ג'סטין ורלאנדר הלא נגמר עם ה-No Hitter השלישי בקריירה, ג'ייקוב דגראם והמטס מאבדים כיוון, המינסוטה טווינס שוברים שיאים והאם היאנקיז הם באמת Destiny Team? ומה צפוי בשבוע הקרוב? הכל בפנים
האישה, הילדים, הסדרות שרצינו לראות, כל הדברים האלה הולכים ומתקרבים להשלמת הלו"ז שלנו. בעוד חודש תסתיים העונה הסדירה של המייג'ור ליג בייסבול, ויחל הפלייאוף. תמונת העולות הולכת ומתבהרת, יש כמה דברים סגורים די סופית, ויש דברים שעדיין ניתנים לשינוי.
חם, חם, חם, מתקרר
האוקלנד אייז החלו את השבוע היכן שהם סיימו את הקודם – בכושר מצוין. הקבוצה מה-ביי רשמה 11 ניצחונות ב-15 המשחקים האחרונים, כולל 2:8 מרשים ביאנקי סטדיום. אך זה היה יותר מדי לברונקס בומברס, שנעלו את הסדרה עם שני ניצחונות דרמטיים על האייז, כולל שני קאמבקים מרשימים, והחזירו את הקבוצה מאוקלנד לקרקע.
כעת האייז, שרחוקים 10 משחקים מיוסטון, אליה נגיע בהמשך, רחוקה חצי משחק ממקום בוויילד קארד. סדרות בית נגד הלוס אנג'לס איינג'לס והדטרויט טייגרס בהחלט יסייעו להשלמת ההשתלטות על המקום באוקטובר.
ג'אסטין, בציר 1983
מאז שיוסטון הפסידה שלושה משחקים באוקלנד, אי שם באמצע אוגוסט, האסטרוז הפסיקו עם הקטע הזה של להפסיד משחקים. הקבוצה מטקסס ניצחה ב-11 מ-14 משחקיה האחרונים, כולל 2:11 על האיינג'לס ו-1:15 על טמפה ביי Back To Back, וכל זה רק כדי להגיע לגולת הכותרת:
ג'אסטין ורלאנדר כנראה יוצר באיזה יקב איכותי. אחרת איך תסבירו את העובדה שהפיצ'ר בן ה-36 רק הולך ומשתבח כל הזמן? אמש זרק האייס של האסטרוז את ה-No Hitter השלישי שלו בקריירה, והשני באותו מגרש – בטורונטו.
ועוד איך הוא עשה זאת – בצורה הדומיננטית ביותר שאפשר, עם 14 סטרייק אאוטס, Walk בודד שהפריד בינו לבין Perfect Game, ואפילו לא נזקק למהלכי הגנה אדירים, כמו שבדרך כלל אנחנו פוגשים במשחקים מהסוג הזה. וואו.
ספר השיאים של הטווינס
לפני שנה שברו היאנקיז את שיא כל הזמנים להום ראנס בעונה, עם 267. השיא הזה החזיק פחות משנה, כשהטווינס, שמתחילת העונה מתעסקים בעיקר בלהעיף הום ראנס (ולנצח משחקים על הדרך), הגיעו ל-268 וזה עוד חודש לפני סיום העונה.
ושימו לב לחלוקה המרשימה: מקס קפלר עם 36 דינגרס, נלסון קרוז (34), אדי רוסאריו (27), מיץ' גארבר (26), מיגל סאנו (26), סי.ג'יי קרון (24), ג'ונתן סקופ (21) וחורחה פולאנקו (20). שמונה שחקנים, כמעט ליינאפ שלם, עם 20 הום ראנס או יותר. זה מטורף.
ג'ייקוב דג-רע
המטס מאוד רוצים להיות הפתעת ספטמבר. נכון, זה שאני הימרתי עליהם מוריד את הסיכוי משמעותית, אבל זה שהאייס שלהם לא פוגע קצת יותר מקשה. המטס הגיעו למשחק מול הקאבס אחרי חמישה הפסדים ברציפות, והיו צריכים את הסטופר שלהם.
אבל דגראם חטף ארבע ריצות, כולל שני הום ראנס, והמטס כבר רחוקים ארבעה משחקים מהוויילד קארד, כשארבע קבוצות עומדות ביניהם לבין המקום הנכסף.
זוהי השנה?
אז לפני כמה פסקאות סיפרנו על ההפסדים של האייז ליאנקיז. ומה עם הניצחונות של היאנקיז על האייז? השנה הסופר מיוחדת שעוברת על הקבוצה מהברונקס מבלבלת את האוהדים. מצד אחד, קבוצת התקפה מצוינת. סופר מצוינת. מצד שני, אין כמעט סטארטינג פיצ'ינג שאפשר לסמוך עליו. מצד שלישי, עם כל הפציעות, והניצחונות שממשיכים להגיע, אולי מדובר בסוג של Destiny Team?
אז היומיים האחרונים בברונקס חידדו את הנושא, כשהיאנקיז חזרו מפיגור פעמיים מול בקוצה מצוינת כמו אוקלנד, כדי לנצח פעמיים ב-Walk Off (מהלך שאחריו המשחק לא מחודש), עם שחקנים שממשיכים להפתיע, כשהדוגמה האחרונה היא מייק פורד. איך זה ייגמר? פרטים בהמשך.
מה שקצת היה עצוב לראות, זה את סיסי סבאת'יה. הלוחם הזה בן ה-39, שהודיע בתחילת העונה שזו העונה האחרונה שלו, סיפר לא מזמן שגם כשהוא לא פצוע, בסולם 1 עד 10 (10 זה הכי הרבה), הוא משחק עם דרגת כאב של 8 לאורך כל העונה. את משחקו האחרון הוא סיים בדרך לרשימת הפצועים, כשלא בטוח שנראה אותו שוב. נתגעגע, זה אין ספק.
במבט קדימה
האינדיאנס, שנמצאים בתקופה לא משהו, רואים את הטווינס במשקפת עם מרחק 5.5 משחקים (6 בעמודת ההפסדים החשובה). בשבת הם יתחילו סדרה במינסוטה, ואם יש עוד איזה תקווה להדביק את הפער, זה זמן האינדיאנים.
דברים דומים אפשר להגיד על מילווקי, שרחוקה שלושה משחקים מעמדת הוויילד קארד השניה, שם הקאביס נמצאים. ביום שישי תחל סדרה בת ארבעה משחקים במילווקי נגד הקאבס. דו אור דיי. גם המטס מרגישים תחושת Do Or Die דומה, כשהסדרה הביתית מול הפיליס, שתחל בשבת, היא פחות או יותר צ'אנס אחרון.
השבוע לפני
הפעם נתחיל ב-26 באוגוסט 1939, השבוע לפני 80 שנה. המקום: אבטס פילד, ברוקלין. המשחק: דאבל הדר, ברוקלין דודג'רס נגד סינסינטי רדס. האירוע: הפעם הראשונה שהמשחק משודר בטלויזיה, בערוץ XBS2W הניסיוני של רשת NBC.
נדלג עד ל-30 באוגוסט 1999, השבוע לפני 20 שנה. מי זוכר את אדגארדו אלפונזו הנפלא? האינפילדר של המטס רשם באותו היום 6 מ-6, כשהוא ה-MET הראשון בהיסטוריה של המועדון שהגיע להישג הזה. המטס, אגב, ניצחו 1:17 את יוסטון.
נסיים ביום קשה לאוהדי היאנקיז, ה-31 באוגוסט 2004, השבוע לפני 15 שנה. האינדיאנס הגיעו ליאנקי סטדיום והביסו את המארחת 0:22, ובכך השוו את ההפרש הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במשחק בו המפסידה לא השיגה ולו ריצה אחת. היה זה גם ההפסד הגבוה ביותר של היאנקיז מזה 101 שנה. אאוץ'.
יוני, תודה רבה. אינני מבין כלל בבייסבול, אבל רמת הכתיבה היא גבוהה מאוד ומעניין מאוד לקרוא את הדברים.
העובדה האחרונה על הייאנקיס באמת יוצאת דופן…
מעולה, יוני.
.
רק בשביל לסבר את האוזן, למי שלא עוקב אחרי ה-MLB:
3 נו היטר בקריירה, זה הישג נדיר. עד כמה נדיר?
יש בתולדות הליגה רק 6 פיצ'רים עם 3 או יותר משחקים של נו היטר. ראשון, והפרש לפני כולם, נמצא נולאן ראיין האגדי. 7 נו היטר יש לו בקריירה המפוארת שלו. הראשון בשנת 1973. האחרון ב-1991. קריירה אגדית, כבר כתבתי?
.
במקום השני, אגדי לא פחות, נמצא סנדי קופקס עם 4 נו היטר. אחד לעונה, בין השנים 1963 ו-1966.
.
במקום השלישי, 4 שחקנים עם 3 נו היטר בקריירה.
לארי קורקורן (1880, 1882, 1884). לא זו לא טעות. אלף שמונה מאות ושמנים. המאה ה-19. הבייסבול, זה ענף ותיק במיוחד.
סיי יאנג (1897, 1904, 1908). הפרס לפיצ'ר המצטיין הוא על שמו של סיי יאנג.
בוב פלר (1940, 1946, 1951).
ומיודענו, ג'סטין ורלאנדר. 2007, 2009, 2011.
קשה שלא להבחין שגרף הקריירה של ג'סטין ורלאנדר דומה יותר לזה של נולאן ראיין, בכך שרואים הצטיינות על פני כמה וכמה שנים.
האם זה אומר שמספר 4 בדרך?
כבר שפכתי כאן לא מזמן את התשפוכת הדביקה שלי על JV. האיש ניצל ברגע האחרון. אני כבר ראיתי אותו בתור עוד אחד מהגיבורים הטראגיים, סופר-סטאר שיסיים קריירה בלי כלום. היה חלק מרוטציית הפיצ'רים האימתנית של דטרויט (פורסלו, סאנצ'ז, פרייס), הוא ומקס שרצר נתנו ערב אחרי ערב משחקים מדהימים, כדי לראות את הבולפן וג'ים לילנד מחרבים הכל… הסדרה האיומה עם הרד-סוקס, מוות… יוסטון באמת גאלה אותו. פשוט ככה. חיים חדשים.
דווקא יאנג ופלר קרובים יותר משמעותית לראיין כשהם השיגו שלושה "נו היטר" בפער של 11 שנים מהראשון לשלישי. ולארנדר וגם קורקורן עשו זאת בארבע שנים עם שנתיים בין הראשון לשני ובין השני לשלישי.
אם קליבלנד ימשיכו כך, לא רק שהם לא יעברו את מינסוטה, אלא יפספסו את הפלייאוף
קליבלנד פצועה ברמות. תכלס משחקת בלי פיצ'רים 3-2-1 ברוטציה כבר תקופה.
הגיעו למצב שקוקי, קרלוס קאראסקו, חוזר היישר ממחלת הסרטן… היה נוגע ללב לראות אותו, זה סיפור מדהים. אבל שאיפות רציניות לפוסט-סיזן, לא כדאי לפתח. אולי יתפסו כרטיס ל-WC, לפני האייז או הרייז. לא משוכנע בכלל. ואז יוסטון/ יאנקיז… לא לעניין.
דסטיני? בפלייאוף קשה בלי פיצ'ינג. שיהיה לכם בהצלחה מול ורלנדר, קול, קריינקי ומיילי.
אני בוויכוח הזה איתך, 2004 תמיד תישאר בראש, אי אפשר בלי אייס
אין לכם אפילו ג'ק בחפיסה…
ורלאנדר פשוט מדהים, השחקן האהוב עליי מחוץ לדודג'רס
בינתיים הדודג'רס קוראים (סופסוף) לגאווין לאקס בן ה-21, שמפציץ במיינורס ומדורג 9 ב-mlb pipeline. מאמין שיוכל להשפיע על מאבק האליפות.
אני חייב לשאול –
דני ולנסיה (https://en.wikipedia.org/wiki/Danny_Valencia). זה בסדר לא לזהות אותו, או שהוא שם מוכר שבוזבז עליי ויש משהו בבאסה שלו כלפי חוסר ההכרה של הישראלים במשחק?
יש משהו ועוד איך. לנבחרת "ישראל" הזו אין כמעט שחקנים ברמתו. שחקן MLB פעיל, סולידי, בטינג אוורג' טוב, כלבויניק בפילדינג… והוא עוד רוצה לשחק, ולא מצרפים אותו?! לא מובן בכלל העניין הזה. חוץ מהמניע ההוא, אבל זה כבר לא התחום שלי, כמובן…
זה מדהים שבעונה כ"כ גדולה של מינסוטה מבחינת הומרים, אף אחד שם לא עם 40 ויותר. האם נכנסנו לעידן בו נוכל רק לחלום על שיאי הומראן אישיים?
תודה יוני. היה לי שבוע קשה מאד ובקושי היה לי זמן לעקוב אז הסיכום שלך החזיר אותי לענייניםן. ג'סוטין וורלנדר הוא אייס אמיתי. בגיל 35 לעשות מה שרק 5 פיצ'רים עשו לפניו. ומה בקשר למיאמי? כיצד היא מגמגמת מאז לוריה הסכים למכור את הקבוצה לאיש העסקים ברוס שרמן ודרק ג'יטר?. בגדול דרק ג'יטר נחשב לבעל הקבוצה והוא חוטף את כל הבוז והלעג. ממש צר לי עליו. לפחות דטרויט ובולטימור עוד יותר גרועות ממנה. בבולטימור – קבוצה גאה משך עשרות שנים – ממש אבל על מה קרה עם הקבוצה. אני חושב שסבאתיה היה צריך לפרוש כבר לפני שנה. בייסבול הוא משחק של הנאה ולא סבל.
העונה כל שלושת הראשונות באמריקן ליג עם 48 הפסדים (יאנקיס), 49 הפסדים (אסטרוס) ו-52 הפסדים (טווינס). הנשיונל ליג לעומת זאת עם 50 הפסדים לדודג'רז, אבל אטלנטה עם 54 הפסדים וסנט לואיס עם 59. זה אולי לא אומר הרבה אבל יש דברים בגו. אגב, ב-WALK OFF האחרון של היאנקיס הם חזרו מדפציט של 4 ראנס.
מיאמי מגמגמת כי איך שג'יטר הגיע הוא זרק את סטנטון ושחקנים טובים נוספים מה שגרם לשאר הכוכבים לדרוש טרייד. מגיע לו שלא יבוא אוהד אחד ליציע לראות את הקבוצה שלו
אולי כדאי להסביר לאלה שדי חדשים בבייסבול ש-WALK OFF זוהי חבטה מסיימת משחק. הום-ראן בתחתית ה-9 שמביא נצחון, ואז מי שעל הבסיס שמביא את הנצחון (או החובט עצמו) יכול 'TO WALK OFF' ולקחת את זמנו כשהוא עובר את הבסיסים עד 'הבית'.
תחתית התשיעי או חלק תחתון של למעלה מ-9
המושג ווק-אוף כבר נדד מבייסבול, לכל משחק או סדרה שמוכרעים במהלך האחרון, על הבאזר. דוגמה אחרונה: סל הנצחון של לילארד על אוקלהומה, והביי-ביי המפורסם, זכה מייד לתיאור, "ווק-אוף של לילארד".
אחלה מדור.
לפינת ההעשרה השבועית.
אם כבר הזכרת את ג'ונתן סקופ, אז תיקון קטן – יונתן סחופ. כי הוא הולנדי.
הנה הזדמנות לאמץ את הנבחרת שלנו, למדליית הזהב בטוקיו 2020. נבחרת הבייסבול ההולנדית, שתגיע גם היא לאולימפיאדה הבאה עלינו לטובה, ובייסבול ביפן הולך להיות אירוע ע-נ-ק, טורניר מדהים, ונבחרות אחת-אחת.
מעניין עם מי יגיעו האמריקאים. אולי הפעם נראה איזו דרים-טים, מר קרשאו ייצא מהאפאתיה, אולי בומגרנר ייתן טורניר אחרון, פיצ'רים אחרים לא חסרים, וחובטים יש למכביר. הגיע הזמן שלמייק טראוט יהיה משהו.
מצד שני זה לא יהיה קל. צפויה שם תחרות יפה, מצד התותחים של פוארטו-ריקו והדומיניקנית, שמעמידות בקביעות דרים-טיםמז משלהן. תהיה יפן המארחת כמובן, ועוד אולי סוסים שחורים בדמות פנמה, קולומביה, ונצואלה, מקסיקו (בייסבול כבר עבר מזמן מלבנים להיספאנים). וגם הנבחרת שנקראת "ישראל" תהיה שם? אולי.
בכל מקרה, שימו עין על הולנד. זו בעצם המקבילה להולנד של הכדורגל.
מה להולנד ולבייסבול? לא הרבה, האמת. זו בעצם הקולוניה הישנה, קוראסאו, אי בקריביים, מקום שבו הבייסבול הוא דת, ושחקנים שחורים שיצאו משם.
הם הגיעו לוורלד בייסבול קלאסיק האחרון, עם נבחרת שמסתמכת על 5 כוכבי MLB, כולם הולנדים-שחורים מהאיים האנטיליים: אנדרלטון סימונס, יונתן סחופ, יוריקסון פרופאר, ושני סופרסטארים מהקבוצות היריבות, דידי גרגוריוס מהיאנקיז ימ"ש, וקסנדר בוגארטס, הפרודיג'י של הרד-סוקס.
בקוראסאו מגדלים קני סוכר, ושורט-סטופס כוכבים – כולם שורט-סטופס! לסבר את האוזן, זה כמו שכוכבי הנבחרת האלומית בכדורגל, יהיו כולם קשר פליימייקר, או סמול-פורוורד. התפקיד הכי חשוב במשחק. וככה הם הסתדרו ביניהם לפני כל משחק אני אקח את 1B, אני את 3B… מצחיק.
זו נבחרת מגניבה מאוד ושונה מאוד מכל היתר. משהו כמו המקבילה לברזיל במונדיאל, או בעצם הולנד, עם השחורים שמוצאם בסורינאם של דרום אמריקה (הולנד היתה פעם אימפריה, כן), או משהו כמו הווסט-אינדיז של הקריקט, השחורים הפנומנים שמגיעים ומביסים את כל העולם הלבן במשחק שלו. מוטב לו לרשום מעכשיו: הולנד. הנבחרת שלנו למדליית הזהב.
(נ.ב. ואיך שכחתי את קובה, ברשימת מעצמות הבייסבול! הבעיה, שרוב הכוכבים שלה ערקו מזמן, משכר של 30 דולר בחודש בערך (כמו כל אדם בקובה), לכמה מיליוני דולר בשנה ב-MLB… יש לה ליגה מקומית לגמרי לא רעה, אבל אין ספק שנבחרת העריקים הקובניים + בני המקום היתה מועמדת חזקה לזהב. עד ל-2020, לא נראה שמשהו כזה יקרה. אבל מי יודע, אולי ארולדיז צ'פמן, הקלוזר של גיים 7 של הקאבס, עוד יסגור את משחק מדליית הזהב…)
כיוון שרק 6 נבחרות ישתתפו באולימפיאדה (ואחת מהן יפן), בכלל לא בטוח שהולנד או פורטו ריקו יעפילו גם אם הן הפייבוריטיות אחרי האמריקאים.
אין סיבוב מוקדם של 16 קבוצות?? מוזר, זה מה שזכרתי…
זה ממש מסובך (ולדעתי לא הוגן), לא מבין מה מפריע להם להכניס לפחות מס' כפול של נבחרות
.
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Baseball_at_the_2020_Summer_Olympics_%E2%80%93_Qualification
וואו. אכן מסובך. לי היה תקוע בראש, טורניר של 16 הבכירות.. אז זה 12, ולפני האולימפיקס…
בשורה התחתונה, אגב, ** הולנד די בוודאות תהיה שם, ב-6 האחרונות בטוקיו **. כי אם היא לא תעלה מטורניר ה-12 (שובצה בבית המוות עם ארה"ב מקסיקו והדומיניקנית, שלושת הבתים *ממש* לא מאוזנים) – היא די בקלות תעלה כאלופת אירופה (רק "ישראל" יכולה לדגדג אותה, אולי איטליה של ריזו… גם זה בקושי). ואם לא שני אלה – יש עוד טורניר ההזדמנות האחרונה, למקום האחרון בטוקיו. הולנד תהיה שם, ב-95 אחוז.
אבל זה באמת חתיכת סיפור… הטורניר המרכזי הופך להיות הטופ-12, המוקדם, עם כל הגדולות. ובהתאם לתוצאות שלו, ייקבעו ההקצאות ל-5 המקומות הנוספים, בנוסף ליפן המארחת. אכן פספוס…
בכלל תראה את הפרמייר 12 והדירוג שעל פיו נקבעו מי המשתתפות, עלק טאיפיי רביעית ופורטו ריקו / דומיניקנית בקושי סוגרות את הרשימה
קראתי, ואני מנסה לעשות סדר בטירלול הזה. זה אומר ככה:
יפן, מקום 1 שמור. (היא אגב משתתפת גם בטורנירים האחרים, כדי לבאס קבוצות אחרות…)
עוד 2 יעלו מטורניר הטופ-12, הבסט אוף דה קרים של הבייסבול העולמי.
ואז:
עוד 1 תעלה מהטורניר האירופי, אם לא עלתה קודם.
עוד 1 תעלה מהטורניר האמריקאי (אכן טבח!), אם לא עלתה קודם.
ועוד 1 אחרונה תעלה מטורניר ההזדמנות האחרונה – שכדי להגיע אליו, אתה צריך להיות סגן אלוף אירופה ("ישראל"?), או מקום 2-3 בטורניר האמריקאי, או משהו כלשהו באסיה (דרום קוריאה, היחידה עם סיכוי).
.
זאת אומרת, לשישיה האחרונה יגיעו, בוא נהמר ונעשה סדר:
1 – יפן
2,3 – ארה"ב, דומיניקה (ואם לא – שתיהן מועמדות כבדות לכרטיס בכל זאת, בהמשך)
4 – הולנד
5 – מישהי שתצא מטורניר האמריקות הרצחני: פוארטו-ריקו, ונצואלה, מקסיקו, קולומביה, קובה… לבי ושכלי הולכים עם הנבחרת של לינדור, קוריאה וחאבי באאז.
6 – זוכת הכרטיס האחרון: אחת האמריקות שנשארו, אולי דרום קוריאה.
.
* הכל בהתאם להבנתי את הפורמט – ואני לא חותם ב-100 אחוז שהבנתי…
מובן שטעיתי…
2 הכרטיסים מטורניר ה-12 מוקצים מראש, 1 לאמריקאית, 1 לאסיה/אוקיאניה. מכיוון שיפן ממילא מובטחת, זה אשכרה לתת כרטיס מתנה לדרום-קוריאה או טייוואן…
ומה שייצא בסוף, ב-6 על המדליות באולימפיאדה, יהיה איפוא:
יפן (מארחת), דרום קוריאה (האסיאתית הבכירה), הולנד (אלפות אירופה), ועוד 3 אמריקאיות, בתכלס. הימור שלי: ארה"ב, דומיניקה ופוארטו-ריקו. אבל יש כמה סוסים שחורים לטיניים נוספים, לא יהיה פשוט בכלל…
כן, קוריאה מקבלת כרטיס מתנה (בספק טופ 10 בעולם) והולנד (איפשהו בטופ 7-8). אני בעד ונצואלה ומקסיקו, שיהיה איזה אנדרדוג יחסי
שאלת ייצוג עולמי, או רמה, היא באמת עניין רציני. ע"ע אליפות העולם הנוכחית בכדורסל, וההקצאות הנדיבות לאפריקה ואסיה, שמביאות לסיבוב ראשון די מיותר ומאוד מבדח.
ונצואלה לא כזו אנדרדוג! תיכנס למבחר שחקני ה-MLB שלה ותרכיב לך דרים-טים. נבחרת שמעלה ב-3-2-1 את חוזה אלטובה, ויקטור מרטינז ומיגי קבררה – הלו, תיזהר… זה טריו מפלצת. גם ההמשך לא רע בכלל…
אגב, לא יודע אם שכחת מקנלי ג'נסן או שהתעלמת ממנו בכוונה עם איך שהוא נראה בשבועות האחרונים :/
חצי התעלמתי 🙂 גם כי הוא לא שורט-סטופ!
העצלן אגב לא טרח להגיע לטורניר האחרון, אבל הודיע: אם תגיעו לגמר, אצטרף. בטלן שמן ומפונק.
נ.ב. מאז נוסף עוד כוכב MLB לנבחרת, אוזי אלביס, האולסטאר של הברייבס… אבל הוא רק 2B… בקיצור – אחלה נבחרת, קח אותה, באחריות.
באמת בטלן. יש להם מזל שצריכים לעלות מאירופה ולא לעבור בטבח המרכז-דרום-אמריקאי
אוי, הלכתי וראיתי את פורמט הטורניר האולימפי. אם מישהו מצליח להבין אותו בקיראה ראשונה, או שלישית – אתה גאון!
מתחיל פשוט: 6 קבוצות, 2 בתים של 3. בכל בית. כולם נגד כולם, מקבלים דירוג. קל.
ואז!!!!!!!!!!
1. A3 vs B3 (loser eliminated)
2. A2 vs B2
3. A1 vs B1
4. Winner of #1 vs Winner of #2
5. Loser of #2 vs Loser of #3 (loser eliminated)
6. Winner of #3 vs Winner of #4 (winner to gold medal game)
7. Loser of #4 vs Winner of #5 (loser to bronze medal game)
8. Loser of #6 vs Winner of #7 (winner to gold medal game, loser to bronze medal game)
9. Bronze medal game: Loser of #7 vs Loser of #8
10. Gold medal game: Winner of #6 vs. Winner of #8
.
ROFL. אין דברים כאלה.
"חשבתם שלהעפיל זה מסובך? תחשבו שוב!"
[…] את סיכום השבוע בבייסבול כבר קראתם? […]