ובכן, ברוכים הבאים להיכל הבירה 1 בוושינגטון (Capital 1 Arena)!

בשביל להיכנס לאווירה, נתחיל עם מופע טרום המשחק, כמובן:

מיאמי במשחק שני ב-24 שעות, נגד המארחים הרעננים. בנוסף לכך, שורת פציעות מאפילה על מיאמי (ג'ונסון, ווייטרס, ווינסלו פצועים), אז הציפייה היא בהחלט לניצחון ביתי, אבל למשחק מעניין, לאחר שהסידרה העונתית הסתיימה בתיקו 2-2 שנה שעברה במשחקים שהיו ברובם צמודים מאוד ואחד אפילו הגיע להארכה.

חמישיות: וול, ביל, פורטר, מוריס, מאהינמי, ומנגד דראגיץ', ריצ'רדסון, מקגרודר, ג'ונס, ווייטסייד. דוויט הווארד שהתאמן לפני המשחק עדיין בחוץ, בעקבות פציעה.

וול פותח בסערה עם צעד וחצי, שלשה, והסטת כדור בהגנה בדקה הראשונה, ומיאמי חוזרת מהר למשחק בזכות שלשה וסל של ריצ'רדסון, 5-5. המשחק מתחיל להרגע, אבל לאחר שתי שלשות מאסיסטים נהדרים של וול הפער נפתח ל 11-19. בינתיים ווייד נכנס כדי לעצור את השיטפון, אבל נשאר ללא נקודות בעוד דראגיץ' עם 4 אסיסטים מהירים וכמה הטבעות קלות של ג'ונס ומיאמי חזק בתמונה, 18-21, פסק זמן של ברוקס, שבינתיים כבר החליף את כל החמישיה. הספסל נראה לא מחובר, אבל גם מיאמי ומהמשחק מוריד הילוך וכמה רמות, למעט קריאות בוז מחרישות כאשר אולניק נכנס או נוגע בכדור, שנוא הקהל בעקבות ההיסטוריה שלו עם אוברה מסדרת הפלייאוף עם בוסטון מ-2016

רבע ראשון פושר מסתיים 24-25. הארוע המעניין ביותר ברבע הוא פלופ נוסף לרבים בעבר של אולניק שזוכה בעבירת תוקף מוטלת בספק מאוד ומטריף את הקהל.

הרבע השני נפתח עם המחליפים. מעניין שברוקס לא בוחר לשחק עם ברייאנט הצעיר, ונותן דקות ארוכות לג'ייסון סמית'. חיסרון בולט של הסנטר הוותיק הוא שפעם אחר פעם הוא מוותר על הזדמנויות לפיק אנד רוק, בעוד שבראיינט יכל להתגלל בקלות לסל.

דובר רבות על השילוב הפוטנציאלי בין סטורנסקי לריברס, ושלוש דקות מפתיחת הרבע אנו רואים שיש משהו בגו: אסיסט נפלא של סטו שמסתיים בליי אף יפה של ריברס לאחר חתיכה יפה. מן העבר השני השופטים שורקים על כל לטיפה, כבר 11 עבירות נגד וושינגטון ב-16 דקות (לעומת 6 נגד מיאמי) והמשחק מתקדם בעצלתיים. מיאמי בהחלט נראים עייפים מההפסד אמש ולא מצליחים לנצל זאת לעלות ליתרון אבל נשארים קרוב קרוב ומשווים 35-35. ברוקס עונה בסמול בול: וול, ביל, ריברס, מוריס וגרין, אבל גרין בערב שירצה לשכוח בינתיים, עם 0 ר', 0 א', 0 ח' ושתי נקודות מהקו. וול בשני ליי אפים לאחר ריצת ספרינט מקצה לקצה תוך חצי דקה מחזיר את היתרון למארחים. מן העבר השני השופטים ממשיכים בשיפוט חד-צדדי וביל מקבל עבירת תוקף לאחר שחטף נגיחה מג'ונס והקהל בטרוף – REF YOU SUCK.

ריברס במשחק פתיחה נפלא עם 8 נק' ב-4/5 מהשדה ותנועה יפה בלי הכדור, ומן העבר השני דריק ג'ונס במשחק חייו עם 14 נקודות ב-12 דקות כולל 9 פעמים שהגיע לקו (דיברנו על השופטים), אך לצערו הוא נכנס לבעיית עבירות עם 3 באותו פרק זמן, וריצ'רדסון חוזר מהספסל. גם מוריס, ביל ומהינמי עם 3 עבירות, במשחק איטי ומלא שריקות, כמו שמיאמי אוהבת. ביל נח דקות ארוכות ומשחק פחות מ-12 דק' בחצי ופורטר נראה רך בהתקפה עם 5 נק' בלבד בחצי, אבל עם 7 ר' ולחימה בהגנה. ריצ'רדסון מסיים את החצי כמו שהתחיל, עם שלשה יפה ויורדים למחצית צמוד צמוד, 58-59. אגב, 8/31 ל-3 לשתי הקבוצות יחדיו בחצי הזה.

15 שניות לחצי השני, מהינמי מבצע עבירה 4 (ב-12 דקות, פחות או יותר הממוצע שלו), ושוב סמית מחליף אותו ואף הוא מבצע עבירה 4, אך ברייאנט ממשיך להתייבש על הספסל. ווייטסייד מצידו בערב חלש מאוד, מבצע עבירה 3 (עם 4 נק'), והמשחק מחכה לאיזשהוא כוכב שיטה את הכף, כאשר 2 דקות בתוך הרבע וול וג'ונס נקלעים לקטטה והשופטים הולכים להתייעצות ומייבשים את הקהל לדקות ארוכות וחוזרים עם טכנית לוול ומיאמי עולה ליתרון הגדול ביותר שלה 69-62. דראגיץ' חוטף גם טכנית, ומרגיש שאנחנו הולכים למשחק מותח ואולי אלים, לאחר עבירה ווידוי החטאה של דראגיץ' על וול… וול לא נשאר חייב ובפוזשיין הבא בגג וירטואוזי על ריצ'רדסון מאחור שגוררת מתפרצת, וג'ף גרין, חביב הקבל, בוגר ג'ורגטאון המקומית עם סל השדה הראשון שלו במדי וושינגטון. ברוך הבא לבירה ג'ף. ספולסטרה עם פסק להרגיע את הקהל ומחזיר את ווייד. גרין, שמרגיש עתה בבית, עם אלי-הופ מרהיב מוול וביל עם שלשה קשה מאוד במתפרצת מחזיר לוושינגטון את היתרון 74-76. בינתיים עוד טכנית, הפעם לאוברה לאחר שהטביע על וויטסייד והוסיף כמה מילים יפות (השופטים כנראה עברו קורס גננות).

הנתון של המשחק עד כה הוא: פורטר, הקלע היעיל של וושינגטון, זרק לסל 4 פעמים עד כה ב-22 דקות. נתון מדאיג מאוד למקומיים שנמצאים ב-26% מ-3 ולא יכולים להכריע בערב כזה שלו בנוסף לביל שלאחר 4 עבירות לא מצליח להישאר על הפרקט. הנתון השני שקופץ הוא אולניק שיחק רק 7 דקות למרות שהיה מצויין בדקות אלו ולוויטסייד 4 עבירות.

הרבע השלישי מסתיים בלחימה סטייל שנות ה-90, 85-89 לאחר סל ועבירה של גרין שנכנס לעניינים לאחר עבירה מיותרת של אדבאיו אחרי שוול רשם אסיסט לאחר היתול מרשים בהגנה, וגם סטורנסקי נכנס לעניינים עם סל מכניסה לוחמנית.

הרבע הרביעי. ביל עם עבירה 5 לאחר חצי דקה – לא הערב שלו, כבר אמרנו? וויד עם הטעיה ואסיסט נהדר לשלשה של ריצ'רדסון, אך גרין עונה עם שלשה חופשית לגמרי מאסיסט של סאטו. וייד עם עוד אסיסט יפה לאולניק, והאחרון עם אסיסט יפה לטיילר ג'ונסון וברוקס לוקח פסק זמן, 94-96. ברוקס מבין שספולסטרה סוגר את המשחק עם אולניק והוא מטקס עיצה. מהפסק זמן הוא יוצא עם אוברה, הקריפטונייט של אולניק (או, ההיפך?) ומחזיר את וול שנח 4 דקות. גרין וטיילר ג'ונסון מחליפים שלשות ואנחנו ב- 97-100. ביל חוזר עם 5 עבירות, אוברה יורד וגם אולניק, ונראה שספולסטרה למרות הכל סוגר את המשחק עם וויטסייד! מיאמי סוגרים ל  100-100, 5:30 דק' לסיום, מתח לא חסר פה! מיאמי מאבדת כדור לא טיפוסי לאחר ששעון ה-24 אוזל, ווול מנצל את המומנטום לחיתוך א לה וול לסל, ואסיסט מהיר לגרין, 100-104, וספולסטרה מבקש TO. טעות קשה של וול (איבוד ואז הימור בהגנה) ומקרודר בשלשה במתפרצת מוריד ל 103-104. דראגיץ' ב-STOP ON A DIME המפורסם שלו, מחליק אך מקבל כבוד מהשופטים שלא שורקים צעדים, וריצ'רדסון בשלשה חופשית לגמרי מעלה את מיאמי ליתרון ראשון ברבע, 106-104. ברוקס לוקח TO. מהלך יפה מפסק הזמן, ביל מקבל בפינה וחותך פנימה לסל + 1, 106-107. אלי-הופ וול לביל, אך מנגד וול בשתי עבירות בהגנה בסיטואצית פנלטי משאירות את מיאמי בהפרש נקודה, 111-112. 38 שניות לסיום ויש כדור ביניים בין מוריס לוויטסייד שכנראה יכריע את המשחק. הכדור מגיע לריצ'רדסון וספולסטרה בהיסטריה רץ לשופטים, TO, עם 3 שניות על שעון ה-24! (ו-33.4 על שעון המשחק). מה מבשל לנו ספו??

ריצ'רדסון מקבל את הכדור, חודר לסל… ונחסם בגג על ידי וול! משחק גמור? לא… וול מן העבר השני סוחט את השעון, אך מחוסר ברירה עולה לשלשה עם סיום השעון (ברוקס, עם שני פסקי זמן, לא עושה דבר), וספו לוקח את ה-TO האחרון שלו עם 6.6 שניות לסיום. עדיין 111-112. ספו חוזר עם אולניק ווייד לפוזשיין האחרון. וויד עולה לקליעה, בחוץ, אולניק על הריבאונד וסל! 113-112, ו-0.2 על השעון. אולניק עשה זאת שוב לוושינגטון!

ראיון עם אולניק מחדר ההלבשה, בו הוא מתאר את תורת ההסתברות מאחורי המהלך שלו:

כדאי לצפות בהילוך החוזר של המהלך המכריע כדי להבין למה אולניק מתכוון:

ראיון עם ספולסטרה בתום המשחק, בו הוא נותן כמה תובנות מעניינות (ולא רק קלישאות):

איזו התרגשות, ויש עוד 80 משחקים… בצאתי מההיכל, הדופק עדיין גבוה, אני חוזר לקרקע כשאני חולף על פני כמה חסרי בית, הישנים מעל פתחי האיוורור של רכבת התחתית, אשר פולטים מספיק אדי חום על מנת לשמור על חום גופם.