הגענו לחלק השלישי של סדרת הכתבות על ההתאמה בין כדורסל ומוזיקה, והפעם על הכלבויניקים של כל קבוצה, הסמול פורוורדים.

החלק השני בסדרה, על שוטינג גארדים
החלק הראשון בסדרה, על פוינט גארדים

*

סמול פורוורדים-פסנתר/רית'ם גיטאר

סמול פורוורדים בולטים: לארי בירד, ד"ר ג'יי, סקוטי פיפן

פנסתרנים (רוק)/גיטריסטי ליווי בולטים: ג'ון לורד (דיפ פרפל), ריק וויקמן (יס), דווין אלמן (אולמן בראד'רס בנד)

גם בחלק זה של הסדרה, נחלק את תפקיד הסמול פורוורדים ל-3 טייפ קאסטים בולטים:

לחלק הראשון משתייכים שחקנים כלארי בירד, וכיום לברון ג'יימס וקוואי לאונרד-סוג שמצליח ביותר כאשר הוא מוקף בשחקנים ברמתו, אך יכול להצליח משמעותית לבד (בירד ולאונרד שיחקו עם שחקני על מיומם הראשון בקריירה, אך ג'יימס הגיע לגמר פעם אחת ללא צוות מסייע חזק במיוחד). אותם שחקנים מדגישים את חשיבות ההרמוניה הקבוצתית, משום שהצליחו משמעותית בקבוצות על (מיאמי של 2010-2014, הספרס של היום, בוסטון של האיטייז). בדומה להם נמצא הקלידן האגדי ריק וויקמן, ששיתף פעולה עם מוזיקאים מוכשרים ברמתו לאורך כל הקריירה, בין אם זה בלהקות רוק פרוגרסיבי כמו יס, להקות מטאל כבלאק סאבאת', או עבודה עם מוזיקאים כדיוויד בואי וקט סטיבנס, להם מסייע בצורה בולטת יותר. מלבד זאת, וויקמן מחזיק בקריירת סולו ענפה בת 40 שנה, עם למעלה מ-60 אלבומים (כולל "the best of" למיניהם).

לחלק השני משתייכים שחקנים כד"ר ג'יי, ברנרד קינג, ג'יימס וורת'י וכיום קווין דוראנט. סקוררים בחסד עליון, מוכשרים ביותר בתחומם, אבל כאלו שהגיעו לשיא רק כאשר שיתפו פעולה עם עוד שחקני על בתפקידים אחרים (מוזס מאלון, מג'יק ג'ונסון, ראסל ווסטברוק). בדומה לכך יש סוג של מוזיקאים, הבולט בהם הוא הקלידן ג'ון לורד מדיפ פרפל, אשר נחשב לסוג משובח של מוזיקאים, אבל לכאלו שהצלחתם רק התעצמה כאשר שיתפו פעולה עם מוח מוזיקלי מבריק אחר, במקרה של לורד ז"ל זה היה ריצ'י בלקמור. כמובן, ישנן עוד דוגמאות, למשל ג'יימס רודס וג'ון פטרוצ'י מהלהקה דרים ת'אטר. בשיר הבא הכשרון של לורד ובלקמור בא לידי ביטוי בנפרד, אבל מתעצם כאשר הם משתפים פעולה.

לחלק השלישי משתייכים גדולי הסייד-קיקס בהיסטוריה ששיחקו בעמדה זאת, והבולט בהם, כמובן, הוא סקוטי פיפן, האיש ששיחק עם מייקל ג'ורדן לאורך שנות התשעים בשיקגו. בין שחקנים אלו ניתן למנות את אנטוני מייסון שסייע לפטריק יואינג, דן מארלי שסייע לצ'ארלס בארקלי וכיום את צ'נדלר פרסונס, שבעונה האחרונה סייע לג'יימס הארדן ביוסטון. אותם שחקנים יכולים להוביל קבוצות בהצלחה (פיפן הגיע לחצי גמר המזרח ללא ג'ורדן), אבל הגיעו לשיאם בתור כינור שני, או גיטרה שנייה. בדומה לכך יש ז'אנר שלם של גיטרות ליווי, הכולל שמות כרון ווד (רולינג סטונס), ג'יימס הטפילד (מטאליקה) ורבים אחרים, אבל הדוגמה שבחרתי להביא לידי ביטוי בחלק זה של המאמר הנה של דווין אלמן ז"ל. אלמן נחשב לאחד מהגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה, אבל הגיע לשיאו כגיטריסט ליווי של דיקי בטס באולמן בארדרס באנד, למרות ששם הייתה חלוקה שיוויונית מבחינת הסולואים ברוב השירים, וכגיטריסט ליווי של אריק קלפטון בפרוייקט "דריק והדומינוס".