בתור קבוצה שתיכנס לקטגורית ה-repeater tax (הקטגוריה של קבוצות שאמורות לשלם מסי מותרות גבוהים יותר עקב חריגה מתקרת מסי המותרות ב-3 מתוך 4 העונות הקודמות).

המשמעות היא שהלוחמים יידרשו להוציא סכומי כסף אסטרונומיים, אפילו במונחי הליגה, וככל הנראה יצטרכו לוותר על חלק מליבת הקבוצה הנוכחית. לאור זאת, ניתן לראות מדוע הטרייד של איינג' על קיירי הוא הגיוני בהחלט. העובדה שקיירי צעיר מאייזיאה תומאס ב-3 שנים הופכת אותו למתאים יותר עבור "ציר הזמן" של הסלטיקס, ועומדת כאמור בבסיס הטרייד הנוכחי. בנוסף, החוזה הנוח של קיירי לשנתיים הבאות מאפשר לסלטיקס לא לשלם מס מותרות בעונה הזאת ובעונה הבאה, קטגוריה שלא כדאי להיכנס אליה אם הקבוצה אינה מתחרת ריאלית על האליפות (בין השאר בגלל השלכות ארוכות טווח אפשריות של תשלום מוקדם יותר של ה-repeater tax), דבר שלא היה אפשרי אם הסלטיקס היו מחתימים את תומאס מחדש על חוזה מקסימום בקיץ הבא.

כמו כן, הסלטיקס אומנם וויתרו על בחירת דראפט 2018 שהיו אמורים לקבל מברוקלין, אך ייתנו זמן רב יותר לצעירים המוכשרים שנמצאים בקבוצה, הסופמור ג'יילן בראון והרוקי ג'ייסון טייטום, לצבור ניסיון משמעותי ב-NBA. בוסטון ללא ספק לא וויתרה על הרצון להתקדם בהווה (אפשר אף לטעון שהיא טובה יותר מבעונה שעברה), אבל איינג' רואה לנגד עיניו קבוצה שצפויה להגיע לשיא שלה בעוד שנתיים–שלוש, לאחר שוך הסערה ממפרץ סן–פרנסיסקו.

יוסטון – דריל מורי מעלה את ההימור כדי לתת פייט בלוחמים.

בניגוד לאיינג' המחושב, שרואה את הסלטיקס כקבוצה שאמורה להגיע לשיא באזור 2019/2020, דריל מורי החליט לנקוט בגישה ההפוכה. בריאיון לזאק לואו בחודש יוני, הצהיר מורי שהלוחמים אינם בלתי מנוצחים, ואף טען שיוסטון מתכננת מהלכים גדולים בעתיד הקרוב. מורי לא אכזב, והביא בטרייד את כריס פול ליוסטון זמן קצר לאחר מכן.

מורי היה איש של מהלכים גדולים ללא קשר לג"ס, אבל אין ספק שההצלחה של הווריורס סייעה לו לבצע את המהלך על פול, שלא מעטים חושבים שיהיה בעייתי לשלבו יחד עם ג'יימס הארדן. מורי החליט שעדיף לקחת את הסיכון כל עוד משחק בקבוצה שלו שחקן עלית, הארדן, שנמצא בשיא הקריירה שלו בגיל 28. התקרה של יוסטון מודל 2017 פשוט לא הייתה גבוהה מספיק כשקבוצה כמו הווריוס נמצאת בסביבה. לפיכך, הוא היה מוכן לקחת סיכון ולהמר על השילוב של הארדן עם פול המזדקן, בתמורה לוויתור על נכסים חשובים להווה ולעתיד (פטריק בברלי והחוזה המעולה שלו, סאם דקר + בחירת דראפט ב-2018). הכל כדי שיהיה אפשר לפנטז על הדחה של הווריוס עוד השנה. שיהיה לו בהצלחה.

קליבלנד – האם הלוחמים מוסיפים דלק לאש הניצתת בקליבלנד?

אינני רוצה להיכנס לעובי הקורה שנקרא היחסים הבין–אישיים בקליבלנד קבאלירס. רק אציין, שהעליונות שהפגינו הדאבס על לברון ושות' בגמר האחרון היא אולי הקש ששבר את גב הגמל שנקרא קליבלנד קבאלירס של שלוש השנים האחרונות.

האם לברון היה מוכן להתחייב להישאר בקליבלנד אם היה חושב שהפרשים מהווים איום רציני יותר על ג"ס?

האם קיירי היה מבקש לעזוב בטרייד לו היה חושב שסיכוייה של קליבלנד להשיב את האליפות העונה טובים יותר?

האם הנהלת קליבלנד הייתה עושה מהלכים אגרסיביים יותר לחיזוק הקבוצה בהווה, אפילו ללא התחייבות להישארות בקבוצה מצד לברון, לו הייתה מאמינה שמהלכים כאלה אכן יהפכו אותה לטובה יותר מהווריורס (למשל הטרייד המשולש שכמעט קרה בין פניקס–אינדיאנה–קליבלנד ערב הדראפט, שכמעט והנחית באוהיו את אריק בלדסו ופול ג'ורג')? קשה לענות על שאלות היפותטיות בספורט, אבל העננה ששמה הגולדן סטייט ווריורס מודל 2017-2018 וודאי לא סייעה לסיטואציה בקליבלנד להתנהל בצורה חלקה יותר.

סיכום – אין להמעיט מהשפעת הלוחמים על הקיץ הנוכחי.

כמובן, השיקולים שמנחים את החלטותיהן של קבוצות מורכבים יותר מאשר המחשבה על להביס/לא להביס את הלוחמים מהמפרץ. עם זאת, מזמן לא נכנסנו לעונת NBA עם אלופה מכהנת דומיננטית כל כך, והדבר משפיע על ניהול הסיכונים וההחלטות המקצועיות והפיננסיות של הקונטנדריות ברחבי הליגה (אם כי לעתים בכיוונים שונים). העובדה שאלופת 2017 נראית כפייבוריטית ברורה לריפיט ב-2018, היא משק כנפי הפרפר שסייע להניע את אחד הקיצים הדרמטיים ביותר בתולדות ה-NBA.

*חוזה נוח – חוזה שנחתם לפני עליית התקרה בקיץ שעבר.