ניקולא רואץ' מקבוצת BMC (מספר 46)

לא קל להיות ספורטאי מקצועני כשאתה הולך בדרכו של בן משפחה מצליח. רק תשאלו את הבנים של ריק בארי או את ג'ראלד ווילקינס לדוגמא. ההשוואות הבלתי פוסקות והחיים בצל זה שלעולם לא תגיע לקרסוליו יכולים להפוך למכשול עצום בדרך. מצד שני זה הישג לא קטן כשאתה מצליח להגיע לרמות הכי גבוהות בזמן שאתה נושא את המטען הזה על הגב לאורך כל הדרך.

גם בפלוטון אנחנו רואים לאורך השנים לא מעט בני משפחה פחות זוהרים שמצליחים לעשות קריירה לא רעה על הכביש. אקסל מרקס לדוגמא היה רוכב די צמחוני בהשוואה לאביו הקאניבל אבל עדיין הצליח לעשות קריירה אפורה של 14 שנים. גם השנה בטור יש לנו כמה "תגיד יש לו קשר ל….?". כך רוכב לו עבור קטיושה ריק זאבל  הבן של אריק שהיה הבעלים הבלעדי של החולצה הירוקה בשנות ה-EPO המוקדמות. גם אחרי ההרחקה השערורייתית עדיין נשארנו עם סאגאן בטור. לא, לא החזירו את הענק הירוק למירוץ אבל אחיו יוראי שרכב איתו בקבוצה בורה עדיין ממשיך הלאה.

גם ניקו רואץ' (או רוש אם יותר נוח לכם) רוכב כבר 12 שנה בדבוקה כשתוית ה"בן של" ענקית מוצמדת אליו. אביו סטיבן הוא אגדת רכיבה אירית שב-1987 הגיע להישג הנדיר של דאבל של זכיות בטור ובוואלטה יחד עם זכייה באליפות העולם. ניקו הוא אירי ומייצג בקביעות יחד עם בן דודתו דן מרטין את המדינה באליפויות העולם אבל את מרבית ילדותו וחייו העביר בצרפת כשהוא חי ונושם אופניים בעקבות אביו. לכן זה כלל לא מפתיע שב-2004 (בגיל 19 בלבד) פתח את הקריירה המקצוענית שלו בקבוצת קופידיס הצרפתית.

ההמשך היה גם הוא בקבוצות הצרפתיות קרדיט אגריקול ולאחר מכן AG2R. רואץ' שלא היה רוכב נג"ש מצטיין כאביו אבל ניחן ביכולות טיפוס טובות הפך גם למוביל של הקבוצות במספר גראנד טורס. אך למרות שלזכותו רשומים לא מעט סיומי טופ 20 בוואלטה ובטור הוא מעולם לא היווה איום אמיתי כרוכב דירוג כללי. הוא כן התקרב מספר פעמים לניצחון יוקרתי בקטע באחד המירוצים הגדולים. הזכור ביותר היה בקטע ה-18 של הטור של 2012. כחלק מקבוצת בריחה רואץ' יחד עם לואיס ליאון סאנשז נתפסו ממש על הקו על ידי מארק קאבנדיש שקיבל לידאאוט מבראדלי וויגינס בחולצה הצהובה:

https://www.youtube.com/watch?v=ob0hNNWCXgI

ניקו הוכיח את עצמו כרוכב ראוי אבל גם היה ברור שלא יהיה רוכב מהשורה הראשונה. זה הוביל באופן די טבעי להפיכתו לדומסטיק באחת הקבוצות הבכירות. ב-2013 עבר לרכוב עבור אלברטו קונטדור בטינקוף-סקסו. באופן קצת אירוני דווקא השחרור מנטל ההובלה הביא להצלחות הגדולות ביותר של רואץ'.  בקטע השני של הוואלטה של אותה שנה הוא פרץ מהדבוקה בעליה למונטה דה גרובה וגבר על ליאופולד קוניג, דומיניקו פוזוביבו ודני מורנו כדי לקצור את ההישג הגדול ביותר בקריירה שלו עד אז.

משם ההצלחה המשיכה להאיר לרואץ' פנים כאשר שנה מאוחר יותר הוא ניצח ברוט-דו-סאד בו זכה אביו כמעט 30 שנה קודם. המירוץ התלת יומי בתוואי ההררי של דרום צרפת הוכרע בקטע השני המפרך בו טיפסו הרוכבים את הטורמלה והאספין האימתניים. ניקו ברח בטיפוס האחרון לואל-לורון והקדים קבוצה בראשות אלחרנדרו וולורדה ב-45 שניות. יתרון זה הספיק כדי להבטיח זכייה במירוץ כולו.

ב-2015 עבר רואץ' לעבוד עבור פרום בסקאיי ועזר להנחותו לניצחון בטור של אותה שנה. הוא המשיך להשיג תוצאות נאות, כולל עוד ניצחון בוואלטה בקטע ה-18. השנה עבר ניקו לרכוב עבור מי שהיה יד ימינו של פרום – ריצ'י פורט ב-BMC. אם יצליח האוסטרלי  לעבור את פרום יהיה לרואץ' תפקיד מכריע בשמירה על החולצה הצהובה. במיוחד בהתחשב בכך שהסגל של BMC הוא לא החזק בנמצא.

הקטע השמיני היום הוא בעל פרופיל הררי אך לא כזה שמסתיים בעליה. תוואי כזה הוא הזדמנות נהדרת לקבוצת בריחה ללכת כל הדרך לסיום. במיוחד כשמחרתיים הוא יום אכזרי למדי והמוטיבציה של הדבוקה לסגור את הפער יכולה להיות ירודה. ניתן בהחלט לצפות שהסטיבן קאמינגסים ותומא ווקלרים למיניהם יעשו את הכל כדי להיכנס לבריחה. מצד שני גם קבוצות הפייבוריטים ירצו לשים רוכב מקדימה למקרה ומשהו בכל זאת יקרה בטיפוס האחרון.

אם ניקו רואץ' יהיה הנציג הנבחר של BMC למשימה כזו הוא יכול למצוא את עצמו בסיטואציה שבה  יוכל לצרף גם ניצחון בקטע בטור לרשימת הישגיו. גם אם זה יקרה הוא עדיין ישאר בצל של אביו, אבל כמה רוכבים יכולים לזקוף לזכותם ניצחנות בקטעים גם בטור וגם בוואלטה?