כשרג'י דיבר אל מייקל / מאת נדב לביא

רג'י מילר בפוזה אופיינית

פרולוג:
זה יכל להיות סיפור על הנ.ב.א בראי הזמן.
זה יכל להיות סיפור על תעתועי הזיכרון האנושי.
זה יכל להיות סיפור על מאבקו של אדם מול השדים שרודפים אותו מבפנים.
אבל בסוף זה עוד סיפור על מייקל ג'ורדן.

בנוסף לכל מעלותיו – שהידועה והמוסכמת ביותר מכולן היא היותו הגדול הכולם – מייקל ג'ורדן היה ידוע כאחד מגדולי הטראש-טוק בהיסטוריה.
חיפוש זריז של "MICHAEL JORDAN TRASH TALK STORIES" מצא לא פחות מ-766,000 תוצאות.
חיפוש נוסף, של "MICHAEL JORDAN TRASH TALK" מצא כבר 4.3 מיליון תוצאות.
לא אלאה אתכם בפרטים, אבל חיפוש של אנשים שדיברו טראש אל מייקל ג'ורדן הניב הרבה פחות תוצאות (מי שמכיר אותי מוזמן להעריך שלא התאמצתי יותר מדי).
כך שכן, ניתן למצוא מספר טיפוסים אמיצים, הזויים, מנותקים, סהרוריים, וכל שילוב של הנ"ל, שדיברו טראש אל ג'ורדן במרוצת השנים, כשרשימת השמות כוללת שחקנים לרוחב קשת הכוכבות והפרסום בנ.ב.א.
הרשימה נעה בין או.ג'יי מאיו התיכוניסט, קווין גארנט הצעיר, מגיעה לאלונזו מורנינג, ואף למג'יק ג'ונסון הדרים טימר.

גם פה מסתתר סיפור מדהים על טראש טוק

אחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה, שהיה דברן לא קטן בפני עצמו, ואף יש לו היסטוריה עשירה של התנגשויות עם ג'ורדן, חלק סיפור משעשע שבו סיפר איך דיבר טראש למייקל 3 פעמים: ראשונה, אחרונה, ומיותרת.
הסיפור סופר בסביבות שנת 2015, לג'ימי קימל, מנחה תכנית אירוח לילית מפורסמת.
השחקן הוא כמובן רג'י מילר, שמספר על משחק קדם עונה ב-1987, שהייתה עונת הרוקי שלו. זהו סיפורו:

רוב השחקנים הוותיקים לא אוהבים משחקי קדם עונה. הם רוצים כבר להגיע לדבר האמיתי. אני הייתי רוקי הלום אך אנרגטי, אנחנו במשחק קדם עונה, ומייקל במשחק פושר, משחק כמו כדי לצאת ידי חובה.
חברי לקבוצה, צ'אק פרסון, קשקשן בזכות עצמו, בא אלי ביציאות כמו "אתה מאמין על מייקל ג'ורדן? זה שכולם מדברים עליו כאילו הוא יכול ללכת על מים? אתה מחסל אותו שם, רג'י". כל זה קורה עדיין במחצית הראשונה, מסביר רג'י, וצ'אק פרסון ממשיך לחפור לרג'י: "אתה צריך לדבר אליו". ואז אני כזה "אתה יודע מה? אתה צודק!?".
"מייקל, מי אתה חושב שאתה? מייקל ג'ורדן ה'גדול'? כן כן, בא לשכונה בחור חדש!".
ומייקל מסתכל עלי ומתחיל לנענע את ראשו.
מחצית, אני עם עשר נקודות. מייקל עם ארבע. אני עושה את כל הדיבורים. הכל טוב.
בסוף המשחק, מייקל עמד על 44 נקודות, ואני סיימתי עם 12. כך שבמחצית השנייה הוא ניצח אותי ארבעים שתיים.
תוך כדי שהוא עוזב את המגרש, ג'ורדן הפטיר לעברי "להבא תיזהר לא לדבר ככה אל ישו השחור".

רג'י הוסיף וסיפר כי מאז הוא הקפיד לא לדבר שוב טראש אל מייקל ג'ורדן … כאילו, באמת?
אולי מייקל סתם נתפס בתגובת יתר לדחיפה של רג'י מילר, אך קשה להאמין שרג'י לא פתח את הפה פעם נוספת לפני שזה קרה:

עד עכשיו, זהו לכאורה סיפור משעשע אך סטנדרטי על קטנותו של האדם מול איתני האל, אלא שיש כמה צדדים מעניינים נוספים לסיפור.

רג'י מילר הקפיד במשך שנים ארוכות להגדיר את ג'ורדן כשחקן הטוב ביותר בדורו. תמיד הוא טרח להוסיף את המילים "In His generation". אך בשנים האחרונות רג'י נפתח, והוא מגדיר כעת את מייקל – ככל אדם שפוי שעיניו בראשו – כגדול מכולם. הוא אף מציין את ראייתו הפנומנלית של מייקל כהוכחה לעליונותו על לברון ג'יימס (אותו רג'י כולל בחמישית כל הזמנים שלו).
ובראייה פנומנלית אני כמובן מתייחס ל-6/6 של ג'ורדן.
האמת שרג'י כבר סיפר את סיפור הטראש טוק למייקל לפחות פעם אחת קודם לכן, לידידו הטוב ואישיות תקשורת-הספורט דן פטריק. בראיון עם פטריק, שנערך כנראה בסביבות 2008, מסר רג'י פרטים מעט שונים, וזו רוח הדברים:

בתחילת הרבע השלישי, לאחר שרג'י טחן את אוזנו ואת משחקו של ג'ורדן טחינה הגונה במחצית הראשונה, החליט מאמן הבולס דאג קולינס להושיב את ג'ורדן. למרות שזה משחק קדם עונה חסר חשיבות, פנה מייקל לדאג ואמר לו "תשאיר אותי". בשלב הזה היו לרג'י 12 נקודות, ולמייקל 2. בסוף המשחק, רגי' נשאר עם 12 ולמייקל היו 35. לאחר המשחק פנה מייקל לרג'י ואמר לו "אל תדבר אלי טראש שנית לעולם".
רג'י הוסיף ואמר שפרט למכות המפורסמות שלהם, במשך 17 שנות קריירה הוא לא זרק אף לא חלקיק טראש לעבר מייקל והקפיד לשמור של מערכת יחסים ידידותית. הוא סיים בכך שמייקל היה השחקן היחיד אותו לא ניסה לעצבן על המגרש.

אכן הצייר בלבולי התבלבל, וכתוצאה מכך נפלו מספר הבדלים דקים בין שתי הגרסאות.
אך איזוהי הגרסה הנכונה?
10 או 12?
35 או 44?
פשוט "שתוק", או "ישו"? (ואם ישו, האם זה אומר שג'ורדן הוא האבא של עצמו?)

יצאתי לחקור. חיפוש זריז בגוגל אחר משחק קדם עונה בין הבולס לפייסרס בשנת 1987 העלה שום דבר, אפס, כלום ונאדה. לא נתתי לזה לעצור אותי, עברתי לבינג, ושם מצאתי … עוד פחות (לא סתם בזוס עוקף את גייטס).
אבל מה שכן, כן הצלחתי לגלות ש-MSNBC דווחו כאן, בהקשר הזה, שהבולס כלל לא שיחקו מול הפייסרס בפרה-סיזן של 1987, עונת הרוקי של רג'י מילר!  (הלינק היותר מדויק הוא לשיקאגו טריביון, כאן).
אז מה ההסבר, רג'י שלשל שלשה אחת יותר מדי?

ואז בא לי רעיון – גו אולד סקול (לצערי זה בא לי טבעי). לחפש בעצמי בארכיון העיתון שיקאגו טריביון. הרגשתי כמו בלש בסרט אפל משנות החמישים, מחפש מחט בערימת שחת עם מכשיר מיקרופילם. וכך מצאתי את הגיליון מתאריך 28 לאוקטובר 1988.
צפייה בעיתונות כתובה מלפני 30 שנה זו חתיכת חוויה ארכיאולוגית. מה מצאתי שם? מה לא …

  • כותרת כמו "פן סטייט מפלרטטת עם הבלתי ייאמן".
    הנושא היה שתוכנית הפוטבול של פן סטייט עלולה לסבול את העונה ההפסדית הראשונה שלה מזה כ-30 שנה.
    אח, איזה כותרת נבואית … לפלרטט … הבלתי יייאמן … זה יכל להיות היסטרי, אם זה לא היה כל כך עצוב.
  • מודעה המזמינה את קהל האוהדים לרכוש כרטיס לארוחת צהרים חגיגית לכבוד פתיחת העונה. הארוחה בהשתתפות דאג קולינס, גראנט, פיפן, ועוד ועוד, כולל ג'רי קראוס וכמובן מייקל ג'ורדן.
    והמחיר? 25$  !!
    לשם השוואה, מודעה אחרת פרסמה בקבוק קוקה-קולה של שני ליטר ב-89 סנט, בקבוק שמחירו היום נע בסביבות 2 דולרים. (מי ידע בכלל שהאמריקאים שותים קוקה קולה בליטרים, ולא בגלונים?)

אבל הכי חשוב, מצאתי שם דווח על משחק קדם עונה של הבולס מול הפייסרס, שנערך ב- 27 לאוקטובר 1988, עונתו השנייה של מילר בליגה.
אני ממליץ למיטיבי הלכת שבינינו לנסות קפיצה במכונת הזמן ע"י צפייה בגיליון עצמו, אבל בהכירי את הדמויות הפועלות אביא כאן את תמצית הדברים:

11,291 אוהדים הצטופפו בהיכל כדורסל בסינסינטי, אוהיו, לצפות במפגש קדם העונה בין הבולס והפייסרס.
רובם באו לראות את אייר ג'ורדן, אך היה זה דווקא הדאון מנמיך העוף סם וינסנט שהבטיח את הניצחון באמצעות חטיפה, 18 שניות לסיום, כשהבולס מובילים ב-3 נקודות.
"מאוד רציתי לנצח את המשחק הזה", אמר וינסנט.הרצון הזה היה עז כל כך בעיקר בשל האווירה הסוערת שהתפתחה במהלך המשחק.
אינדיאנה עלתה לייתרון מוקדם, אך הבולס התאוששו בראשות ג'ורדן, שהפגין מבחר נאה משלל יכולותיו במחצית ראשונה של חדירות והטבעות בדרך ל-17 נקודות ויתרון של 63-55 לשיקאגו במחצית.
"היו שם הרבה דיבורים במגרש, בסגנון השכונה, והרבה פיזיות במשחק" אמר וינסנט. "הם ניסו להוציא את מייקל משלוותו, וזה הפך להרבה יותר מעוד סתם משחק ראווה".
זה בלט במיוחד בתחילת הרבע השלישי, כשרג'י מילר הנחית מספר חבטות אמה על חזהו של ג'ורדן, שהגיב בצורה מופרזת וספג את העבירה הרביעית שלו. אינדיאנה ניצלה זאת לעלות שוב ליתרון, בתוצאה 87-86. 
"דאג עשה את הדבר הנכון כשהוציא אותי" אמר ג'ורדן, "וכשחזרתי לשם, רציתי לשחק".
"אנחנו רק רצינו ליהנות לנו שם", אמר מילר בסיום, אך היה זה ג'ורדן שנהנה אחרון.
ג'ורדן סיים עם 36 נקודות, ש-17 מהן באו ברבע האחרון. הוא פתח את הרבע הרביעי בחדירה ללייאפ, שהעלתה את הבולס ל 91-89, ואז הוסיף עוד פאול-סל כדי לעלות ליתרון 5.
לאחר מספר חילופי סלים ושינויי הובלה, לקח ג'ורדן פיקוד בשורה של מהלכים מרהיבים:
דאנק מהדהד במתפרצת, דרייב ולייאפ, ולקינוח חלף על פני מילר, כדרר על פני מגן נוסף, וקלע באקרובטיות כדי להביא את שיקאגו ל 114-111. ואז וינסנט חטף וסגר את המשחק.
זהו הבוס-סקור של המשחק:

אפילוג:

בתיאורו הקודם יותר, זה מ-2008, רג'י היה מאופק יותר, צנוע יותר, ומדויק יותר.
ב-2015 זהו כבר רג'י אחר, שואו ביזנס רג'י, שיודע שמותר לעגל את פינות הסיפור כדי להצחיק יותר ולמכור יותר.
או שאולי זה פשוט הדמיון ה"מזרחי" של רג'י, שלקח דרור לעצמו להפליא בגוזמאותיו.
ואולי בכלל זה כבר רג'י מבוגר יותר, שלם יותר עם התפקיד שמילא בהיסטוריה של הליגה ושל המשחק, מרשה לעצמו לפרגן יותר לגדול מכולם, ונוטה להתרפק בנוסטלגיה על הימים הטובים ההם ועל החוויות שעבר שם ואז.

ואנחנו?
זכינו לעוד סיפור מהימים של פעם, שכדורסל היה משחק של יריבות מרה, בין גברים שלוחמים זה בזה עד חורמה, גם כשהתוצאות לא חשובות כהוא זה, חוץ מהכבוד העצמי של שחקן באשר הוא שחקן, וניצחון לא היה חזות הכל, אלא ממש הכל.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. מנחם לס

    5 אוג 2017 05:49:45

    נעים לקרוא בעונת המלפפונים. רג'י היה אחד החריפים ביותר בפקה-פקה. לא רק בדיבורים אלא גם בתנועות. לעולם לא אשכח את משחק נגד הניקס (לא משחק 'השביקה' ) כשהוא מכדרר מול ספסל הניקס ומראה להם שלוש אצבעות לשלשה, לפני שהוא קובר אותה.

  2. מנחם לס

    5 אוג 2017 06:05:56

    בימים ההם הסטודנטים שלי עשו את האינטרנשיפ בניקס (וכמובן לא רק)ותמיד הושיבו אותי בשורה הראשונה או השנייה. פעם הושיבו אותי ליד ספייק לי. רג'י היה משהו כמו 2 מ-5 מה-3 כשירדו לחצי וספייק לי צועק לעברו "סטיבי וונדר יכול לקלוע 2 מ-5". רג'י חייך. בחצי השני הוא פותח עם שלשה. מיד אח"כ עוד שלשה, ואז הוא םונה לעבר ספייק לי בדרך חזרה להגנה וצועק "Unstoppable, Baby!"

  5. גיא הרשע

    5 אוג 2017 08:22:47

    שאלה קטנה ולא חשובה –
    מי שלא חברים בכת הג'ורדניזם,
    הם לא שפויים?
    או שעיניהם לא בראשיהם?
    או שאולי הם נידונים לעקירת עיניים כעונש על הכפירה???

    2. הערבי

      5 אוג 2017 08:54:46

      שחקנים ששחקו בשנות ה-90 יטענו תמיד שג'ורדון הוא הכי טוב כדי להמתיק את הגלולה ולטשטש מהזיכרון של האוהדים את כישלונם הצורב לקחת אליפות ובכך לשמר את מעמדם ההיסטורי.

  6. הערבי

    5 אוג 2017 08:36:20

    רג'י מילר השחקן שאוהדי הניקס הכי אהבו לשנוא.
    רג'י מילר הוא "האבא" הרוחני של כל הקלעים שבאו אחריו
    הוא הסופר סטאר הראשון שזריקות משלוש היו חלק מהותי במשחקו.
    עד כמה רג'י צנוע?
    בפאנל של OPEN COURT שכלל את בארקלי שאק CWEB קני סמית' איזייה תומאס וביג שוט צונסי בילאפס.
    הוא תמך בהכללה של שחקנים כמו CWEB ג'יסון קיד ובוב מקאדו ברשימת עשרת השחקנים שיוספו לרשימת "חמישים הכי גדולים בהיסטורית" וסירב בתוקף להכלל לרשימה בגלל שהוא מרגיש שלא מגיע לו להיות שם.
    https://www.youtube.com/watch?v=SJcGP0OzcsM&t=1564s

  8. אשך טמיר המקורי

    5 אוג 2017 09:00:59

    כתבה מעולה!

    הזכרת לי את אחד הסיפורים המפורסמים, איך מייקל חזר למספר 23 ממספר 45.
    זה היה כשהם שיחקו נגד אורלנדו, וניק אנדרסון חטף לו בסיום ואז נתן לו בטראש טוק – "למספר 23 זה לא היה קורה".
    מייקל חזר למשחק הבא עם מספר 23 (הבולס חטפו קנס על שינוי מספר החולצה) והמטיר עליו אני-לא –זוכר –כמה-נקודות בתצוגה מרהיבה, כשהבולס מביסים את המג'יק (נדמה לי שזה היה בעונה שחזר, ושהם הפסידו בסוף את הסידרה).

    להלן עוד כמה סיפורים נחמדים על אלוהים:
    https://www.youtube.com/watch?v=9iuDTsLZUfo

    1. MBK

      5 אוג 2017 14:20:36

      צודק
      זה היה בעונה שחזר . אורלנדו הגיעה לגמר לאחר ניצחון בסדרה על הבולס
      הביטחון העצמי של שאק והצעירים היה בשמיים והם חטפו סוויפ מיוסטון

  13. אפלטון

    5 אוג 2017 11:41:14

    יפה. מת על הכתיבה שלך. רוב סיפורי ג'ורדן מנופחים והפכו למעין אגדות הרקולס מודרניות. רג'י מילר אחד החמודים, ממש מעניין איפה היה עומד במשחק של היום.

  16. הציפור הנדירה

    7 אוג 2017 00:41:12

    אך זה אמתי לגמרי שמילר הרוקי ניסה לעשות טראש טוק על לארי בירד, שאז היה בשנות השיא ובעצמו היה מגדולי הטראש טוקרים.

  17. הציפור הנדירה

    7 אוג 2017 00:46:58

    מעניין מי עוד בחמישיית כל הזמנים אצל רג'י מילר.
    לדעתי הטובה ביותר היא לא בדיוק לפי עמדות עם שני שחקני פינה (ס"פ אצלי כי הם נמצאים לא מעט בפינות המגרש אך לפי המקובל הצונח העברי הוא חצי פינה ולא יודע מדוע, חצי של איזה פינה ומה זה חצי של פינה?): מג'יק, מייקל, לברון, בירד (או בירד, לברון), וילט.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט