אז מה שכולם חשבו שיקרה – אכן קרה. הקבוצה הנואשת יותר, זו שהיתה חייבת את הניצחון כמו אוויר לנשימה, אכן השיגה אותו. ברור לכולם שמלבד יאניס, היום הטוב שתפסו מידלטון והולידיי איפשר את הניצחון הזה, ביחד עם אדי המוטיבציה של הפורטיסים והטאקרים למיניהם, שהדביקו את כולם בעיר הגבינה בטירוף ובמחויבות לניצחון. האסטרטגיה של "לתת לאחרים לנצח אותנו" עבדה היטב בפיניקס, כי הסגל של מילווקי מורכב מכוכבים מדרג שני ולמטה מזה, כאלו שצריכים וניזונים גם מהקהל וההתלהבות הביתית. בוויסקונסין, אסטרטגיה כזו דינה להיכשל, כי כל המטאטאים באמת יורים ופוגעים, וזה לא נכון להמר על כך שיחטיאו. דווקא במשחקי חוץ, פיניקס צריכה להשקיע יותר בעצירה של הצוות המסייע, ולהגביר את התלות של הבאקס ביאניס.  

והיה עוד משהו קטן, שעזר לבאקס. במשחק הזה, הם הזכירו לי את הקבוצות של לברון בגמרים מול הווריורס, בכך שתקפו בכוח את נקודות התורפה ההגנתיות של הסאנס. ההיעדרות של סאריץ הקפיצה את קמינסקי לרוטציה, וניתן היה לראות שמילווקי מחפשים גם אותו, אבל בעיקר גם את קאם פיין בהגנה האישית. בידוד של מידלטון עליו, הורדה לאותיות וניצול יתרון הגובה והכוח, כל אלו גרמו ללחץ על פיין, שמצידו אוי הרגיש שעליו "להחזיר" על הדברים האלו בהתקפה, ולקח כמה זריקות לא אחראיות ולא במקום – ולראיה הוא השחקן שסיים עם הפלוס מינוס הנמוך ביותר במשחק (מינוס 18). הסאנס יצטרכו למצוא פתרון עבור הטירגוט הזה של פיין, ולחשוב איך למקסם את הדקות שלו בלי לשלם על כך מחיר כבד מדי.

בצד היווני של הדברים, יש כאן באמת עניין של pick your poison. פיניקס גם אכלה את הדגים המסריחים (כלומר, חטפה מיאניס) וגם גורשה מן העיר (כלומר – גם האחרים הזיקו לה לא מעט, והיא הפסידה). [במאמר מוסגר – המשפט הזה לא תמיד היה לי ברור: הרי מובן מאליו שאם אכלת דגים מסריחים אז יגרשו אותך. מי רוצה להריח את זה לידו?]. יכול להיות שכדאי למונטי לתת ליאניס להגיע ל-50-60, אבל לא לתת מילימטר לאחרים. במשחקים במילווקי, לשם לדעתי כדאי לכוון, כי ברגע שכל הצוות המסייע נהיה מעורב, הרבה יותר קשה להתמודד איתם.

משחק 4 הוא המשחק הכי מעניין לדעתי בסדרות של הטוב מ-7. למעשה ההגדרה הנכונה יותר היא pivotal. קשה לי למצוא לזה תרגום. זה משחק שלמעשה מכריע אם אנחנו הולכים לסידרה שהיא 90% גמורה (כלומר יתרון 1:3 לאחת הקבוצות), או סידרה חדשה לגמרי, בשיוויון 2:2. יהיה מעניין מה כל אחד מצוותי האימון יביא למשחק הסופר-חשוב הזה, כי מבחינת מילווקי, גם הוא משחק של do or die, בעוד שלפיניקס זו הזדמנות פז לסגור מעשית את הסידרה.

בלי להשוות כמובן – אבל איך אמר בגין לפני כמעט 40 שנה על הארועים אצל שכנתנו מצפון: בהצלחה לשני הצדדים!