כדורסל ללא גבולות – היום השלישי / רועי ויינברג, יואב מודעי והברון מקריית עקרון

(צילום: שי גולדברג)

רועי: היום השלישי של המחנה התחיל בפעילות של Jr. NBA, זרוע של NBA Cares (קשרי הקהילה של הליגה), לצד מכבי תל אביב. כארם משעור ועמרי כספי דיברו, בעברית וערבית, על חשיבות אורח החיים הספורטיבי והכדורסל לפני 80 ילדים, וביצעו מספר אימונים עם השחקנים השונים שמשתתפים במחנה.

6 אליפויות בפריים אחד. (צילום: שי גולדברג)

האווירה הייתה מאוד קלילה וזכינו לראות כמה רגעים משעשעים, שכללו שמירה של קורט רמביס על דיוויד רובינסון, מה שהעלה נשכחות, ו-2 בנות מהיציע שניסו להתחיל עם סם דקר מהקליפרס (דחה אותן במהלך האימון וחזר אליהן זמן קצר לאחר מכן). האווירה הידידותית ואותה אהבה למשחק עליה פירטתי אתמול בלטו גם כאן, ונראה שכולם נהנו מהאירוע. ראוי לציון שיתוף הפעולה בין השחקנים היהודים והערבים, שהביא לפועל את מושג הכדורסל ללא הגבולות.

לאחר מכן החלו המשחקים שנועדו לקבוע מי האלופה. משחקי הגברים היו טובים וצמודים, והקבוצה שכונתה "גולדן סטייט ווריורס" (ואומנה על ידי עמרי כספי ורון אדאמס) ניצחה באליפות בסופו של דבר. מפתיע. היה ניתן לראות שהמאמנים, ביחוד דקר ורמביס, לקחו את המשחקים ברצינות – הם לא יכלו לקחת כמות משמעותית של פסקי זמן, אבל הדריכו את השחקנים ברצינות וביצעו חילופים טקטיים.

בינתיים, יואב הספיק לראיין את אדם סימון, עוזר המנג'ר במיאמי, ולשאול אותו כמה שאלות בקשר לעונה האחרונה של ההיט ולנוריס קול. שי גולדברג, הברון מקריית אקרון שסיקר לנו את העונה האחרונה מקליבלנד והמיד-ווסט, הצטרף אלינו היום והיה כיף מאוד לעבוד איתו (ועם יואב כמובן). הסתובבנו ביחד במהלך היוםו וראינו המשחקים השונים, כשבתווך יואב הספיק לראיין את דן ברק, עוזר המאמן הותיק של אינדיאנה, והשתתפנו בראיון קבוצתי עם אנטוני פארקר. בנוסף, האדמירל חתם על ספרו של מנחם שהביא שי, שנות הקסם.

הראיון עם אדם סימון (עוזר ה-GM במיאמי) / יואב מודעי

נתחיל עם נוריס קול, שחתם אמש על חוזה לעונה אחת במכבי ת"א. איך לדעתך הוא יסתגל לסגנון המשחק ביורוליג?

לדעתי נוריס ישתלב בכל סגנון משחק שהוא. הוא קשוח ומאוד תחרותי. הוא עובד קשה, הוא בולדוג, הוא לוחם, יש לו אליפויות, וכמובן את האיכויות שלו כשחקן. יהיה לו בסדר.

ב-NBA ראינו את נוריס קול משחק בעיקר בעמדת הרכז. במכבי הוא ישחק לפרקים גם בעמדה 2, בגלל פייר ג'קסון. הוא יסתדר עם זה?

כן בטח. אני לא אוהב להתמקד יותר מדי בעמדות עצמן. כשאתה על המגרש אתה פשוט משחק כדורסל. זה לא משנה אם נוריס ישחק "OFF THE BALL" או "ON THE BALL", כי אצלנו במיאמי הוא הראה שהוא מסתדר עם שני המצבים הללו. לפרקים הוא היה על המגרש כשלברון ג'יימס או מריו צ'אלמרס הובילו את ההתקפות, ולא הייתה לו בעיה.

בוא נדבר על העונה שעברה. מה קרה שם באמצע העונה שהכל פתאום התהפך לטובתכם?

פשוט הייתה לנו קבוצה חדשה, ולקח זמן ל"קליק" הזה בין כל השחקנים. באמצע העונה השחקנים הבינו עד כמה טובים הם יכולים להיות, ואז הדברים התחילו ללכת לכיוון שלנו. אני מצפה בקוצר רוח להמשיך את המומנטום החיובי גם אל תוך העונה הקרובה.

והמטרה לעונה הקרובה? פלייאוף?

תמיד. לא רק פלייאוף. אליפות!

הראיון עם דן בורק (עוזר מאמן באינדיאנה מאז 1996) / יואב מודעי

יצא לך לעבוד עם טי.ג'יי ליף? לדבר איתו?

ברור. עבדנו איתו במשך 4 ימים, לאחר מכן הוא שיחק בליגת הקיץ באורלנדו, ואז הוא לקח חופשה של שבועיים. מאז הוא חזר להתאמן, והוא הראה סימנים של התלהבות לקראת האתגר שלפניו. כמו כן הוא עובד קשה בחדר כושר.

הרבה ישראלים התלהבו מעצם העובדה שליף ישחק באינדיאנה, בקבוצה שזקוקה לעוד פאוור פורוורד, ואז הגיע הטרייד שהביא גם את סאבוניס לפייסרס. איך זה יעבוד עם שניהם ביחד? הם יוכלו לשחק בו זמנית על הפרקט?

לדעתי אנחנו תמיד יכולים להזיז את סאבוניס לעמדת הסנטר. עדיין יש לנו את ת'דיוס יאנג, אבל אם נתרכז בשחקנים הצעירים שלנו, נהיה חייבים למצוא דקות לטי.ג'יי. אני לא יודע אם זה אומר שהוא יהיה ברוטציה הקבועה שלנו, נראה לגבי זה… כשמחנה האימונים שלנו יצא לדרך ונסתכל על איך הקבוצה שלנו נראית, נתחיל לעשות חושבים לגבי הרוטציה לעונה הקרובה. בכל מקרה, אנחנו נרגשים שיש לנו את טי.ג'יי בקבוצה. בפן ההתקפי, הוא מאוד מוכשר, ואנחנו מרגישים שבצד הזה של המגרש הוא שווה דקות כבר עכשיו. עם זאת, (בשביל הפן ההגנתי) הוא יהיה חייב להתחזק, כמו כל בחור צעיר. הוא בסך הכל בן 19. נמצא את דקות המשחק שלו, כדי להבטיח שהצמיחה שלו לא תיתקע. אנחנו רוצים שהוא יתפתח במהירות.

באינדיאנה אתם מתחילים עידן חדש, ללא פול ג'ורג'. מה יש לך לומר על זה?

אנחנו מתרגשים לקראת העידן הזה עם הילדים החדשים. כשויקטור אולדיפו הגיע לפגוש אותנו בליגת הקיץ, ראיתי אצלו התלהבות ותשוקה למשחק, כמו שלא ראיתי הרבה זמן. אגב גם לדארן קוליסון יש את התשוקה הזאת. טי.ג'יי וסאבוניס עובדים קשה. כשהם מגיעים לאולם בכדי להתאמן, הם לא אומרים לעצמם "אנחנו באים כדי לזרוק קצת לסל". הם באים לעבודה. כמובן שצירפנו את בויאן בוגדנוביץ' שיתן לנו עוד כוח אש מחוץ לקשת. יש לנו חבורה צעירה שמוכנה ונרגשת לאתגר החדש, ולדעתי יהיה מאוד כיף לאמן אותם. נקווה להרכיב פה משהו רציני מהחבורה הצעירה הזאת בזמן הכי קצר שניתן.

שאלה אחרונה: מה דעתך על המחנה פה? אתה מרוצה מהרמה של הכדורסל?

הרמה פה יותר טובה ממה שציפיתי. לפני כמה שנים אימנתי ב-BWB  בספרד, ושם היה כישרון נהדר. לדעתי במחנה בישראל יש את אותו כישרון, אבל יותר ממנו. המשחקים פה מאוד תחרותיים ומאוזנים. במחנה בספרד היו בערך 10 שחקנים בולטים. כאן יש ה-מ-ו-ן שחקנים טובים, ומאוד פיזיים וארוכים. אני ממש נהנה פה.

רועי: אחרי שביומיים הראשונים הימים נגמרו ברצפי אימונים רציניים, היום נגמר ב-2 משחקי אול-סטאר. משחק האול-סטאר הראשון, של הנשים, עורר בי תמיהה מסוימת בקשר לבחירת הקבוצות, כי מראש היו 2 קבוצות. פתרו את זה בכך שהיו 7 שחקניות בכל קבוצה (מתוך 20 שהשתתפו במחנה) והן שיחקו משחק לא רע בכלל. בין המשחק שלהן למשחק של הגברים היינו עדים לתחרות שלשות בין נורמן פאוול ושניים ממשתתפי המחנה (גבר ואישה), שהסתיימה בניצחון של ג'ונאס מטיסאק הגרמני. עוד תואר שהראפטורס לא זכו בו.

(צילום: יואב מודעי)

יואב: ב-BASKETBALL WITHOUT BORDERS ראינו קרוסאוברים, אלי-הופים, סלי ניצחון, אבל שום דבר, ואף אחד, לא היפנט את כולם כמו אייל הורן. מי זה אתם שואלים? זה גם מה שכל האנשים בהדר יוסף שאלו כשאיש די מבוגר קיבל את כל תשומת הלב ועלה למרכז המגרש. מסתבר שאותו איש הוא להטטן שמקפיץ כדורים על הראש. על פניו נשמע דבילי, וזה אכן כזה אם כבר ראיתם את המופע, אבל הזרים כמובן לא הכירו אותו וברגע שהוא התחיל ללהטט משהו נדלק באולם. סוג של קסם נדלק, שהיפנט את כל השמות הגדולים והאנשים הקשוחים מאחורי אותן שמות. ג'רד ביילס עמד המום, נורמן פאוול לא הפסיק לצלם, וכל השחקנים בני ה-17 תפסו את הראש כאילו מינימום דייויד רובינסון עומד מטר לידם. למעשה זה באמת מה שקרה, אבל הם תפסו את הראש דווקא מהמופע של אייל הורן הישראלי. אז מבחינתם – היה מדהים, וייתכן שאת המופע הזה הם יזכרו יותר מהטיפים של אנתוני פארקר או רון אדאמס, אבל את רועי ואותי זה די שיעמם.

רועי: נעבור למשחק האול-סטאר של הגברים. במשחק הזה בלטו השחקנים שבלטו לאורך המחנה, על חלקם כתבנו במהלך היומיים הראשונים, ולמרות התיאור של ה"אול סטאר" היו כאן הגנות רציניות לגמרי. לא משהו שרואים בכל משחק. תנועה בלי כדור, פיק-נ'-רולים, קרבות על הריבאונד וקצת היילייטס כמובן, אבל לא מרתון מהלכי בידוד של מיליונרים בחופשה.

לאחר מכן הייתה חלוקת פרסים למשתתפי המחנה, ועומאר דיאנג, עליו פירוט בהמשך, זכה בתואר ה-MVP. בכך הוא מצטרף לדראגן בנדר, ניקולה מירוטיץ' ורבים אחרים שזכו בפרס, ויקווה לעשות את הקפיצה לאנ.בי.איי. שחקנה של מילאנו בהחלט משך לא מעט עניין בשלושת הימים האחרונים, והיה ראוי לפרס שקיבל מדיוויד רובינסון. כאן הסתיים המחנה.

היה תענוג לסקר את האירוע שאורגן בצורה נהדרת על ידי האנ.בי.איי ולפגוש שחקני כדורסל ברמה גבוהה מאוד, הן מבחינת המשתתפים במחנה והן מבחינת אגדות העבר (ושחקני ההווה) שהשתתפו. המחנה היה חגיגת כדורסל לכל דבר ואני מאוד שמח שיצא לי לסקר אותו בשביל האתר. ברצוני להודות למנחם ומידן על העזרה בהשגת הכניסה וארגון הסיקור שלנו לאתר, לאיל ושי על ההשתתפות בסיקור בימים השני והשלישי של המחנה, ובמיוחד ליואב, שהיה השותף הכי טוב שיכולתי לבקש ל-3 הימים האלה.

יואב: לסיום, אני רוצה רק להגיד תודה לדבר המדהים הזה HOOPS על ההזדמנות לסקר את האירוע הבלתי נשכח הזה. זאת הייתה חוויה יוצאת דופן, ואני מאושר שלא הייתי שם לבד. נהנתי להיות שם עם רועי, להכיר את הבן אדם וראש הכדורסל שמעבר למסך, ולסקר ביחד איתו. כמו כן היה תענוג לפגוש את איל ושי. מקווה שאתם נהנתם מהסיקורים שלנו פה בשלושת הימים האחרונים, שהצלחנו טיפה לגרום לכם להרגיש איתנו במחנה, וגם – שיצא לכם להכיר את הכישרונות העולים באירופה. שוב תודה!

שחקנים בולטים מהיום השלישי / רועי ויינברג:

ויט קרצ'י: גארד צ'כי שמשחק בסרגוסה והראה הכל מהכל היום. ניהול משחק, חדירות לפוסט (והוצאת כדור מרשימה החוצה ממנו), ניצול מצבים וקליעה טובה מהשלוש. מה שהכי בלט אצלו היה ההגנה – בין אם בעזרה על שחקנים שגדולים ממנו, בשמירה אישית או בהגנת מעבר, נראה שהוא תמיד היה שם ולכן קרצ'י נבחר לאול-סטאר של הטורניר. שומר מצויין לגילו שניפק היום בלוק א-לה לברון (ריצה מהצד השני של המגרש וחסימה). שם מעניין.

(צילום: יואב מודעי)

עומאר דיאנג: ה-MVP של הטורניר. שחקן ארמאני מילאנו, פורוורד מגוון שהרשים לטובה בצורה משמעותית במחנה ושיחק ביורוליג של עד גיל 18 השנה, למרות שברובה היה בן 16 עם קליעה בעלת פוטנציאל. שם ששווה לעקוב אחריו.

ראיון עם עומאר דיאנג / יואב מודעי:

לפני הכל, איך זה מרגיש לזכות בתואר ה-MVP של המחנה?

זה מרגיש נהדר אתה יודע.. אתה בא למחנה מהסוג הזה כדי להנות, להכיר חברים חדשים ולשחק עם השחקנים הטובים באירופה לגילך. שמח שזה קרה לי ושזכיתי גם בתואר האישי.

מה יש לך לומר על הרמה של הכדורסל כאן? היא כמו שציפית?

הרמה פה ממש גבוהה. זה המחנה הכי טוב באירופה ואחד הטובים בעולם.

בעונה הבאה, תשחק בבוגרים של מילאנו?

בבוגרים וגם בקבוצת הנוער של המועדון.

מסר לחבר'ה הצעירים במחלקות הנוער:

תמשיכו לעבוד קשה ואל תפסיקו להאמין. אם תעבדו מספיק קשה תגיעו למקומות שאתם רוצים להגיע אליהן בלי שום בעיה.

השלים את המשפט, עומר דיינג בעוד 10 שנים ב:

מקווה שב-NBA, כמו כל ילד.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. אין לכם מושג כלל כמה אני גאה בכם ובעבודה הנהדרת והמיוחדת שעשיתם אני לא יכול לחשוב בכלל על סיקור טוב יותר של שלושה ימים בלתי נשכחים אלה.
    לא היו כאן סטפן קרי ולברון ג'יימס, אבל הראיונות שלכם נתנו הרגשה שאתם נמצאים במקום ההופס החשוב בעולם.

    מגיע לכם צל"ש גדול ביותר. רועי, יואב, אייל, ואז שי האמין כל כך. וואלה שעומדות לי דמעות בעיניים כשאני קורא סיכום כזה, ויודע שאף אחד אחר בישראל – במדיה – לא שם קצוץ!

    כל אחד מכם שווה זהב!

  2. רועי אחרי צבא יש לך עתיד גדול בתקשורת …אבל בשבילך מקווה שתמצא משהו מועיל יותר…ושתמיד תישאר איתנו בהופס.
    יואב והברון תודה רבה !!!

  3. כל הכבוד. באמת הבאתם פה סיקור רציני ומקצועי ולמדתי שגם הnba התייחס לזה ברצינות ולא סתם אירוע יחצני. היה נהדר לראות את ההתרשמות שלכם מטובי הצעירים האירופאים שבטוח עוד נשמע עליהם בעתיד וגם לקבל ראיונות מהפרצופים המוכרים.

  4. חברים עקב ניתוק קשר של יומיים הגעתי רק עכשיו לסיקורים שלכם.
    בכל מקרה תודה על הכיסוי הנהדר מהשטח. הבאתם זויות מאד מעניינות.

  5. כל הכבוד. תודה רבה. סיקורים ברמה גבוהה מאד וגם הראיונות מעניינים. בטוח שכיף לראות ולראיין אושיות כדורסל כמו שעשיתם. הספר שנות קסם מזכיר נשכחות.

  6. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה המהנה!
    סיקור סופו-דופר ומקצועי לחלוטין.
    נאחל לכולנו סיקורים בלייב מהמגרשים של הדוד סם.

  7. גם אני מצטרף למברכים על ההשקעה והרצינות בסיקור המחנה. הראיונות שלכם מצוינים ואפילו למדתי שם חדש של שחקן חיוור עם פוטנציאל (עומר דיאנג, מאיזה מוצא הוא?).
    יואב – אתה יכול להחליף את האווטאר שלך בצילום עם דיוויד רובינסון

  8. נהדר ומעניין.

    הייתי שמח לשמוע מכל אחד מכם מיהם 3-4 השמות שהכי הרשימו אותו.
    ועוד נקודה – איך אתם רואים את הישראלים שהשתתפו ביחס למיטב שיש ליבשת להציע?

    1. השמות שהכי הרשימו הם אלה שכתבנו עליהם כל יום – הם היו הבולטים. פארה, ברצלובסקי וארשוב השלושה שהכי אהבתי.

      הישראלים היו לגמרי ברמה. לוינסון נבחר לאול-סטאר ונראה שייך לגמרי וחנוכי שיחק טוב מאוד במשחקים עצמם. אלבר בלט יותר באימונים בגלל הפציעה, אבל יש עתיד בהיבט הזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט