(תנו מבט בעיניו! מבט של דוב שכול המחפש את טרפו!)
אצל האב לבאר הבן לעולם לא יפשל.
המשחק אמש?
"ברכה מאלוהים", הוא אומר. "מכאן ישנה רק דרך אחת – למעלה!. מה הייתם רוצים? משחק של 20-20-20 וניצחון על 30? זוהי ההתחלה הטובה ביותר שהיתה יכולה להיות לו. הוא פיקח מספיק להסתכל על המשחק שוב ושוב, להבין את השגיאות שעשה, וללמוד מהן!".
זה האבא, ולומר את האמת? אין בכך כל רע.
השאר זאת לאבא למצוא זווית חיובית בכל מה שבנו לונזו יעשה, ומאחר ואיש לא יכול לקחת את הכישרון המיוחד של הבן, ברור לכולם שזה היה משחק שהוא ABERRATION – יוצא מגדר הרגיל במובן השלילי הפעם – ומכאן תהיה רק עלייה קדימה. הוא היה 2 מ-15. כשבמשחק הבא הוא יהיה 4 מ-15 האב יצעק "שיפור כפול כבר במשחק השני".
רגע, מה רע באב כזה? לא היה השבוע שחקן אחר מבין הרוקי'ס שזכה אפילו ל-10% מההופלה לה זכה לונזו. לא מרקל פולץ ולא ג'ייסון טאטום, ולא אף אחד אחר.
מה שעושה מכל הטירוף דבר לא כל כך מטורף היא העובדה שלבן יש את כל מה שצריך כוכב-על: המבט…ההליכה… רגש העליונות שהוא משליט רק בגלל הימצאו. הילד הוא כוכב, אני אומר לכם. הוא מתאים בול לשואו-טיים של הלייקרס משנות ה-80 ואני בטוח שמג'יק קלט זאת הרבה לפני כולם כי לו עצמו יש את הנוכחות הדומיננטית הזאת. ללארי בירד היתה הנוכחות הדומיננטית. במילה אחת לארי יצר יותר כותרות מאחרים בשעה של ריאיון.
במשחק אמש מצאתי את עצמי מסתכל על לונזו ותנועתו יותר מאשר כל שחקן אחר.
אבל…
למג'יק ולבירד היה משחק מאחורי המבט הדומיננטי ומשרה ההילה. לונזו הראה לי אמש שישנה לו מסירה מצויינת – אבל ממש מצויינת – וכניסה לסל טובה בגלל רגליו הארוכות. אבל כמובן שחובה עליו לשפר את קליעתו מהפרימטר מהקצה אל הקצה, ובזה הוא יקום או ייפול.
כשסטיב נאש וג'ון סטוקטון הגיעו לליגה הם היו קלעים בינוניים ומטה מהטריי. ג'ון סיים כקלע טוב מאד, ונאש סיים עם ממוצע ה-3 הגבוה בליגה.
היה לו ערב קליעה איום ביותר שיכול להיות – 2 מ-15 כולל 1 מ-1 מהטריי, אבל הוא הראה את הדבר החשוב ביותר ללייקרס: קואורדינציה מעולה, וכימייה – כאילו באו מאותו בית יוצר – עם ברנדון אינגראם.
ואצהיר זאת עכשיו במשפט שמצידי תזכירו לי עד יום מותי:
על ברנדון אינגראם ועל לונזו בול תתעלה הלייקרס עד פסגת הליגה תוך 2-3 שנים, אבל איתם היא גם מסוגלת ליפול לתחתית בור הצואה.
הספיק לי המשחק אמש להבין זאת ולדעת זאת, ואני לא זז מהצהרה זאת אפילו אם עגל מביא בולדוזר מהקיבוץ שינסה להזיז אותי.
הלייקרס הם אינגראם ולונזו. בהם תלוי הכל.
האב – שהוקף שומרי SECURITY כאילו היה כוכב רוק אמר:
“I"Great game for him. I’d rather him have a game like this than him score 20, 20, 20 and win by 30,” LaVar Ball said. “So now you know how to lose. This is easy. This is better for my boy than scoring 30 points and everybody making all the shots. If this is the worst he could do? And the culture is winning. Pass the ball around. They lost by three or four points playing his first game ever. So if he’s just all right, they win.”
“He won’t be discouraged,” LaVar said. “This is the worst you can do. You can only go up, and you still keep your team in the game playing your worst game ever. That’s what I like about this idea. He took the shots. They didn’t go in. but he took them.
“It’s better for him to start at the bottom than have all this success at the stop and then you’re going to expect it the whole season. He’s going to grow.”
לקהל האוהדים של הלייקרס הספיק לראות את ראשו מבצבץ מחדר ההלבשה וכולם נכנסו לפרנזי, טירוף האווירה היתה אווירה מיוחדת במינה שהלייקרס כבר לא חשה כמה שנים טובות.
קשה להאמין, אבל מוטב שכל שונאי הלייקרס – כמוני – יכניסו טוב-טוב לראשם: כוכב נולד ללייקרס. הוא עלול להביא תקופה חדשה, כמו של פעם עם מג'יק, ועם קובי.
הלוואי הלוואי הלוואי. מה שכן התגובה של האבא נכונה הגיונית ומאוד רציונלית. מאוד מפתיע
רק שלפני המשחק הוא הצהיר שהקבוצה תגיע לפלייאוף, ושלונזו יזכה ברוקי השנה…
"בלי לחץ, בן…"
בגלל זה התגובה השקולה מפתיעה. ציפיתי למשהו כמו המאמן לא יודע להשתמש בו נכון. השחקנים שמרו עליו הרבה יותר חזק כי הוא לונלזו הקיצר דברים בסגנון הזה
תגובה מפתיעה מאוד
כאוהד שרוף של נאש,
אני חייב לציין שבמכללות הוא קלע 40% מהשלוש,
וב-NBA הוא קלע יותר מ-40% מה-3 גם בעונת הרוקי, וגם בעונתו השנייה בליגה.
(וב-14 מ-18 עונותיו בליגה. 3 מ-4 העונות היחידות בהן קלע פחות מ-40% מהשלוש היו ב-4 עונותיו האחרונות בליגה, אחרי שעבר את גיל 36)
אי אפשר לבלבל את מנחם עם עובדות
סטוקטון להבדיל, זה סיפור אחר.
מדהים עד כמה שהכדורסל השתנה.
באמצע שנות ה-80 הזריקה ל-3 הייתה קוריוז.
סטוקטון סיים את עונת הרוקי עם 18.2% מהשלוש,
ואת עונתו השנייה בליגה עם 13.3% מהשלוש.
אבל אחוזים לא באמת מלמדים משהו במקרה שלו –
בעונתו הראשונה הוא קלע 2 שלשות. בכל העונה!
(2 מ-11 מהשלוש)
וזה כאשר הוא שיחק בכל 82 המשחקים של אותה עונה, 18.2 דקות למשחק.
בעונתו השנייה שוב הוא שיחק בכל 82 המשחקים של יוטה,
וכמות הדקות שלו צמחה ל-23.6 דקות למשחק.
גם את עונתו השנייה הוא סיים עם 2 שלשות בלבד.
(2 מ-15 מהשלוש לעונה)
עונת השיא שלו בקליעה מבחוץ הייתה עונת 94/95 . את אותה עונה הוא סיים עם 44.9% משלוש, 1.2 מ-2.8 מהשלוש למשחק.
כהרגלו, גם את עונה זו הוא סיים עם 82 משחקים.
(שחקן מדהים, סטוקטון. ב-12 מ-13 עונותיו הראשונות בליגה הוא שיחק 82 משחקים. ב-89/90 הוא החמיץ 4 משחקים.
זה 99.6% מהמשחקים האפשריים של העונה הרגילה ב-13 עונות!)
הבריאות שלו, ושל קארל מלון, אנדרייטד
אבל יש לו לפחות שלשה אחת שחקוקה אצל הרבה אנשים במוח (והסליחה עם עגל ,אפלטון ושאר אוהדי הרוקטס). אבל האמת שזה באמת מדהים כמה המשחק השתנה בצורתו ובעיקר בעשור האחרון.
לגבי הלייקרס בהחלט יש בסיס מעניין להתחיל לבנות עליו, כדי לגרום לכוכבים הגדולים לחזור לשם כבר עשו צעד אחד ( החלפת מקבלי ההחלטות המקצועיות ולשים את מג'יק בפרונט ) עכשיו הצעירים בהובלת וולטון צריכים להראות שהם מסוגלים להיות תחרותיים
(לנצח באזור 35 משחקים לפחות) ,את השאר כבר יעשה הכסף ,אופציות הפרסום וההתככחות בכוכבים והכסף שלצד המשחק שהעיר מזמנת. זמן להתחיל לצאת מהרפש.
כנראה שמנחם ראה משהו אחד וכל העולם ראה משהו אחר.
מה שכל העולם ראה זה שחקן הגנה איום .
שחקן שלא מסוגל לעבור שחקן אחד על אחד , שחקן שנשמר על ידי קנדל מארשל ולא עשה עליו כלום.
שחקן עם שחרור זריקה איטי וקליעה גרועה.
שחקן שלא מסוגל להתמודד עם הפיזיות והאלתטיות של שחקני D ליג
מכניקת הזריקה של סטוקטון ונאש היא כמה רמות מעל מכניקת ״ידוי הפטיש״ של לונזו. מצד שני אפילו הזריקה המכוערת של כספי נכנסת יפה אז אולי עוד ייצא משהו גם מבול. אני מסרב להתרגש ממנו ודי בטוח שבסופו של דבר הוא יהיה שחקן ליגה טוב ולא יותר מזה. עם ההגנת כלום שלו כל רכז זריז יאכיל אותו צפרדעים כל משחק ואם הוא לא יפתח קליעה וחדירה אפקטיבית הוא לא יתקרב לרמה של פוינטים מובילים בליגה ואפילו לא לפולץ ופוקס חביבו של הדוקטור
הקליעה תשתפר, הוא היה קלע מעולה במכללות וערב אחד של 2-15 במשחק הראשון כשכל הלחץ בעולם עליך ואתה בן 19 לא מייצג shit.
אבל ההגנה… רכזים בליגה יעשו ממנו צחוק. והדרך היחידה להיות שחקן על כמו שמצפים ממנו עם הגנה כזאת היא לדפוק 30 בערב כמו איזייאה או הארדן. אני לא רואה אותו עושה את זה…
אני מחכה למשחק הראשון העונה של בול נגד קרי. קרי יעשה שם דברים לא חוקיים. כל רכז טוב יבוא עם מוטיבציה להשמיד את בול, ורובם הגדול גם יצליח.
נחכה ונראה. מה שכן, יש בו מין קרינה של כוכב. לא יודע כיצד להסביר זאת. זה עניין של הרגשה.
יש לו אבא שמושך עליו את כל המצלמות. זו ההילה שאתה מרגיש. חוץ מזה הילד לא איזה סקראב. רואים שיש לו חוש לכדורסל. בוא נחכה איזה עונה כדי לראות אם איכשהו הוא יוכל לשפר את מהירות הקליעה שכרגע בעייתית מאוד ואת ההגנה. אבל אני מבין מה שאתה אומר לגבי זה שאתה מרגיש שהוא יכול להוביל קבוצה כבר עכשיו. להוביל אותה ללוטרי נכון לעכשיו אבל עדיין להוביל.
ואינגראם שחקן מיוחד. רק שיתחיל להראות את זה לאורך דקות בליגה
מה שלבאר (ומנחם) שכח לציין, זה שמדובר במשחק נגד שחקנים ברמה נמוכה בהרבה ממה שיפגוש בליגה. אם וכאשר הוא יהיה שחקן טוב, בעוד שנתיים. בינתיים מעניין מה יצא מאינגראם.
הלוואי והכתבה הזאת מגלה את העתיד!
אינגראם נראה מצוין ונראה שהוא שיפר הקליעה מאוד !! הוא גם הראה יכולת גבוהה מקבלת הכדור בפוסט… אם זה לעבור את השחקן ואם זה לזרוק לו על הראש אחרי הטעיה. וזה דבר סופר חשוב עבור שחקן כמוהו.
בול יש לו מקום רק להשתפר אחרי המשחק הזה. אני מסכים שהוא הראה נוכחות, הקהל אוהב אותו ובנוסף הוא הראה תנועה מעולה. לייקרס כבר כמה שנים צריכים מוביל כדור איכותי שאצה יכול לסמוך עליו לנהל את הקבוצה ולעשות את 7 אס מינימום למשחק ונראה לי הוא מסוגל להתקרב לזה כבר העונה. לגבי הזריקה – תראו סרטונים שלו עובד על הזריקה עם צוות האימון של הלייקרס. הוא משנה את המכניקה והסגנון זריקה וזה עדיין בתהליכים ראשונים. במכללות האחוזים שלו היו גבוהים וזה לא שזה נעלם, הוא פשוט מנסה לשנות את הזריקה כדי להתאים את עצמו לליגה.
אהבתי את הכתבה…
חזל אמרו : " כל המוסיף גורע"
ואנחנו כאן האתר ההופס נגיד :
LESS IS MORE
אם בול יצליח זה רק בל. א.
אני לא רואה הייפ שאבא שלו היה יכול ליצור במינסוטה… דנבר…. או אפילו בוסטון.
שאלו פעם את המאמן האגדי של טקצ'נקו הענק על יכולותיו המוגבלות מבחינה כדורסלנית. ענה הגאון – תן לי ענק ואני אצליח ללמד אותו כדורסל. תן לי שחקן כדורסל ואני לא אצליח ללמד אותו להיות גבוה….
מנחם, מה שראית בלונזו זה בדיוק זה. מנהיגות שאי אפשר ללמד. על השאר כבר יעבדו אתו
מנחם עם כל הכבוד לבול מי שנצץ היה אינגרם
הלייקרס סירבה לכל עסקה עבורו פשוט התעקשות חסרת פשרות
עם כל הכבוד לבול אני מקווה שהעונה אינגרם ייעשה קפיצת מדרגה רצינית
אני חושב שאם פול אכן יגיע (וחלום יחד עם ווסטברוק ) הלייקרס תצא לדרך חדשה
30 ניצחונות ומעלה יהיו הישג כשעל הפרק לדפוק את בחירת הדראפט של בוסטון
אני מאד רוצה את ג'ורג', אבל לגבי ווסטברוק אני אגבש את דעתי לפי מה שאראה השנה.
לפי מה שהוא הראה בעונה שעברה אני לא סגור אם הוא יכול להשתלב בכדורסל שהלייקרס רוצים לשחק, או אם המשחק שלו יכול להשתלב באלופת נבא בכלל.
נראה מה יהיה העונה…
דדי בתור אוהד לייקרס אני בעיקר מקווה שלא נשאר עם שתי הציפורים הללו בעץ …. עונה שבה אוקלהומה הולכת נניח לגמר אזורי עוד יכולה לגרום לזה בטעות…. ( למרות ההצהרות הבריאות של בהורדה לאן פניו בקיץ 18)
ההצהרות הבוררות של ג'ורג' (ימות יוצר האיות האוטומטי )
אין לי שום בעיה להמשיך קדימה עם לונדון (לונזו וברנדון) וגמישות בתקרת השכר. השאלה היא רק מתי ואיזה סופרסטארים יצטרפו, לא "האם".
הרבה יותר חשוב לא להתחייב לשחקנים הלא נכונים לטווח ארוך.
אם הלייקרס תצא לדרך חדש זו קטסטרופה!!!
אני מקווה שהסלטיקס יגיעו לשושלת אליפויות לפני הלייקרס ויגיעו לטווח ביטחון של לפחות חמש אליפויות יותר מהלייקרס.
טוב דברים מתחממים עד כדי רתיחה.
מקווה ממש שיוסטון לא מוותרים על יותר מדי בשביל מלו. לא נשמע טוב כרגע. מפחד על קפלה
לגבי לונזו ובעיית הקליעה כדאי לראות את הסרטון הזה.
https://www.youtube.com/watch?v=RSidKkWYweQ
מאוד לא אהבתי את העובדה שמג׳יק וסגנו ישבו ממש על הפרקט במשחק הראשון של ליגת הקיץ בווגאס. וכשאינגרם סבל מהתכווצות שרירים בשניות האחרונות מג׳יק קם בהפגנתיות וסימן לבושלר המאמן שבנדון גמר את הערב… עכשיו הם טירפדו אותו משאר המשחקים. ארווין הוא נשיא הבסקטבול אופריישן וכדאי שיתרכז בתמונה הגדולה במקום שמלעל הקווים את השחקנים הצעירים
אמנם לא 20 20 20 אבל לילה אחרי לעשות 11 11 11 זה גם טוב לא??? מנהל משחק אדער
מה אומרת ההיסטוריה? מי עוד ספר טריפל דאבל בליגת הקיץ ולאן זה הוביל?