השחקן הגדול ביותר ב-30 שנות יורוליג – בוחרים חמישייה (1) / רועי ויינברג, אהרון שדה, אלעד אייל

פרוייקט בחירת השחקן הגדול ביותר ב-30 שנות יורוליג מתקדם, והיום אנחנו בוחרים שני שחקני קו אחורי לחמישיית השחקנים הגדולים ביותר.

המועמדים הם: שאראס, דימטריס דיאמנטידיס, ואסיליס ספאנוליס, חואן קרלוס נבארו, פראדרג דנילוביץ'.

*

פראדרג דנילוביץ' / אהרון שדה

הישגים: פעמיים אלוף היורוליג (1992, 1998) עם פרטיזן בלגרד וקינדר בולוניה בהתאמה, לצד הפסד בגמר. MVP הפיינל פור של 1992, שחקן השנה ביבשת של 1998 ואחד מ-50 התורמים הגדולים בתולדות היורוליג.

לפני מספר מאמרים התעקשתם איתי על שיבוץ לפי עמדות, ובצדק – אם נרצה חמישייה מנצחת נרצה גארד שקולע ולא עוד רכז.

לכן מבין השמות המתמודדים האופציה לקלע אמיתי היא או דנילביץ או נבארו. אם אתם נאמנים לכך ובעלי זיכרון ארוך… אינכם צריכים את השכנועים שלי. אך אם אתם בעלי זיכרון קצר אולי תטעו לחשוב על נבארו.

אמנם נבארו מהווה ובצדק אגדת יורוליג אך דנילוביץ לא פחות ואפילו יותר. הבעיה היחידה שלו… היא גילו הוא זקן. לחליפין  רובכם כאן באתר צעירים (או סנילים), אז אני כאן בשביל להזכיר:

בואו נשווה רגע בין נבארו לדנילוביץ ותראו שלדנילוביץ אין במה להתבייש, ההיפך.

מדובר בשני אגדות שלקחו הן תארי אליפות אירופה והן אליפות עולם וכן מדליות כסף אולימפיות (כ"א בפני עצמו). אבל אנו כאן בשביל היורוליג. לשניהם שני תארי יורוליג  (בשניהם התואר השני הגיע לאחר הפסקת נ.ב.א). העניין הוא שהסרבי עשה זאת באופן הרבה יותר משכנע.

ראשית נבארו לקח את שני התארים בקבוצתו ברצלונה באזור הנוחות.

התואר הראשון הושג כשאיתו מככבים שאראס, בודירוגה ופוצ'קה (השניים הראשונים טופ 12 אצלנו). דנילוביץ לעומת זאת הוביל ממש ונבחר בצדק לאם וי פי של 1992, של קבוצת הילדים נטולת הזרים והביתיות שנלקחה עקב המלחמה.

הלאה – התואר השני של דנילוביץ הושג כזר משמעותי (בבולוניה). הסרבי הגיע לעוד גמר ובאופן כללי שיחק פחות שנים במפעל שכן היה יותר שנים בנ.ב.א.

אתם בטח תגידו נבארו שחקן שנבחר 5 פעמים לחמישייה הראשונה וסה"כ 7 פעמים, אבל אני מזכיר לכם את מאמרנו הראשון שם כתבנו שיש לקחת את התארים האישיים בעירבון מוגבל בטח ביחס לשחקנים שבתקופתם לא ניתנו תארים אישים.

בכל זאת הסרבי לקח אם וי פי ב-1992 (התואר האישי היחידי בתקופתו) והיה שחקן השנה ביבשת ב-1998 אחרי התואר השני.

לסיכום: אם תרעננו את הזיכרון ותעמדו על העיקרון של חמישייה לפי תפקיד ולא רכז על תקן קלע תבחרו בדנילוביץ'.

*

דימטריס דיאמנטידיס / אהרון שדה

הישגים: 5 פיינל פורים ו-3 אליפויות אירופה, 6 פעמים שחקן ההגנה של העונה, פעמיים השחקן המצטיין של הפיינל פור ופעם אחת השחקן המצטיין של העונה. 4 פעמים בחמישיית העונה הראשונה ונבחר לאגדת יורוליג.

למה הוא ראוי למקום בחמישייה? כ"כ הרבה סיבות הנה בקצרה.

סמל:  מבין כל המועמדים הוא היחידי ששיחק את כל שנות היורוליג בקבוצה אחת, פאנתיינקוס. הסמל של הקבוצה הכי מצליחה בעשור הקודם.

הגנה: כל הכוכבים שמתמודדים אתו בלטו בניהול המשחק או ביכולת הקליעה שלהם אבל אף אחד לא נותן לו פייט במשחק ההגנה. 6 בחירות לשחקן ההגנה 5 ברצף.

מגוונות: היחידי לזכות בשלושת התארים האישיים באותה עונה  יש לו 9 תארים אישים הרבה מעל כל יריביו (למעט דנילבויץ כולם שיחקו בעידן בו חולקו תארים אישיים).

המגוונות שלו באה לידי ביטוי גם בכך שידע לקחת תארים עם עוד גארד-על לצידו גם עם שאראס וגם עם ספינוליס. לא בטוח שספינוליס ושאראס  למשל או נבארו ודנילוביץ יכלו לשחק זה לצד זה (מה שמזכיר שאת היורו באסקט הוא לקח עם עוד גארד-על, תיאו פאפלוקאס). כמובן, כדי שלא תתבלבלו, הוא ידע לקחת גם תואר (2007) ללא אף גארד דומיננטי לצידו.

ווינריות:  היה ב-3 גמרים זכה בכולם, פעמיים אם וי פי. אחד מ-4 בלבד שלוקח תואר אם וי פי יותר מפעם אחת… כל השלושה האחרים הפסידו גמר יורוליג.

לסיכום, הוא שחקן שנותן גם הגנה וגם התקפה. שחקן שמאפשר לכוכבים לפרוח לצידו אבל יכול גם בלעדיהם. גם מתעלה במאני טיים וגם סמל אמיתי. איפה תמצאו את כל החבילה בשחקן אחד?

*

שאראס / אלעד אייל

הישגים: 5 פיינל פור מתוכם 4 גביעים (2003, 2004, 2005, 2009). היה מצטיין פיינל פור 2005. פעמיים נבחר לחמישיית העונה כששיחק במכבי ת"א בשנים 2004 ו-2005.

למה מגיע לו להיות בחמישייה?

שאראס הוא אחד הרכזים היותר מלהיבים שנראו ביבשת! מספיק אם נזכיר את מסירות העין העקומה לפארקר ושות' במדי מכבי ת"א, או את ה"האלי הופ" מעל הטבעות שהשאיר לבאסטון להטבעות מפלצתיות. שאראס היה המנוע והמוח מאחורי הקבוצה הכי מלהיבה שהיורוליג ראה מאז ומעולם.

מאפיין יחודי:

שאראס הוא היחיד שזכה בתואר במדי שלוש קבוצות יורוליג שונות. במובן הזה שאראס דיי ייחודי. בעוד שרוב הכוכבים הגדולים המתחרים אתו על המקום כגון, נבארו, דיאמניטידיס, וספנוליס, מזוהים בעיקר עם קבוצה מסוימת, או רק איתה, והיו בד"כ לב הקבוצה, שאראס לא היה שחקן שסביבו נבנית הקבוצה. הוא היה ראש החץ. השחקן שהופך את המכונה מטובה לקטלנית. זה שנועץ את המסמר האחרון, הקש ששובר את גב הגמל. זו הייתה המומחיות של שאראס. לזהות ולדעת מתי לנעוץ את החץ, ולרסק את התקווה של הקבוצה היריבה.  

וינריות: לשאראס הייתה את החוצפה להחטיא 9 זריקות לשלוש נקודות מול סיינה, ולקחת גם את השלשה העשירית והמכרעת כדי לנצח את המשחק. זו דוגמה אחת לאומץ והאמונה של השחקן הזה שהקפיד להגיע למשחקים גדולים. מספיק אם נזכיר את "נס ז'לגיריס" המפורסם, כשלרוב כוכבי מכבי כולל אנטוני פארקר הגדול, רעדו הידיים באותו משחק, כשהלחץ העצום שהופעל על הקבוצה להעפיל לפיינל פור הביתי, איים להחריב את הכול, ומכבי שנתנה באותה שנה תצוגות נפלאות, עמדה בפני קריסה ביתית משפילה. סאבוניס הגדול במשחקו האחרון בקריירה עשה צחוק מווייציץ ובאסטון, ועשה שמות תחת הסלים. היחיד שהגיע למשחק והשאיר את מכבי בתמונה היה איך לא – שאראס. גם אצל אוברדוביץ, ולצד דיאמנטידיס הגדול, שאראס קיבל ולקח לא פעם את האחריות והכדור האחרון.  

סיכום: שאראס היה שחקן עם חוצפה ייחודי, ווינר ענק שהצליח לבלוט ולהפוך לכוכב ושחקן מרכזי בשלוש אלופות שונות, ותמיד מצא את הדרך להביא את הייחודיות שלו בקליעות קלאץ. היה המוח והמהנדס שהוביל את הקבוצה המלהיבה ביותר שנראתה ביבשת בוודאי בכל שלושים שנות פיינל פור.

*

ואסיליס ספאנוליס / רועי ויינברג

הישגים: 3 אליפויות יורוליג (2009, 2012, 2013), MVP המפעל ב-2013, 3 פעמים MVP הפיינל פור, 3 בחירות לחמישיית היורוליג הראשונה ו-4 לשנייה.

בואו נסתכל על ה-NBA. מי היחידים שזכו ב-3 פרסים (לפחות) של השחקן המצטיין של סדרת הגמר? מג'יק ג'ונסון, מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס, טים דאנקן ושאקיל אוניל. ג'ורדן עם 6. אני לא חושב שיש מישהו שלא ישים אותם ב-10 השחקנים הטובים ביותר בכל הזמנים, כש-4 הראשונים, אצלי לפחות, בטופ 5 (יחד עם קארים עבדול ג'באר).

ואסיליס ספאנוליס הוא אחד משני היחידים, יחד עם טוני קוקוץ', שזכו 3 פעמים בשחקן המצטיין של הפיינל פור. 3 פעמים הוא הוביל קבוצות לגביע הגדול מכולם והיה האיש החשוב ביותר במאני טיים, מה שהביא לו את הגביעים האלה. הוא עשה את זה גם באולימפיאקוס וגם בפאנתיינקוס, מה שמראה שהוא יותר מסיטואציה אחת ומראה את היכולת האישית הגבוהה שלו.

מאז ומתמיד הוא היה מנהיג. יכולת אישית גבוהה תמיד הייתה שם, כשהוא תמיד הוביל את הקבוצה עם נקודות טובות באחוזים מעולים (הקליעה שלו לא מוערכת דיה) לצד ניהול משחק טוב וחטיפות אפקטיביות. אבל המספרים זה לא הנושא, אצל ואסיליס ספנוליס הנושא היה הלב. הלב הזה הביא אותו לניצחון על צסק"א של קירילנקו ב-2012 כנגד כל הסיכויים ולחזרה על התואר ב-2013.

כשמוסיפים לזה את הזכייה בפאו עתירת הכוכבים (שאראס, דיאמנטידיס, פקוביץ' ופוטסיס לצד ספאנוליס ואוברדוביץ' על הקווים) ואת התחרותיות האדירה שלו – במשך 11 שנה לא ירד מ-25 דקות למשחק ביורוליג, השתתף ב-2 גמרים נוספים לצד הזכיות שלו, וכמעט תמיד הגיע להצלבה – אין פה שאלה. ספאנוליס חייב להיות בחמישייה.

*

חואן קרלוס נבארו / רועי ויינברג

הישגים: 2 זכיות ביורוליג (2003, 2010), 5 בחירות לחמישייה הראשונה (2006, 2007, 2009, 2010, 2011), השחקן המצטיין של היורוליג ב-2009.

מוביל את היורוליג במשחקים ששיחק, בנקודות, בשלשות ובקליעות מהשדה. שחקן היורוליג הראשון שהגיע ל-4,000 נקודות, בפער של 600 נקודות בדיוק מהשני אחריו (ספאנוליס). איך שלא תסובבו את זה, כשחושבים על היורוליג חושבים על נבארו. כשחושבים על היורוליג חושבים על "לה בומבה". 5 בחירות לחמישיית היורוליג הראשונה, שיא נוסף, מדגישות את זה.

הקליעה המדויקת שלו היא אולי הדבר הטהור ביותר במפעל – עד השנתיים האחרונות הוא קלע בדאבל-פיגרס בכל עונה (14 עונות). 595 שלשות ביורוליג (שקלע ב-37.9% גבוהים במיוחד) ומספר תצוגות הירואיות שיכנסו למיטב של היורוליג. המשחק המשובח שלו בגמר 2010 ששם את החותמת הסופית על הניצחון של ברצלונה עם רבע שני טוב מאוד הוא רק דוגמה אחת לכך.

הוא עשה עונה קרובה מאוד ל-50-40-90 (49.6% מהשדה, 40.8% מהשלוש, 83.8% מהעונשין) עם 16.8 נקודות למשחק, כמות גבוהה יחסית ליורוליג האיטי וההגנתי. הוא הקדים את זמנו עם הקליעה האבסולוטית מרחוק, וסביר שאם היום היה בן 27, ולא בן 37, הוא היה מקבל חוזה גדול מאוד ב-NBA.

הוא הגיע 7 פעמים לפיינל פור עם קבוצות לא חזקות, בלשון המעטה, של ברצלונה מסביבו (להוציא תקופת שאראס-בודוריגה). הכל בזכות אותה קליעה. לא היה חסר הרבה בשביל שיהיו לו 4 או 5 זכיות ולא 2 בלבד וזה ראוי לציון. למרות העדר מימדים פיזיים לשחקן בעמדתו הוא הצליח להתקדם ובמשך שנים היה הידית הטובה ביותר ביבשת. זה לא שווה מקום בחמישיית כל הזמנים?

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  2. גיא הרשע

    24 אוג 2017 12:23:45

    דנילוביץ'.
    בגלל שלקבוצה של ג'ורג'ביץ' ודנילוביץ', זו שניצחה את בייבי גורילה בדרך לזכייה, מגיע ייצוג.

    1. אלעד אייל

      24 אוג 2017 19:38:47

      בייבי גורילה – הזכרת נשכחות. הוא שבר פעם סל אם אני זוכר נכון. שיחק במילאנו באותה שנה. אגב כשפרטיזן לקחה את היורוליג, היו שני בתי גמר. כל ארבע העולות לפיינל פור הגיעו מהבית של פרטיזן. אלו היו חובנטוד, פרטיזן, מילאנו ואסטודיאנטס. פרטיזן ומילאנו העפילו כשניצחו סדרת הצלבה ללא יתרון ביתיות. מכבי פספסה אז עליה בגלל ההחלקה המבאסת של ג'מצ'י כשברח לפינה לקבל כדור לשלשה (שלא בטוח הייתה נכנסת, אבל למה לא לפנטז?)

  5. אהרון שדה

    24 אוג 2017 13:07:22

    רק הערה אחת
    .
    הראשון ייבחר אוטומטית לחמישייה הראשונה .
    השני יצטרך לעבור את השלישי ב 10 אחוז לפחות אם לא יעמדו להצבעת ראש בראש הפוסט הבא.

  8. יוסל'ה שוחמכר

    24 אוג 2017 15:56:47

    בחירה קשה מאוד. הלכתי על נבארו, במצב רוח אחר ייתכן שהייתי בוחר מישהו אחר.

    אוף טופיק: R.I.P ג'רי לואיס 🙁

  9. Berch

    24 אוג 2017 16:17:43

    איזה שוויון במירוץ לצמרת…. וואו
    אני נתתי לשאראס
    ולו רק בגלל שלפני כמה זמן שאל אותו עיתונאי מה יש לו לומר על שחקן שנולד לו ילד ונעדר ממשחק.
    שאראס השתומם לגמרי והתחיל לרדת על העיתונאי שהוא בכלל שם לידה של ילד ראשון ומשחק כדורסל באותה קטגוריה.
    גבר גבר. קיבל את הקול שלי 🙂

  11. אלעד אייל

    24 אוג 2017 18:17:26

    תחרות מלאת תהפוכות. המוביל כל הזמן משתנה. שכשאני מנסה לבחור, אחד הקריטריונים עבורי אני הוא לחשוב מי בעיני הוא הפנים של היורוליג. מי הגארד הראשון שעולה לי בראש כשאני חושב על כדורסל אירופי. לי עלו בראש שניים שמייצגים בעיני את הכדורסל האירופי והם שאראס וספנוליס. דיאמנטידיס אדיר ושחקן הרבה יותר שלם משניהם, אבל הוא לא הראשון שעולה לי בראש.

  12. אהרון שדה

    24 אוג 2017 18:27:58

    אותי באמת מעניין העניין של מכבי .
    אני חושב שכל אחד מהשלושה לגיטימי מאד .
    וכאן הרושם שלנו כישראלים עלול להטעות אפילו לא בכוונת מכוון .
    מה עוד שראינו כולנו את שאראס מלהטט בשנותיו הגדולות ביותר זאת לעומת דמיינטינדיס למשל שאף פעם לא היה הכוכב וירטואוז על .

    1. אלעד אייל

      24 אוג 2017 18:39:58

      דיאמנטידיס היה שחקן של עבודה קשה. סוג של כוכב שהוא פועל שחור שלא בוחל בשום עבודה. שמר על הכוכב היריב, היה תמנון בהגנה, והעמיס את פאו לא פעם על גבו. הוא גם היה שחקן של מאני טיים, אבל באמת לא הייתה לו הילה של כוכב כמו שאראס, ספנוליס או נבארו. אבל נראה לי שאם הייתי צריך לבחור שחקן שסביבו צריך לבנות קבוצה, הייתי הולך עליו אפילו לפני ספנוליס.

  15. אפלטון

    24 אוג 2017 19:31:44

    תודה מעולה.
    אני פחות מעורה ביורוליג ולכן הלכתי לפי מה שאלעד הציע. השחקן הראשון שעולה לי בראש כשאני חושב על יורוליג.
    ספאנוליס היה התשובה.

  16. אור

    24 אוג 2017 19:55:57

    בחרתי בספאנוליס כי הוא הביא את הזכיות עם קבוצות אפורות יותר במו ידיו, למרות שמבחינת יכולת וכישרון הוא לא עולה על שאראס ודיאמנטידיס

  18. יוסי

    24 אוג 2017 21:35:00

    דנילוביץ מפסיד קולות על כך שהרבה לא זכו לראות את התקופה שלו….
    ה-4 האחרים, שארס נפסל אצלי כי הוא היה תקופה קצרה מידי. בטופ של היורוליג. ..

  22. דורון האסטבן

    25 אוג 2017 01:40:16

    תודה לאהרון רועי שאני אוהב אותכם
    ותודה לאלעד אייל איש מדהים
    שכותב גם תגובות נהדרות ומחכימות
    אני אוהד א"סא ירושלים ילדות/נערות אם זו
    הקבוצה שבתך אלעד משחקת בה
    ברכה והצלחה ל3 המוסקטרים
    ודארטיניאן (הבת של אלעד אייל) המוסקטרית ה4 החשובה
    🙂 (בעצם היו 4 מוסקטרים. 🙂

  24. אדם אחד

    25 אוג 2017 02:28:55

    דיאמנטידיס ודנילוביץ.
    דמיטריס כי הוא באמת הכוכב הכי לא כוכב שנולד (אולי ביחד עם צ'ונסי בילאפס), ודנילוביץ כי.. כי… בעצם לא צריך להסביר למה דנילוביץ'. כי הוא הגארד הכי גדול ששיחק ביורוליג.
    ותודה על הפרויקט! גם עם הביקורת על העמדות וכל זה… רמה גבוהה מאוד של ידע וכתיבה.
    נהדר

  26. Rocky1

    25 אוג 2017 06:24:02

    ספאנוליס ודנילוביץ'. האסל והגנה, ווינריות, תשוקה, סלים גדולים, ושניהם סחבו על גבם קבוצות אנדרדוג לתואר.

  28. גרשון רוקח

    25 אוג 2017 12:54:19

    קשה מאוד להחליט… אם הייתי בוחר שניים להתחיל איתם חמישייה הייתי הולך כנראה על דיאמנדיטיס ודנילוביץ', שניים שיהיה קשה מאוד נגדם בשני הצדדים. אבל אם אני בוחר את השחקן הגדול אני הולך על ספאנוליס, אף אחד מהמתמודדים לא היה המנהיג הבלתי מעורער בקבוצה שזכתה פעמיים ברציפות ביורוליג. בטח לא בקבוצה כל-כך מוגבלת מבחינת כישרון. ספאנוליס הוא האיש שכשאתה נגדו בפיינל-פור, הביצים שלך רועדות. ספאנוליס הוא בעיניי שחקן היורוליג הגדול ביותר מאז בודירוגה. ווינר עצום והבחירה שלי.

  29. דורון האסטבן

    25 אוג 2017 13:14:01

    לאלעד אייל סליחה אני אוהד ענק של מכבי מעלה אדומים
    ובטוח שעוד באתר מרגע זה, בהצלחה לבתך בערכים בחיים
    ובכדורסל, תבורכו…
    🙂

    1. אלעד אייל

      25 אוג 2017 15:04:07

      דורון אתה ירושלמי?
      אס"א קבוצה נהדרת זכתה באליפות הילדות בשנה שעברה, אבל הם גם היו קבוצה מנוסה עם שילוב גילאים יותר טוב בין ז ל-ח. מעלה קבוצה מוכשרת מאד סיימה בשנה שעברה מקום 6 וניצחה גם כמה משחקעם מול הגדולות ורוב הבנות יהיו ב- ח השנה ונראה לי שהשנה יש סיכוי לשיפור משמעותי. בגילאים האלה יש הבדלים גדולים מבחינת הפיזיות בגלל ההתבגרות השונה. גם יש הרבה נפילות ביכולת במהלך משחקים בין דקות מצוינות לירידות מתח.

      1. דורון האסטבן

        27 אוג 2017 00:04:19

        אלעד אני מגוש דן, אוהב את ירושלים, מעלה אדומים זה מקום
        יפה ומדהים,
        אוהד בגלל ילדתך, ובזכות הכתבה הנהדרת ההיא,
        אני אוהד מרחוק, אולי תומך זו ההגדרה הנכונה.
        הכי חשוב שבתך תיהיה אדם טוב עם ערכים,
        גם אם תפסיד במשחקים, זה פחות חשוב
        הלוואי ותנצח.
        בכל מקרה אני בעד המשפחה שלך.
        תבורכו.

  30. תומר

    25 אוג 2017 22:29:08

    אני עם ספאנוליס ודנילוביץ. מאותן סיבות שכתב Rocky1 בתגובה 26. דנילוביץ בולט ביחס לשאר בשילוב בין מידת הדומיננטיות ומשך הזמן בו שהה שם. הוא היה השחקן הטוב באירופה במשך 4-5 עונות. ממש שלט ביבשת כמו שאף מועמד אחר כאן לא שלט.

  31. ינון יבור

    26 אוג 2017 00:28:35

    התמנון ראשון לטעמי, מהסיבה שכבר הוזכרה – הוא לדעתי הפנים של היורוליג. איתו, אחרי הרבה התלבטויות, אקח את ספאנוליס ליצירת קו אחורי יווני שאף שיחק יחד.
    אבל בחירה קשה, כל שם מתאים.
    את דנילוביץ הייתי מסיט לפורוורד. הוא לא גארדים קלאסי ושיחק 3 לא מעט בחייו. מרגיש שהוא מתמודד כאן לא במגרש שלו

    1. Rocky1

      26 אוג 2017 19:54:10

      היה על זה דיון שלם לפני שבוע, והרוב כאן קבע שיותר מתאים אם דנילוביץ' יהיה בדיון על הגארדים. בסה"כ בקריירה שלו דנילוביץ' שיחק יותר גארד מפורוורד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט