'13.6.16 – משחק 5 בסדרת הגמר'

"יומני היקר.

יום אושר גדול הגיע אלינו. לא, עדיין לא הגיעה החבילה מארה"ב עם מארז ה-dvd המיוחד 'נערות משתרללות 3 – אין צורך בטבעת, יש לי פי-טבעת' (גרסת הבמאי).

גם עדיין לא זכיתי בלוטו (הג'סטי 93' תאלץ לקרטע עוד קצת), והגננת משדה יעקב אפילו עוד לא אמרה 'כן' לשלישייה.

אז מה מביא אותי לעלוץ ולשמוח ביום שרב שכזה בלי מזגן באוטו, אתה שואל יומן יקר?

מה מביא אותי לרשום בדפיך ביד רועדת מילים אלו, לאחר שהזנחתי אותך תקופה ארוכה כ"כ?

ובכן, יומן יקר, היום הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב.

כן. למדתי לאהוב את לברון.

וברגע שזה קרה סוף סוף נעלמו כל קמטי הדאגה מפני, האולקוס הפסיק להציק ואני חושב שראיתי בבוקר ניצני שיער בראשי המתדלדל.

כל הדאגה, כל החשש, כל השנאה נשטפו ממני והלאה ופינו מקום לנחשול עצום של אהבה (דורון היה גאה בי היום!).

אהבה לאיש הגדול הזה, לברון, אהבה אינסופית ומכילה, מקבלת, מנחמת ורוגעת כים שוקט בדמדומי הערב, כשנערתך לצידך.

כי האיש הזה, שרדף את סיוטי במשך שנים רבות כ"כ, גרם לי לעצבים ולטיקים בעין (זה עוד לא עבר, למרבה הצער), למירמור וזעם (ושמחה לאיד, לפעמים) – האיש הזה הפך באחת לדמות המקבילה לאמא תרזה, אם הייתה מתפשטת ומגלה שבנוסף לאהבה ונתינה אין-סופית, יש לה גם זוג ציצים בכלל לא רע.

מעתה אפשר להיות רגוע.

אפשר להיות רגוע כי תמיד אדע שיש על מי לסמוך.

יש מי ששומר עלי מצרה ומעוגמת נפש.

ולאיש הזה קוראים לברון, והוא משחק בקליבלנד קבאלירס.

כשאגיע לטסט במוסך, דואג שיכשילו אותי על העשן מהאגזוז – אדע שיש לברון ג'יימס, ושהוא שומר עלי.

כשאפוטר מעבודתי כי שוב תפסו אותי גולש בפורן-האב במשמרת לילה – אדע שיש לברון ג'יימס, ושהוא מנחם אותי.

וכשתהיה פה מלחמה, אוברדראפט בבנק ואפילו כשהנורא מכל יקרה וכשהגזר הגמדי יחליט לשבוק חיים – אשים מבטחי בלברון ג'יימס, הוודאות היחידה בחיים שתמיד אפשר לסמוך עליה.

אז תודה לך לברון ג'יימס. וסליחה ששנאתי אותך כ"כ. כעת אני מבין.

תמיד אדע שאפשר לסמוך עליך.

לסמוך עליך שתפשל, תיתקע עם הראש בקיר, תאבד, תכדרר את כל ההתקפה כשזמן הכסף על השולחן, תיתן לגאוותך להשתלט עליך ולמנוע מקבוצתך לממש את הפוטנציאל שלה. שתיגרר למשחק "למי יש יותר גדול" עם הכוכב היריב (ובזה אתה מפסיד מול כל אחד…), שתפסיד שוב בגמר לג"ס, הפעם בחמישה משחקים משפילים ומבישים, כשהשחקן הבאמת הכי טוב בליגה קורע אתכם לגזרים. שתנסה לחקות אותו בעליבות ולזרוק לבנים משלוש, שתאשים את חברי קבוצתך (אשר לא סובלים אותך, זה ברור משפת גופם) בתבוסות שחטפתם.

שתיכשל שוב ושוב ושלעולם לא תזכה באליפות נוספת.

תודה לך לברון ג'יימס על הוודאות המוחלטת הזאת."

מצאתי את הדפים האלה כשדפדפתי ביומן הישן שלי. בטעות פתחתי אותו מצידו השני והופתעתי לגלות שמשהו כתוב בסוף, המון דפים ריקים לאחר הרשומה האחרונה ומספר דפים לפני העמוד האחרון. לא זכרתי שכתבתי שם משהו. מיהרתי והעתקתי את הכתוב למחשב וכשחזרתי לבדוק אותם שוב הם נעלמו. אני לא מצליח למצוא אותם למרות שעברתי דף דף על כל היומן כבר שלוש פעמים. אולי זה היה חלום, אולי הזייה, ואולי הם פשוט נקרעו איכשהו (גם הסנדלים היו אכולות לצד היומן, אולי גם ספוטי הכלבה שונאת את לברון? או שהיא שוב נוקמת בי שאכלתי את כל הטונה בעצמי).

שלכם, האשך

יומן האשך 1

יומן האשך 2