חדשות הטניס – החיים ליד מגרש הטניס

חדשות הטניס – החיים ליד מגרש הטניס

שבוע קר מאד בויקטוריה! אבל, עוד יותר קר למי שישן ליד מגרש הטניס בגרוטאה שלו. נכיר השבוע קצת את ההומלסים של הוואלי. וגם חדשות כלליות כמו מנוחה לנובאק, חתונה לאגא ועוד טורניר מוצלח לג'ון איסנר!

נתחיל דווקא במספרים

מאריי על 7700 נקודות. ראפא על 7450 נקודות. פדרר על 6600 נקודות. בשבוע הבא ייפתח הסבב האמריקאי. 1000 נקודות בטורנטו. 1000 נקודות בסינסנטי. 2000 נקודות בניו יורק. מאריי מגן על 960 נקודות (הפסיד לציליץ' בגמר סינסנטי וברבע לנישיקורי). נאדאל מגן על 270 נקודות (הפסיד בסיבובים הראשונים לפואייל ובורנה צ'וריץ') ופדרר לא מגן על כלום.

אף אחד לא שיחק בטורנטו, כנראה בגלל האולימפיאדה.

בהנחה שנאדאל ומאריי יהיו צמודים בטורנטו ונאדאל ידיח את מאריי בדרך לגמר, בום. נאדאל מקום ראשון בעולם עוד לפני US OPEN! היה ופדרר משתתף רק בטורניר אחד ונח את השני ועושה את האליפות ונאדאל עף לפני הרבע, בום. פדרר מקום ראשון. פדרר משתתף רק בסינסנטי ומנצח ונאדאל מוריד את מאריי בגמר. נאדל מוביל על פדרר בנקודות מועטות.

ועוד לא הגענו ל US OPEN. מדהים איך ה-2 האלו צמודים. ואנחנו במגרשים הקשים ששניהם מצויינים עליהם.


 

החבר דזוויז'וקוביץ' –

עושה פדרר ולוקח מנוחה ארוכה עד אוסטרליה. אנחנו נמסור לו מפה מזל טוב. ילד שני צפוי בספטמבר.

שאלה לקוראים: הילד הראשון של נובאק נולד בספטמבר הילד השני של נובאק יוולד בספטמבר…  באיזה חודש נובאק ואשתו עושים סקס?

נחכה בסבלנות ל -2018 לשאלה החשובה באמת שכולנו שואלים את עצמנו: פדרר בשיאו | נאדאל בשיאו | נולה בשיאו | מי לוקח???


זוכי השבוע!

השבוע פוניני האליל ניצח בטורניר היפה בעולם (גאסטאד), איזנר ניצח שוב טורניר זניח באמריקה. ומאייר (ליאונרדו לא פלוריאן) ניצח בגרמניה. ברכות לזוכים.


 

השבוע היתה רמה ברומטרית מעל דרום אוסטרליה שזה אומר קור כלבים  בויקטוריה איפה שאני חיי. ואני אשים זרקור על משהו שלא כל כך קשור לטניס אלא לחיים ליד הטניס. אני מתכוון לחיים ליד הטניס חד משמעית!

ליד המגרש בוולי התווספה לה מכונית ספורט עם מספר 27 של הולדן עם אגזוזי לחץ וערימה של פחיות בירה רייקות לידה. יש דייר חדש בשכונה. הומלס חביב.

אני אתן פה טיפ לקוראים שרוצים לטייל באוסטרליה אבל זה יקר עליהם.

בכל שכונה ועיירה יש איזור ספורט שכולל מגרש פוטי/קריקט + נט בול ורשתות  + מגרש טניס + מועדון ספורט ושירותים ציבוריים, זאת אחת הסיבות שאוסטרליה היא מקום 14 בעולם במדליות אולימפיות פר מאה אלף איש ואמריקה רק מקום 34. (אתה קורא נכון מנחם, USA SUCKS במדליות אולימפיות. רק נטול הבנה ייתן לעובדה שבארה"ב יש 330 מליון אנשים ובאוסטרליה יש 22 מליון אנשים, לבלבל אותו) .

רוצים לטייל בלי לשלם לינה? קנו לכם CUV עם 2 מזרונים + ציידנית עם קצת קרח. סעו לכם בין מגרש פוטי למגרש קריקט, תשנו שם בלילה ותהנו מהשירותים במועדון. (המקלחות פתוחות ביימי שלישי רביעי ושבת) והנה לכם טיול באוסטרליה במחיר של הדלק בלבד (בהנחה שאתם אשכרה מטיילים אחרת גם דלק לא יעלה לכם).

מה שאני יודע ועכשיו גם אתם, יודעים גם אלו שהחיים זרקו אותם מהמערכת והם היום הומלסים. אחד כזה הגיע למגרש שלי!

הומלסנס זה נושא שמאד מעסיק את בית מוריה מאז שעשו תוכנית ריאלטי על 5 חברה שנתנו להם 10 ימים לישון ברחובות (3 מתוכם שרדו) . ושמו זרקור על התופעה. מה שקרא מאז התוכנית זה שאנחנו לא מתכחשים יותר לחברה האלה ומקשיבים לסיפור שלהם. חשוב לילדים שלי להכיר אותם ותתפלאו אף אחד מהם הוא לא מפלצת שבאה למכור להם סמים (זו היתה הדעה הקדומה של הילדים שלי) אלא הם הגיעו לאן שהגיעו  מסיפורים וסיבות שונות ב -2 המקרים שאני אפרט זו בחירה מלאה…

הבחור שישן ומחרבן ליד המגרש שלי הוא בחור בין 20 הוא בעניין מרוצי מכוניות בבוץ וחיי משבת לשבת. הוא מקווה לכספי הפרס שייכנסו ובינתיים מעביר את הזמן במועדון הפוטי וישן במכונית ליד מגרש הטניס. תתפלאו בחור מנומס לחלוטין. התתנצל על חבר שהיה אצלו והיה חייב לחרבן והשירותים היו נעולים בלילה. היום, כשבאתי המקום היה נקי, והוא היה רחוץ ומסודר. הלך לראיון בחנות ירקות. נראה לי שזה עניין זמני אצלו והבחור מחפש את עצמו והולך על זה!

סיפור אחר הוא על ההומלס המקומי בעיירה שלי. אנחנו עיירת תיירות עם קהילה מכניסה במיוחד. וההומלס שהגיע אלינו הוא בחור מיוחד. הוא בשנות ה 50 שלו. הוא לא מאמין בכתובת קבועה ונראה הרבה יותר מוזנח מהבחור ממגרש הטניס (קצת אנרכיסט). חסרים לו שורה של שיניים עליונות קדמיות. תוצאה של מטורף שהרביץ לו בפרנקסטון (ההומלסים מטרות קלות למטורפים של העולם). המשטרה המקומית באה לבקר אותו פעם אחת ווידאה ששום אייס-הד מטורף לא מנסה להרביץ לו. ההומלס, בחור חיובי שמסרב שתהיה לו כתובת קבועה, לא מזיק לאיש ושמח לשיחה קלה. הוא גר ליד מועדון הפוטי בעיירה שלי ומספר שיש רשויות אחרות שלא מרשות אורחים ללא כתובת קבועה ושולחים עליהם משטרה ופקחים. הבעייה העיקרית שלו זה שהאוטו צריך החלפת צמיגים דחופה, אפשר להוריד אותו מהכביש אם ייתפס נוסע ככה. 2 הילרים מקומיים עוזרים לו לחדש את האנרגיות אחרי שהמטורף התקיף אותו בפרנקסטון, שבר לו את השיניים והוציא לו את הכתף מהמקום.

אסיים בבקשה אליכם : היו ידידותיים להומלס השכונתי. הם כל היום בחוץ ואף אחד לא מדבר איתם (שקופים?!) , תנו להם מזמנכם, אולי השיחה אתכם תגרום להם להרגיש יותר רצויים ופחות בלתי נראים.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. איי מוריה גדול אתה. מוסר השכל חשוב מאוד.
    הזכיר לי נשכחות מהטיול הגדול אצלכם שם למטה. טרמפים מסביב ליבשת ושינה בחופי הים. כל חוף מפנק במקלחות ושירותים ברמה עולמית.
    זכור לי במיוחד היתקלות עם דייר רחוב אחד שחשב לשדוד אותי. נראה לי גוני קראו לו, אלא אם זכרוני בוגד בי. בכל מקרה גוני, אבוריג'יני שיכור, כמו כל דרי הרחוב שפגשתי בדרכי תפס אותי במגרש החנייה ואיים להרוג אותי אם לא אתן לו את כספי. "בן אדם". אמרתי לו, מצביע על עצמי היחף עם זוג המכנסיים הארוכים והקרועים בקצותיהם, עם החולצה הקרועה והראסטות בשיער שלא נחפף כבר יותר מחודש. "אני נראה לך כמו בן אדם שיש לו כסף?". גוני הציע לי בירה, למרות שלא הפסיק לאיים שיהרוג אותי. התחלנו לדבר, הוא הסביר לי על כל בעיות האבוריג'ינים באוסטרליה, ועד כמה המדינה דפקה אותם, וכמה האוסטרלים מנסים להציג עצמם נאורים אבל הם גזענים אז שיט. וכשאמרתי לו שאני מישראל הוא בכה. אשכרה בכה בדמעות והשביע אותי לשים אבן בכינרת על שמו. "תיזכור את השם שלי" הוא אמר לפני שנפרדנו בחיבוק. "גוני". אני מקווה מאוד שזה היה השם שלו.

  2. אחלה טור, הביעה היחידה היא שכדי לענות על השאלה שלך (נאדאל, ג'וקו ופדרר בשיאם), כנראה שנצטרך 3 מסעות נפרדים במכונת זמן. אתה מניח\מקווה שזה יקרה ב2018? לא מאמין , אבל הלוואי.
    הבנות שלי נתקלו לראשונה בהומלסים בדאון טאון לוס אנג'לס, שם לא מתייחסים אליהם בחביבות, והם עונים באותו המטבע. קצת זיעזעה אותן החוויה

      1. זה היה בדאון טאון אל.איי. נכנסתי עם הבנות לשירותים ציבוריים, וראינו שם הומלס מתקלח בכיור. זו הייתה החשיפה הראשונה שלהן לחסרי בית. בסן פרנסיסקו יש הרבה כאלה, אבל איכשהו שם זה מרגיש אחרת

        1. LA מטפלת בתופעה בכפפות של גנרל סדיסט !

          כל ההומלסים מרוכזים במרכז העיר ומכונסים במתחים SKID RUE. יש שם תופעות של אונס ורצח סדיר אבל כם בעיות תברואה כמו בקטריות אוכלות בשר ועוד כל מיני נאצות.

          היה וההומלס ברח מהמרכז והלך לגור מתחת לגשר או משהו בפרברים, המשטרה והפקח פשוט מחרימים לו את כל הציוד (באים עם משאית זבל) ויאללה חסר כל לסקיד רו.

  3. תודה עידו. מצוין כרגיל.
    אין טורניר בטורונטו אלא במונטריאול. נדאל לא יוכל להדיח את מארי בדרך לגמר כי הם מדורגים 1-2, מה שאומר שיוכלו להיפגש רק בגמר, בלי קשר להגרלה.
    פדרר היה בשיאו לפני עשור. רפא לפני 7-8 שנים ונולה לפני חומש. לא באמת נוכל לבחון את שאלתך. 🙂

    1. נדאל ניצח את פדרר בשיאו ברוב המפגשים ביניהם. נולה שייך כבר לדור אחר (למרות שהוא בגילו של רפא) ולכן לעולם לא נדע

        1. נולה בכושר הטוב יכול לנצח את פדרר במשטחי דשא וקשים ולגבי חימר איני יודע מי יותר טוב מביניהם. השליטה על חימר היא כמובן השליטה הגדולה ביותר במשטח כלשהו יותר, ואם לא יפצע ייתכן ויגדיל שליטה זו.

  4. נהדר .
    הופך כבר לשיגרתי פשוט מצוין .
    הומלסים ,זהו מבחן חברתי יש סיבה לחיים בלי בית
    לא כולם יכולים לעמוד בלחצי החיים המודרניים .
    ההומלס הראשון שפגשתי התגורר בסנטראל פארק ני יורק .
    אך ההומלס המענין באמת היה יפני אותו פגשתי בדרום צילה .
    הבחור קרא את ספרי המטיילים בעברית ותיקן באנגלית.
    בזמן בו נפגשנו היה לאחר 11 שנות טיול.
    הבטריה לקראת כיבוי אחרת יכלתי להמשיך, אבל הבחור היה חולה בשחפת , לא ענין פשןט להיות הומלס .
    היה חבר אמיתי היפני הזה אחד האנשים הנדירים ,איש יקר וידען מדהים .

  5. פגשתי בו בביתה של נלי אולגין בפורטו נטלס.
    בילינן מספרימים ביחד ברפוחיה החינמית במגדלי הפיינה .
    קור כלבים היה אז , וכן הרבהמאד עכברים .
    ליפני היתה שיטה לתפיסת עכברים .
    ליד הכניסה ברפוחיה אחרת עסד חתול שחור במשרה מלאה ,אבל היפני השתמש בשיטה אחרת.
    אחרי התפיסה ניער את העכברים בבקבוק וזרק לאש בתנור .
    שיטה אכזרית אך בהתחשב בחורים בתרמילונ כנראה מבחינתו היתה הכרחית .הסימן האדום מצביע שלא אוכל לספר איך מטיילים מארץ הקודש שהגיעו חודש לפני ליבשת הסבירו ליפני איך להגיע ממקום למקום והוא הקשיב שעות בנימוס …ואחר כך ,תיקן את.ההסברים בספרי המטיילים .
    הומלסים עולם מדהים תודה עידו .

  6. כאשר המטען מחובר ניתן עוד להוסיף כמה מלים .
    היפני לבש תמיד שחורנ,וכמעט שלא התרחץ.
    כאשר הקנדי גם הוא עם פזם אדיר בדרכים אך לא הומלס הגיע לבקר הסביר לי בכמה מלים על המחלה והחשש להתרחץ ,כדי לא להגיע להתקף סופני .
    כמובן שעבור העכברים הריח שנדף מהבחור וחפציו היו קול קןרא לגיהאד מלחמת קודש ….
    היפני האמיץ השיב תמיד מלחמה שערה ושיכלל מידי פעם את שיטות המלחמה .
    שבע שנים מאוחר יותר פגשתי בנלי שוב ,אז היא כבר לא היתה בעלת הקאזה האכסניה הישראלית בנטלס .
    זו עברה לרשותה של נעמי , הקאזה שנקראה מריה חוזה .
    נלי סיפרה על המכתבים האחרונים מהיפני שהפך למקבץ נדבות בגרמניה ,וכבר הצקשה ללכת אז .
    מכתבים שפסקו מלהגיע .
    מעולם לא ידעתי את שמו לא זוכר שסיפר לי .
    הקנדי ונלי בטוח ידעו .
    השנים חולפות שנים לא פגשתי בנלי לא חזרתי לדרום צילה מאז
    אבל אולי בתוך שנה אגיע לביקור נוסף .נתי אמורה להיות היום בת שמונים ומשהו ,מדהים עד כמה מאמר מסוים שלך עידו מקפיץ את הפיוזים של הזיכרון ומחזיר לפרופורציות סדרי עדיפויות בחיים .
    מצטרף לאיכפתיות והחשיבה היצירתית תהיו נחמדים להומלסים ולאנשים בכלל ,כי תופתעו לדעת עד כמה בעיות של אחרים יכולות להציב בפניכם תמרורי ציון דרך לבחירות הנכונות של מסלול החיים .
    ליפני לא היתה ברירה , החברה ממנה הגיע התיחסה באכזריות לשונים .
    עוצמה חברתית כך אני מאמין נמדדת ביכולת הסבלנות והסובלנות לשונה .
    תמרורי אזהרה מאד מדאיגים בדרכה של החברה,שלנו בכלל היום .
    תודה עידו על התובנות .

    1. מעניין לשמוע.

      גם לי יש סיפור מלפני שלוש שנים.
      עבדתי בקיץ כנגן רחוב לפני הגלריה הלאומית. ויום אחד הספוט שלי היה תפוס אז הלכתי לעבוד על הגשר בין פלינדר סטישן לסאוט בנק ומתמת לעץ חשב בחור ביישן שניסה להתבא מההמון ולקבץ רצת נדבות בעזרת שלט ארוך מידי. (FEED ME IM STARVING יהיה כ"כ יותר אפרטיבי). לא היו לו שום מטבעות ולי דווקא הלך לא רע באותו יום.

      ישהתי לידו ודיברנו קצת. ילד (בן 17) שאבא שלו כיסח במכות והוא לא ידע מה לעשות וברח מהביית. הצאתי לו לנגן בשבילו חצי שעה וכל המטבעות יהיו בשבילו. שיניתי לו את הטקסט על השלט וקבעתי להפגש איתו למחרת. הוא לא הגיע לפכישה..

      אלימות בבית זה הסיבה מספר להומלסנס אצלנו – לא עוני.

      1. מעולה אם אפשר לעזור נהדר .
        ליפני לצערי לא ניתן היה לעזור.
        הבורהיה עמוק מדי מכדי שאפשא יהיה לשלוף אותו החוצה משם .
        מידי פעם היום אני מצליח לעזור ולרפא איזה חתול רחוב במקום אותם לפעמים מצליחים להציל גם הצלת חיים .
        ההרגשה אחרי הצלחה היא סוג של נגיעה בשמיים , רק שלא תמיד מצליחים .

  7. אני לא מבין את עניין הנקודות.
    בגרינוויל אין הומלסים. העיר מכניסה אותם למין דיר לא רחוק מגן החיות. כל ערב באה משאית ושופכת איזה 15-20 שהשוטרים אוספים בעיר.

    1. לכל טורניר יש בנוסף לפרסים נקודות דירוג. לדוגמא בטורניר במונטריאול יחלקו 1000 נקודות למנצח ו 500 לפמקום השני.

      נניח מאריי לקח מקום שני אז הוא יהיה ב 500+ בדירוג . כעבור שנה מתקיים שוב טורניר מונטריאול . 500 הנקודות משנה שעברה נמחקו ומאריי צריך להשיג נקודות דירוג חדשות.

      1. בהזדמנות קצת ממהר כרגע אכנס ואבדוק לך את המצב האקלימי אצלכם ,לאמכיר את אוסטרליה מבחינה זו ,אך אנסה , מאחר ואפלטון בסביבה מן הסתם נוכל להרים פרויקט קטן ילהבין מה רורה בויטורחה בשנת לה ניניה איך היא משפיעה עליכם .
        יכול לספר כח מטפס ישראלי רציני מאד נדב בן יהודה שניסה לטפס השנה על אחד המונומנטים נאלץ להניף דגל לבן ,באשמת מזג האויר ,הסופות פשוט הרסו לו את המחנות הזמניים שהקים פעם אחר פעם
        בגבהים של מעל 8000 במזג האויר הלא נכון אף מטפס אפילו לא נדב שהוא באמת תותח לא יכול לנצח את מזג האויר .

      2. איפה המגיבים הקנדיים שלנו שיספרו לך איך כל חורף הומלסים שם מחפשים להעביר את הלילה בחדרי מדרגות (שקפואים גם הם), ושיש גם את אלו שלא מגיעים לראות את האביב (בעיקר אלו שמשתכרים/מזריקים ונרדמים בחוץ).

          1. הזכרת לי יום באכסנית הנוער במיאמי ביץ ,מולה היה כביש באמצע הכביש נעמדה אישה לבושה לבן אפריקאית והחלה לצעוק ולשיר ,אישה גדולה מאה קג פלוס ,ההצגה החלה בבוקר בו הגעתי נמשכה בלילה וגם ביום למחרת יום בו עשיתי את דרכי לשדה התעופה, נמשכה .
            גן עדן או לא , עדיף לטעמי שלא להגיע למצב הזה .

          2. לא צריך למהר לשפוט.
            רובם לא הגיעו למצב הזה מבחירה, אלא בכך שלא התאימו לעולם שבו אנחנו חיים, אבל חלקם נמצאים שם מבחירה, כל אחד וסיבותיו הוא. יש לבני אדם נטייה להתייחס לעולם שבו הם רואים כאילו מה שיש עכשיו זה מה שהיה תמיד וכך צריך להיות.
            אבל נוודים תמיד היו, למרות שפעם קיבלו יותר כבוד. היום קצת יותר קשה להיות נווד, הבירוקרטיה לא יודעת להתמודד עם אנשים שבוחרים לחיות שונה. אני סופג את זה כל פעם מחדש. בדיוק היום ביליתי 4 שעות בבנק לנסות להסביר לפקידה באי שבו אני נמצא שלא הצליחה לפתוח לי חשבון כי אין לי כתובת קבועה. לא משנה שיש לי בית רשום על שמי בארץ אחת, חשבון בנק בארץ אחרת ודרכון בארץ שלישית שבה אני לא מתגורר (וגם ככה כותבת בשפה מוזרה שאי אפשר להבין ולא למצוא נוטריון שיתרגם).
            נוודים לא מתקבלים בברכה בעולמנו, בטח ובטח כשאין להם ניירות ירוקים מרשרשים, אבל גם כשזו לא הבעיה.

          3. אני אחרון ששופט .
            להיפך אני מצטער על אלו שלא הצליחו לעמוד בלחצים ,זה לא פשוט בכלל לעמוד בלחצים שהחברה מפעילה .
            ומי שלא מתעסק באגירת נכסים ,ולא מוכן להתעסק בריצה האינסופית אחרי זנבו נחשב פה ושם כישלוון.
            לפני שבוע או משהו הגיע קרוב משפחה לביקור בארץ.
            קיבל מתנה מהאבא ליום הולדת חמישים ואז כמובן מתחילה הסאגה המשפחתית מי יארח אותו איך איפה ואיך מסבירים פניך לתייר. מה צריך לעשות .
            לא הולך להלאות בפרטים טוב שיש משפחה אבל מבחינתי למשוך אנשים למסעדת יוקרה ולבזבז הרבה כסף לא נקרא לארח .
            אני מעדיף להראות לאנשים את המקום להראות.להם את התחבורה הציבורית לעזור להם להיהפך מתיירים למקומיים ולראות מקום מזווית ראיה אחרת לא של תייר המובל ממקום למקום בכלוב סגור הנקרא אוטובוס תיירים .
            מסעדה לא ממש …כאמור לא אלאה כאן בפרטים ,
            חושב שבסך הכל הם די נהנו מהסיור בעיר .
            נוודת לא תמיד מבחירה ,בהחלט לא תמיד .
            הלחצים הם בהחלט קשים ויש כאלו שמתפרקים בדרך.
            חושב שמגיע לאנשים הרבה יותר התחשבות וסובלנות.

          4. הקטע שאתה/אנחנו שופטים כשאנחנו מתייחסים לזה כ'מתפרקים'.
            הלחצים גדולים בעולם המערבי אבל אנשים לא בהכרח מתפרקים כשהם בוחרים לחיות שונה. הם פשוט חיים אחרת. אם כבר הם החזקים. האמת היא שאני מבין יותר הומלסים מבחירה ונוודים מאשר את רוב העולם שבוחר לחיות חיים פסיביים כשכלום לא באמת שייך להם, במיוחד הזמן. ברור שרוב ההומלסים החיים בערים הגדולות לא בחרו להגיע למצב שבו הם נמצאים. אבל בכלל לא בטוח שהם פחות מאושרים או פחות חזקים מכל האנשים שמסתכלים עליהם מגבוה כאילו שהם all that, וחיים על כדורי הרגעה ואנטי דיכאון.

    1. זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה לך. מכשולים בירוקרטים לרוב. לפני כל הקאוצ' סרפינג טיילתי באוסטרליה ובפסיפי בטרמפים וישנתי בבתים של אנשים. הקאוצ' סרפינג לא עושה דברים יותר קלים. רק יותר מכנים.
      לגבי וויזה, נסה להוציא וויזה בלי כתובת קבועה. לא כזה קל כמו שאתה חושב.

      1. עשה לי טובה…

        ב-2 דקות אתה מוצא סידור לשינה בבית של סיני בקרייסצקארץ' וב-10 דקות אתה על עבודה בחווה בטאון סוייל.
        תביא את הויזה קארד שלך מבנק הפועלים , ותכנס על הדרכון האירופאי שלך ותקבל ויזה בגניסה למדינה

        1. לי אין דרכון אירופאי ככה שכבר הייתי נתקל במחסום ראשון. חוץ מזה החשבון בנק שלי לא נמצא בישראל אבל הדרכון שלי משם. הכתובת שרשומה לי בבנק מחו"ל לא תואמת את הכתובת שאין לי בארץ (אבל משום מה זה מרכז החיים שלי כי ככה החליטו ולוקחים לי מס על זה שנולדתי שם). חוץ מזה האינטרנט בהחלט מקל על החיים אבל כמו שאמרת מוציא את כל הגילוי מהעניין, אז מה הטעם?
          בלי קשר להיות נווד זה אחלה. יש יותר ויותר אנשים שמבינים ש"שורשים" ו"מדינת לאום" זה אוברייטד והמצאה שפג תוקפה.
          יש היום הרבה יותר אפשרויות להרוויח כסף, זה בטוח. ומי שבוחר לחיות כמו נווד יכול, אבל עדיין המערכת לא אוהבת את זה. ממש לא אוהבת את זה. זה מפריע לה בתכנות הרובוטים ההכרחיים לתחזוקה.

  8. הזכרת לי סיפור אפלטון בגלל הסיפור על האבוריגיני והכמעט שוד על שוד בבוגוטה קולומביה .
    שוד עם סכין כל כך קטנה ואיום ברצח שלולא התפתלתי מכאבי בטן באותו הרגע הייתי מת מצחוק .
    הומלס מלוכלך אלא מה …יש הרבה כאלו. ובניגוד לדעתך אני משוכנע שהיה מעדיף בית וכסף , שאלתי על יירווה בואינהאת פקיד הקבלה במלון ,צמח פלא שתוך דקות אם תטבול בכוס תה יעביר את קלקול הקיבה הגרוע ביותר .
    במהלך נדודי אם כבר מזכירים בגונגלים נעקצתי מספר רב של פעמים , השתמשתי בתכשיר מהארץ סול ריבאנולי שלא ממש עזר להעביר זיהום ,דוקא למקומיים היו כדורים כמוסות המופקות מעץ הגומי כך נאמר לי שאם שופכים את האבקה על הפצע המזוהם הזיהום עובר תוך דקות .
    ניסיתי וראה זה פלא עבד …
    יו לו ייוו אמר ההומלס המלוכלך לפקיד הקבלה לא הייתי במצב לסרב ,אחרי עשרים שעות רצופות בשירותים אם מישהו זוכר את הפוסט האלמותי של האשך אי גוט א בג קייס אוף דייריה ביפנית המצב היה בערך זהה …
    פעמוני האזעקה לא צילצלו אני מייחס זאת לחולשה הלכנו לכיוון השוק הבחור הציע שנלך לפינה נסתרת , לא בלעתי את הפתיון .
    המשכנו לדוכן בשוק הבחור הציע שיגש ,הודתי לו באדובות וטיפלתי בענין בעצמי בתוך דקה וכוס תה ,הייתי אדם חדש ,כן ממש כך.
    דא מה פרןפינה(תן לי טיפ ) דרש המלוכלך. האמת מה שמגיע מגיע שלחתי את היד לשקית המטבעות , נו ייבו מונדס אני לא לוקח מטבעות כך המלוכלך .
    הייתי חלש למדי באותו רגע ,חלש הסביר לי פעם מדליסט סהב אולימפי ישראלי בשם גל זה בראש , נעזוב א. זה עכשיו הייתי חלש באותו יום , בטוח שגם בראש…
    דלפתי את הארנק מהכיס ..
    ואללה מה פתאום …מה זה לא לוקח מטבעות מה אתה דפוק תן לו ייקח ייקח לאייקח לא ייקח זהו חלש בראש …
    הבחור חטף את הארנק בזריזות חא היה בו כלום להוציא. עשרה דולר וכרטיס נסיעה באוטובוס לכנסית המלח מהתחנה המרכזית שם בגלל אמפנדה שהתעקשתי שלא יחממו כמ האוטובוס עומד לצאת החל כל הסיפור עשרים שעות קודם לכן .
    שלוש שעות נשארתי בשירותים ומיד לאחר מכן ניסיתי לחזור למלון ניסיתי לעצור לי מונית חצי שעה לא עצרו .
    בסוף עצר מישהו .
    אתה בקריז שאל ?
    מה פתאום לא מעשן בחיים ןלא נוגע בכלום .
    אז למה אתה רועד שאל
    הייתי בטוח שאתה בקריז .
    תופעה נפוצה למדי בבוגןטה .
    שעתיים בערך דפקתי על דלת החדר , הנודבגי שותפי לנסחעה בקולומביה אותו פגשתי בגבול והתארחתי בחברתו אצל נלסון בנייבה ליד מוצא נהר המגדלנה ,נלסון טותו פגשנו בפארק סן אנדרז ורכבנו יחדיו על סוסים מתנת נלסון בטיול יוח הולדת.לאמא פתח כת הדלת לאט.
    מה זה לאט הוא הזיז את כל הרהיטים כולל הארון כך שיסתמו את המעבר פנימה .
    כשנכנסתי היה עייף מכדי להתלונן ,הרי עזבתי לפני שמונה שעות כן בשתיים בצהריים ועכשיו כבר אחת עשאה בלילה …
    בבןקר עזב לפני
    והנה אני בשוק עם המלוכלך ,הומלס כן ,אבל רזה נמוך וחלש עם סכין קצרה קצרה מדי .
    ביום רגיל לא היה לו סיכוי אבל זה לא היה יום רגיל זה היה יום שבו משתמשים בראש .
    הבחור ברח אבל הצמח כבר עשה את העבודה והייתי בעקבותיו .
    הוא הבין ועצר .
    קה קייראס ,קייראס קה טה מאטו הזהיר ונופף בסכין הקטנה בידו …
    מה אתה רוצה למות , רוצה,שאהרוג אותך?
    הוא נלחץ זה לא היה זמן למשחקים.
    חיה פצועה בכלוב היא חיה מסוכנת זה היה מצחיק לולא היה מסוכן .
    חזק זה בראש אמר לי גל פרידמן ארבע עשר שנים מאוחר יותר,דחה מה לה קרטרה אמרתי בפשוטות קון טודוס לאס טארחיטאס .
    בקיצור קח את הכסף אבל תשאיר את הארנק עם כרטיסי הביקור .
    הבחור הבין .
    פשרה היא המצה הכי טןב חיץ מזה למה הוא צריך את הארנק ?
    זרק את האדנק לריצפה לקח עשרה דולר וכרטיס אוטובוס לבנסית המלח.
    עד היום אני מתקשה להאמין כי הבחור הזה נסע להתפלל בכנסיה …

כתיבת תגובה

סגירת תפריט