"הדאנק" או איך התמכרתי ל-NBA / הגולש דרור פרידמן

"הדאנק" – או איך התמכרתי לאן.בי.איי

מאת דרור פרידמן

(דרור פרידמן התגורר שנים רבות בארה"ב שם למד תקשורת וקולנוע ובין השאר גם כתב בידיעות אמריקה. כיום הוא עוסק בכתיבת וניהול תוכן לחברות תקשורת בימים וכתיבה למגירה בלילות).

הימים החמים האלו של השנה קשים לעכבריי אן.בי.איי. סערת הפרי אייג'נסי מאחורינו ועוד חודשיים וחצי ארוכים עד פתיחת העונה עוד לפנינו. יבש. יבש מאוד. ורק איש העולם השטוח מקליבלנד עוד עשוי לספק ריגוש של טרייד גדול אחרון. בתקופת הצנע הספורטיבית הזאת אני מבין באמת עד כמה אני מכור. שאף אחד לא ידבר איתי על חוסר תחרותיות בליגה. תנו לי רק עוד מנת פייס–אנד–ספייס מבית המדרש של סטיב קר מול כול אחת מהטוענות המשודרגות–מסקרנות לכתר. וכמה שיותר מהר! אז לפעמים אני מפליג אחורה בנוסטלגיה וניזכר איך כל העניין התחיל עבורי…

"57 ערוצים ואין מה לראות" שר פעם ברוס ספרינגסטין. לא בטוח שאוהדיי ספורט מתחברים לאמירה הזאת. תנו לנו רק לזפזפ בין כמה שיותר אופציות שידור חי, לבדוק במקביל סטטיסטיקות ברשת, ולהתעדכן בתוצאות דרך הנייד כשאנחנו מורידים את הכלב לסיבוב. אבל סביר להניח שבעולם הקדם–דיגיטלי–אינטרנטי גם הערכנו יותר את משקלו הסגולי של כל שידור ספורט.

קחו לדוגמה את "כדורסל מעולם אחר" כמו שקראו לזה בערוץ הראשון והדיי בודד .האלטרנטיבות היו הערוץ של ירדן וערוץ המזרח התיכון שם כיכבו שידוריי בייסבול ולו פרינגו בתור הענק הירוק. הזמן הוא אמצע שנות השמונים ומנות הספורט שלנו היו קצובות למה שהערוץ הממלכתי הועיל בטובו לשחרר, לא הרבה יותר משעה ליום בממוצע. אז שתינו בצמא כל הופעה של יורם ארבל הצעיר ושותפיו למסך. ושום דבר לא חשמל את הדמיון יותר מהשם הזה. "כדורסל מעולם אחר." אחלה קופירייטינג חייבים להודות, שבמקור הגיע ממיודעינו מנחם לס. נתנו לך קרדיט מנחם?

אני זוכר בדיוק את הרגע שהתמכרתי. שבו הפכתי לאוהד אן.בי.איי בלי אפילו לדעת את זה. זה היה פרומו ששודר במסגרת מגזין הספורט השבועי למשחק של פילדלפיה ואיזה קבוצה נשכחת. עד אז לא ידעתי אפילו שקיים משהוא מרתק יותר מהמותחן השבועי של ימי חמישי מבית מכבי ת"א כדורסל (כשלמותג הזה עוד הייתה משמעות). ופתאום 10 שניות פרומו. פצצת אקסטזה למרכז העונג של המוח. כדורסל מעולם אחר? למה לא? בואו לראות חייזר בשם דוקטור ג'יי עף ומטביע.

חיפשתי את ההטבעה הזאת ביוטוב שוב ושוב. גורנישט. בטח… אם אתם רוצים לראות את המהלך המפורסם שבו הדוקטור חופן את הכדור באחיזת חרגול ומביא ווינדמיל אימתני על ראש הלייקרס תמצאו עשרות לינקים. גם אותה גלישה מאחוריי הבק–בורד בין שניי לייקרסים עם גלגול הכדור פנימה עדיין נראית דמיונית למרות שמיכאל ירדן הפך אותה לכמעט רוטינית בארסנל שלו (הידיים הארוכות של הדוקטור עדיין עושים את הגרסה שלו יותר מעניינת).

(אבל מנחם מצא אותה…)

לא. אני מתכוון למהלך אחר. מהלך שבכמעט 30 שנות צפיית כדורסל לא ראיתי שום דבר שאפילו מתיימר להתקרב אליו. דבר שרואים רק בפלי–סטיישן או באיזה פרסומת נייקי עם סלואו–מושן סטייל המטריקס. מהלך שחוסר היכולת שלי למצוא בארכיונים הדיגיטליים של הרשת רק הופכת אותו ליותר מיתי ונישגב. יכול להיות שמסתירים מאיתנו משהוא?

אז ככה… הדוקטור מזנק למהלך הלי–הופ. הוא מזנק קצת מוקדם מידיי, כך שהבעיה שלו היא לא גובה אלא העובדה שהוא פשוט יפספס את הכדור. כשהוא קולט את זה, באינסטינקט של שבריר שנייה הגוף שלו מתכוונן. הוא מקפל בירכיים, מותח ידיים ומשנה את הזווית הבליסטית שלו. הוא מיירט את הכדור בגובה הטבעת. ברגע ההזוי הזה הדוקטור נימצא במצב שהוא פשוט מקביל לקרקע! טוב בואו נהייה מדויקים ונוריד איזה 10-20 מעלות. ועדיין מכל הסופרמנים הכדורסלנים לדורותיהם מעולם לא ראיתי שחקן שהגיע למצב אנכי שכזה. כל–כך קרוב לטיסה…

פריז פריים. הבמאי מקפיא את הדוקטור ברגע הזה. ממש ממש לפני הדאנק. נותן לי לטעום. נותן לפה שלי להיפער בתדהמה הטוטלית שרק ילדים מסוגלים לה. הוא מריץ כמה פריימים אחורה וקדימה. מוכיח שוב ושוב שבמספר שבריריי השנייה האלו הדוקטור פשוט מאונך לקרקע.

הבמאי משחרר. הדוקטור קורע את הרשת. הוא מביא את הכדור מצידה של הטבעת. הוא לא מטיח את הכדור למטה. לא בדיוק. הוא משליח אותו הצידה ופנימה. והרשת נמתחת לה כמו בועת סבון ענקית וארוכה.

קאט.

את השאר מודיע הקריין תראו בתכנית "כדורסל מעולם אחר".

ככה עושים? ככה גורמים לילד לחשוב שיש אנשים שיכולים לעוף? ככה חונכים אוהד אן.בי.איי עם הרגע הכי מדהים שהוא יראה בחייו הספורטיביים?

ברור שהגיע אנטי–קליימקס מסוים. במיוחד בגלל שאת המשחק ההוא של פילדלפיה דווקא פספסתי איכשהו, מה שגרם לי להתחיל לצפות באדיקות בניסיון נואש לשחזור הרגע האבוד. וכך למדתי שבאמריקה המציאו דברים כמו קשת שלוש וסידרת הטוב משבע. למדתי שמות… בירד, מג"יק, מוזס, סלטיקס, לייקרס… שמות זרים ואקזוטיים. גדולים מהחיים. שמות שאפשר להפוך לאליליי ילדות.

לעקוב אחריהם, להעריץ, ולגלות בתדהמה שיש מישהו ששונא אותם ודווקא אוהד את ההוא וההם. לא להסתפק בשידור השבועי ולחפש את המנה היומית בעיתון דרך הסיכומים המצ'וקמקים של תוצאות המשחקים שפורסמו באיחור של יומיים. משחקים עם תוצאות אסטרונומיות של הכדורסל תרום הגנות שנות התשעים של פט ריילי מחריב הנאת המשחק. לקרוא ובהעדר מספיק שידורים ואמצעים ויזואליים לשחזר בראש את אותם מהלכים ודווקא כך להאדיר את קסמו של המשחק. משחק של מחוזות הפנטזיה, וממש לא הזיק שהדמויות המרכזיות בעלילה בשנים האלו היו שלושת השחקנים הטובים ביותר איי פעם בעמדה שלהם (כן אני עדיין מעדיף את בירד על לברון בסמול–פורוורד, פשוט כי הוא עושה את השחקנים מסביבו יותר טובים.)

השיר של ספרינגסטין מדבר על תרבות צריכה המונית מוגזמת וריקנית, כזאת שעודף ההיצע שלה מביא לשובע ואדישות. בשנים האמורות של בירד–מג'יק וג'ורדן הצעיר ,שנחשבות בצדק לעידן הזהב של הליגה, מכונת השיווק והיחצנות בראשות דייויד סטרן עוד הייתה עדיין בחיתוליה. דווקא זה נתן למשחק קסם של אותנטיות ספורטיבית מרגשת. אפילו משחקיי האול–סטאר אז היו משוחקים בנחישות ותחרותיות מלאה בניגוד לקרקס ההייליטס המשמים שקורה היום. זאת הייתה ליגה שלפני כל המסחור העודף, היתקעות קבוצות עם שחקנים עצלים לאחר שנת חוזה, טאנקינג בתור שיטה, השבתות הליגה בקרב של מיליונרים נגד מיליארדרים, והאובססיה החדשותית לדווח על כל גחמה של כוכב נתנה לנו באמת כדורסל מעולם אחר.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 32 תגובות

    1. דדי

      2 אוג 2017 22:01:51

      תגיד את האמת מנחם, לך זה קרה בשיעור ספורט כשהמורה ג'יימס נייסמית תלה סל אפרסקים ולימד את הכיתה שלך "משחק שהרגע המציא"…

      1. הציפור הנדירה

        3 אוג 2017 22:58:04

        אם אני זוכר נכון, הקבוצה הראשונה שלו היא מיאמי כי גר שם כמה וכמה שנים, השנייה היא הניקס והשלישית היא הסלטיקס.

  12. עומר

    2 אוג 2017 22:24:47

    פוסט אדיר! אצלי זה היה מאוחר יותר בשנות ה 90 שג'ורדן התחיל לשלוט. ראיתי משחקי פליאוף באמצע הלילה ונדהמתי מהרמה והאינטנסיביות.

    1. אסף

      3 אוג 2017 12:34:40

      מבוגר לא זקן Berch…. היה לי קטע עם אחד התלמידים שלי בבית ספר השנה (בן 14) שהסתלבט עלי (כולה 34) שאני זקן…. פרופורציות אחרות קצת לתפיסת גיל וזמן

  15. תומש

    3 אוג 2017 00:35:03

    הנבא אצלי התחיל עם הדוקטור, לחלוטין. ב"כדורסל מעולם אחר". אבל אחרי האייטיז עם לייקרס-סלטיקס והניינטיז עם מייקל ואחרים, ואייברסון וחברים באלפיים, ולברון ושאר ירקות בהמשך, ההתמכרות, אבל ברמת הסמים הקשים, כולל סטטיסטיקות ביזאריות ורגעי אזוטריה וסיפורים מהתיבות הנסתרות, התחילה אצלי ב…..(רול תופים מלכותי) הופס קו איל!!!

      1. דינגו

        3 אוג 2017 17:14:49

        איזה קבוצת תמיכה ואיזה נעליים.
        זה הסם עצמו.
        לפני שהכרתי את האתר, הייתי נכנס פעם ביומיים לאתר של ערוץ הספורט, קורא קצת סיקורים וזהו.
        עכשיו אני פה כמה פעמים ביום.
        קקי של אתר. נגמר לי כל הזמן הפנוי.
        אם מישהו יוריד להם את השאלטר זה יהיה כמו ביום שהפסקתי לשחק קנדי-קראש – פתאום יש לי כמה שעות לעצמי ביום…

  16. אפלטון

    3 אוג 2017 00:41:05

    נהדר. עד היום אני חושב שהדאנקים תוך כדי משחק של דוקטור ג'יי הם הכי מרשימים שראיתי.
    לי זכור הדאנק הזה על מארק איטון. הדוקטור עולה לדאנק, פתאום העץ הזה נעמד מולו עם ידיים למעלה, הדוקטור נעצר באוויר, מתרומם עוד קצת ואז נוחת אל תוך הסל כמו כדור תותח מהשמיים.

  19. קוין ג'ונסון

    3 אוג 2017 12:05:37

    אני זוכר כשראיתי את רבי מקס זסלופסקי מהשיקגו סטאגס עולה לדאנק כשהגויים מנסים להצר את תעופתו והוא ממלל "מי יתן לי אבר כיונה, אעופה ואשכונה" , ביד אחת הכדור וביד השניה כוס יין, מגדל בשמים ונר להבדלה, היבוסי והאמורי מנסים להודפו אך הוא ממשיך וקובר דאנק אדיר והקהל עונה "אמן".

  20. האווי לאסוף

    3 אוג 2017 16:12:22

    נהדר, זו התקופה בה גם אני גדלתי, רק שאני הלכתי לצד של בוסטון (אנשים מרחפים? פחחח, אני מקסימום יכול לפנטז על מהלכים של גדול המוגבלים פיזיית בהיסטוריה, הציפור).
    ותודה על ספרינסטין, נדיר למצוא ישראלים שאוהבים אותו

    2. הציפור הנדירה

      4 אוג 2017 14:44:37

      ראה כאן מהקישור השלישי כל מיני מהלכים אדירים שלו –

      המאמר בירד במסגרת "פרוייקט אגדות": http://www.hoops.co.il/?p=15648
      המאמר עליו במסגרת "פרוייקט השולטים": http://www.hoops.co.il/?p=49327
      סלי קלאץ' וסלי ניצחון עם צפירת הסיום: https://www.youtube.com/watch?v=w2h8derxnlY&t=69s
      סלי ניצחון (יש מן הסתם חזרה חלקית על הקודם כשבראשון גם דברים של שחקנים ומאמנים על בירד): https://www.youtube.com/watch?v=s-Hf-3XvAyk&t=82s
      יכולת הקליעה: https://www.youtube.com/watch?v=msEmcemLR7M&t=240s
      https://www.youtube.com/watch?v=ksp82aw-jqg&t=76s
      יכולת המסירה (שבעת הסרטונים הראשונים, 13-9, 16-15, 20): https://www.youtube.com/results?search_query=bird+pass
      ההגנה של בירד (בסרטונים הראשון והשלישי והשישי): https://www.youtube.com/results?search_query=bird+defense
      על כך שבירד היה שולט גם היום: https://www.youtube.com/watch?v=nIKH2fb_PxA&t=72s
      מבחר סרטונים וסרטים על בירד (כולל תוכניות עליו וסרטונים כמו אלו שלמעלה): https://www.youtube.com/results?search_query=larry+bird

  21. הציפור הנדירה

    3 אוג 2017 23:07:25

    בתמונה הראדית רואים את הד"ר ובירד. אחד המשחקים המפורסמים ביניהם היה זה שבו שניהם הורחקו ברבע השלישי לאחר שהד"ר התעצבן מאוד מההקנטות של בירד על מצב הנקודות ביניהם וכשהורחקו בירד היה עם 42 נק' והד"ר המרחף עם שש נקודות שלמות…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט