אהלן קהילת הופס.
החלטתי לעשות מאמר מיוחד על הnfl ועל השחקנים החופשיים בה, וזה חלק ב'
נעבור משחקן לשחקן לפי רמת משחקו (או הדירוג שלו בmadden)
שתי הודעות חשובות לפני שמתחילים:
הצ'ארג'רס עוברים העונה מסן דייגו לעיר המלאכים, והריידרס עוברים מאוקלנד לעיר החטאים.

אדריאן פיטרסון לניו אורלינס (7 מיליון לשתי עונות, חצי מהכסף מובטח)

התגובה שלי למהלך הייתה:

לא האמנתי שהוא יחתום דווקא בעיר המרדי גרא, שם משחק עוד סופרסטאר מזדקן והוא דרו בריס (עם אחד הסופרבולים הכי מדהימים אי פעם, מבחינתי) ועוד נשקים כמו הטייט אנד המהיר קובי פלינר, והתופסים מייקל תומאס ו-ווילי סניד (ברנדין קוקס הועבר לניו אינגלנד עבור בחירות דראפט) בנוסף להתקפת ריצה בראשות מארק אינגרם. לאחר דיבור עם מורה מבית הספר שלי שמבין בnfl הוא אמר לי שסביר להניח ששון פייטון יבנה "1-2 פאנץ'" עם AD ואינגרם, די בדומה להתקפת הריצה של קבוצות כמו הבנגלס וה49רס בעונה הבאה. אני חושב שהוא יזרח בנ"א אם הוא יבין שהוא יהיה אופציה שנייה בהתקפה, ולא יצטרך לספק עונות עם מספרי ג'ים בראון, והעובדה שיש מישהו ששם לעזור לו אם הוא מתעייף, ויחלוק איתו את נשיאות הכדור, תתן לו הזדמנו לקבל הכרה בדרך מיוחדת, של שחקן שקיבל את הדברים כמו שהם, והתאים את עצמו מעולה למצב החדש. אבל למרות שאני דווקא שמח בשביל הסיינטס (אני לא אוהד שלהם ולא שונא אותם) שהשיגו את פיטרסון, חבל שלא עשו את המפגש בין "כל היום", בריס ושון פייטון המאמן האלמותי, כשהשחקנים היו במיטבם.
למרות שלדעתי הולכת להיות לו קדנציה טובה, עדיין נתגעגע לפיטרסון של פעם, זה שזכה בmvp, זה שהסתכל ל2,500 יארד בלבן של העין, זה שנחשב לראנינג בק הכי טוב בליגה, זה שכמעט הגיע ל300 יארד בריצה למשחק, זה ששילב מהירות עם כוח בדרך שלא רבים ראו עדיין. זה שהוביל את מינסוטה לפלייאוף למרות קוורטרבקים מיץ של הביוב!
ובנוסף להכל הוא בא בשכר שדי מזכיר שכר של עובד במקדונלדס וכמעט ולא יורגש מול תקרת השכר.
דירוג החתמה: A+

ג'מאל צ'ארלס בדנבר (3.75 מיליון לעונה)
אני (וכל אוהדי הכתום) כששמעתי על ההחתמה:

לא מאמין שהשגנו את אחד הראנינג בקס הטובים ביותר של העשור האחרון (רק דרגה אחת מתחת למרשון לינץ' ואדריאן פיטרסון, קצת יותר טוב מלשון מקוי במיטבו), כמובן שהוא ייקח לא מעט לחץ מטרבור סימיאן (שלדעתי יתפתח להיות מין אנדי דלטון 2.0, מינוס הלוזריות), ועם קו התקפה משופר לעומת זה שזכה לו בצ'יפס, הוא עדיין יעמיד עונה של לפחות 600 יארד בריצה ו200 יארד במסירה.
התקפת הברונקוס החורקת, הייתה הסיבה העיקרית לעובדה שהם לא הגיעו לפלייאוף, צ'ארלס אמנם רגיל להחזיק התקפה על כתפיו (עד שאלכס סמית' הגיע בכל העונות שהיה בריא קיבל יותר מ250 נשיאות) יבין את הבשורה המשמחת שהוא יחלוק בנטל ההתקפי עם סימיאן, התופסים סנדרס, תומאס וקרלוס הנדרסון\ קודי לטימר (תלוי במי ואנס ג'וזף יבחר), וייהנה מקו התקפה יותר טוב ממה שהיה לו בקנזס סיטי (היחיד שאשכרה עשה שם משהו זה אריק פישר).
הדבר היחיד שמעיב על החגיגה הוא היסטוריית הפציעות שלו, אבל אם הוא יצליח להישאר יחסית בריא ולהבין שעכשיו הוא אופציה שנייה בהתקפה, ולא ראשונה כפי שהתרגל בימיו במיזורי, הוא ימשיך להיות שחקן שמאיים על הגנות עם המהירות האדירה שלו.
בואו נראה אם הוא ייתן עונה מוצלחת לאחר שתי עונות חלשות להחריד.
דירוג החתמה: A כי זה הברונקוס ואני מת עליהם, ובצורה אובייקטיבית B+

מלווין אינגרם חותם מחדש בצ'ארג'רס (14.5 מיליון לעונה)
אינגרם הוא הדוגמה הקלסית של שחקן שקיבל את הפרנצ'ייז תג המיוחל והשתמש בו כדי להחזיק את הברקים בביצים לאורך האביב. הוא וג'ואי בוסה מהווים פוטנציאל עצום יחד לבניית פאס ראש סופר יעיל בהמשך, וכשמשלבים את הצמד הזה, עם ג'אליל אדיי, קייסי הייוורד וג'ייסון וורט, יש מה לבנות.
חוזה לעונה אחת, שנהפך לסימן ההיכר של לברון ג'יימס בקיצים האחרונים (עד הזה) הוא אמצעי יעיל לשלוט על הפרונט אופיס (הכל יעיל רק אם אתה סופרסטאר, כן?) לתת לך כסף גדול עם האיום של לעזוב תוך שנה. אם אינגרם ישיג בסביבות ה12 סאקים בעונה, זה תמורה מלאה לכסף.
דירוג חתימה: A- על "הרשעות" של אינגרם.

לוגאן ריאן לטנסי (30 מיליון לשלוש עונות, 16 מיליון מובטחים)
טנסי מילאו את החור הגדול ביותר שלהם בסגל, והוא הסקנדרי, בהצלחה.
ההגנה של הטייטנס נגד המסירה הייתה נוראית (מקום 30 בליגה באספקט הזה) וריאן בא היישר מהחממה של המאמן האגדי\מעצבן\שחצן ביל בליצ'יק כדי לשפר בתחום. הבחור חווה עונה אדירה ובנה יחד עם מלקולם באטלר צמד קורנרבקס מפלצתי ששיתק ביעילות כמעט כל רסיבר (היכולת ההגנתית שלו הייתה הסיבה לניצחון של הפטס בסופרבול) ועכשיו הוא הולך להחזיק, כמעט לבדו, את הגנת הטייטנס (יחד עם מומחה הריצה בריאן אוראקפו, הדיפנסיב אנד ג'רל קייסי, והרכש החדש ג'ונתן סיפריין) וביחד עם מרכוס מריוטה המבטיח (וכבר מתחיל לקיים) בעמדת הקוורטרבק ודה מרקו מארי המקיים בעמדת הראנינג בק, שהראה חזרה לטופ 10 של הרצים, חוליית תופסים מאוזנת אך חלשה, וקו התקפה מהטובים בליגה (יכלול את ג'ק קונקלין, בן ג'ונס, צ'אנס וורמק, קווינטון ספיין ועוד תאקל) בנוסף לזה שהטייטנס השיגו את קורי דייויס, רסיבר גדול וחזק שמתמחה בתפיסות על כיסוי כפול, ואדורי ג'קסון, שנחשב לקורנרבק הכי טוב בכיתת הדראפט הזו. טנסי הייתה קבוצה די אפרורית בשנים האחרונות ונראה אם המצב ישתנה.
דירוג החתמה: A

ג'וליוס פפרס חוזר לקרוליינה (3.5 מיליון לעונה אחת)
קודם כל, מישהו זוכר את פפרס המפלצת של הקדנציה הקודמת בצפון קרוליינה?.
ושנית, יהיה נחמד לראות אותו בסגל של סגנית האלופה מהעונה שעברה, שם ינסה לתת עונת פרישה שקטה, לעזור לחוליית הליינבקרים המפלצתית של קרוליינה (לוק קיקלי, תומאס דייויס האבא, שאק תומפסון, ועכשיו גם פפרס) וייתכן שהוא יחזור לעמדת הde כדי למלא את החלל של קוני אילי שהועבר לפטריוטס. האיש והשם של הרוטב החריף הוא שדרוג נהדר לשביעייה הקדמית, אבל הוא לא יכול לחזק את החולייה שבאמת צריכה חיזוק, והיא הסקנדרי.
אמנם קיקלי (שדרך אגב, מאוית Kuechly שכמובן נשמע כמו קוצ'לי) היה פצוע רוב העונה, אני משער שהעונה הוא יחזור לכושר הפנטסטי שלו מעונת הסופרבול נשאר העוגן בהגנה של הפנתרים הכחולים, אין לקבוצה הגנת מסירה, פשוטו כמשמעו. קחו לדוגמה את המשחק מול אטלנטה, בו חוליו ג'ונס השיג 300 יארד בנונשלנטיות של אדם השותה כוס קפה בבוקר, ומאז שג'וש נורמן עזב לוושינגטון (ושדרג את ההגנה שלהם בכמה רמות) ולמרות שקורט קולמן עושה כמה שהוא רק יכול, כנראה שהחיסרון הזה בולט מדי, ובליגה של מסירה בעיקר (היחידות שביססו את ההתקפה על משחק הריצה היו מינסוטה, קנזס סיטי, סיאטל, קצת דנוור, טמפה ביי וזה הכל בערך) כל השאר התבססו בעיקר על המסירה, ורוב הרצים כבר צריכים לדעת להשתתף במשחק המסירה) החיסרון הזה אכן בולט מדי.
דירוג החתמה B- כי ההחתמה לא ממלאת את הצורך האמתי בהגנת הפנת'רס.

קירק קאזינס חוזר לוושינגטון (24 מיליון לעונה אחת)
וואו, לא קפצו מעל הפופיק עם השכר הזה?
אני הייתי אומר שהם כבר הגיעו במעלה הצוואר עם שכר כזה.
והנה השתלשלות העניינים:
קאזינס היה המחליף של רוברט גריפין בשנותיו הראשונות ובעיקר צפה בו מהספסל, אבל לאחר שגריפין הועבר לגרבוציאדה המכונה קליבלנד בראונס הוא תפס את עמדת הקוורטרבק הפותח והראה שהוא בהחלט יכול לעמוד באתגר המכונה הגנת nfl. השילוב שלו עם תופסים נהדרים (ג'קסון שהוזכר בחלק הקודם של המאמר, פייר גארסון, ג'יימיסון קראודר וג'ורדן ריד.) בנוסף לקו התקפי נהדר בראשות טרנט וויליאמס, בנו התקפה שהצטיינה בעיקר במגרש הפתוח, והתקשתה מאוד ברד זון (מקום 25 ביעילות באזור הזה) ג'קסון וגארסון (שמשום מה יש לו שם של מלצר צרפתי) עזבו, ובמקומם הובא טרל פריור (שאני דווקא מאוד מחזיק ממנו) ובסוף בחרו בעיקר שחקני הגנה.
לסיכום, בואו נראה אם הוא יצליח לעמוד בציפיות.
דירוג החתמה: C בגלל הסיכון.

ריילי ריף למינסוטה (58 מיליון לחמש עונות, 26 מיליון מובטחים)
נראה לי די אוברפייד סך הכול.
ריף היה העוגן של קו התקפה בינוני, ונקודת אור בקבוצה חלשה (יחד עם הקורנרבק דריוס סליי והדפנסיב אנד זיגי אנסה) והולך להיות השחקן המרכזי בקו התקפה שיכלול את הסנטר ג'ו ברגר, הגארד אלכס בון והתאקל טי ג'יי קלמינגס, והם הולכים לשמור על הישבן של מי-לעזאזל-יהיה-שם-הקוורטרבק, ולטביאוס מארי הרכש החדש מאוקלנד (שדרך אגב, החזירו את מרשואן לינץ' "ממתקים בשפע, ותיקולים שבורים" מפרישה) לריף היו אחלה עונות בדטרויט, אבל זה עדיין לא מצדיק שכר שמגיע אולי לזאק מרטין או סטיב האצ'ינסון.
דירוג החתמה: C בגלל המחיר

לטביאוס מארי למינסוטה (15 מיליון דולר לשלוש עונות, 8.5 מובטחים)
החתמה טובה של הוייקינגס, שמביאים מחליף לאדריאן פיטרסון במחיר מוזל. למארי הייתה עונה נהדרת במערכת של ג'ק דל ריו ודרק קאר עם 12 טאצ'דאונים בריצה, 788 יארד על הקרקע, 4 יארדים לנשיאה, ונתן לדרק קאר את הפריבילגיה שמעטים הקוורטרבקים מהעלית שיכולים להרשות לעצמם אותה, של להתרווח לאחור ולראות איך הראנינגבק מחרע את ההגנה (בעיקרון רק הקוורטרבק של מינסוטה אשכרה נהנה מהפריבילגיה הזו, כשאדריאן פיטרסון מתפעל לבדו לגמרי את ההתקפה). במינסוטה ישחק תפקיד דומה, עם משחק מסירה פחות טוב (לפחות יהיה לו את סטפון דיגס , לקוואן טרדוול בעל השם המגניב וסם "מאבד כל דבר שזז" ברדפורד)
בואו נראה אם הוא יכול לעשות את הקפיצה מאופציה שנייה, לאופציה ראשונה, לאחר העזיבה של "כל היום" ואני משער שנראה אותו עובר את מחסום האלף יארד על הקרקע.
דירוג החתמה: A בגלל המחיר הנמוך.

ג'באל שירד לאינדיאנפוליס (25.5 מיליון דולר לשלוש שנים, 12.75 מיליון מובטחים)
מהלך קריטי של הקולטס, שמחזקים את ההגנה, ועל הדרך גונבים מהפטריוטס עמוד תווך בהגנה שלהם. אמנם קו ההגנה של הפטס כלל גם את רוב נינקוביץ', כריס "הבן של" לונג, אלן ברנץ' השמן וטרנס נייטון, שירד היה הטוב מכולם עם 5 סאקים העונה, ו8 בעונה שעברה, ובעיקרון זרע פחד בקוורטרבק. לקולטס הייתה הגנה נ-ו-ר-א-י-ת וחוץ מוונטיי דייויס הקורנרבק הפרובולר, מאליק הוקר הסייפטי החדש, ג'ונתן האנקינס מהג'איינטס אין שם שום שם בולט (חוץ מרוברט מאת'יס, שפרש לאחר תום העונה הזו) וכל הקבוצה קמה ונופלת על הקוורטרבק אנדרו "אני דומה לניקולה מירוטיץ'" לאק שלפחות נראה כמו קוורטרבק עלית, והתופס שלו, טי. וואי הילטון בעל רגלי הנפץ, על השלישייה הזו, בנוסף ל GOAT של הפאנטרים פאט מקאפי (שפרש) ואולי הגארד ג'ק מיוהורט. אבל מבעד להם?
הכישרון שם שואף לאפס., במיוחד בהגנה.
שירד ינסה לעזור לפרסות להגיע לפלייאוף ואולי למנוע פיטורים של צ'אק פגאנו.
דירוג החתמה: B+ על השיפור שהוא ייתן להגנה

פייר גרסון לסן פרנסיסקו (47 מיליון לחמש שנים, 20 מיליון מובטחים)
מאחר וכבר דיברתי על הרדסקינס, עכשיו אזכה לדבר על ה49רס.
אחרי עונות איומות (פשוט איומות) שבהם השחקן היחיד בסגל שלהם שהוא בטופ של העמדה שלו, נבארו באומן, היה פצוע בacl, והחמיץ הרבה משחקים. היחידים שהראו שיש להם פוטנציאל הם התאקל ג'ו סטיילי והראנינגבק קרלוס הייד, בעוד ההגנה (כאשר באומן היה פצוע) נוראית, וסבירה כשבאומן היה כשיר. קפרניק הוכיח שהוא סך הכול ראנינג בק שיודע לזרוק כדור ושההייפ היה מוגזם. הניינרס עשו לא מעט שינויים בסגל, והחליטו שהם הולכים עם סגל חדש כמעט לחלוטין בהתקפה, ושמירה על השלד ההגנתי הדי חלש שלהם (לפחות יש את הדפנסיב אנד דפורסט באקנר והליינבקר אחמד ברוקס) בתקווה לתת לאוהדים הנאמנים שלהם סיבות להגיע לאצטדיון ליווי, בדגש על אוריינטציה התקפית, בנוסף ל
דירוג החתמה: B

מאט קליל לקרוליינה (55 מיליון ל5 שנים, 31 מיליון מובטחים)
החלק היקר יותר של "החלפות בין שחקנים מאותה העמדה" (לא טרייד) בין קרוליינה למינסוטה, שכלל את מעברו של מייק רמרס אל הכיוון ההפוך.
בעיקרון הדבר המעניין היחיד הוא העובדה שיתאחד מחדש עם אחיו הגדול ריאן (אחד מהסנטרים הטובים בליגה) וינסה לתת עונה טובה בשמירה על קאם ניוטון, שדי הזכיר את ג'מרקוס ראסל העונה (זה לא מחמאה בכלל) עם 19 TD ו14 איבודים (לעומת 35 TD ו10 איב' בעונת הmvp). ובחזרה לענייננו קאליל ינסה להיות חלק מקו התקפה "של הביוקר" שביחד עם שמות כמו קאליל השני, טריי טרנר ואנדרו נורוול עזר לניוטון לשבור בערך כל שיא ריצה של QB בהיסטוריה (וגם הזרוע שלו חזקה ומדויקת).

אבל הקונצרן היחיד הוא הכסף.
איך משלמים לשחקן קו התקפה שלא הראה שהוא מסוגל לשחק ברמה של טיירון סמית', שבהחלט מגיע לו כסף בסדר גודל כזה.
דירוג החתמה: C בגלל הכסף.

טד גין ג'וניור לניו אורלינס (11 מיליון לשלוש עונות, 5 מיליון)
אמנם הוא ירד מגדולתו כאחד מהתופסים הטובים בליגה, אבל עדיין מחליף מעולה לברנדין קוקס.
הוא היה רסיבר מעולה במערכת של "סופרמן" בפנתרים וביחד עם גרג אולסן הטייטאנד המפלצתי, קלווין בנג'מין הענק (1.95) ו- דווין פאנצ'ס (אחלה שם).
הוא ישחק עם קוורטרבק צנום ולבנבן "אשכנזי" בסטראוטיפ האהוב על מזרחיים (ואני עירקי, אז אני מתנצל אם מישהו נפגע וראה את זה כגזעני) צמד חמד ראנינג בקס (שלדעתי הולך להיות דומיננטי)
בריס וניוטון משחקים בסגנונות שונים לחלוטין (ולא, אני לא מתכוון לזה שניוטון עושה דאב) בריס מעדיף להישאר בפוקט ומתרכז על מסירות קצרות אבל מדויקות (עכשיו הוא ייאלץ לשנות את הסגנון הזה, בגלל שחוליית התופסים שלו מרוכזת בלתפוס למרחק ולהשיג long yardage) ניוטון רואה את המגרש מעולה (1.98 שזה יותר גבוה מלא מעט שחקני קו) עושה הרבה scramble וכשהוא זורק הוא זורק למרחק (ולא מעט פעמים רק מבצע אווירי של התופסים שלו הציל אותו מאינט' בטוח) וכשהוא חוטף סאק, זה פשוט לא מסתדר בעין.
בעיקרון גין יהיה תופס מס' 1 בחוליית תופסים מגוונת.
דירוג החתמה: A כי הולכת להיות לבריס עונת פרישה נהדרת למרות שאיבד את קוקס וג'ימי גרהאם.

מייק גלנון (45 מיליון ל3 שנים, 18.5 מיליון מובטחים) ומארק סאנצ'ז (2 מיליון לעונה אחת) חותמים בשיקגו.
למה לעזאזל??!?
הם ויתרו על הרבה בחירות בדראפט הזה (פלוס אחת בדראפט הבא) רק כדי להשיג את הקוורטרבק הכי טוב בדראפט הזה (מיצ' טרוביסקי), שחררו קוורטרבק שלמרות שלא הצטיין במיוחד עדיין היה ממוצע (ג'יי קאטלר), והחתימו שני ק"בים שאחד השיג בשלוש שנים 4100 יארד,30 ט"ד, 15 איב' ובסוף איבד את מקומו בהרכב הפותח לבחור שחור ואלמוני העונה לשם ג'יימיס ווינסטון, והשני, שחקן שזכה לכל ההכרה שלו רק בגלל היותו היספני, ונודע בהיותו מכונת איבודי כדור אנושית (89 איבודים ב85 משחקים)

טרוביסקי הוא פוטנציאל ארון רוג'רס, שייתכן ואדבר עליו בכתבות עתידיות, אבל כרגע אני מתעסק בשניהם.
גלנון הובא בחוזה עצום (15 מיליון כל עונה, AKA ברוק אוסווילר) ולעומת זאת סאנצ'ס הובא כדי לעזור לwater boy המסורתי.
דירוגי החתמה: F גדול ומהדהד לשניהם.

ג'ונתן האנקינס לאינדיאנפוליס (27 מיליון ל3 שנים, 14 מיליון מובטחים)
תוספת מצוינת לקו ההגנה שלהם, שהיה לא קיים בשנים האחרונות.
האנקינס שיחק בהגנה המפלצתית של הג'איינטס, והיווה קו הגנתי טופ 5 עם דיימון הריסון, JPP ואוליבייה ורנון.
באינדי הוא ייהפך משחקן מס' 4 בקו הזה, לשחקן מספר 2 או 1 (תלוי באיזו עמדה ג'באל שירד ישחק) וזו לא קפיצה פשוטה. אם הוא יצליח (באזור ה 8 סאקים ו90 תיקולים), טד מונאצ'ינו, מתאם הגנה עם סגנון סופר אגרסיבי שמת על בליצים ומאמין בחשיבות הליינבקר במשחק ההגנה, יאהב לעבוד איתו, ואני לא רואה שום סיבה שזה לא יצליח. האנקינס חדור מוטיבציה להוכיח שמה שקרה בתפוח הגדול יקרה שנית במדינת שדות התירס, ושזה לא שאר ההגנה שאיתה שיחק שגרמה לו להפוך לנוז תאקל יציב.
הגנת הפרסות נראתה זוועה בשנים האחרונות ונראה אם הם יצליחו לייצב אותה ולעשות סיבוב פרסה (והמבין יבין את משחק המילים)
דירוג החתמה: B+

ג'ארד קוק לאוקלנד (10.6 מיליון לשנתיים, 5 מיליון מובטחים).
סופסוף אוקלנד הביאה טייט אנד נורמלי, ולא איזה שחקן עם גוף טיפה גדול שיודע לתפוס כדורים.
קוק השתלב נהדר בהתקפת המסירה של ארון רוג'רס (אק"א מלך ההייל מארי) ונתן לו תוספת של גובה וכוח בזריקות דאון שלישי (ומי שמבין בפוטבול יודע שבדאון שלישי כדאי לזרוק את הכדור אל הטייט אנד\ התופס הגבוה)
דרק קאר אמנם נתן עונה מהז'ונגלרים לפני הפציעה, אבל היה שם חיסרון רציני בטייט אנד (הריידרס זגזגו בין קלייב וולפורד ומיקאל ריברה) וההסתמכות על אמארי קופר ומייקל קראבטרי הייתה גדולה.
כולנו יודעים שעדיף שתהיה חוליית תופסים מגוונת מאשר תופס דומיננטי אחד, והרכישה של קוק בהחלט מגוונת את חוליית התופסים של אוקלנד.

רון לירי לדנוור (36 מיליון לחמש שנים, 24 מיליון מובטחים)
שנה שעברה, הם לא הגיעו לפלייאוף (אימוג'י בוכה) וחלק מהבעיה הייתה קו ההתקפה. השנה עדיין היה לנו סגל נהדר (למרות הפרישה של "השריף"), יש לנו קוורטרבק שעשה כמיטב יכולתו והמעיט בטעויות למרות המחסור שלו בניסיון, יש לנו חוליית תופסים סופר יעילה עם שני תופסי עלית, יש לנו משחק ריצה טוב (באזור ה700 יארד סה"כ), ההגנה שלנו ממשיכה להיות מספר אחת (פשוטו כמשמעו) בליגה (לפחות נגד המסירה, נגד הריצה היא הייתה במקום טוב באמצע) ויש לנו בועט נהדר שהבקיע כמה וכמה 50 יארד ומעלה בקריירה (וקומץ של 60 יארד ומעלה). אז מה כבר עצר אותנו (חוץ מהדאונגרייד בעמדה החשובה על המגרש?)
התשובה היא קו ההתקפה (וגם קו ההגנה אבל אדבר עליו פחות) שפישלו בענק, סימיאן חטף 31 סאקים, פקסטון לינץ' חטף 9 מכות כאלה, ומשחק הריצה הוגבל ל700 יארד בלבד למרות פוטנציאל למשחק ריצה של כמות ארבע ספרתית של יארדים. לירי היה חלק מ"חומת דאלאס" שעזרה לקאובויס להגיע למאזן 14-2 למרות הגנה בינונית מינוס. ביחד עם גארט בולס שנבחר בדראפט, מאט פראדיס שנתן עונה נהדרת שנה שעברה, מקס גרסיה שדי איכזב ולואיס ואסקז שמאז סופרבול טוב די נעלם, והשניים האחרונים מקווים לתת עונה טובה, ובכלל לתת פחות מ25 סאקים להגנות יריבות (ובנוסף לכל יש להם את הלו"ז הכי קשה בליגה) ו… החתמנו את ג'מאל צ'ארלס (בשעה נהדרת!).
דירוג החתמה: B- בגלל הכסף והסיכון.