שבת בבסיס / ירח דבש או חומץ? יוני לב ארי

חודש בדיוק לסיום עונת הבייסבול, זה הזמן להעיף מבט בתמונת המצב: מי ברחה בראש הבית, מי מציקה מהמקום השני, ומי תפתיע את כולם? ולקינוח – התחזית המלאה של העולות לפלייאוף

לכל אחד ה-1 בספטמבר מסמל משהו אחר. לחלק זו תחילת שנת הלימודים, לחלק תחילת עונת הפוטבול, לחלק ספירת מלאי חודשית. ולנו, חובבי הבייסבול, היום הראשון של החודש התשיעי מסמל את תחילת הסוף. בעוד חודש מסתיימת העונה הסדירה, ורק עשר קבוצות ימשיכו הלאה. מוגשת לכם, על חשבון הבית, תמונת מצב מלאה, בית בית.

אוהדי הברייבס. יחגגו גם באוקטובר? צילום: ftw.usatoday.com

American League East – ליל מנוחה וחלום

כאוהד יאנקיז, הדבר האחרון שאני אמור להגיד זה שהכל סגור. אבל מקצועיות לפני הכל. הניו-יורק יאנקיז מובילים בפסגת הבית ב-11 משחקים, שמורגשים יותר כמו 20, זאת למרות עונת פציעות מטורפת. רק על קצה המזלג, לואיס סוורינו, מיגל אנדוהר, דלן בטנסס וג'יאנקרלו סטנטון לא באמת לקחו חלק בעונה הזאת (מי שכן שיחק ממש מעט). הסטארטינג פיצ'ינג בינוני פלוס במקרה הטוב, אבל פסגת הבית של הברונקס בומברס לאורך רוב העונה.

בולטימור וטורונטו לא היו פקטור לרגע, אך גם לא באמת היו אמורות להיות. בוסטון, האלופה המכהנת למי ששכח, רחוקה 15.5 משחקים מהיאנקיז, וטמפה ביי הצעירה, שאמורה היתה לתת פייט לשתי הגדולות, נותנת פייט, לבוסטון, בקרב על המקום השני והלא משמעותי בבית (לוויילד קארד נגיע בהמשך).

יאנקי סטדיום. מתכונן לפלייאוף. צילום: getwallpapers.com

ליאנקיז, אגב, יש על מה להילחם העונה – המאזן הטוב בליגה, או לפחות באמריקן ליג. כרגע הפינסטרייפס מוליכים על יוסטון במשחק אחד בפסגת האמריקן ליג, ועם מאזן זהה לזה של הדודג'רס בפסגת הליגה כולה. Stay Tuned.

American League Central – רד, עלה עלה ורד

הטווינס ממינסוטה נחשבים ל"מרענן הרשמי של עונת 2019". הקבוצה ממיניאפוליס מציגה בייסבול התקפי מרשים, וברחה בתחילת העונה לשאר הבית המרכזי, נראה היה שזה סיפור גמור. אך את טרי פרנקונה אסור אף פעם להספיד. האינדיאנס הלכו ונגסו ביתרון של התאומים, ואף עלו למקום הראשון לפני כחודש.

האינדיאנס יפסלו את הטווינס? צילום: startribune.com

אך סדרות מול הרד סוקס, היאנקיז והמטס שיבשו את התכניות של קליבלנד, והטווינס שוב חזרו למושב הנהג בבית המרכזי. היום, 31 משחקים מסיום העונה, הטווינס מוליכים ב-3.5 משחקים על האינדינאס (4 בעמדת ההפסדים החשובה), כשלשתיים נותרו שתי סדרות ראש בראש, אחת במינסוטה ואחת בקליבלנד. אם האינדיאנס רוצים פלייאוף, הם חייבים לפחות 2:4 במשחקים האלה, שיחלו בשבת הבאה.

שאר הבית לא רלוונטי בעליל, כשהווייט סוקס (רחוקים 22 משחקים), הרויאלס (36) והטייגרס (42) הלכו לים מזמן (אולי לסקי במקרה של בייסבול). דטרויט לפחות מתפארת במאזן הגרוע בליגה, גם הישג.

American League West – מותר לחלום

כמעט בכל עונה יש את הקבוצה הזאת, שתופסת טרמפ על טיל שיוט והופכת עונה מיותרת לסופר מותחת, שלא לדבר על מקום בפלייאוף. השנה אוקלנד יכולה להיות הקבוצה הזאת. את המקום בוויילד קארד סיכוי סביר שיהיה לה, אבל אנחנו מדברים על מקום בפלייאוף, לא על משחק אחד על מקום בפלייאוף.

האם האייז יחצו את הגשר? אוקלנד ביי ברידג'. צילום: en.wikipedia.org

כרגע האייז רחוקים תשעה משחקים מיוסטון, ואם האסטרוז לא היו כל כך טובים, הייתי מחדד את הנושא אפילו יותר. אבל הבעיה של אוקלנד היא יוסטון, אחת משלוש המועמדות לאליפות, וקבוצה שאין לה באמת פגמים. ולמרות הכל, ב-10 בספטמבר תתארח אוקלנד ביוסטון לארבעה משחקים, ואם האייז יצליחו להגיע לסדרה הזו בפיגור, נניח, של 7, סוויפ יהפוך את סיום העונה למותח. נדבר ב-14.9.

שאר הבית כמובן לא רלוונטי. סיאטל, שפתחה את העונה בצורה מפתיעה לטובה, חזרה לעצמה די מהר. גם האיינג'לס, שלמעט השחקן הטוב בעולם אין להם הרבה מה להציע, נמצאים כבר בפגרה. לטקסס היו רגעים בשלבים מוקדמים יותר של העונה, אך איפשהו באמצע יולי אוקלנד ברחה והעונה הסתיימה גם בדאלאס.

Wild Card  AL – נא להפריע בין 2 ל-4

4 קבוצות נאבקות על 2 המקומות שישאירו אותם בחיים לפחות לעוד יום – קליבלנד ואוקלנד, שכרגע תוספות את המקומות הרצויים (נכון לעכשיו קליבלנד מארחת את אוקלנד למשחק על מקום באוקטובר), כשטמפה ביי רחוקה משחק בודד ובוסטון חמישה וחצי. סדרה בין השתיים באמצע החודש היא התקווה היחידה של הרד סוקס.

איבדו גובה. צ'וי והרייז. צילום: 989theanswer.com

הרייז, לעומת זאת, מארחים בסופ"ש הנוכחי את קליבלנד לסדרה שיכולה להרים אותה עם סוויפ לפסגת טבלת ה-Wild Card. אך בשביל זה היא תצטרך לצאת מהתקופה הבינונית במקרה הטוב בה היא נמצאת.

National League East – יפים ואמיצים

הפעם האחרונה שהברייבס היו בפלייאוף שנתיים ברציפות היתה ב-2013. אבל זה עוד נתון עדין: הפעם האחרונה שהקבוצה מאטלנטה ניצחה סדרת פלייאוף היתה ב-2001, קצת אחרי שהתאומים נפלו, כשגרג מדוקס, טום גלווין וג'ון סמולץ כיכבו במדי האטלנטים. אז לא הגיע הזמן שהאוהדים של האמיצים יחייכו קצת גם באוקטובר?

הברייבס ירחפו גם באוקטובר? או שאולי יעופו? צילום: pixelstalk.net

הברייבס היו בין שני המקומות הראשונים בבית לאורך רוב העונה. בתחילת הדרך התחרות הגיעה מכיוונה של פילדלפיה, אך גם זו נפלה במהלך חודש יוני, וכעת הנשיונלס מנסים לייצר מתח, כשהם רחוקים 5.5 משחקים מהמקום הראשון. אטלנטה בדרך הנכונה, אך הכל עדיין פתוח. שאר קבוצות הבית עדיין בתמונת הוויילד קארד, למעט מיאמי שכבר ירדה לחופשה בפלורידה.

National League Central – סדרת מתח

סוף סוף בית אחד פתוח לחלוטין. חודש מסיום העונה, וסיינט לואיס ושיקגו מתחרות ראש בראש על פסגת הבית, כשהקארדס מובילים במשחק וחצי בלבד (שניים בעמודת ההפסדים). הקבוצה שתסיים שניה עשויה להתברג במשחק הוויילד קארד, אבל שוב, מדובר במשחק בודד, לא באמת במקום בטוח בפלייאוף.

מי תחגוג בסוף החודש? שיקגו או סיינט לואיס? צילום: zimbio.com

ההכרעה כנראה תיפול בעשרה ימים האחרונים של העונה, כשהקאבס יארחו סדרה של ארבעה משחקים בשיקגו, וינעלו את העונה עם שלישייה בסיינט לואיס. גם למילווקי יש סיכוי להתברג בפסגת הבית. הברוורס, שרחוקים 5.5 משחקים מהקארדס ו-4 מהקאביס, ישחקו שבעה משחקים נגד הקבוצה משיקגו בשבוע הקרוב, ועוד שלושה בסיינט לואיס, מיזורי בהמשך החודש. שבעה ניצחונות – ויש על מה לדבר.

National League West – מצ'עמם

הפעם האחרונה שהיתה מוליכה לבית הזה שלא קראו לה הלוס-אנג'לס דודג'רס, היתה אי שם ב-2012, כשהג'איינטס של מאט קיין וטים לינסקום תפסו את המקום הראשון. מאז הקבוצה מ-LA תפסה פיקוד על הבית המערבי של הליגה הלאומית (תרגום חופשי), ולא הסתכלה לאחור. זה לא הביא לה אליפות עדיין (מחכה מ-1988), אז יש לאן לשאוף.

ייפגשו בוורלד סירייס? היאנקיז והדודג'רס. צילום: upi.com

גם השנה המצב לא השתנה. מאז ה-15 באפריל הקבוצה של דייב רוברטס לא איבדה את הפסגה בבית, ו-27 משחקים לסיום העונה היתרון עומד על 20, כשבמקום השני אי שם למטה נמצאת אריזונה, זו שטיפה ניסתה להקשות באפריל ומאי, אך לא מעבר. שאר הקבוצות בבית מדשדשות, כשהן בקושי בקושי מגיעות למאזן של 500.. כך שאין ספק שהבית המערבי של הנשיונל ליג הוא הבית המצ'עמם ביותר במייג'ורס השנה.

Wild Card  NL – רואים 6/6

אז מי שחיפש הימור לא מושכל ונועז – יקבל אותו עכשיו. הנשיונלס די בטוחים בתפקיד המארחת של המשחק הבודד בדרך לאוקטובר. על המקום השני נאבקות כרגע הקאבס, הפיליס (רחוקים 2.5 משחקים), הברוורס (4), הדיבאקס (4.5) ואולי אולי המטס.

יתאוששו? המטס. צילום: reflectionsonbaseball.com

הכתומים כחולים מניו-יורק רשמו שבוע מזעזע (שישה הפסדים רצופים), ורואים את הסיכוי לפלייאוף מתרחק. אך לא הייתי מספיד כל כך מהר קבוצה עם רוטיישן כל כך מבטיח, אפילו שהוא לא פוגע לאחרונה, ועם כישרונות כמו אלונסו, קונפורטו, מקניל ורוסאריו. סדרות בשבועיים הקרובים מול אריזונה, פילדלפיה והנשיונלנס יסייעו למטס לחתוך בהפרש, במידה שהם יחזרו למסלול הניצחונות.

ולסיום המבזק – תחזית

באמריקן ליג, האינדיאנס של פרנקונה ימצאו דרך לעקוף את מינסוטה, ויצטרפו ליאנקיז ולאסטרוז בראש הבתים. למשחק הוויילד קארד יעלו הטווינס והאייז, למרות שבוסטון תיתן פייט עד לשניה האחרונה.

בנשיונל ליג, לברייבס ולדודג'רס תצטרף סיינט לואיס, כי לך תהמר נגד הקארדס. הוויילד קארד, כאמור, יהיה של הנשיונלס והמטס, שייתנו חודש מהסרטים וישאירו את כולם מאחור. זו כבר לא תחזית, זה הימור נטו.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. אני בכזה היי לגבי היאנקיס. הם עושים זאת בדרך הקשה: THEY PLAY TRUE BASEBALL. הכל נראה שדופק שם נכון ואין להם את כוכבי-העל של העבר, כל אחד פרימדונה כפול 1000. יש להם כוכבים – ברט גרדנר, ארון ג'אדג', מייק טואטצ'מן, גיו אורסלה, קמרון מייבחן, אסטרדה, מייק פורד (ועכשיו היקס, סטנסון, ואנסרנסיין חוזרים כפי הנראה לפלייאוף, אבל אף אחד מהם אינו סופר-דופר אייקון כמו רג'י ג'קסון או איירוד או ריקי הנדרסון, או דריק ג'יטר ואין להם פיצ'רים כמו מריאנו ריברה או אנדי פטיט או ספרקי לייל ורון גידרי (מה-BRONX ZOO) אבל מה שיש להם הם פיצ'רים בולידיים, חובטים סולידיים, ובני אדם שלא מופיעים בשערק של שפורטס אילוסטרייטד.

    אני יש לחי טיפה לב גם למטס בגלל אשתי החולה עליהם ואני לא מבין כיצד הם הפסבידו 5 מ-6. היה לי עוד כיף השבוע לראות את אנטוני רנדון מהנשיונל קורע את הקאבס ומשלים SWEEP של שלושה נצחונות כשבמשחק שאני ראיתי (5-7 לנשיונלס ב-11 אינינגס) הוא חובט HR ו-4 HITS.

    אני עומד לאמץ קבוצה חדשה – הברייבס – שתשחק 4 מייל מהדירה החדשה שלנו באטלנטה, ואני שמח שהם עושים כל כך טוב עם קבוצה חדשה ללא שמות מפוצצים.

    יוני, פראיוויו פ-נ-ט-ס-ט-י לקראת סוף העונה! YOU ARE THE BEST!

  2. אחלה כרגיל.
    הניחוס שלך עם המטס הצליח יופי (הם גם עושים עבודה טובה בעצמם). אין להם שום סיכוי ריאלי להגיע לפוסט-סיזן, מלכתחילה אמרתי, יש להם לו"ז קשה, וכך קורה.
    לא לדאוג – הניחוס ליאנקיז יעבוד ביג טיים בהמשך… נהיה ממוקדים במטרה אחת, לא לדאוג. רוחו של דוקטור קיי תגיע!
    .
    תחזית שלי:
    AL:
    יוסטון בפורמה מעולה, והתחזקה. תסיים ראשונה ב-AL, הייתי מעז להגיד, בכל הליגה.
    יותר משאלת לב: האסטרוז יקבלו את מנצחת ה-WC בין האינדיאנים (למרות הפציעות בקליבנד לא נפסקות) לאוקלנד, שתי הקבוצות האהובות עלי (אחרי דטרויט) מהליגה של הרעים. לאוקלנד לו"ז יותר נוח עד סוף העונה מהרייז. בכלל מגיע לה לפני כולן.
    היאנקיז יארחו את מינסוטה. קבוצת המיליארדים תצטרך להזיע, וזו רק תחנה ראשונה, בדרך ל – על הנייר – יוסטון והדוג'רז…
    .
    NL:
    קלאסיקה של WC: וושינגטון והקאביז. גם פה זה יותר מה שאני רוצה – כדי לסדר לדוג'רז את הסיבוב הראשון הכי פגיע… שיקגו בפורמה מעולה, ובכלל, וושינגטון בפוסט-סיזן… אוי.
    במפגש השני, אטלנטה תארח את הקארדז. יהיה צמוד ב-5 משחקים, והמנצחת ממילא תעמוד בפני אוורסט בהמשך.
    .
    אשר למייק טראוט שהוזכר כאן – למה? למה למה למה? ועוד פעם: למה??
    כשאנשים מלינים על לברון או דוראנט, שהעזו "לקחת את הטאלנט שלהם למקום אחר" – תענו להם בשתי מילים. מייק טראוט.

  3. המשחק בין האייס לאסטרוז נראה נהדר על הנייר, אבל קשה לי להאמין שיהיה שם סווייפ (למעשה אני אפילו לא מאמין שאוהדי האייס חושבים ככה), והתמונה של הבית באמת נראית סגורה. עם זאת, אם הוויילד קארד ישאר כמו שהוא, יהיה מעניין מאוד מאוד.
    .
    אפרופו ברייבס, עובדה ידועה היא המאבק של הקהילה הילידית בארה"ב נגד קבוצת הפוטבול וושינגטון רדסקינס ששינתה את שמה בשנות ה-30 כדי להימנע משיוך לברייבס מהבייסבול (אז שתי הקבוצות שיחקו בבוסטון). לאחרונה, אחרי הרבה מאוד כישלונות משפטיים וציבוריים להוביל לשינוי השם, יש קריאה של הרבה מאוד אוהדים לחזור לשם המקומי.

  4. לאורך השנים, ב-MLB, קבוצות אנדרדוג הצליחו לקחות אליפויות יותר מבכל ליגה אחרת. זה לא כל כך מפתיע, לאור העובדה שבעוד שהסטטיסטיקות מוצאות דרך להתיישר על מפני עונה רגילה של ה-מ-ו-ן משחקים,
    בפלייאוף, יש לאותן סטטיסטיקות הרבה פחות "מרחב תמרון…"
    .
    אבל –
    .
    בשנים האחרונות האנדרדוגס כבר לא זוכים. שוב, ושוב, ושוב, הקבוצות החזקות והעשירות מגיעות לפלייאוף, ובפלייאוף, מנצחות.
    (לא ערכתי מחקר, או בדיקה שמתקרבת להיות מעמיקה, אבל אני מנחש שזו אשמת האנליטיקס. כאשר קבוצות עשירות משחקות מאניבול, לקבוצות מדרג הביניים קשה יותר להפתיע).
    .
    מה שמחזיר אותי לפוסט הנ"ל.
    יש עדיין 2 אנדרדוגס אמתיות במירוץ. האינדיאנס והטווינס. הן מדורגות 18 ו-19 בטבלת הפיירול, וכרגע, 2 הקבוצות בדרך לפלייאוף.
    כל מה שנותר לי כאוהד של הקבוצות הקטנות, זה להחזיק אצבעות ולקוות שאולי, אולי השנה, זו לא תהיה היאנקיס/האסטרוס/הדודג'רס (כולן בצמרת הפיירול ב-MLB).
    .
    תודה, יוני. אחלה פוסט!

  5. הי יוני, תסביר בבקשה להדיוט בייסבול כמוני איך בא לידי ביטוי במשחק המשפט- "הקבוצה ממיניאפוליס מציגה בייסבול התקפי מרשים".
    במעט הבייסבול שיצא לי לראות הכל נראה לי באותו הקצב, או לפחות "בוא נחבוט ונקווה לטוב"… לא ברור לי מהו בייסבול התקפי..

    1. עבור הדיוט, אז זה מה שזה. הרבה ראנז. חובטים טובים, שאולי מתעלים עכשיו לגודל המעמד.
      משחק הרפתקני יותר – יש בהחלט טקטיקות יותר זהירות, מאמנם עם אוריינטציה יותר זהירה. שוב, בהכללה מאוד גסה: "אל תסתער על כל פיצ'. תנסה לגנוב ווק, תנסה לעלות על הבסיס, אל תשחק לי אותה אבו-עלי ותחפש את הביג-סווינג, את ההום-ראן בכל מחיר".
      טקטיקה יותר התקפית, כשרצים עולים על הבסיסים, תחפש למשל לגנוב בסיסים. להפעיל לחץ על הפיצ'ר והפילדרז של הקבוצה השניה, אבל יש בזה סיכון כמובן – רץ על בסיס שמנסה לגנוב יכול להישרף כמובן, עבור אאוט קל…
      בליגת ה-NL יש עוד עניין. ההבדל המובהק במשחק עצמו, בינה לבין ה-AL, הוא שהפיצ'ר עצמו חובט. הוא נמצא בליינאפ. פיצ'רים הם לרוב חובטים גרועים, והאאוט הכי קל. החלפת פיצ'ר מנוצלת לרוב להכנסת שחקן התקפה שיחבוט במקום שלו בליינאפ החובטים (ומייד אחר כך, יוכנס הפיצ'ר המחליף, באינינג ההגנתי). דילמה: מה קורה כשאתה בעמדה התקפית טובה – ובדיוק הגיע התור לחבוט, של הפיצ'ר הגרוע שלך בחבטות? מה קורה כשאתה בעמדה מבטיחה עם רצים על בסיסים – אבל יש כבר 2 אאוט? והפיצ'ר שלך פשוט יוריד הכל לטמיון, כי הרי האינינג ההתקפי הבא מתחיל כשהכל מחדש? האם לוותר עליו להמשך המשחק, עבור חובט לאותו רגע? זו החלטה שיכולה להיות מאוד משמעותית במשחק נתון, כשההבדלים קטנים, ריצה לפה או לשם סוגרת משחק.
      ועוד כאלה…

    2. מצטרף לדבריו של STAM, שכמו תמיד בול. בגדול, זו קבוצה שהליינאפ שלה מורכב משחקנים מוכשרים התקפית יותר מאשר הגנתית. והפיצ׳ינג שלהם סבבה, אבל לא הכח המשמעותי שם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט