בס"ד
החזיר את הכבוד / קואוץ' דייויד בלאט
אחד המשפטים הידועים של מאמנים מתוסכלים הוא: "אתה לא מבין מה זה להיות קואוץ'(coach) באמריקה."
אז היום, כאשר הוא סוף כל סוף יוצא מצילו העצום של מאמן גדול אחר ועומד במרכז הזרקורים, אפשר סוף סוף לומר: דיוויד בלאט הוא קואוץ'. קואוץ' בדיוק כמו שאמור להיות. בדיוק כמו באמריקה.
איזו דרך עוברים עד שהופכים להיות coach אמיתי? מאמן גדול לא נמדד רק בהישגים שלו, אלא כזה שמראה דרך, עקביות ומקצועיות לאורך שנים. כזה שנותן לך את התחושה מהספסל שמישהו יודע בדיוק מה צריך לעשות במגרש, מישהו שאם תקשיב לו, תצליח. הדרך של דיוויד מתחילה בבית ספר של מכבי. בתפקיד הסגן.
להיות הסגן של בר כוכבא זה לא כבוד גדול. מי זוכר את הסגנים? אבל כל מי ששירת בצבא עם גנרל נערץ שמע ממנו את המשפט הבא: "מפקד טוב לא צריך כוכבים. הוא צריך שחקני נשמה." ואיזה שחקן נשמה היה דיוויד בשביל פיני גרשון.
לאורך קריירת האימון שלו הביא דיוויד בלאט שחקני חיזוק אמריקאיים בעיקר. השפה והמנטליות מוכרים לו וקל לו לתקשר בשפת הABC הרבה יותר משפת הקודש. האופנה שהשתלטה על אירופה עם שחקני על יגוסלביים(בודירוגה, וכל הביץ'ים למינהם) ספרדיים ורוסים לא תפסה אותו. נאמן לדרך שלו ומאמין שאתלטיות היא מרכיב חשוב בהגנה ותמיד תבוא לפני משחק התקפה וחוכמת משחק משובחים. את זה הוא יכול ללמד בעצמו.
ההתקדמות שאנטוני פארקר עשה אצלו היתה עצומה. גם מקדונלד והאפמן הפכו לסופרסטארים בתקופתו. אל הBig 3 שכלל את פארקר-שאראס-וויצ'יץ' בלאט הביא את התבלין המנצח בדמותו של באסטון. מין הליקופטר הגנתי, ספץ בחסימות וריבאונד, שהשכיח את חולשתם הגדולה של שאראס וניקולה ווייצ'יץ' בהגנה. דבר שאיפשר למכבי לעלות עם הרכב סופר התקפי שהיה נסבל מבחינה הגנתית למרות הפוטנציאל הנמוך שבו.
אחרי ההצלחה הבלתי רגילה ועזיבתו של גרשון הגיע מבחן הגאווה ודייויד עמד בו בגבורה לא רגילה. כולם בוודאי מכירים את האגדות על המאמנים היגוסלביים ששומרים את הג'ובים היוקרתיים זה עבור זה, ומצד שני את ה"אדם לאדם זאב" שמספרים על המאמנים הישראלים. פרסומים בעיתונים לגבי פיטורים מתקרבים של מאמן בארץ וכבר המנהל יקבל טלפונים ממאמנים המבקשים להחליף אותו לפני שיצאה הודעה רשמית. נחזור לפיני, כולם ידעו על הקפריזות שלו, וכשהחלו השאלות לגבי מי המאמן האמיתי של מכבי, נפגע פיני עד עמקי נשמתו מהקרדיט שעבר לעוזרו הנאמן ודאג מדי פעם לעקוץ בחזרה. אבל דייויד ישב בשקט, נתן לפיני לטפס ולרדת מעצים בכוחות עצמו והמתין להזדמנות שתגיע. הוא הוכיח שהוא מסוגל להיות ג'נטלמן אמיתי גם בסיטואציות קשות.
מה זה להיות ג'נטלמן? נענה בשאלה. איך היית מתנהג אם היו ממנים אותך לבוס אחרי שהוכחת את עצמך במשך שנים כנאמן למערכת, ואחרי שהערימו עליך קשיים ומנעו את הצלחתך מחזירים את הבוס הקודם שלך ומבקשים ממך, מתוך נאמנות למערכת לחזור לכסא האחורי? לא יודע כמה ממכם היו מוכנים למהלך שהחזיר אותו לעמדת העוזר, לחזור לעבוד עם פיני שקטל אותו בזמן שהיה בחוץ ולחזור לעבוד איתו באינטנסיביות העונתית של מכבי תל אביב. יותר מזה. מכבי כפו עליו לאמן גם בליגה האדריאטית מה שמנע את היתרון שהיה למכבי לאורך שנים על הקבוצות ששיחקו בליגות הקשות והתחרותיות מספרד, איטליה ורוסיה. טיול של תחילת שבוע לראשון, ניצחון קליל והתרכזות במשחקים הבאמת חשובים ביורוליג. בזמנו מכבי היתה כל כך גדולה על הליגה שמאמניה הרשו לעצמם לעשות ניסויים לקראת המשחק של יום חמישי תוך התעלמות מוחלטת מהיריבה הישראלית ממול. יש לציין שהליגה האדריאטית גם הוסיפה טיסות מתישות וארוכות לחורים נידחים והגעה לכמעט 80 משחקים בעונה אם נחשיב את הפלייאוף הישראלי והמשחקים המכריעים של היורוליג.
בשנת 2003, כאשר הייתי בעיצומו של קורס מאמנים שלח, אותי רכז הקורס איתן שלח(הגדול) להביא את בלאט מתחנת הרכבת לאולם הספורט בהדר יוסף. בלאט, שעבר שבוע קשה של טיסות בדיוק חזר הביתה משרשרת הפסדים בליגה האדריאטית והיורוליג אבל טרח להגיע.
שני חברים התעקשו לבוא איתי וכך מצאתי את עצמי נוסע ברנו קופה, יוצא וממתין למאמן מכבי ת"א. הוא יצא עם חיוך, מחזיק תיק קטן עם דפים. סימנתי לו בחיוך מבוייש והוא לחץ לי יד ויצאנו יחד מהתחנה. עמדנו מול הגרוטאה והחבר שלי זה שישב מלפנים זינק החוצה, קיפל את הכיסא הקדמי וסימן לדיויד להיכנס. בלאט על (כמעט) 2 המטרים שלו התקפל מאחור בשתיקה. לא ידעתי היכן לקבור את עצמי. הבושה לא נגמרה בזה. ה'חבר' היקר דאג לשאול את דייויד איך הקבוצה נקלעה לכזה מצב נוראי ומה הוא מתכוון לעשות כדי לשפר את המצב. כמובן שהוא הוסיף כמה עצות משלו. חוצפה ישראלית… כשהגענו בלאט אמר תודה בנימוס רב, יצא ויישר את מכנסיו.
בתום ההרצאה איתן שאל אותו אם הוא זקוק לטרמפ חזרה. דיוויד אמר שהוא ייקח מונית.
בלאט הצליח להגיע לפיינל פור למרות הקשיים אבל לא קטף את התואר. החלו דיבורים מרגיזים על ניהול משחק לא מוצלח(רוטציה רחבה מדי שמתאימה לNBA), קושי בעמידה בלחצים(איך אפשר להגיד דבר כזה על מאמן מכבי שהחזיק בקדנציות כל כך ארוכות) ו'לוזריות' ברגעים מכריעים. בלאט ידע שהשתקת המקטרגים יכולה להגיע רק בדמות תואר שאיש לא השיג לפניו.
להיות ווינר זה לנצח משחק עם הרכב פחות טוב. רק אם אתה אנדרדוג שמנצח את החזק ממנו אתה מקבל את ה'חותמת' של מאמן מוערך. במקצוע הכפוי טובה הזה, בו אתה לא מקבל קרדיט על הצלחות(לפיל ג'קסון היה את מייקל) ומקבל את כל החרא בכשלונות(עם הסגל של מיאמי הפסד בגמר לדאלאס הוא בושה וחרפה) כמעט בלתי אפשרי לקבל את ההכרה המגיעה לך. הכל נמדד בשורה התחתונה למרות שעבודה של מאמן מתחילה בחופשת קיץ מתישה מול קלטות וידאו לא נגמרות וצפייה במחנות אימונים של שחקנים, בבניית תוכנית אימונים וניהול השחקנים והמערכת והכנת הקבוצה לרגעי השיא באמצע העונה. אם נרכז את כל העבודה לדקת הסיום והחטאת עונשין של שחקן מסויים, הרי ברור שמי שנעשה לו עוול בסיפור זה האיש מאחורי קו החוץ ולא השחקן מאחורי קו העונשין.
בלאט לקח את רוסיה עד לתואר אליפות אירופה. תחרות ששוב הוכיחה שהישמעאלים מספרד לא מסוגלים לנצח אותנו כשהכסף על השולחן. האחים גאסול, רודי פרננדס, נבארו וקלדרון (עם רוביו מהספסל) היו נבחרת חלומות שאיש לא האמין שמישהו יוכל לנצח. בלאט האנדרדוג מנצח ומצליח לשכנע את כולנו שהניסיונות להשיג את גביע היורוליג עד היום לא היו בהכרח כישלון אישי שלו אלא דווקא הצלחה יחסית, אם מסתכלים על תקציבי הענק של הקבוצות המובילות ביורוליג כמו ריאל, בארסה, צסק"א, היווניות והאיטלקיות. הקהל כפוי הטובה של מכבי לוחץ וההנהלה משתכנעת. בלאט הוא האיש הנכון. חוזה עתק ביחס למאמנים אחרים שהיו במכבי(מלבד גרשון שגם נבעט מהסיבה הזו) מכריח את מכבי לבלוע את הגלולה ולהשאיר אותו אחרי עוד עונה בינונית מבחינתם בה הם מאבדים אליפות ולא מעפילים לפיינל פור. את התווית קשה להסיר. אלוף אירופה השני מאז רלף קליין לא משאיר להנהלה אפשרות של הבאת מאמן ישראלי אחר. גם הבאת מאמן אירופי בכיר(שמועות על אוברדוביץ') תוך תשלום פיצוי לבלאט לא עמד על הפרק.
להבין שטעית הוא אחד הדברים שמראים על בגרות. ביום שהילד שלכם יגיד לכם "טעיתי", תדעו שהוא התבגר(או עשה משהו באמת נורא..). אבל רק מהבנת טעויות אפשר להיבנות באמת. בלאט מודה שטעה ומתקן בהתאם פעמיים העונה. 1. כשרצה להיפטר מטיוס אבל נאלץ להשתמש בו חזרה לאחר פציעת שון ג'יימס והכישלון עם זיזיץ'. 2. כשהבין שאינגלס הוא 'מקרה קיינר מדלי II'. הוא השתמש בפניני ולנדסברג המיובשים, וכשאינגלס שוב ניסה ולא הצליח היה מישהו מהספסל שייתן מענה. המשימה של בלאט עם מגבלות החוק הרוסי מאלצת אותו לבנות 3 חמישיות שונות:
חמישייה לליגה הישראלית עם 2 שחקנים ישראלים בהרכב. ראינו את השילוב של יוגב ופניני/ לנדסברג למרות שצמד הגארדים הטוב ביותר שלו הוא היקמן ורייס. אבל בלאט, שנאלץ לנצח בכל משחק זוטר כיאה ל"רוח המכבית", בונה ועושה את ההתאמות לחמישיות השונות ולאט לאט ההרכב הזה תופס ומנצח, למרות העליונות של ירושלים במהלך העונה. הוא תופס את המקום הראשון.
חמישיית היורוליג עם סופו – החמישייה שמתחילה משחקים בדרך כלל. הכדורים הולכים פנימה כאופציה ראשונה, חפירות של הענק ותנועת הקלעים מסביב עשתה עבודה טובה לאורך העונה ונתנה אויר ועבירות לקראת המאני טיים.
חמישיית היורוליג עם טיוס – המגבלה של סופו לשחק כמות דקות גדולה אילצה את מכבי לבנות הרכב שונה לחלוטין עם שון ג'יימס. ג'יימס שהוא שחקן פוסט פחות טוב מסופו אבל עדיין מסוגל לייצר עם הגב ובעל קליעה טובה מחצי מרחק אילצה את בלאט לבנות תרגילים שונים לחלוטין. היתרון שלהם היה שההגנה עם ג'יימס(חוסם אדיר עם מוטת ידיים ארוכה) היתה טובה בהרבה ומכבי היתה צריכה לבוא עם יתרון מהדקות של סופו ולשמור על היתרון בעזרת הגנה חזקה עד לסיום. אחרי שהתברר שג'יימס סיים את העונה וטיוס הוחזר מהמטוס הישר למגרש לא היה אפשר לשחק את אוטו המשחק איתו. טיוס שהדרך היחידה שלו לקלוע היא בהתעופפות לדאנק גרם לדייויד לייצר,שוב, התקפה שונה. ראינו Pick & Roll עם מסירת הכדור לאיזורים ספציפיים שם טיוס התגלגל במהירות פנימה להטבעה.
המורכבות של העסק דרשה זמן וסבלנות מההנהלה והקהל שלא מסוגל לסבול הפסדים. אבל כשזה התחבר זה הפך למשימה בלתי אפשרית להתכונן למכבי. 3 סוגי תרגילים ל3 סוגי חמישיות ומכבי יכולה לנצח אותך בכל כך הרבה דרכים מה שהפך פתאום את מכבי מקבוצה מוגבלת התקפית ליצור מסוכן ובלתי ניתן לחיזוי. קבוצה בה הכוכב הראשי היה המאמן.
להיות בעל חזון זה משהו שבא עם ניסיון מצד אחד ועם חלומות על מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול. ובלאט מצד אחד תמיד רצה לבלות יותר עם הילדים והמשפחה ומצד שני רצה לאמן בליגה הטובה בעולם. פלירטוטים עם בוסטון ואטלנטה היו גם היו, אבל לצערי אני פסימי קצת בעניין החלום האמריקאי. מצד אחד דיוויד הוא אמריקאי, בשפה, בידע הכדורסלני(תלמיד של פיט קאריל ותורת הPrinceton Offense), אבל מצד שני, את האמריקאים לא תלמד כדורסל כמו שאת האנגלים לא תלמד כדורגל. מסינה ראוי ממנו וזה לא קרה, אבל מי יודע?
אם יקבל אורך רוח לבנות משהו מהיסוד, וללמוד מקרוב איך עובדת המערכת בNBA, אני בטוח שהוא יצליח הרבה יותר מכל הברוקסים והספולסטראים. נכון שהוא עדיין לא פופוביץ', קרלייל וריברס אבל עם קצת זמן והזדמנות אמיתית הוא יכול להיות שם. נאחל לאיש המקסים והראוי הזה בהצלחה.
אני אוהב ומעריך אותך כמורה, כאדם וכאיש מקצוע. תודה רבה לך קואוץ' בלאט.
אסי פוסט ענקקקק
הרטע שלך עם הרנו 19 יכול להיות רק בארץ 🙂
כמה נקודות מקריאה זה מרגיש שאת כל ההצלחה אתה נותן לבלאט(כקדנציה כעוזר) ומחביא את גרשון.אני מסכים שהחלק של בלאט היה מאוד מאוד משמעותי אבל וזה אני לוקח מאלי סהר,רמט"כל יש רק אחד ועדיין מי שניצח על התזמורת (תוך כדי ניהול משחקים ברמת על)היה פיני גרשון.
בכלל אחת הבעיות שהיו לבלאט זה הניהול משחק עצמו(ובגלל זה הוא ופיני היו הצמד המושלם,בלאט היה דואג להכנה ופיני למשחק עצמו),לאט לאט בלאט מחק את הבעיה הזאת והיום הוא מנהל משחק ברמה של לפחות פיני גרשון בשיאו.
לגבי החמישיות השונות אז אני חושב שאחת הבעיות של מכבי בתחילת העונה שהייתה חמישייה לליגה וחמישיה לאירופה ולאט לאט הוא סיכרן בין החמישיות הללו שיוגב,פניני,וכמובן טיוס ובלו לקחו חלק חשוב מהמשחקים ביורלויג וזה עזר לסיכרון של הקבוצה.לדעתי יש לבלאט 2 חמישיות ולא שלוש כמו שכתבת עם סופו ובלי סופו(עם טיוס)
צודק לגבי פיני. לא ניסיתי להוריד מערכו. היה ונשאר מגדולי המאמנים באירופה בדרכו המיוחדת
מאמר נפלא, אבל בגמר רוסיה ספרד, ריקי רוביו היה ילד פוסטר.
רשמתי שרוביו היה על הספסל. עדיין הפתעה ענקית.
פוסט נהדר
תחשבו איזה איש אינטליגנטי בלאט ואילו יכולות יש לו להתאים את עצמו ואת הקבוצה בצורה כל כך מרשימה לבעיות שהיו ועוד יהיו עם הקבוצה הזו.
פשוט אין מילים. אני ממשיך לנדנד ולקוות שהוא יגיע עוד בשנה הקרובה לאן בי איי כי הוא אמריקאי והג'וב פשוט תפור עליו.
ועוד דבר. ההשוואות למסינה לא נכונות. מסינה מאמן שמקבל כל מה שהוא רוצה מההנהלה בקבוצה. דייויד חד משמעית לא מקבל!
טור מעולה, תודה רבה אבי על הניתוח ועל הסיפור האישי
תודה רבה אסי ,סליחה
יאללה לניקס !!!!
ונאמר אמן
אסי ריגשת אותי תודה רבה על טור נפלא .
כ״כ נכון בלאט הוא הג׳נטלמן היחיד .
יש הרבה ג׳נטלמנים ….אבל אף אחד לא אימן את מכבי 😊.
או שאימנו שנה אחת ודי ( ספאחיה).
הסבלנות שלו הגמישות שלו עם עקשניים שלא באמת מבינים כולם והנאמנות של שחקניו זה משהו מדהים .
אין לי הכירות אישית איתו אך אני מאד אוהב את האישיות שלו.
גם את פיני הערכתי כמאמן ואהבתי את הבדיחות ….אבל לא אהבתי באישיות כמן בלאט .
אני חשבתי לאורך כל העונה שמכבי סגולת …אבל עיקר האמונה היה האיש על הקווים.דבר אחרון דיבת לפני יומיים על הקליפרס ועל הבאסה בכך
סליחה הופסק באמצע. בקליפרס דיברת על כך שלכאורה נראה שהמסר שאין משמעות למאמן …והנה עברו יומיים וראינו מה זה קבוצה של מאמן .
בתור אחד שהאמין לאורך כל הדרך שמכבי מסוגלת ללכת עד הסוף אני חייב לומר שכם מאמן ממוצע זו קבוצה שלא מגיעה לטופ 8 ובהחלט יכולה להיות סיטואציה שהיא נופלת סיבוב ראשון .
זה היה התואר המרגש ביותר שאני חוויתי ללא ספק !
I know I don't add anything to the discussion by saying this, but really, excellent post.
אסיסט 95.
95 בגימטריה המלך :
אין דבר שמצחיק אותי יותר מגימטריה
גם אותי ….בשביל הקטע בלבד .
אסיסט= 140.
זה קצת כמו הבדיחה על הקוגל:
א: למה צריך לאכול קוגל בשבת?
ב:כי בגימטריה "קוגל"="עונג שבת"
א:זה לא מסתדר לי, קוגל= 139, ושבת זה הרבה יותר…
ב: אז תאכל עוד חתיכה!
🙂
מעולה, תודה אסי
פוסט נפלא, גם המאמן.
אסי, במשחק הגמר החליט דוויד להוציא את מקור הרוע בעולם (פניני כמובן) מהבוידעם ולפתוח איתו בחמישייה.
אני לא אומר אם זו החלטה טובה או לא, אבל האם הבנת אותה?
טור מעולה ביותר.
לדעתי הצנועה, מאמן אמריקאי בגדול הוא הערבה יותר "COACH" ממאמן אירופאי (או ישראלי). הכל מתחיל בעממי, ומתפתח בתיכון. המאמן האמריקאי נמצא בקשר בדוק עם ההורים, מודע לבעיות אישיות ונפשיות (וחברתיות) יותר מהמאמן האירופאי או הישראלי שתפקידם הוא מקצועי לחלוטין, עם הרבה פחות קשר אישי ונפשי לשחקנים.
בלאט הוא "COACH", דבר שאומר שהוא גם מפקד וגם חבר באותו זמן. ששבסקי היה מפקד הנבחרת האולימפית, אבל היו לו קשרים אישיים ונפשיים עם כל שחקן. אותו דבר בדוק: הוא מכיר את כל הורי השחקנים ויודע מהיכו כל שחקן מגיע ובא.
הדבר גורם למאמן האמריקאי להיות הרבה יותר 'אנושי', וחלק מהקבוצה ממאמן כמו מסינה למשל.
וכפי שאסי הגדיר את בלאט טוב יותר מכל הגדרה אחרת, הוא "COACH", לפני כל דבהר אחר!
אסי פוסט נפלא ומרגש. לצערי לא הספקתי אלא לקרוא ברפרוף עקב צפייה אינטנסיבית בטורניר סטריטבול ערד הנפלא.
חייב הערה קטנה – לא בטוח אם בקבוצת העל שהזכרת בהתחלה חלוקת התפקידים הייתה כפי שתיארת.
מסתדר יותר להגיד בלאט מאמן, גרשון שחקן נשמה.
מאמר מצויין!
זהו כבוד גדול לישראל ששניים מהמאמנים הטובים בעולם (פיני ובלאט) הם ישראלים!
פיני רכב כל הקריירה על הגב של בלאט. הוא לא עשה כלום חוץ מלהגיע למשחקים, אני בספק אם הוא יודע לקרוא דף סטטיסטיקה
זה לא דבר יפה במיוחד להגיד.
יש מצב שקצת הגזמת?
אני לא בא לסנגר על פיני אבל הוא היה מנהל משחק מהמבריקים ביותר באירופה,נכון שהוא לא אהב להתעסק ביום יום(ובשביל זה הוא תמיד שם לידו עוזרים דומיננטים וחזקים,אבל הוא חי את המשחק וידע לצאת ולהפתיע במהלך המשחק,מעבר לכך שהוא בין הראשונים באירופה שהבין את המהפך של שעון ה-24 והמעבר לרבעים במקום 2 מחציות ואיך שלא תהפוך את זה הוא היה המאמן של אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של היורוליג
אסי, חסר הסבר לתמונת הצבא
תמונה ממבצע אנטבה שהחזיר את הכבוד למדינה
טור אדיר וראוי לכבוד אחת מאושיות הספורט הישראליות היחידות שאני יכול להגיד שאני מעריץ ומכבד.
אני זוכר עוד מהתקופה שאימן בגליל, איך לא הצליחו לאכול אותו, מה זה החליפות האלה? מה זה הדיבור הפוליטיקלי קורקט הזה? הוא נראה כמו נטע זר בישראליות המזיעה.
הצורה שבה הוא התנהל לאורך כל הקריירה, הדרך שלו, היכולת לספוג את כל הרוע מבלי לענות ברוע. פשוט דוגמא ומופת לאדם ולמאמן.
אם רק יסכים עכשיו להתחיל כעוזר מאמן אין לי ספק שהוא יגיע למשרת מאמן ראשי בnba.
את הקמפיין שלי להבאתו ליוסטון פתחתי כבר בשנה שעברה, עכשיו שמורי יפתח את הארנק וישלוף 1.5 מיליון דולר לעונה, אם לכספי הוא משלם מיליון אז בטח שלמאמן כזה מגיע.
אפלטון, עם כל האמריקאיות העשירות הזקנות שאתה משיט, אתה לא יכול לממן לו איזה מיליון וחצי?
לא מבין למה בלאט צריך להתחיל מעמדת עוזר מאמן.
הלא מדובר באחד מהמאנים המעותרים ביבשת ולדעתי גם בעולם בטח ביחס לגיל שלו ולשנות האימון שלו כמאמן ראשי.
את החותמת על היכולת שלו הוא נתן באולימפיאדה האחרונה עם מדליית ארד בלתי יאומנת עם נבחרת רוסית בינונית מאוד.
אם כל איזה פלוץ שמזיין את המוח בESPN על טרינגל אופנס מצליח להוריד חצי מקבוצות הליגה על הברכיים ובסוף מקבל חוזה של 25 מיליון דולר בלי להתחיל "מלמטה", למה בלאט, האמריקאי, צריך להתחיל אחרת??
אני מייעץ לו להמשיך במכבי או במקום שהוא יוכל לבנות מורשת, בדיוק כמו אלכס פרגוסון ורק כשתגיע הצעה אמיתית למשרה אמיתית של מאמן בNBA להענות לה.
אני מאמין שזה גם מה שהוא יעשה, הוא למד ממקרה מסינה.
חוץ ממקום שלישי עם נבחרת רוסיה היה לו גם גביע
היה לו גביע אירופה כמובן אבל מדלית ארד באולימפיאדה יותר נחשבת מבחינתי.
אתה גדול
בלאט הוא סוג של קונצנזוס (עם קפריזות 🙂 ) וגם אנשים שדעתם מאוד לא נוחה עם מפגן הפטריוטיות המתלהם שאנו חווים בימים האחרונים, כמוני, מפרגנים לו עד מאוד.
רק אין צורך לעשות לו עוול ולהזכיר אותו בנשימה אחת עם פיני גרשון שאולי מבין איזה חצי דבר בכדורסל אבל בכל מה שקשור לאישיות הוא רחוק ממנו כמרחק הניקס מאליפות.
וחוץ מזה, הייתי מוסיף שלהנהלה של מכבי לא מגיע מאמן כמו בלאט.
וגם מוסיף תודה על הפוסט אסי וסחטיין
+1
וגם אחלה פוסט!
אסי תודה על עוד מאמר משובח שלך.
אני ייחלתי להפסד של מכבי, אבל קשה שלא לסמפט את רוח המאמן בלאט. אני שמח בשבילו ולא בשביל המועדון.
אסי, תודה רבה על מאמר מעולה. אנא המשך לשגר תובנותייך לגבי הסדרות.
איל
הרגשתי רע עם זה שגם אני לא קפצתי בשמחה.
שמח שאני לא היחיד.
מי שלא קופץ אותם .
אבל מי שקופץ הוא לא בהכרח לא אדום …. היו מספיק אדומים ירושלמים שקפצו גבוה .
פוסט למופת. תודה.
אחלה פוסט
אם יש מגיע בספורט זה הגביע הזה לדוויד בלאט
בכל מועדון אחר היה מוחתם מיידית ל 5 שנים.
צורם מאוד שבתחילת העונה היו קריאות לפטר אותו. הקהל של מכבי ביום נתון הטוב בעולם . בימים כתיקונם קהל צמא דם והצלחות.
בלאט הוכיח את ניצחון הדרך על ניצחון הקומבינה.
נכון שהוא לא מפתח שחקנים צעירים וישראליים אבל במלאכתו עשה נאמנה.
דוויד בלאט מאמן הכי גדול בתולדות מכבי וזאת בגלל שהצליח מול קבוצת חזקות מאוד . לולא הפציעה של פרקינס היה רושם כנראה גביע נוסף.
אני סוגר מחר קורס על רמות ניתוח ביחב"ל ועשיתי זאת דרך ההסברים השונים להישג של מכבי תא
חלקכם ימצאו בכך עניין
http://prezi.com/mhvwtyp7-iht/?utm_campaign=share&utm_medium=copy
אחלה פוסט
–
אני כבר הרבה זמן טוען שדיוויד בלאט הוא מאמן בקליבר NBA.
אין שום סיבה בעולם, שקבוצות NBA מחתימות מאמנים צעירים ו/או חסרי ניסיון, טובים ככל שיהיו, כמו:
בראד סטיבנס
בריאן שואו
ג'ייסון קיד
ג'ף הורנסק
או מאמנים מעפנים כמו:
מייק דאנטוני
סקוט ברוקס
מייק בראון
קווין מקהייל
ולא יהיה מקום למאמן איכותי עם ניסיון ושכל ותעודות מוכחות בהובלת קבוצות לרמות הגבוהות ביותר כמו דיוויד בלאט,
מה גם שאנגלית היא שפת אם, והוא בוגר ivy league.
ביממה האחרונה מתחילים בארה"ב לצוץ דיבורים על כך שבלאט מתאים למשרת מאמן ראשי ב-NBA.
מסתבר שחבר שלו לפריסנטון הוא מנהל הניקס החדש תחת פיל ג'קסון
ראו בלינק הבא את הדיון על התאמתו למשרת מאמן ראשי ב-NBA, אולי בניקס:
http://www.boston.com/sports/basketball/2014/05/19/maccabi-tel-aviv-david-blatt-nba/xFABKy7lz7y5iElEuDMPaK/video.html
לדעתי מקומו ב-NBA, ורצוי שעה אחת קודם. הוא ממש מתבזבז בכדורסל האירופי
שכחתי להוסיף לרשימת המאמנים הצעירים וחסרי הניסיון גם את המלפפון החם ביותר – סטיב קאר….
אני לא חושב שיש לו דקת ניסיון באימון
אסי טור מצוין !
בלאט פעם בראיון אחרי משחק הפסד נשאל מה הדבר הראשון שהוא הולך לעשות, והתשובה הייתה – יש לי הערב שמירה בש.ג. של הישוב וזה הדבר הראשון שאני הולך לעשות. הוא לא אמר זאת בציניות או כבדיחה אלא כאדם עם רגליים על הקרקע שיודע שגם ברגעים קשים הכל מתחיל ונגמר במחויבויות הקטנות, והוא אף פעם לא נתן לעצמו הנחות.
בעיני זה בהחלט מתמצת את דיוויד בלאט. מעבר לכך הוא תמיד דרש משחקניו מה שהוא דרש מעצמו ותמיד נתן דוגמא אישית וזה חלק משמעותי מהצלחתו.
אגב אני מאד אהבתי גם את גיא גודס כשחקן. הוא היה שחקן מאד בוגר באופיו ואחד שלקח בגיל צעיר מאד משחק ממכבי במדי הפועל חיפה עם סל ניצחון וגם זכה באליפות העולם לתיכונים עם קורן אמישה. אם הוא לא היה נפצע ככל הנראהי מכבי לא הייתה מפסידה אליפות ב93 למרות העונה האדירה של הגליל. גם לגיא יש אופי יוצא מהכלל, והוא אחד שעובד קשה מאד, ומתאים מאד לעבוד עם בלאט. אני מקווה שגם הוא יקבל הזדמנות בקבוצה גדולה (מכבי ?) כי יש לו יכולת להתפתח כמאמן מצוין אחרי הסטאז' אצל בלאט
מעורר השראה כמו בלאט עצמו.
תמיד אהבתי את בלאט עוד כשחקן אפילו. מה שהכי מרשים אצלו בעיני היא העובדה שלמרות שרואים עליו שהוא לוקח ללב הוא לא נותן לזה להשפיע על הביטחון שלו בעצמו. כלומר הוא מאמין שהוא יודע מה הוא עושה ולא ישנה כמה ישחטו אותו ההנהלה האוהדים או בתקשורת.
אני חושב שהביטחון העצמי הזה מקרין גם על השחקנים וזה מה שמאפשר לקבוצות של בלאט להגיע מעבר למה שמצפים מהן.
תודה על הפוסט המאלף!