אחרי הטרייד הגדול שהעביר את קיירי אירווינג לבוסטון תמורת איזייאה תומאס, ג'יי קראודר, אנטה זיזיץ' ובחירת הדראפט של ברוקלין ב-2018, הגיע הזמן להסתכל על מה יהיו השינויים בהתקפה של קליבלנד עם תומאס, שחקן של 29 נקודות למשחק, במקום אירווינג.

*

היתרון הגדול ביותר בהבאתו של תומאס הוא הגבלת הדקות של ג'יימס. בשנה שעברה לברון שיחק 37.8 דקות למשחק, מספר שקפץ ל-41.3 דק' בפלייאוף, והעייפות הזאת פגעה בקליבלנד מאוד כשהוא פשוט לא היה באותה רמה ברגעים האחרונים של משחקי הגמר. עכשיו יש לידו מישהו שמסוגל להוביל קבוצה ועשה זאת בהצלחה בבוסטון עם 29 נקודות למשחק – הוא יוכל לאפשר לג'יימס לשחק לא יותר מ-32-35 דקות לערב בעונה הסדירה, מה שיביא אותו רענן לפלייאוף.

תומאס יקבל את המפתחות בדקות שלברון ינוח. זאת לא שאלה בכלל. הוא מוקף בחבורת קלעים יותר טובה ממה שהייתה בבוסטון, ויהיה מעניין לראות את השילוב של קווין לאב וצ'אנינג פריי בדקות בהן הגנרל הקטן על המגרש. הוא יוכל לנצל את החדירות המרובות שלו בשביל להוציא לשלשה פנויה לכל אחד מהקלעים שמסביבו. לאב, במיוחד, יוכל להרוויח מהדקות של תומאס על הפרקט – הוא יכול להיות ספוט-אפ שוטר קטלני, בדומה למה שהיה השנה, ועם שחקן פחות אנוכי מאירווינג כרכז התפקיד שלו רק יגדל.

השאלה הגדולה היא מה יקרה בדקות שבהן הם ישחקו ביחד. גם תומאס וגם לברון אוהבים מאוד את הכדור – הם קלעו 55 נקודות למשחק ביחד בשנה שעברה ויצטרכו למצוא דרך לשחק ביניהם. תומאס מאוד אוהב פיק-נ'-רול ויצר בזכותו חלק משמעותי מהנקודות שלו (31.8%). זה אולי הנשק המרכזי שלו. בשנה שעברה היו כמה ניסיונות למהלכים שבהם לברון מסיים את אותו פיק-נ'-רול, והוא היה טוב (68.4% מהשדה במהלכים אלו, למרות שהדוגמה קטנה במיוחד). יש סיכוי שנראה יותר מאותם מהלכים בשנה הבאה – יהיה קשה לקבוצות להתמודד עם ג'יימס בתנועה אחרי החסימה.

משהו נוסף שאולי נראה זה חדירות של תומאס לסל אחרי מסירות של לברון מה-elbow, האזור שממנו הקינג אוהב לנהל את המשחק. תומאס חודר טוב שיכול לסיים את המסירות האלה. בשנה שעברה היה תפקיד טיפה דומה להורפורד (2.2 מסירות מהאזור להורפורד, לעומת 2.9 של לברון, כש-66% מהנגיעות בכדור של הורפורד הסתיימו במסירה לעומת 69% של ג'יימס). מאוד סביר שיהיו לא מעט מהלכים בהם ג'יימס יהיה בתפקיד הורפורד, אשתקד עם 5 אסיסטים למשחק, ויהיה השחקן היוצר בהתקפה כשתומאס יסיים את המהלכים.

כמו כן, יש לא מעט דמיון בין תומאס ואירווינג, בעיקר בקליעה אחרי חסימות ובספוט-אפ שוטינג, וזה יכול לאפשר לקליבלנד להמשיך עם חלק גדול מאותם מהלכים של השנה שעברה. תומאס לא רע בבידודים אבל עשה אותם בתדירות נמוכה יותר מאירווינג בצורה משמעותית, מה שיוביל לשינויים מתבקשים במשחק ההתקפה של הקאבלירס ופחות בידודים. יכול להיות שנראה גם כמה מהלכי Handoff של קליבלנד, בדומה למה שבלט בפלייאוף בבוסטון, אבל הסיכוי לא גבוה.

המפתח הגדול ביותר של קליבלנד בהתקפה בסופו של דבר הוא שינוי הגישה האסטרטגית למשחק. ההתקפה הייתה לחלוטין סביב לברון ולא נראה שיש יותר מדי מהלכים במצבים שבהם הוא לא על המגרש (מה שמסביר הקריסה בכל פעם שהוא לא על הפרקט). הוא לא חייב לגעת בכדור בכל פוזישן וצריך להוריד ממנו חלק מהעומס בהתקפה. תומאס יותר מתאים לזה מאירווינג והוביל התקפה מאוד מאומנת שנה שעברה, והשאלה היא האם לו יוכל לעשות זאת. טריסטן תומפסון, ג'יי אר סמית', לאב ושאר השחקנים המשלימים יכולים לקחת חלק גדול יותר עם שחקן יותר קבוצתי כתומאס, וצריכים לעשות כן. ג'יימס לא יכול לבד.

אחרי שדיברנו על תומאס, שווה להתייחס לג'יי קראודר. קראודר הוא בדיוק מה שהיה חסר לקליבלנד בשנה שעברה – שחקן הגנה טוב מאוד שיכול לשמור על כמה עמדות ושומר נהדר על זריקות (אחד מ-11 שחקנים ששמרו על מעל 10 זריקות במשחק שנקלעו בפחות מ-42%), נוסף ליכולת מאוד גבוהה בקאץ' אנד שוט. הוא שחקן השלשות והגנה המושלם, וזה בדיוק סוג השחקנים שלברון ג'יימס צריך. השילוב שלו לצד לברון בעמדות הפורוורד נראה מצויין על הנייר.

השאלה הגדולה ביותר מבחינת השילוב שלו בקליבלנד היא כיצד הוא יקבל דקות לצד לאב (ותומפסון בעמדת הסנטר). לברון עדיין יכול להיות פאוור פורוורד מצויין, במיוחד בליגה של היום שהולכת על משחק מהיר יותר, וזה יכול ליצור בעיות של זמן מגרש ללאב ותומפסון. אחד הפתרונות הטובים ביותר יהיה מתן זמן משחק ללאב כסנטר – ברוב הגמר האחרון 2 הקבוצות לא שיחקו עם סנטר רגיל והרכבי הריצה עם לאב, לברון, קראודר, סמית' ותומאס יכולים לעבוד לא רע. השנה תומפסון שיחק חצי שעה בערב, ומאוד סביר שהמספר הזה רק יקטן, לצד מספר הדקות של לאב – הרכבים שכוללים את תומפסון, שאמפרט וקראודר ביחד מסוכנים מאוד הגנתית.

אנטה זיזיץ' הוא עוד תוספת נחמדה, וסותם את בעיית הסנטר המחליף שהייתה לקליבלנד במהלך השנה שעברה – אנדרו בוגוט נפצע אחרי 58 שניות, לארי סנדרס לא היה מוכן לחזרה לליגה, ואדי טבארס לא מביא יותר מדי דברים למגרש חוץ מ-221 הסנטימטרים שלו. זיזיץ' המבטיח יכול לתת כמה דקות טובות במשחק כבק-אפ לתומפסון שמסוגל לספק הגנה (בניגוד ללאב או פריי), וזה משהו שיכול להשפיע לטובה על העומק של קליבלנד. הוא מסיים מהלכים בצורה אפקטיבית וזה עוד מימד שיוכל להוסיף לא מעט לקאבס, אבל הוא פחות משמעותי מקראודר ו-IT.