מעורב הופס ליום רביעי: כריס פול סוף-סוף מדבר! / מנחם לס

1. פול ג'ורג': KD היה זה שהשפיע עלי לחתום עם הת'אנדר

אחד היתרונות שלי הוא שאני מקבל את SI יום לפני שהוא מגיע בדואר לפטרונים רגילים כי אני שייך לפירסט קלאס של המשלוח הראשון שהולך למקומות כמו ESPN, העhתונים היומיים, ועוד עhתונאים וותיקים כמוני שאנחנו ברשימת ה'אינסיידרס' של המגזין. זה צ'ופר רציני עבורי.

אז ככה: במגזין שהגיע אתמול (יום שני בערב) ישנו מאמר של ג'נקינס על פול ג'ורג' השווה שתי כותרות. האחת היא הכותרת הזאת שקווין דוראנט היה האדם שהמליץ יותר מכולם לפול ג'ורג' לחתום איתם. הכותרת השנייה עוד מעט.

"זה ארגון שאין טוב ממנו מצוות המאמנים עד הצוות הרפואי, הקהל, האולם עצמו, ואפילו הטבחים והמזכירות. הכל FIRST CLASS. המקום 'WILL BLOW YOU AWAY', הן המילים שג'ורג' השתמש בהן לצטט את קווין דוראנט (told Sports Illustrated). הוא אמר לי,

"They can offer what other teams can't in terms of the people and the preparation and the facility, down to the chefs and the meals

He was pretty high on them. He thought it was a first-class organization in every way."

עכשיו דעתי: האם זה רגש האשמה האוכל בדוראנט ולא נותן לו א) מנוח ו-ב) ליהנות ממש מהטבעת.

כי לאלה מאיתנו שסבלו, או סובלים מרגש אשמה אמיתי ומשתק – כפי שאני סובל עד היום – יודעים שזהו רגש שלא נותן לך מנוח. מה רגש האשמה שלי? הוא התעורר אחרי שבמשחק אחד של הלייקרס נגד מיאמי קיויתי שהלייקרס ינצחו בגלל שאריק ספואלסטרה לא היה פייר לצ'אלמרס ולא נתן לו לשחק נגדם (במשחק שהתקיים למחרת, יום רביעי) בגלל אשמה שהיתה שייכת ללברון במשחק נגד הסלטיקס ביום שלישי, אבל אריק האשים במקום את מריו צ'אלמרס, ואז במשחק המחרת (יום רביעי) נגד הלייקרס הוא הושיב את צ'אלמרס, והתקוה שהלייקרס ינצחו אוכלת בי עד היום, 7 שנים אחרי, וכבר בזבזתי שתי אלפיות על שרינקים ואפילו 'מגרשי רוחות רעות' מהודו, שייפטרו אותי מרגש האשמה.

אז אם ב-OKC קיים גן-עדן ולא סתם מועדון, אך זה שדוראנט עזב אותם?

"רציתי לנצח לפני סוף הקריירה והרגשתי שהווריורס הוא המקום בשבילי כי ב-OKC נתתי את כל מה שהיה לי, אבל זה כנראה לא הספיק"

פול ג'ורג' בעצמו אומר ל-SI על כמה זה מוזר לעזוב מועדון שהחשבת כבית. אבל גם הוא האמין שזהו זה באינדיאנה. הוא נתן להם הכל וזה לא הספיק:

"There's no right way to handle it," George told SI. "I get the frustration. I get why people are upset. But at the same time, I want the average fan to understand that we only get a small window to play this game, and more than anything, you want to be able to play for a championship. I wanted to bring that to Indiana. I really did. I love Indiana. That will always be a special place for me, and I'm sorry for not holding on. But I wasn't sure we'd ever get a team together to compete for a championship, and that's where all this came from."

ועכשיו לכותרת השנייה…

2. ג'ורג': "כל הדיבורים על מעבר ללייקרס הם מאד 'מוקדמים'

הקשיבו לשחקן שדדי וגור גולן כבר רשמו ברוסטר של הלייקרס לעונת 2018-19:

"I'm playing this game to win and build a legacy of winning. I've yet to do that. I'm searching for it. If we get a killer season in Oklahoma, we make the conference finals or upset the Warriors or do something crazy, I'd be dumb to want to leave that."

 הנאיבים מ-VERTICAL כבר "קבעו" לפני חודש שג'ורג' חותם רק לשנה לפני שהוא עובר ל-(George planned to sign with the Los Angeles Lakers )

מוזר. ל-SI ג'ורג' אמר: "זה הכל עניין של WINNING." אז אם זה הכל עניין של WINNING, הלייקרס הוא המקום האחרון עלי אדמות שהוא רוצה להיות בו, נכון או לא?

"I want to be in a good system, a good team. I want a shot to win it," he said. "I'm not a stats guy. I'm playing this game to win and build a legacy of winning. I've yet to do that. I'm searching for it. If we get a killer season in Oklahoma, we make the conference finals or upset the Warriors or do something crazy, I'd be dumb to want to leave that."

שמעתם אוהדי לייקרס? תשכחו מפול ג'ורג'. קודם תנצחו ותעשו את הפלייאוף, ואז נתחיל לדבר.

3. השחקן שגופו בגד בו (מומלץ מאד לקריאה!)

 

כמעט החמצתי סיפור מהמם על גרג אוגדן, "STILL STANDING" ע"י סת' וויקרסם מ-ESPN מגזין, שאני נותן לו כותרת "השחקן שגופו בגד בו". למה כמעט החמצתי? כי לידיעת האשך ומומי, היום הגיע גם המגזין של ESPN עם ה-

הוצאת המגזין של אתלטיות ואתלטים ערומים שהחלטתי לא להכניס יותר לאתר המכובד שלנו, וכל מי שירצה לקחת איתו מגזין מעניין לשרותים, אז הנה:

http://www.espn.com/espn/feature/story/_/page/body/espn-body-issue-2017

סיפור זה מבוסס על הסיפור שזה עתה הופיע במגזין של ESPN, והדבר שכמעט השכיב אותי היה לשמוע שעכשיו, שכנראה חלום המשחק יישאר חלום, הוא חזר ללימודים באוהיו סטייט, ומטרתו? "להיות אקדמאי"? אולי להרצות. אולי לעשות מחקר?

אבל אחרי רגע תדהמה דפקה המציאות על פני: "מנחם, אם אתה יכול להיות פרופסור מן המניין באוניברסיטה מכובדת, אז כל אחד יכול. כולל גרג אודן כמובן!"

מסתבר שגרג אודן הוא צעיר פיקח הרבה יותר מאשר ידענו. הנה סיפורו:

לגרג היה חלום ששב וחזר: הוא חוסם זריקת נצחון…הוא נע לעבר הסל עם זריקה שהוחמחה ועולה על כולם כאילו היו נמושות לדאנק שמזעזע את הסל…

The crowd explodes. He feels a sweet rush of adrenaline. Fans love him, and he loves himself — all joy and no shame….

כמה עצוב. בנאדם שיכול היה להיות כוכב כדורסל אדיר נכשל בגלל שגופו בגד בו. במקום לחסום ולהכניס דאנקים, הוא נמצא עתה במרכז האקדמאי לסטודנטים באוהיו סטייט לפגישה עם עוד פרופסור לשירטוט עתידו האקדמאי. גם היום סטודנטים עוצרים אותו עם "היי גרג" או "כל כך מצטערים על הפציעות". אפילו ישנם פה ושם כאלה השואלים אם זה בסדר לקבל חתימה. אך בד"כ הוא סתם עוד ענק (אמנם גדול מרוב הענקים עם ה-1'7 שלו וה-150 ק"ג) המהלך בקמפוס וסטודנטים מסובבים את הראש לא בגלל שהוא אודן, אלא בגלל שאף פעם לא ראו איש גדול כמוהו.

לפני 10 שנים הכל בקמפוס הזה בקולומבוס היה כה שונה. לפני משחק ההפסד לפלורידה לאליפות ה-NCAA בפיינל פור הוא מרים טלפון למאמנו ת'אד מוטה ואומר לו שהוא לא יכול להגיע לכיתה כי מאות סטודנטים מקיפים אותו ביציאה מהדורמיטורי ולא מאפשרים לו לזוז. הוה היה אז המלך. שחקן המכללות הטוב ביותר. השחקן שכל ה-NBA חיכתה לו.

היום, 10 שנים יותר מאוחר ושלושה ניתוחי ברך מסובכים הוא UNNOTICED ו-UNBOTHERED בקמפוס. סתם גבוה הנכנס למרכז האקדמאי.

הוא עולה מדרגה-מדרגה. לא מסוגל יותר שלוש, ארבע מדרגות במכה כפי שהיה ב-2006 כשהוא היה הדבר. כשהוא היה הסופרסטאר הגדול הבא. כשהוא היה זה שיקנה לכל בני דודיו, ודודיו, ומי לא, בתים ומכוניות כי הוא יהיה מולטי-מיליונר. ובוודאי אפילו מיליארדר, ו-HOF בטוח. היום הוא סטודנט עם ארוסה ותינוקת בת 9 חודשים. הוא עדיין בתוך התהליך של הכרה והסתגלות שמאומה לא יתממש מחלומותיו הנאורים והנפלאים.

הבוקר הוא היה בחדר הכושר הצמוד ל-Jerome Schottenstein Center – האולם של אוהיו סטייט שם הוא היה פעם הדבר המרכזי. אפילו כששחקני הפוטבול הענקים היו שם הוא הה הגדול מכולם. אף אחד לא היה גדול וחזק כמוהו. היום הוא שם כדי לעבוד עם שחקני אוהיו סטייט כ-STUDENT ASSISTANT COACH כי עדיין אין לו B.A וזה תואר חובתי לאמן או להיות עוזר מאמן. הוא בעצמו מרים משקולות להישאר בכושר, ולא מתבייש להגדיר את עצמו כ-"BIGGEST BUST IN NBA HISTORY", כאילו אם יגיד זאת בעצמו בקול רם, והוא ישמע בעצמו את המילים, והכאב שהן עדיין גורמות לו (אם כי  ה-ר-ב-ה, ה-ר-ב-ה  פחות משבעבר) אולי ייעלם במקצת.

בין לבין הרמות משקל, אודן מסביר שבין כיתה ו' ו-ז' הוא צמח – וורטיקלית – כה מהר (17 ס"מ בשנה אחת!) שראש עצם הפימור יצאה משוק הירך (SOCKET) לא בגין פציעה או מכה אלא סתם "בגלל הגדילה המהירה מדי של העצם, והשרירים פיגרו אחריה בגדילתם" וגרמו להפרדת מפרק הירך. כשהכל נגמר רגל שמאל היתה ארוכה מימין באינטש שלם. בתחילה הליכתו היתה מוזרה אך גופו הסתגל, אבל אחת הפציעות שאיש לא ידע עליהן היתה העובדה שמפרק הירך שלו היה 'נתפס' (JAMMED) מדי פעם מה שהצריך מתיחות, קרח, ותראפייה.

כשפורטלנד בחרה בו ראשון (לפני דוראנט) הדבר הראשון שרופאיה המליצו עליו הוא ORTHOTIC INSERT להשוות בין אורך רגליו (סולייה פנימית אורטופדית המותאמת לכף הרגל "להגביה" כף רגל נמוכה).

שלושה שבועת אחרי, הוא בניתוח הראשון. איש לא יכול להוכיח מה גרם למה. היכול להיות שגופו "למד" להלך ולנתר כשרגל אחת קצרה מהשנייה, והסולייה הפנימית בגובה 2.3 ס"מ הפרה את שיווי משקלו הביומכני? ייתכן מאד.

אבל ייתכן גם שגלגלי הפציעות התחילו כשצמח בכמעט 20 ס"מ לשנה עם SPURTS ומה לא ברגלו התחתונה וירכו. יכול מאד להיות שכל מה שקרה לו כשהגיע ל-NBA היתה ההתפרצות של כל הבעיות הביומכניות שגופו היה חייב להתמודד איתן כשגופו פרץ לגובה בצורה לא נורמלית.

הוא אמר למראיינו:

.

"And now I'm back here," he says at the gym, "trying to figure it all out."

 There was a lingering sadness you felt in his company a decade ago, a fragility as he told you he felt  when he was supposed, expected and obliged to be the best."

בעייתו?

הוא לא רצה להיות גבוה ולא רצה להיות שחקן כדורסל:

"He never wanted to be a basketball player," Shelt says. "That wasn't his thing. Yes, he played basketball. But basketball didn't define him in his mind."

מה הוא כן רצה להיות? בגובה 1.78 ותולעת ספרים (גרג אודן תמיד היה ידוע בין הכדורסלנים כ-'בולע ספרים', מ.ל)

When Oden got to Portland, his isolation wasn't just that of the introverted. It was the isolation of the injured.

בדידות שהתעצמה בגלל פציעתו. ה-ORTHOTICS מחקו את עונתו הראשונה.

בעונה השנייה רופאי הקבוצה מצאו אורטופד מומחה שהחליט שהבעייה היתה שה-ORTHOTICS לא היה גבוה מספיק, והכניסו לו 'סולייה פנימית' חדשה אל תוך הנעל שעקבו כמעט יצא מנעלו. 13 דקות אל תחילת העונה הוא נקע את עקבו. שלושה חודשים אח"כ כיפת הברך זזה ממקומה.

כשגופו החל להישבר, התחילו נזקים וסריטות למוחו ונפשו. אחרי שהוא צולם וצולם רק בבתי חולים ומוסדות ריהביליטציה, נשבר לו מהכל והוא החליט להסתגר בביתו. זאת היתה ההתחלה. ההמשך היה לא לצאת מחדרו, והסוף היה לא לקום ממיטתו.

הוא אומר היום: "I tried to get in my own little cocoon

הוא מדבר עתה בגוף שלישי:

… He would lie in bed all day, living with the dull panic that he was the Sam Bowie to Durant's Michael Jordan. "You're a bust and you can't do nothing about it," he says now. "I'm sitting there watching all these guys get better."
*

*
גרג אודן נופל ונופל למקומות שחורים יותר ויותר בזמן שהוא רואה את דוראנט ושאר חבריו פורחים. הוא רק בן 21. הוא לבד בביתו, בחדרו, במיטתו.

אז הוא מצא את הבקבוק.

בתחילה רק בירה. אח"כ וודקה ווויסקי. ואז הוא החל לערבב את השתייה עם ה-VICODIN וה- PERCOCETS –   משככי הכאבים שהוא לוקח קבוע במירשם. לאט-לאט צורך יותר ויותר, עד שהצריכה הופכת לאובססיה והתמכרות של ממש. הכמות של האלכוהול והכדורים משככי הכאבים גדלה. כל מה שהוא רצה זה לישון, אבל הקומבינציה של הכדורים והאלכוהול הפריעה לו בשינה והיו לילות שלמים שהוא לא הצליח להירדם.

הוא לא בטח באיש, אבל לפני ניתוחיו ב-2007 ואז ב-2009 הוא גילה לטריינר של פורטלנד על האלכוהול והכדורים, ועירבוב השניים. ב-2009 הוא החל לראות שרינק. הוא הצליח להפסיק לשתות, וכשהכאבים פחתו הוא הפסיק גם עם הכדורים, שכר טבח פרטי ומאמן כושר, וחזר מעט לעצמו.

את 20 המשחקים הראשונים הוא שיחק טוב מאד והראה ניצוצות של גרג אודן שחשבו שהוא יכול להיות. הוא חזר לחייך מדי פעם, ומודה שהרגיש אפילו מאושר.

ואז בא המשחק נגד הרוקטס כשהוא ניתר וניסה לחסום את ארון ברוקס. הברכיים התנגשו ב-MID-AIR. אודן שמע מין "POP". הטריינר של הבלייזרס הגיע במרוצה, וברנדון רוי נתן מבט וכל מה שניפלט מפיו היה "אוי, אלוהים!", ומיד פנה אחורה כי לא יכול היה לסבול את מה שראה.

פציעה איומה.

הדבר היחיד שגרג אודן זוכר מהערב ב-2012 כשפורטלנד חתכה אותו – אחרי עוד שלוש שנים וס"ה שלושה ניתוחים שכל מה שהוא רצה היה לשתות כל כך הרבה שהוא לא יזכור מאומה. אבל הוא זוכר היום את המחשבה שהיתה לו: "לברוח. בכל צורה אפשרית".

ההיט החתימה אותו ב-2013 אבל הוא בקושי שיחק והקבוצה שיחררה אותו.

הנה מה שקרה ב-2014 כשהוא היכה את ארוסתו (שהיא כבר לא) כריסטינה גרין, ונאסר:

On Aug. 7, 2014, Oden was supposed to be with the Ohio State basketball team in the Bahamas, volunteering on a summer tour, but he bailed at the last minute. He went to a club with his on-and-off girlfriend at the time, Christina Green, and he coupled beers with shots. They returned to the house of Oden's mother, Zoe, and started arguing. Zoe and a friend of Green's tried to calm him down, but Oden swatted them out of the way, pushed Green onto a couch and hit her three times, according to the police report. The last blow split open her forehead, drawing blood. Oden's mother pulled him off, and Green's friend called 911. Oden also called 911, ordered an ambulance and turned himself in. "I was wrong," he told police, "and I know what has to happen."

Oden pleaded guilty to a felony charge of battery with moderate bodily injury, for which he received probation, a fine and an order to attend counseling and Alcoholics Anonymous classes.

עתה, שלוש שנים אחרי ההכאה, הוא זוכר במעומם את מה שקרה אבל לפי צו בית המשפט אסור לו לדבר על כך. כל מה שהוא אומר עכשיו שכל רצונו הוא "להוות דוגמא טובה של אב לבתו הקטנטונת ולארוסתו. הוא לא רוצה שבתו לונדין תקרא יום אחד על משהו הרבה יותר גרוע שקרה לו מסתם BUST ב-NBA. הוא החליט להתחיל חיים חדשים לחלוטין.

הוא חזר לקולומבוס אוהיו. לסיים את לימודיו ולהתחיל בכיוון חדש לחלוטין בחייו. הכל עדיין כואב לו: ברכיו, גבו, כפות רגליו. גבו. אבל הוא החליט לראשונה בחייו שעליו לחיות עם הכאבים ולקוות שהם ייחלשו עם הזמן. כל מה שהוא רוצה זה להיות מסוגל להרים את בתו, לשחק איתה, להיות בעל מוצלח. וכן, דבר נוסף: לחיות בשלום עם עצמו.

'לחיות בשלום עם עצמו' זה לקבל את העובדה שהוא כנראה ה-BUST הגדול ביותר בתולדות ה-NBA, ולא משנה במי האשמה. היא כנראה לא בו, אלא באי-הנורמליות של צמיחה ב-20 ס"מ בשנה. הגוף לא "יודע" כיצד מסתדרים עם דבר כזה, וגם המוח מבולבל כולו. אבל לא משנה במי האשמה: העובדה היא שהוא ה-BUST הגדול ביותר בתולדות ה-NBA, עובדה שיצטרך לקבל ולחיות איתה כל ימי חייו.

בסתיו של 2014 הוא החל להרגיש טוב מספיק להופיע ב-Schottenstein Center basketball court שכפי שכבר הסברתי זה הבית של אוהיו סטייט. המאמן מטה הירשה לו לבוא לאימונים, ואפילו להתאמן קצת עם הקבוצה. יום אחד מופיע ג'ייק דיבר, איש הוידיאו של אוהיו סטייט (והיום עוזר מאמן באוניברסיטת וונדרבילט), ואומר לגרג:

"I AM A BIG FAN OF YOURS. אני רוצה להתחיל לעבוד אתך ברצינות"

השניים הופכים לחברים. צמד-חמד ממש. גרג אודן הופך לפרוייקט אישי של ג'ייק דיבר שהחליט שהוא מנסה לעזור בשיקומו המחלט של גרג אודן.

ג'ייק דיבר מספר:

"He was lost," says Diebler, now an assistant at Vanderbilt. "It hurt my heart to see him go through what he did. But it was also cool to see him go through it."

גרג לא יכול היה להסתמך יותר על פיזיות, אז הוא החל להתאמן בזריקות הוק וג'אמפרס קטנים בסיבוב. הוא השיג אפילו TRYOUTS בשרלוט ובדאלאס אבל ללא הצעות. ההצעה הגיעה מ- Jiangsu Dragons מהליגה הסינית. הוא הגיע לסין ושיחק 25 משחקים. לא רע אחרי שלושה ניתוחים, וקרב מר עם אלכוהוליזם והתמכרות למשככי כאבים.
*

*
"הניצחון שלי היא עצם העובדה שהצלחתי לחזור לכושר לא רע ולמעשה לחזור לכדורסל מקצועני, אפילו שזה לא היה לגולדן סטייט ווריורס", הוא אומר היום. "שיחקתי, וכשהמשחק נגמר הלכתי להתקלח בשקט נפשי וסיפוק נפשי"

כותב המאמר מתאר זאת כך: It was an invisible victory upon which the rest of his life would be built. ה-25 משחקים בליגה מקצוענית אחרי כל מה שעבר היוו ניצחון עליו הוא יוכל להתגאות, ולהרגיש שלווה ורוגע, עד סוף חייו!

הבעייה של גרג אודן היא לא כספית. משך שנותיו ב-NBA הוא הצליח לצבור 24 מיליון דולארים. "הייתי מבזבז את כולם אילולא הפסקתי לשתות ולהשתמש בתרופות נרקוטיות. הבעייה עכשיו היא מה לעשות בשארית ימיו".

"אני עומד לסיים את ה-B.A. אני חי באושר עם אשה אהובה ואני אב גאה של תינוקת מוצלחת ובריאה. מה אעשה בשארית חיי? אולי אנסה כוחי בשידור. אולי אכנס לעסקי כדורסל. אולי אימון? אולי עסקים שלא קשורים לכדורסל? אולי אפילו המשך הלימודים. גופי בגד בי – למעשה זאת לא בגידה, זוהי אנטומיה – לפני שהצלחתי להתנסות בהצלחה מכדורסל. זאת מחשבה שתלווה אותי עד סוף ימי, אבל בעבר היא הטרידה אותי עד שהייתי חייב לברוח ממנה עם אלכוהול וסמים. היום אני מסתכל על כך כהזמנות שהוחמצה. אני צעיר. כל חיי לפני. תהיינה לי הזדמנויות רבות אחרות".

כל זאת הוא הוא אומר, ואץ לשיעור ב-ADVANCED MATH. הוא ממהר. הוא רוצה לסיים את ה-B.A כמה שיותר מהר ואז להחליט על הצעד הבא!

(סוף סוף עם חיוך שכמעט אף פעם לא נראה על פניו. גרג אודן. צעיר פיקח בהרבה מאשר חשבתם עד כה!)

4. כריס פול מדבר לראשונה

כריס פול עצר ברגשותיו משך יומיים-שלושה, עד… עד שהיה חייב לגלות לבנו כריס פול II ב  ה-8 שהוא החליט להפסיק לשחק עבור הקליפרס, ולהתחיל לשחק עבור הרוקטס, לשם תעבור כל המשפחה.

הבן מסתכל על האב כמה שניות בלי לומר מילה ואז הבן קולט את דברי האב ועיניו קודם מתמלאות דמעות, ואז הוא פורץ בבכי.

זה היה הרגע ש-REALITY HIT. הרגע שפתאום כריס פול עצמו קלט מה שהוא עשה. הוא אמר בריאיון האקסלוסיבי ל-UNDEFEATED:

Little Chris was definitely the toughest. When I told him, he cried, which broke me down

עם הבת בת ה-4 זה היה הרבה יותר קל. היא רק שאלה אם אימא גם באה. "לקטנה כל מה שהיה חשוב לה זה שאמה תבוא איתנו".

היה זה הריאיון הראשון שכריס פול נתן מאז שהחליט לחתום עם יוסטון. "אני מקווה להתחבר בקרוב עם חברי הטוב כרמלו אנטוני מהניקס".

כריס פול אמר שהמעבר ליוסטון הוא הדבר הטוב ביותר עבורו ועבור הקליפםרס. "אחרי 6 עונות שלא הגענו לגמר הגיע הזמן לעשות חידוש גם להם וגם לי".

 הריאיון המלא עם כריס פול:

How did you come to the decision to make a change to the Rockets?

For me, first of all, I love the Clippers and the organization. [Owner] Steve Ballmer has been unbelievable. The relationship I made with him over the last few years is something that won’t go anywhere. I’m grateful, thankful and so blessed. I feel like I’m leaving Los Angeles with nothing but love.

So why leave the Clippers?

I feel like the last six years we’ve had a great run. I felt like it was not only a good time for change for me, but for the team, too. Everyone says, ‘We get killed. We can’t get there. We just can’t get over the hurdle.’ I felt like it was time for change.

How do you look back on your franchise-altering time with the Clippers? Do you see yourself getting your jersey retired there one day?

That is up to the organization and how they feel. I got an opportunity to grow here. It’s unreal to think about the times that we had. … We had some good runs.

Did you reach out to former Clippers teammates Blake Griffin and DeAndre Jordan about your decision?

Absolutely, I reached out to D.J. and Blake and talked to some of those guys. Jamal Crawford, some of those guys. One of the people I reached out to and talked to was [actor/Clippers fan] Billy Crystal. You have different people that come to support you night in and night out. Joe and Sharon Hernandez, I used to give them dap before every game. A guy named Steve Soboroff, who sits courtside.

And just these fans. There are fans in this Section 114. They got tattoos a few years ago that said 114. I wanted to reach out and say, ‘Thank you for the last six years.’ I just wanted to let them know their genuine kindness and support did not go unnoticed.

How did you tell Clippers coach and president Doc Rivers you wanted to be traded to the Rockets?

I don’t think we need to get into all that stuff. We met. We talked. We both agreed it was time for a change.

Were you surprised the Clippers wanted change?

Surprised? I don’t think so. Both teams were able to get something out of it.

Did you want to help the Clippers get something in return for you?

Absolutely. The organization has been nothing but great to me. My relationship with Ballmer has been unbelievable. No question.

What can you say about your relationship with Coach Rivers?

Doc was an unbelievable coach the past four years with the things I got a chance to learn and hear. I always say that my late [Wake Forest] coach Skip Prosser had so many different things he would say. He would say, ‘Never delay gratitude. … If you can’t be on time, be early.’ All that good stuff.

There are certain things that Doc has said the past four years, where when I find myself with my AAU team or kids, I say. I say all the same stuff. I’m grateful for the past four years. But not only Doc; [assistant coach] Armond Hill was someone I got really close with. I’m going to miss those guys. Our athletic trainer, Jasen Powell, became like family to me. My teammates. I’m going to miss them.

Rivers recently told The Undefeated that he didn’t always see eye to eye with you, but he always respected you. What do you think of those words?

Absolutely. I feel like in any relationship whoever it is … hell, me and my brother [C.J.] don’t always see eye to eye. But I always have the ultimate respect for [Rivers], and I’m grateful for the last four years.

What will you miss the most about the end of “Lob City”?

It’s crazy to look back at the videos of us six years ago. No one ever saw anything like that. I’m going to miss those guys. When you’re together that long, you’re more than teammates.

Did you feel when you walked off the floor after losing a deciding Game 7 of a first-round series against the Utah Jazz that you had played your last game with the Clippers?

No. No. I know we lost Game 7. I didn’t know. I didn’t think about it. I don’t even operate like that. I’m all about that moment. I’m trying to figure out why we lost and what I could do to help us win. I didn’t know that was my last time.

Is it true that you and Clippers guard Austin Rivers had a good phone conversation after you decided to go to Houston? (SportsCenter’s Michael Eaves reported that Paul resented Doc Rivers because he and other teammates thought the head coach was coddling his son Austin.)

Just like I called Blake and those guys, I called Austin. I wish him the best of luck with what he has going on in the future. … No, that report wasn’t true. If anything, Austin has grown up a lot and is getting better. I heard the report. It’s not worth responding to.

What influence did Rockets All-Star James Harden and your former New Orleans Hornets teammates Trevor Ariza and Bobby Brown, both with the Rockets now, have on your decision?

They had somewhat of a role. Obviously, the relationship with Bobby and Trevor … [Ariza and I] had one season in New Orleans where we got close. Bobby did the same thing. It’s basketball, too. I don’t know if it was just watching and seeing them play.

What was James’ influence on your decision?

Just how excited he would be about the opportunity. It showed a lot of selflessness. The fact that it’s all about winning. We talked, obviously, he had a great year last year. Everything was about winning games. … He just said he wants to win.

Are you guys co-point guards? How do you make it work? How do two All-Stars so great with the ball make it work together?

I don’t know. You just do it. You just find a way.

The San Antonio Spurs reportedly were high on your list of prospective teams. What can you say about your interest in the Spurs?

I wouldn’t even know what to say. The Spurs are the Spurs.

How good do you think the Rockets can be?

That’s completely up to us. I’m excited about getting there and getting integrated into the city. It’s an exciting time.

You have played an instrumental role in mentoring and giving to the Brotherhood Crusade, which has served people of color in L.A. for almost 50 years. You furnished the computer room and donated computers through your charity foundation. You also received the 2016 Brotherhood Crusade’s Pioneer of African-American Achievement award. When you visit, as scheduled, with those kids on Tuesday, what are you going to say?

Tough, man. When things like this happen and change … I’m actually a person that is not big on change. I’m all about my family and things like that. And when you make decisions like this, you start to realize that it not only impacts you and your family but also these kids that you have gotten close to. I spent time here in L.A. with the Brotherhood Crusade, which I’ve done different events and worked with. It’s one thing to explain things to adults who understand the business. But sometimes kids don’t understand when this stuff happens. For me, it’s about going over there and talking to them and letting them know that the work that we’ve started and that we’ve been doing, just because I’m changing addresses to play basketball, my love and support for them don’t change.

What do those kids mean to you?

I tell them all the time that I enjoy spending time with them, hearing their stories and talking to them about life. They enjoyed me coming by and seeing them. Just like this other group, L.A.’s Best, this group of kids we always work with, what they give to me is honesty. That is one of the biggest things that kids give you. They are unfiltered.

If I see them after we had a tough game, they are going to let me know. They’re going to be like, ‘Why y’all lose to them, man? Why did you do this? Why did you do that?’ When we showed them the new computer lab and the computers that we gave them … they immediately go to the internet and go to YouTube, Googling things. They are quick to show me an air ball that I missed. It’s the genuineness of some of the kids I appreciate.

How would you describe your time in Los Angeles?

Oh, my goodness. I’m going to miss so much. Other than North Carolina, this has become home for me and my family. For my kids, this is all they’ve really known. The community and the people. My neighborhoods. My friends. My kid’s friends that they went to school with. And Clippers fans have been not only amazing to me but unbelievable to my family. Me and my crew, when we come somewhere, it’s not just me.

This is all my kids have pretty much known. My son is 8, and we’ve been here for six years. We really have come to know a lot of different people who were friends and family now. A lot of people in the Clippers organization have become family to us.

What do you know about Houston, and what are your plans there off the court?

First things first, I have to get there and figure out where I’m going to live. It’s kind of unexpected for us. I’m excited. I don’t know much. I am excited about finding out more. Obviously, I’ve played against Houston a number of times, but I’ve never spent real time there. [Former Clippers teammate] Brandon Bass got married there a couple of years ago. The All-Star Game has been there twice. Other than that …

My wife is the one. No support system, no rock like her. My wife is the one trying to make these tough decisions. She gets it. She knows how much I love this game and how competitive I am. This whole thing is about competition. I’m the most competitive person I know. For me, it’s all about having the best opportunity at having a shot at one of those rings. I’m not built for [losing]. I won’t settle for less. And she knows that.

When everything started happening and all the conversations about the kids and the schools, she said, ‘Wherever you go, you just let them know it’s a plus three.’ It’s unbelievable. Words can’t explain it. I get an opportunity to go out, work, play basketball and be the best player that I can be. She slowed down for me. She knows how bad not only that I want it, but we want it. I’m grateful for that. Decisions like these are tough. You got someone in your corner who says, ‘If you think this is it, we’ve talked about it, let’s do it.’

The 25th ESPY Awards return to Los Angeles on Wednesday. At last year’s ESPYS, you, LeBron James, Carmelo Anthony and Dwyane Wade gave a surprise social conscience speech that centered around the need for gun violence and police brutality to stop. What do you recall about that speech?

It was more so about us getting that message out there and showing that as athletes we do have a voice and really talking about action. Obviously, we’re still talking about that. Like we said then, ‘It’s about the action.’

When are you going to Houston?

I got AAU tournaments going on with my young kids. My wife has been down there trying to find a house. But as soon as possible we want to get there so we can figure out school for the kids and stuff like that.

Any calls or texts from other NBA players that stood out after you chose Houston?

’Bron [James], Melo [Anthony] and D [Wade] obviously hit me about how happy they were for me. Guys like Rudy Gay, Jarrett Jack reached out. I’ve talked to D.J. [Jordan] a lot. That means a lot. He’s from Houston.

What can you say about Melo possibly being a teammate if the New York Knicks trade him to Houston or make him a free agent by buying him out?

Man, sit back and wait.

Marc J. Spears is the senior NBA writer for The Undefeated. He used to be able to dunk on you, but he hasn’t been able to in years and his knees still hurt.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 140 תגובות

  1. תודה, מנחם.

    גם אני מוצא את זה משעשע שיש לא מעט אוהדי לייקרס שכבר רשמו את ג'ורג' בסגל של הלייקרס בעונת 18/19.
    אם הת'אנדר מצליחים השנה למצות את הפוטנציאל האדיר הגלום בקבוצה (ואני מאלו שמאמינים שבכוחם לעשות זאת),
    אז –
    א. הם שווים גמר מערב.
    ב. ג'ורג' ממשיך בקבוצה.
    ג. (לדעתי בינונית ההבנה, כמובן…)

    (מצד שני, יש לי את התחושה שבמקום ג'ורג', הם יקבלו את לברון. כך שחלון ההזדמנויות לצחוק על בינוניות הלייקרס, יכול להיות שייסגר מוקדם משציפיתי…)

        1. כמעט.

          ההבדל הוא שהשחקנים שלכם לא חיים ומשחקים בלוס אנג'לס…

          ג'ורג' יהיה בלייקרס בעונה הבאה בלי קשר למה שהתאנדר יעשו.
          אפילו יהיה לו יותר קל לבוא אחרי שכבר זכה באליפות.

    1. אז לפי ה PER "פול ג'ורג' לא טופ 25" ולכן : "תנועת ה-GO WEST לא עושה הבדל עד כדי כך גדול.".. אבל איכשהו OKC מוצאת בטופ 4 הראשונות במערב – יעני קונטנדרית.

      הגיוני…

        1. יש בערך 20 שחקנים שיכולים להיכנס לטופ 12 – גורג' ביניהם.

          התגובה הזו מכוונת לרשע שטוען שלמעבר של פול ג'ורג אין כזו השפעה גדולה על המערב, ובו זמנית הופך את OKC לאחת הקונטנדריות הרציניות ביותר שלו

          .

          1. אני ממליץ על קורס רענון בהבנת הנקרא.

            אני טענתי (ואני עדיין טוען) שהיכולת של פול ג'ורג' בעונה שעברה היא כזו שמציבה אותו מחוץ לרשימה של הטופ 25 בליגה.
            לדוגמה: אייזה תומאס, שאין GM שלוקח אותו כשחקן חיזוק לפני ג'ורג',
            נתן בעונה שעברה כדורסל טוב משל ג'ורג'.

            בנוסף, טענתי שהעובדה שהוא עזב קבוצה בינונית מהמזרח לא באמת משנה את תמונת המזרח.

            לגבי המערב?
            דקה אחרי הטרייד ככתבתי שהם השתדרגו בצורה ניכרת,
            ולאור המשך ההשתדרגות שלהם, כתבתי מספר פעמים שלדעתי הם יתחרו על מקומות 2 – 3 במערב.

            אתה בן ממזר, להבדיל, עדיין לא כתבת משהו משל עצמך. אתה כרגיל נהנה לסלף את מה שאחרים כתבו.

          2. על מה אתה מדבר ? אני שאלתי אותך באותו פוסט :

            "שאלה פשוטה בלי מדדים ובלי סטט' – האם אתה לא חושב שפול ג'ורג' בטופ 25 בכללי ?"

            אתה ענית לי :

            ופול ג'ורג'?
            לדעתי הוא לא ברשימה.

            אתה גם לא יודע מה פירוש המילה "בכללי" ?

            אתה טענת את הדברים הבאים אחרי שהבאת את הטופ PER 25 :

            "זרוק ניחוש, בלי לבדוק –
            כמה מ-25 השחקנים שהובילו את הליגה בשנה שעברה ב-PER ישחקו בעונה הקרובה במזרח?"

            אבל מתוך 25 השחקנים שהובילו את הליגה ב-PER, רק אחד עבר השנה מהמזרח למערב (באטלר).

            21 – 25, או 15 – 20 , אין הבדל באמת גדול.
            ההבדלים הגדולים הם בטופ.
            מתוך 15 השחקנים הטובים בליגה (ביכולת של השנה שעברה),
            4 שיחקו במזרח (לברון, תומאס, גריק פריק, באטלר)."

            "התגובה שלי באה להראות שתנועת ה-GO WEST לא עושה הבדל עד כדי כך גדול.
            (4 הראשונות במזרח לא נחלשו, ובמערב הת'אנדר החליפו את הקליפרס במירוץ למקום השני)."

            אז קודם כל – אמנם לא הבאתי את זה פה בציטוטים, אבל אתה באמת טענת ש המערה התחזק, ואף ימשיך להתחזק

            אבל פה אני מגיע לנק' המהותית שלי :

            אם הת'אנדר הופכים לקונטנדרית רצינית, איך אפשר לטעון שלמעבר של פול ג'ורג' אין חלק משמעותי בזה, רק בגלל שהPER שלו לא טופ 25 ?

            לעומת זאת אתה כן מצביע על המדד PER של באטלר כהוכחה להתחזקותו של המערב, למרות שאף אחד לא עושה ממיניסוטה קונטנדרית בינתיים (גם לא אתה).

            כל מה שאני בא להראות פה זה שהשימוש שלך ב מדד PER היה מנותק למציאות וסותר את ההטענות שלך.

          3. תיקון קטן – הנק' המהותית היא

            אם התאנדר הופכים לקונטנדרית רצינית, איך אפשר לטעון שלמעבר של פול ג'ורג' אין קשר להתחזקותו של המערב, רק בגלל שה PER שלו לא טופ 25 ?

          4. חסר הקונטקסט.

            ועדיין –
            "התגובה שלי באה להראות שתנועת ה-GO WEST לא עושה הבדל עד כדי כך גדול.
            (4 הראשונות במזרח לא נחלשו, ובמערב הת'אנדר החליפו את הקליפרס במירוץ למקום השני)."

          5. לא חסר שום קונטקסט. מהסיבה הפשוטה – המזרח והקליפרס לא קשורות לעניין.

            אם כבר הקונטקסט שחסר הוא להסביר לאיזו תגובה אתה מתכוון ב "התגובה שלי באה להראות…"

            והתגובה שאתה מתכוון אליה היא תגובת ה PER שמשאירה את פול ג'ורג מחוץ ל טופ 25 ולכן לדעתך – "תנועת ה GO WEST לא עושה הבדל כל כך גדול"

            ואתה בהחלט מצליח לסתור את עצמך באותה תגובה כשאתה טוען ש "הת'אנדר החליפו את הקליפרס במירוץ למקום השני"

            אם הת'אנדר החליפו הקליפרס במירוץ למקום השני, סימן שהמעבר של פול ג'ורג' לקליפרס הוא כן משהו ש "עושה הבדל עד כדי כך גדול" ולהביא את המדד PER שלו היה לגמרי מיותר.

            אבל המדד PER של באטלר טופ 25 ולכן הוא יותר חשוב למערב מפול ג'ורג'…

            "אבל מתוך 25 השחקנים שהובילו את הליגה ב-PER, רק אחד עבר השנה מהמזרח למערב (באטלר)."

          6. תיקון – אם הת'אנדר החליפו הקליפרס במירוץ למקום השני, סימן שהמעבר של פול ג'ורג' לאוקלהומה…

          7. גיא חייב להתערב והפעם לבן יש קייס טוב.
            מהויכוח הקודם שלכם אני גם רואה סתירה בכך שאתה מצד אחד לא כל כך מחזיק ומחשיב את ג'ורג' ומצד שני אתה אומר שהגעה שלו מקפיצה את אוקלהומה לצמרת המערב.
            לגבי ה4 קבוצות הטובות במזרח לא נחלשו אז זאת חצי אמת כי גם אף אחת מהם לא התחזקה(חוץ מנניח בוסטון).עכשיו נראה לי שתסכים איתי שאם ג'ורג' היה מגיע לאחת מ4 קבוצות במזרח זה בסטאוציה מסויימת יכל להיות השובר שיוויון.

          8. למה חצי אמת?
            קליבלנד, טורונטו, וושינגטון – שמרו על כוחן.
            בוסטון התחזקו.

            במערב יש את גולדן סטייט, כאשר הספרס, יוסטון, והת'אנדר, מתחרות על המקום השני.
            בעונה שעברה אלו היו גולדן סטייט, כאשר הספרס, יוסטון, והקליפרס (עד הפציעות…) שהתחרו על המקום השני.

          9. בן ממזר. מעולם לא היה לך קייס.
            ביום בו תציג נתונים משלך, ולא ציטוטים חלקיים (ביום טוב. סילופים ביום רגיל) של אחרים, או שאלות מתריסות שגורמות למגיבים רציניים לסיים את הדיון אתך ב-"whateva",
            אז, אולי, יהיה לך קייס.

          10. בגדול, פוטנציאלית המערב באמת התחזק על חשבונן של קבוצות פלייאוף מזרחיות (למעט בוסטון). אבל כרגע זה רק על הנייר.

            לא בטוח שאוק', יוסטון, ומיני יתחברו, ומצד שני אני מאמין שפורטלנד עם נורקיץ' תעשה טוב על הלב של האוסטרלי.

          11. תשמע גיא, אני באמת משתדל לשמור על תרבות דיון אחרי הפעם האחרונה שגם אני וגם אתה נגררנו אליה, כל ההאשמות אלו של "דמגוג" וכאלה מיותרות משני הצדדים.

            לא סילפתי כלום, והפוסט זמין לכל דורש. הציטוטים החלקיים – חלקיים בגלל שהשמטתי את הקטעים הלא רלוונטים (למשל המזרח, והקליפרס שלא היו קשורים לנק'.)

            אם יש לך בעיה קונקרטית עם הטענה, אתה מוזמן לכתוב.

          12. קאפקייק, מאז שיש לך את גיא אתה כבר לא רב איתי יותר. אפילו כשאני עושה פרובוקציות זולות כמו שאתה אוהב. חשבתי שיש ביננו משהו מיוחד אבל אתה כבר לא רואה אותי ממטר וקופץ על כל סתירה פנימית שעוברת בסביבה.
            אז אני אשב פה בחושך בלי שאף אחד ישתה לי את הצהריים.

  2. העזיבה של כריס פול היא הדבר הטוב ביותר שקרה לקליפרס
    עכשיו רק שריברס יעזוב והם מסודרים
    תודה על הסיפור של גרג אודן ריחמתי עליו עד לקטע שהוא פיצץ את חברה שלו במכות .כשאתה 2.17 150 קילו ותוקף אישה אי אפשר לכבד אותך.

    1. מתן, החלטתי מה שהחלטתי הפעם כי רציתי שיתרכזו בסיפור המעניין ביותר על גרג אודן, אבל אם ESPN מגזין ו-SI עם עשרות מיליני עותקים עושים זאת, כנראה שהציבור הרחב מסכים עם כך.

        1. מתן, הם לא סתם מכניסים גופות כמעט ערומים. הם מכניסים גופות שהם מושלמים או כמעט מושלמים. הולך ביחד עם סל נפלא או ניתור עילאי לתפיסת כדור בבייסבול. להראות את היופי האנושי בשיאו.

    2. בס"ד

      מה גימיק בגוף האדם? מה לא מכובד בלהלל אותו ולהינות משיא תפארתו ועוד בלי להראות איברי מין?

      1. באמס"ע

        אני חושב שגם אתה יודע שזוהי אינה מטרת התמונות של ESPN, SI ודומיהם, אלא הגישה של "סקס מוכר".
        אם הגישה היתה לפאר את גופם של אותם ספורטאים, אני חושב שהתמונות היו אחרות.
        אבל באמת בדיון מיותר – מנחם מספיק גדול להחליט מה ראוי שיהיה באתר שלו. החמאתי לו על החלטה שחשבתי שקיבל (ובעצם לא קיבל). לא חושב שיש יותר מדי מה להתעסק בזה מעבר לכך.

        1. אני דווקא אוהב את ה-body issue. מסכים שאי אפשר להוציא את הרכיב של הסקס מוכר מהמשוואה אבל זו לא המטרה העיקרית שלו. המטרה (המוצהרת) היא באמת להציג את הגוף כסוג של יופי. מהבחינה הזו בעיקר בקונטקס של הגוף הנשי להציג יש חשיבות להצגת אלטרנטיבות למודלים ה"רגילים" ולהדגיש שגם גוף של אתלטיות מכל סוג הוא יפה.
          המון נשים שמתעסקות בספורט מאד מוטרדות מזה שאומרים להם שהגוף שלהם לא נשי (תקרא למשל את מה שווז'ניקאי אומרת). אני חושב שמהבחינה הזו הצילומים והביטחון של הספורטאיות להצטלם ככה יכול לעשות המון להרבה מאד צעירות שמתעסקות בספורט.
          באופן קצת אבסורדי מה שמכניס אלמנט פורנוגרפי לצילומים האלה הוא ה-PC האמריקאי המטופש שלא מאפשר להראות עירום מלא. אז מה שיוצא מעוות בכל הסיפור הוא הדרכים העקומות להסתיר את אברי המין בכל מחיר.

          1. +1
            אוסיף שלדעתי דווקא הסתרת והצנעת הגוף האנושי היא שיוצרת סטיות. כשעירום יחשב משהו טבעי ולא מיני, אז נדע שהתקדמנו באמת.

          2. אין לי שום בעיה עם עירום. לא מוצא את הקשר שלו לאתר. ואם פלוני יגיד שהמצולמים ספורטאים (טיעון לגיטימי), אז אענה שברוב הפעמים זה לא כך.
            אבל שוב, אתר של מנחם שיחליט מה שבא לו.

          1. טמיר כתב בס"ד בצד התגובה ואני ניסיתי לכתוב באמס"ע באמצעה, אבל משום מה הוא לקח את זה חזקה לצד.
            לגבי אחרים, אני לא מבין למה הם חושבים שהתגובות שלהם פה נעשות לשם שמים, אבל שוין. במקרה של טמיר אני חושב שהוא חמד לצון (לא נראה לי שהוא דתי), אז החלטתי לזרום עם זה.

          2. בס"ד נרשם היום בכל דבר, לאו דווקא בדברים רוחניים. לא חושב שזה אמור להפריע לאנשים(ותאמת שרשמת שזה לא מפריע לך).

          3. חשבתי שהבדיחה של 'בס"ד-באמצס"ע-בס"ד השני' יותר זקנה מהאפיפיור.
            מסתבר שעדיין יש כאלה שלא מכירים…

            ניסיון:
            בס"ד________________באמס"ע_______________בס"ד השני

        2. לא נכון, זה גם וגם. העירום אומנותי ולא "סקסי" והאתלטים עושה רושם נהנים וחשים גאווה להציג את גופם כספורטאים ולא ככוכבי פורנו.

        3. לבודי אישו אין קשר לסקס מוכר. הוא יוצא כחלק מהתנועה של קבלת הגוף כמות שהוא ושיש כל מיני סוגי גופים וכולם יכולים להיות יפים(במקרה זה עם מיקוד על הגוף של ספורטאים (כי מגזין ספורט)).
          אתה באמת חושב שיש שוק של אנשים ששחקני הוקי מחוסרי שיניים זה סקס מוכר עבורם?

  3. מנחם מה ציפית מג'ורג' שיגיד "תשמעו אני לחתום רק לשנה ואז אני הולך תיהנו כל עוד יש לכם אותי "ברור שזה מה שהוא יגיד ואתה לא מראה את הקטע שבו הוא נוקב ממש בהישגים שהם לא מציאותיים כדי להישאר שם עם הם יגיעו לגמר המערב או ינצחו את הוויורס זו הזיה בגלל זה הוא לא יישאר שם ויחתוך לקבוצה הביתית שלו הלייקרס זה מה שיקרה בין אתה רוצה או לא רוצה

  4. וגם אם הרצון שלו לעבור ללייקרס הוא כל כך מוגזם אז למה הוא כפה טרייד לקליבלנד בשביל טבעת עם לברון או למה הוא לא הלך לבוסטון הוא יכל לבקש את זה מהמנהלה הסיבה המרכזית שהם בכלל עשו עליו טרייד זה בגלל שהוא אמר להם שהוא עוזב בסיום החוזה והוא אפילו אמר שהוא רוצה לעזוב ללייקרס אז חלאס עם הבלבולי מוח האלה על הבוקר

    1. אני לא חושב שיש ספק שג'ורג' רצה להגיע ללייקרס.
      אם היו מעבירים אותו לשם בטרייד, זה היה המצב האופטימלי עבורו.
      אבל זה לא מה שקרה.
      ג'ורג', יחד עם זכויות הבירד שלו, עבר לת'אנדר.

      וכאן נכנסת שאלה היפותטית:
      אם הת'אנדר מסיימים את העונה טופ 3 במערב,
      והלייקרס מסיימים במקום ה-12 במערב.
      אז לאור העובדה שהת'אנדר יכולים לתת לו חוזה עשיר יותר –
      הניחוש שהוא יבחר להישאר בת'אנדר הוא לא בגבולות הסביר?

  5. הת'אנדר לא יותר טובים מגולדן סטייט מסאן אנטוניו או מיוסטון ואפילו לא מינסוטה אני יודע שרובכם שונאי לייקרס אבל זה יקרה תבינו תכניסו לראש

    1. לתאנדר יש פוטנציאל למקום שני במערב, ויותר מזה – גם יש להם את המאצ' אפ הכי טוב במערב נגד גולדן סטייט.

      איום אמיתי אם ווסטברוק עדיין מסוגל פסיכולוגית ומעשית לקחת צעד אחורה בדומיננטיות ובסגנון המשחק.

    2. כשאתה כותב תגובה כזאת אתה לא מבין למה יש אנטגוניזם כלפי אוהדי הלייקרס באתר? רובכם צצים בקיץ שמחים לאידם של קבוצות אחרות מתנהגים כאילו אתם יודעי כל ובסוף כשהעונה מתחילה אתם נעלמים

        1. לא עדיף להמנע מהמאניה דיפרסיה הזאת ולהיות במצב רוח אחד כל השנה? לדוגמא אופטימיים כל השנה כמו יונתן אוהד בוסטון או פסימיים כמו אוהדי פיניקס

  6. הגנבה של הדראפט הוא קיילב סווניגן מהמקום ה26 בדראפט לפורטלנד.
    איזה טמבלים יצאו הקינגס להעדיף את הארי גיילס בבחירה 20 על פניו כאשר אתה צריך סטרץ פור.
    הלילה שוב השיג דאבל דאבל גבוהה וזה גם מה שיהיה בליגה.
    יקבל דקות כבר מהשנה הראשונה יהיה על דאבל דאבל קבוע.

    1. לזיו הקביעה שלך מוקדמת מידי. יכול להיות שגם שנה מהיום עדיין תהיה צודק. אבל יש לגיילס מה שאין לרוב השחקנים כשרון ענק. הוא צריך להשאר בריא , להחזיר לעצמו את הבטחון מאחר ופציעות גורמות לפחדים,היסוסים .
      הבה לא נשכח איך נראה היום לביסייר , שחקן שרוב הקבוצות לא רצו בו בדראפט של שנה שעברה.אותו דבר יכול לקרות עם גיילס ואפילו הרבה יותר.מאחר ולביסייר יקבל הרבה דקות בשנה הבאה , יהיה לגיילס מספיק זמן להתפתח.
      לגבי סווניגן לא ברור לי למה נבחר כל כך נמוך!

      1. סווניגן כוכב.
        לא שחקן משלים כוכב.
        פורטלנד עם נורקיץ,סווניגן וקולינס מסודרים להרבה שנים.
        אני חושב שהאף סייד של לביסייר גבוהה משל גיילס.

    2. הגניבה של הדרפט זה דניס סמית גוניור ולא בגלל ליגת הקיץ , הבחור נראה כמו סופרסטאר רציני יש לו את כל מה שהיית רוצה מגארד

      1. הניקס כרגיל יצטערו על זה.

        אבל הוא מושלם לדאלאס אז אני אישית לא מבואס.
        שמח שהוא הגיע לשם.
        לדעתי הוא ישתלט על הקבוצה מהרגע הראשון ויהיה מועמד מאוד חזק לרוקי העונה

      2. המצחיק הוא שכבר לפני הדראפט, דיברו על דניס סמית כגניבה. בכל זאת נבחר רק 9.
        ככה זה שיש אורלנדו שבוחרת קומבו פורוורד
        שיש את הניקס שבוחרים צרפתי שנכון להיום , ולדעתי גם בעתיד יתברר כהרבה פחות טוב מסמית.
        את שיקגו לא הכנסתי , יש לי הרגשה שמרקנן יכול להתפתח למשהו טוב.

  7. תודה על מעורב מושקע.
    אודן זה הסיוט של כל ספורטאי מצטיין. חשוב מאוד שאחרים ילמדו מהמקרה שלו וירכשו כלים להצלחה ביום שאחרי או חלילה ביום סגריר.
    לגבי כריס פול ג'ורג' – הם עשו מהלך נכון מבחינתם. כשלא הולך אז לא הולך. לא צריך בכוח.

  8. מנחם, לפי מה שכתבת (וגם לפי כמה תגובות), אני לא בטוח שאתה מודע לזה שג'ורג' לא חם בת'אנדר, ואף אחד אפילו לא שאל אותו אם הוא מסכים לעבור לשם…

    לעשות לו "דווקא" היה גבוה מאד ברשימת האג'נדות של פריצ'ארד כשחיפש לו טרייד…

    1. מסכים.
      לא לשכוח שלאינדיאנה היו הצעות טובות יותר לטרייד מבוסטון ומקליבלנד. אבל נאמר שם בפירוש: העדפנו לא לחזק יריבות שלנו במזרח. כך שכוחו של ג'ורג' "לבחור" באוקלהומה, מוגבל או בעצם לא קיים.
      גם את ההמלצה של קווין דוראנט כדאע לקחת, כמו שאומרים, עם קצת מלח. דוראנט השאיר את אוקלהומה הרוסה אחרי מעבר בלי שום תמורה. אחרי שהוא גורר אותם עד לרגע האחרון עם "ההחלטה" (למד ממישהו). אחרי שניהל דיבורים לא רשמיים במהלך העונה ובמהלך בסדרת גמר המערב עם דריימונד גרין וחבריו בגולדן סטייט (שחקנים באוקלהומה התרעמו על כך באותו זמן). שלא לדבר על האיבה המופגנת שהוא הפגין בהמשך כלפי אוקלהומה וראסל ווסטברוק, ותגובת הקהל המקומי. דוראנט אינו מחסידי הת'אנדר.
      כך שאם מחפשים נימוק ל"המלצה" שלו לג'ורג' (אם בכלל היתה לה משמעות), היא אולי דווקא בדרך של: כדאי שג'ורג' יחזק את אוקלהומה, החלשה-יותר, מאשר קונטנדרית חזקה יותר. כמו סן אנטוניו, בוסטון, יוסטון או קליבלנד. "הפרד ומשול".

  9. הלייקרס הצליחו להחתים עכשיו את השחקן שיתן להם סיכוי לצאת מ"טווח הזהב" של בוסטון (2-5), כתוצאה ישירה מהעובדה שבוסטון עשתה את הטרייד עם הפיסטונז עבור בראדלי…

    זו כבר היתה טעות, ועכשיו היא יכולה להתפתח לטעות קריטית.

    1. אז במקום להביא לבוסטון בחירה בין 2-5 לבוסטון אתם תעבירו בחירת לוטרי לפילי, איזה כיף להיות אוהד לייקרס!

        1. הביקורת לא הייתה על כמות הכישרון (למרות שגם ממנו אני לא כל כך מתלהב) אלא על השמחה המטופשת לאיד כלפי קבוצות אחרות כשלקבוצה שלכם בכלל לא יוצא רווח מזה

          1. למה אתה לקוח את זה כל כך קשה?
            תשאל למשל את אברי שהוא אוהד בוסטון אם יש מבחינתו דבר יותר משמח מלראות את הלייקרס נדפקת?
            אם יש לנו אפשרות לדפוק את בוסטון לא נשמח???

          2. אני אענה לשניכם באותה תגובה מפאת חוסר היכולת שלי לעשות לשתיהן הגב (וגם זה יהיה קצר במילא אז למה לא).
            יניב אני לא יודע למה זה כל כך קשה לי הקיץ אני מעריך שבעיקר בגלל הכמות של התגובות אבל אתה צודק ואני אקח את זה לתשומת ליבי (ובנוסף אני אחמם את אברי פעם הבאה שתפשלו)
            דקסטר אני חושב שאם זה הדרך של אוהדי לייקרס לבקר את יכןלת ההחלטות של איינג׳ זה ממש עצוב, בעיקר כי אין בזה שום תקווה להשתפרות של הקבוצה שלכם אבל אם זה העניין אז מילא אני לא חושב שדני ייעלב

    1. קחו את זה בשתי ידיים. בלי להתבלבל. זה עשוי להיות הימור, אבל אולי זה יאפשר להולידי לשחק בשתיים. דבר שבראש שלי יכול להיות מוצלח. סוג של ג'ון וול ובראדלי ביל לעניים, אבל עם הגבוגי בקו הקדמי.

      מה שכן, בהצלחה לצוות הפסיכולוגי של דמפס עם קאזינס וג'קסון באותה קבוצה.

  10. עיסקה טובה לדדמון, 14 מיליון לשנתיים באטלנטה, שנה שניה אופציית שחקן. הספרז לא היו קרובים לתת סכום שישאיר אותו.
    עדיין עם ההרגשה שלסן אנטוניו חסר עוד 5. הכי טובים שנשארו על הלוח הם נרלנס נואל (מוגבל, דאלאס לא תיתן לו לברוח בזול), דיוויד לי (הכי ריאלי), פלאמלי (לא תודה), או ג'בייל מגי (יהיה מצחיק).
    או, וזה pipe dream, טרייד במהלך העונה על דמרכוס קאזינס. זו העונה האחרונה שלו בניו אורלינס, אחריה הוא עוזב בלי כלום. אם הניסוי שם נכשל, זה המקום לעקיצה. אני מאמין שפופ והווטרנים, זה בדיוק המקום לביית את הפרא. ולרכוש נשק שאין לאימפריה של גולדן סטייט תשובה מולו.

      1. קאזינס הוא כישרון אדיר, עם נתוני קריירה שאי אפשר להתעלם מהם. בשנים האחרונות הוא עומד על משהו כמו 2-12-25, הוא גם חוטף טוב.
        הבעיה היא לא רק האישיות שלו, אלא גם הארגונים שהוא שיחק בהם. אולי הכי גרועים בליגה. זה הימור אבל כזה שיכול להשתלם מאוד. גם דניס רודמן היה סכנה שאסור לגעת בה, לפני שהצטרף לשיקגו הגדולה והיה בה חוליה משמעותית בשלוש האליפויות, אם אינני טועה.

  11. ואוו איזו החתמה של מג'ק ופלינקה.
    הצמד הזה פשוט מדהים הקיץ הזה. בעיקר בכל הקשור למניעת טעויות.
    והיו כ"כ הרבה אפשרוית לטעות אך הם חיכו בסבלנות ושיכנעו שחקן שיכל לקבל יותר במקומות אחרים לחתום על חוזה לעונה אחת בלבד.

    אחד מהשחקנים הבודדים שבאמת רציתי ויוכל להיות חלק מהלייקרס של שנה הבאה.

  12. טוב אחרי שנרגעתי והשלמתי את השאר, הסיפור על אודן מדהים , חבל שהוא היה צריך להכות את האישה נורא קשה לסמפט אותו עכשיו , כריס פול ביוסטון הדבר הכי מעניין העונה מבחינת מעברים (וסליחה לגורג ובאטלר)

    גיא הרשע לא מבין איך יש לו כוח גם לאוהד את הסאנס וגם לריב עם אנשים פה פוסט אחרי פוסט בכזו התלהבות , הלוואי אלי.

    ותודה מנחם על כל הפוסט הנפלא

  13. ההחתמה של KCP בלייקרס מרשימה ודוחפת את הלייקרס עוד צעד החוצה מהטווח 2-5 בלוטרי, שבו הבחירה עוברת לבוסטון.
    לצד זה, כאשר סקרמנטו נראית בכיוון הנכון מבחינת שיפור ההתנהלות הכללית בה, ייתכן שהבחירה הזאת תהפוך לפחות אטרקטיבית ועשוייה לשמש כנכס מועבר ולא כזה שאיינג' רוצה להשאיר.

    ומאידך, הכל נראה טוב בקיץ וצריך לראות איך הכל יראה כשתפתח העונה. בכל מקרה, אם שואלים את אוהדי בוסטון "מה עדיף? KCP בלייקרס או ברוקלין?" כבר יודעים את התשובה.

    לגביי PG13, אנשים כרגיל מוציאים דברים מהקשר וכאשר כרגע אין ממש על מה לדבר + העובדה שמדובר על משהו שקשור ללייקרס – נוצרת פטפטת אינסופית.

    דבריו של פול הם מן מס שפתיים לאוהדים והמועדון ב-OKC + זריקת חזרה למציאות לכלל הליגה.
    הוא לא בחר להגיע לשם. זאת עובדה. האם יאהב להיות שם? אין לדעת. האם נכון להצהיר שזה סגור שהוא מגיע ל-LA? גם לא 100٪.
    אני רואה זאת כך – זאת הצהרה שמנסה לשמור על "שלום" עם 2 מחנות, כאשר מובטחת נאמנות למקום הנוכחי, אם הכל מתנהל כשורה ("אם נגיע לגמר המערב…" – זאת הצבת יעדים למועדון במרומז…והם גבוהים), כאשר הוא מכין מראש את LA שגם לא מובטח שהוא יגיע לשם.

    בשורה התחתונה – אוהדי לייקרס, תשאירו באמת גם טיפה מקום לאפשרות שלא יגיע. שלא יקרה מצב כמו שהיה עם אוהדי הניקס וההחלטה של לברון בקיץ 2010. חבל.

    ואגב – אף אחד לא מדבר על זה שהוא אמר שהוא גם אהד קליפרס בילדותו? קשה לי להאמין לחלק הזה…בעיקר כשידוע שהם מעולם לא היו מעניינים בהשוואה ללייקרס + כאשר הוא ישב אצל ג'ימי קימל ודיבר על כך שבבית שלו הלייקרס הם עניין גדול.

    ודבר אחרון – שאלוהים יגאל את הפליקנס מדמפס. רג'י ג'קסון זה הגארד שאתה רוצה לקחת סיכון עליו? ברור שהמחיר שמוצע זה בסדר. הוא מוכשר יותר ואם זאת גם שחקן לא ממושמע על המגרש ובעייתי במערכת קבוצתית. כל העונה האחרונה ראינו זאת. אני אישית ראיתי דוגמא מצויינת במשחק של בוסטון מול דטרויט והוא הפסיד לקבוצה את המשחק ברגע קריטי עם זריקה גרועה מאוד כמטר מקו ה-3.
    למה ליצור קבוצה בהכלבה של חלקים וליצור מן אוסף כשרונות שלא בהכרח מתאימים יחד, כשאפשר לפעול בצורה יותר חכמה ולבנות נכון סביב מה שיש לך, גם אם זה בא על חשבון העובדה שהקבוצה תראה על הנייר פחות מוכשרת? זה לא הלך מעל המצופה העונה עם OKC, יוסטון ובוסטון? ובהן לא היו 2 סופרסטארים.
    אני לא יודע מדוע, ייתכן שזה בגלל שאני לא סומך על שום דבר שקשור לניהול הנוכחי בפליקנס, אבל יש לי תחושה שהמועדון הזה יהיה אחד מהאכזבות העונה. וחבל מאוד…

    1. צודק לגמרי על הפליקנס.
      אני אומר את זה כל הזמן- הפליקנס זה המועדון הכי גרוע בליגה.
      יותר גרוע מהנטס. שם לפחות מנסים ומנסים לתקן את ההריסות של בילי קינג.
      פה, לא מפספסים אף טעויות ועצם זה שיש להם את אנטוני דיויס גורם להם לעשת עוד טעויות.
      זה פרנצייז שממילא מקומות לא בליגה. ניהול גרוע. בעלים גרוע. וקהל שלא מגיע.
      הוא אפילו לא ידגדג את הפלייאוף ורוב הסיכויים שקאזינס יעבור בטרייד אחרי העונה הגרועה שהם יציגו.

      1. מדהים אותי שגם כשאנחנו מסכימים הגישה שלנו שונה 😉

        אני חושב כמוך – הניהול גרוע מהשורש וזאת בעייה אקוטית, כאשר מדובר על פרנצ'ייז שאינו בעל יסודות חזקים להצלחה (מטרופולין גדול, חוסר תחרות באיזור ה-SOUTHEAST על אהדת הקהל, תשתיות טובות וכדומה..).

        אולם, איני סבור לחלוטין שהעונה שלהם בהכרח תהיה רעה. אני פשוט חושב שעם ההתנהלות שלהם הקיץ (שאפילו הנטס והלייקרס יתחזקו יותר) + הנראות של המערב כרגע – יהיו קבוצות מוכשרות שיהיו בחוץ. וכרגע זה נראה שיהיה קל יותר לפסול אותם מאשר, נניח פורטלנד, או אפילו הקליפרס – שהן עמוקות ויציבות יותר ברוטציה הכללית שלהן.

        ולגביי הטרייד על קאזינס – קודם כל, כן צריך לתת עליו קרדיט להנהלה. נכון שהיה צריך שני צדדים לטנגו המוזר הזה והקינגס עברו שיחות עם חצי מהליגה לפני שהתפשרו על ניו אורלינס, אבל זה עדיין מהלך נועז ובר תושייה שנותן להם נק' זכות.
        אך כמובן, שום נק' לא תספר בסוף אם קאזינגס לא מסיים אצלם עם הארכת חוזה והקבוצה תשתפר פלאים. אני, לעומתך (ופה זאת הנק' העיקרית שאני לא מסכים איתך עליה. כרגע לפחות), לא חושב שהפליקנס יהיו נועזים מספיק בשביל להעביר שוב את קאזינגס. וחשוב לזכור שזה גם ככה מצב מאוד בעייתי, כי הוא בשנת סיום חוזה והעברה שלו, שבקלות יכולה להימרח עד פברואר, תהיה על סף הלא אפשרית במצב כזה. ההנהלה ידעה שזה הסיכון שהיא לוקחת, אבל לצערה, אני לא חושב שהיא בעלת הכלים להתמודד עם סיכון מסוג זה.

        זה מדהים שיכול להיות ששנה אחרי טרייד שנראה אחד מהחד-צדדיים בהיסטוריה (ורבים טענו שהוא הכי חד צדדי), בסוף עשוי לגולל את עצמו לטובתה של הקינגס. מצבים כאלה קורים רק כאשר טרייד שהיה אמור לשפר קבוצה הדרדר בצורה הכי קיצונית שניתן היה להדרדר.
        במצב כזה, הוא מזכיר לי קצת את הטרייד של בוסטון וברוקלין…

        1. בשום מצב סקרמנטו לא יצאו טוב מהטרייד , ויתור על שחקן טופ 10 בשביל 2 בחירות סיבוב ראשון טופ 10 , לקוזינס יש כשרון ברמה של דיוויס דוראנט , סקרמנטו לא ידעו להוציא ממנו כלום , אפילו להרזות הם לא הצליחו לשכנע אותו , דבר שהוא עשה הקיץ , עובר אימונים כבר מלפני חודש יחד עם דיוויס כדי להשתפר ,כבר אמרתי שהקבוצות הבכירות כמו בוסטון ודומיהן עשו טעות ענקית שלא הלכו עליו בכל הכח , סקמנטו נראים יותר טוב בגלל ששינו גישה ונותנים דקות לצעירים שהיו להם כבר שהוא שיחק , ועדיין אין להם שחקן אחד עם רבע מהכשרון של בוגי .
          נכון יש לנו את אחת ההנהלות הגרועות בליגה גם מאמן וצוות רפואי פח , אך אני באמת מאמין ששילוב של קוזינס דיוויס חזק מספיק להגיע לפלייאוף ואפילו עם חיזוק קטן לעבור שלב , אני יודע שהקבוצה לא ממהרת עם מהלכים כי אולי רוצים לשמור משהו לשנה הבאה ,אם הקבוצה כן תצליח ותראה פוטנציאל וקוזינס כן יחתום אז שיוכלו אולי כן להפטר מחוזים בעזרת בחירות דרפט , שנה הבאה וול מסיים חוזה אם לא יחתום מחדש במהלך העונה , אולי אם תיהיה הצלחה הוא כן ירצה להצטרף , במקרה שדברים יהיו קרוב אבל עדיין לא מספיק יעשו מהלך לחיזוק ואם העונה תיהיה אסון אז בטוח שיהיה טרייד על קוזינס .
          לי יש אמונה בסגל , כרגע חסר קלעי אמיתי מחוץ לקשת

          1. יוסי, אם אתם מפסידים את קאזינס בשוק החופשי, או נאלצים להעבירו על "שאריות", כי ההנהלה (אפילו הרפת הבנה בפליקנס) תזהה שהוא יעזוב בקיץ – זה הפסד בטרייד. חד וחלק.
            כי זה מה שאני מסביר לאנשים – טרייד לא שופטים על המקום. אותן טענות הן רק תיאוריות. בפועל, טרייד ניתן לשפוט רק שנים קדימה. ראה ערך, הטרייד של בוסטון. בקיץ 2013 כולם דיברו על כמה נכסים רעים הקבוצה קיבלה עבורם ושהיה כבר עדיף להשאיר את הגרעין המזדקן ולתת להם את הכבוד לפרוש בבוסטון. היום זה שיח אחר לגמרי…

            אגב, גם אם לסקרמנטו לא יהיה כישרון אצלם כמו קאזינגס מכל הטרייד הזה וגם מתוך בחירות הדראפט, עדיין – אם קאזינגס לא נשאר שם, זה הפסד בטרייד.

            הפרוייקט בניו אורלינגס גם יכול בהחלט להצליח. אבל אני חושש לבשר לך שאולי חסר להם קלעי לחמישייה, אבל מלבד הצמד סטארים והרכז הסביר + שלכם, כל הקבוצה הזאת היא הרכב טלאים. השחקנים בקבוצתכם היו מקסימום שחקני רוטציה באזור השחקן ה-9 ואף נמוך מכך ברוב קבוצות הפלייאוף, בעיקר במערב.

            אנו מתקדמים לעידן בו קיימים מס' פקטורים שאין לכם בקבוצה והם אלו שבולטים בקבוצות הכי טובות בליגה:

            # הנהלה טובה (למעט קליבלנד כחריגה וזה בעיקר מהעונה, כאשר נשיא הקבוצה, גריפין, נאלץ לעזוב, וכעת גילברט מנהל את הקבוצה ורואים זאת…).

            # גישה פרוגרסיבית למשחק. וורסטיליות וייעול יכולת הקליעה של שחקנים (בדגש על קשת השלוש) הן התכונות השולטות בליגה. ולמען האמת, אתם קבוצה התקפית בינונית, גם עם AD, בוגי והולידיי.

            # עומק – בקבוצות הכי טובות כרגע קיים עומק עד השחקן ה-10 בערך. הם לא בהכרח השחקנים הכי טובים, אך הם תואמים לשיטת המשחק של אותן קבוצות ומשלימים אותה בצורה טובה.
            אצליכם, כמו שאמרתי, יש שחקנים שלא בטוח שהיו נכנסים לטופ 10 ברוטציה של קבוצות פלייאוף. לא קונטנדריות, קבוצות פלייאוף בכלל.

            ואגב – שוול יצטרף אליכם? בהצלחה עם להוציא מהלך כזה לפועל. קאזינגס, במידה והוא יחתום אצליכם, יקבל חוזה MAX ענק בוודאות (אזור ה-30 לעונה) והתקרה שלכם תהפוך ל-"קשה" לשנים הקרובות. תמיד אפשר לבצע סיין-אנד-טרייד, אבל אין לכם כמעט שום דבר להעביר בתמורה.

            מכל מקום – הכל מתחיל מההנהלה שלכם. בגלל זה קשה לי להאמין שהקבוצה שלכם תגיע רחוק. זה בנוסף לעובדה שאתם במערב ויש הרבה קבוצות שבנויות וגם נראות טוב מכם (ווריורס, ספרס, יוסטון, דנבר, מינסוטה, אוקלהומה, פורטלנד ואולי גם הקליפרס). שים לב איך קבוצות עולות עם הנהלה טובה, למרות התנאים שלהן (גולדן סטייט, טורונטו, בוסטון, אוקלהומה, יוסטון, מיאמי) ואיך קבוצות עם הנהלה גרועה מתדרדרות, למרות התנאים שלהן (קליבלנד – ספציפית כל הסיטואציה סביב לברון, קליפרס – ושיגידו תודה לפול שלא השאיר אותם בלי כלום + ווסט, שכנראה הביא לכך שהם יוצאים טוב מהקיץ בסך הכל, ברוקלין, שארלוט, דטרויט והייתי גם אומר הניקס, אבל הם לא באמת מתדרדרים, אלא פשוט חופרים לעצמם כל פעם שפל חדש).

          2. ודבר אחרון – אף אחת לא עשתה טעות כשהיא לא הלכה על קאזינגס.
            בעיקר לא בוסטון.

            השיח היה ברמה הכי ראשונית ולא התקדם בכלל, כי גם במקרה הזה דרשו מהם, שוב…, הרבה מעבר למה שצריך לתת עליו, בגלל הכמות נכסים של בוסטון.
            נוסף על כך, אין שחור ולבן בחיים וכך גם בעסקים. לכן, גם לצד העובדה שהנהלת סקרמנטו הייתה מזעזעת עד הקיץ הזה, התנהגותו של קאזינגס גם לקתה בחסר. למה שמועדון שנמצא במעלה הפלייאוף ירצה לקחת סיכון, למשכן את עתידו, תמורת כוכב שהתנהלותו דווקא עלולה לדרדר את המועדון מטה? לא הכל זה רק פוטנציאל…לניו אורלינס היה נוח לקחת כזה סיכון, כי היא לא התקדמה לשום מקום באותו זמן. וגם ככה לא ידרשו ממנה הרבה, כי לא היה לא הרבה לתת, אז כשאתה מגיע למצב שאתה מנהל מו"מ במצב כזה, הוא הופך ליחסית נוח, אם הצד השני מעוניין בפרידה באופן ברור. קל להאשים את המועדון, אבל שחקנים גדולים יסתדרו במועדונים שפלים, גם עם הנהלה רעה (זה לא אומר שהם יתקדמו איתו הרבה, אבל ברמה האישית הם כן הצליחו לדחוף אותו קדימה ולהשתפר) – שים לב לשמות כמו לברון, דרק רוז (לפני הפציעה) וגם בלייק גריפין (בעידן שסטרלינג עוד ניהל אותם) הוא שם טוב במקרה הזה.
            ואל תשכח – ניו אורלינס היא סיפור אחר כשמדובר באדם כל כך אמוציונלי ומוחצן כמו קאזינגס. היא קרובה לבית שלו וזה שונה במקרה כזה, כאשר אתה קרוב לבית ואולי זה משפיע על המוטיבציה שלו בצורה מסויימת.

  14. לגבי ג'ורג' והלייקרס אז ברור שיש אפשרות שהוא לא יגיע,הכל נזיל ומשתנה בליגה.העניין שמכל האופציות שהיו על השולחן אז האופציה של אוקלהומה הכי פחות גרועה לנו לאוהדי הלייקרס.כי בניגוד לדעתו של גיא אני מתקשה לראות אותם באמת מתמודדים על אליפות ואילו במידה והוא היה נוחת ביוסטון/קליבלנד/בוסטון אז הסיכוי שהוא היה ממשיך שם היה לטעמי הרבה יותר גבוה

    1. ההחתמה של KCP היא הכי חשובה הקיץ.
      מראה שפלינקה ומג'יק יועים לעבוד ולשכנע שחקן שיכל בקלות לקבל הרבה יותר. זה איתות גם לשאר השחקנים החופשיים בשנה הבאה.
      בקיצור, אנחנו הזהרנו..

      1. דקסטר, מי יכלה להציע יותר ממכם כרגע שגם הייתה מעוניינת ב-KCP?
        לברוקלין גם היה כבר פחות מכם, אחרי הטרייד על קארול.

        מעבר לכך, הדבר היחיד שהטרייד הזה מראה בעיניי הוא דווקא היכולת לניצול מצבים של ההנהלה והנועזות שלהם, בכך שהם מבצעים מן ניהול סיכונים ומפתיעים יחסית עם שני מהלכים חכמים (הטרייד על ראסל, ששחרר את החוזה של מוזגוב + החתמת KCP).

        אני שוב אומר – שאפו על ההתנהלות, אבל היא כרגע גם מאוד קורנת לחיוב בגלל ההתנהלות שהייתה לפניה והשפל הכללי שהמועדון היה בו.
        הכל בסוף מוביל לנק' בה הכל נראה מאוד וורוד. בקיץ הבא הקבוצה תתחרה מול קבוצות רבות אחרות בליגה על השמות הגדולים ואם קבוצות פלייאוף תחרותיות יהיו במירוץ, יהיה מעניין לראות איך בשלב הזה ההנהלה תתמודד עם התחרות. אני לא אומר שהם לא יכולים להצליח, אבל האתגר יהיה גדול יותר. כרגע ההתנהלות פחות מסוכנת וקשה. על KCP התחריתם בעיקרון עם ברוקלין. C'mon man..

    2. ויניב – אני מסכים איתך חלקית, בגלל שלמרות שהסיטואציות שתיארת היו יכולות לשים את PG13 במצב טוב יותר להתמודד ברמות הכי גבוהות, הסיטואציה ב-OKC בעלת טווח אופציות מאוד רחב לאיך העונה שלה תתממש.

      זה יכול להיות כישלון גדול של הכימייה בין הצמד הזה, ובאותה מידה גם הצלחה מסחררת ואכן הגעה גם לגמר המערב.
      מלבד הווריורס, אין כרגע קבוצה במערב שמחזיקה בצמד סטארים בטופ 20 בליגה שהם בשיא הקריירה שלהם. יוסטון, שכביכול הכי קרובה לסיטואציה הזאת, מחזיקה בפול כאשר הוא כבר לא בשיא היכולת שלו (למרות שגם עכשיו – זאת יכולת טובה מאוד והחלפת האווירה יכולה לתרום רבות עבורו ועבור הקליפרס). גם עם אנת'וני, זה לא בהכרח אותו הדבר, כי הוא גם לא בשיא הקריירה שלו.
      ולצד זה, גם ייתכן שזה דווקא מה שיוביל אותם לאגד כוחות ולשתף פעולה בקלות, לצד הארדן שהינו כוכב שקט יותר.

      לכן, כל מה שאני אומר הוא – אל תזלזלו ב-OKC. זה מועדון שברמת הניהול שלו הוכיח את רובנו על ההתנשאות שלו לגביי מהלכיו בשנים האחרונות. פרסטי מאוד נועז ולא הופתע גם שבמקרה והעסק לא יעבוד בצורה יחסית דרסטית, הוא יהמר שוב ויבצע טרייד נוסף על ג'ורג' ואולי אף לקונטנדרית – אני יכול לראות איך היא וקליבלנד נואשות מספיק כדי ללכת על מהלך כזה העונה.

      ואגב – OKC התחזקה גם בשחקני משנה לא רעים. פלטון פחות מעניין אותי, אלא פטריק פטרסון – שחקן נהדר לחדר הלבשה וכזה שיכול מאוד להתאים לצידם של ווסטברוק, ג'ורג' ואדאמס.

      1. תראה אני לא מזלזל בOKC בכלל ואני חושב שלווסטברוק השנה יש המון מה להוכיח(דווקא אחרי שזכה בMVP) והוא חייב להראות שעוד סטאר יכול לפרוח איתו,אבל אני מתקשה לראות אותם נותנים פיט אמיתי לגולדן סטייט וזה לטעמי הדבר היחידי שיכול להשאיר את ג'ורג' באוקלהומה.
        שוב מבחינת האופציות שהיו על השולחן זאת הפחות גרועה כי בכל אחת מהשלוש האחרות שציינתי הסיכוי שהם היו הופכות למתמודדות אמיתיות על התואר הוא גבוה בהרבה.
        אני אפרופו הייתי מעדיף שהם היו הולכים על טרייד בכל הכוח ומביאים אותו כבר השנה אבל כנראה שאינדי היו נחושים שזה לא יקרה.

  15. דווקא החתמת KCP לא כזאת נועזת והשאפו שמגיע הוא על זה שהצליחו להחתים אותו לשנה שזה בדיוק מה שההנהלה רצתה,לא להתחייב על חוזה ארוך אלא רק לשנה,הוא לדעתי די נהנה מההפקר והסכום שהוא קיבל לשנה מפצה אותו על זה.

    1. ההחלטה מבחינתי נועזת, כי היא טיפה שונהבגישתה. היא מראה טיפה חשיבה מחוץ לקופסא, למרות שלא באמת, כי פילי יישמו זאת לפניהם עם רדיק ואמיר ג'ונסון.

      אך עדיין היא נועזת, בגלל שבסופו של הדבר הם הימרו פה והם יודעים זאת. הם היו סבלניים עם הנושא הזה וחיכו לראות איך השוק סביב השחקן יראה ולאחר הטרייד של בוסטון הם הלכו ALL-IN ודי זכו לאחר הטרייד של ברוקלין על קארול.

      בקיץ בו האהדה להנהלות ש-"שברו את הקופה/הימרו על כל הנכסים" הייתה רבה, אני גם מעריך את ההתנהלות הסבלנית יותר של אחרות, כמו בוסטון, הלייקרס והראפטורס.

  16. מעורב נהדר מנחם. גם הסיפור על אודן, גם הראיונות עם פול ופול. ממש נפלא.
    לגבי הבחורות בביקיני, חייב להודות שבהתחלה זה הפריע לי, עם הזמן זה כבר די עבר לידי. גוף האדם סבבה, meh. תמונות של חתולים, כלבים ודולפינים יותר עושה לי את זה.

  17. בראד סטיבנס הגיע לליגת הקיץ לראות את הקבוצה ואף לייעץ מעט למעורבים בה מבחינה מקצועית.

    הנה קישור לראיון איתו (זה תמצות של האתר של הקבוצה ולא כל הראיון המלא, מי שירצה, שיבקש ואעלה גם קישור לראיון המלא):

    https://www.youtube.com/watch?v=_eIa8kqjKzQ

    סטיבנס מדבר כאן על שלל השחקנים בליגת קיץ ומעניין מאוד לשמוע את הגיגיו לגביי אנטה, טייטום ואף אוג'ליי.
    ממליץ לשמוע. בעיקר כשמדובר במאמן צעיר ומבריק שגם נחשב כבר עכשיו לאחד הטובים בליגה.

  18. מנחם לדעתי אתה היחיד אי פעם שהרגיש כאלה רגשי אשם כלפי מריו צ'אלמרס כולל ההורים שלו… הסיפור של אודן מרתק, סוף עצוב לקריירה עוד לפני שבאמת התחילה, יפה אבל שהוא מנסה להמשיך את חייו ולהתקדם הלאה, ההשלמה וההכרה במצב הם החלק הקשה ביותר כאשר רוצים להתחיל תהליך של שינוי.

    1. אודן צבר מיליוני דולרים בקריירה הקצרה שלו. 99% מהאנשים בעולם שבזיעת אפם אוכלים לחם ומקיימים משפחה היו קונים את ה״טרגדיה״ שבאי מימוש הפוטנציאל שלו

  19. אגב, דקסטר – אני חושב שאם תצרפו את רונדו, בטווח הארוך זאת החתמה יותר חשובה משל KCP.
    כמנטור לבול, הוא יכול לעזור לו המון. יש את מג'יק כביכול, אבל ייתכן מאוד שזה יהיה רחוק ממנו ובתור נשיא המועדון לא בהכרח יהיה לו זמן רב לכך.
    KCP יתרום לעונה הקרובה ויעשה לו את החיים קלים. רונדו? מביא איתו גישה ווינרית וקבלות אמיתיות על איך לנצח בשיטה שבול משחק בה.
    הם גם דומים בגישה השקטה שלהם, רק שלרונדו יש גם את הפה של לאבאר, כשהוא רוצה.

    1. Kcp סוגר ללייקרס אולי את הפינה הכי חלשה שלהם בחמישיה ומשלים הגנתית נהדר את לונזו.
      רונדו בסופו של דבר רק יעלה מהספסל ופופ מסדר ללייקרס בק קורט אתלטי ארוך וקשוח.
      הוא תמיד לוקח את הגארד החזק יותר ויכול לשמור כמעט על כולם.

      גם עצם זה שחתם רק לשנה אחת מאפשרת את הגמישות להחתים אותו ושחקנים חופשיים אחרים בקיץ הבא.

  20. פרסטי עשה בית ספר לכולם.
    ג'ורג' היה השם הכי חם שהסתובב בשוק ופרסטי השיג אותו ואפילו נשאר עם עודף.
    כפי שכתבתי כאן לפני חודשיים – רק OKC והפליקנים יכולים לתת מענה ל-ג"ס. לראסל יש את "הפרצוף" להסתכל ל-ג"ס בעיניים (לסאן אנטוניו אין) ולפליקנים יש צמד שעשוי להתפתח לבעיית התאמה לכל קבוצה – אם יצליחו לממש שם את הפוטנציאל הבלתי ניתן לחיזוי.
    לפני שנה כתבתי כאן שדוראנט יירש את לברון – זה קרה אחד לאחד. השנה זו השנה של ראסל ווסטברוק. תרשמו.

  21. אחלה מעורב מנחם.
    במיוחד הסיפור על אודן.

    אגב, כל הסיפור של אודן קצת מצחיק/עצוב- לפני הדראפט, אמרו שהוא עדיף כבחירה אחת על דוראנט שנבחר שני, כי דוראנט גדל בסביבה קשה, לאם חד הורית ומבנה גופו הצנום חשוף יותר לפציעות לעומת אודן המסיבי והנוצרי הטוב ילד טוב שאוהב לקורא.
    בסוף, התברר שדוראנט הוא ילד טוב של אמא וסה"כ לא הפסיד יותר מדי משחקים (בטח לעומת אודן, אבל גם לעומת שאר הליגה) ולעומתו, אודן נפצע מהרגע הראשון והתדרדר לאלכוהול וסמים…

    אגב נוסף, שוב מתברר כמה חשוב הצוות הרפואי של הקבוצה (ובכלל הצוות המקצועי מסביב אשר מחליט איך לחזור מפציעה), אשר כנראה טיפל לא נכון בו וגם בברנדון רוי. מעניין מאוד איזה קבוצה הייתה מתפתחת לו היו לדוגמא מגיעים לפינקיס עם הצוות הרפואי המעולה שיש שם…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט