המאבק על הזכות הנ"ל הבין השחקנים לליגה היה עיקש וארוך.

עד ל-1988, בתום חוזה ניתן היה לקבל רק את התואר של "שחקן חופשי מוגבל" כך שהקבוצה יכלה להשוות כל הצעה ולשמור על השחקן.

בהסכם הקיבוצי שהושג לאחר מאבק משפטי ב-1988 הצליחו השחקנים סוף סוף להשיג מעמד של שחקן חופשי בלתי מוגבל עבור שחקנים ותיקים.
בהתאם, לאחר תום עונת 1987/88 נוצרה סיטואציה חדשה שהקבוצות והשחקנים היו צריכים ללמוד לנצל.

מי היה הסופרטאר הראשון לגזור קופון? בניגוד לימינו, לרוב הכוכבים אז היו חוזים ארוכי טווח של 7 עד 10 שנים ובאותו קיץ אף אחד מהם לא סיים את חוזהו.

כך קרה שדווקא טום צ'יימברס הפך לשחקן החופשי הבלתי מוגבל הראשון אי פעם לממש את הזכות.

צ'יימברס, שסיים חוזה במדי הסיאטל סופרסוניקס ואף נבחר שנה קודם ל-MVP של משחק האולסטאר במדיה היה הסחורה החמה בשוק עם ממוצעים של 20 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק.

הפיניקס סאנס סיימו את אותה עונה במאזן די עלוב של 54-28 אבל ביצעו מספר מהלכים, הצעירו את הקבוצה והעמידו אותה במה שקברניטיה האמינו שהיא עמדת זינוק טובה לעתיד.
מה שהיה חסר לקבוצה הוא וטרן איכותי לצד הצעירים, וחמושים במזומנים הם יצאו לציד.

זה לא לקח הרבה זמן כאשר ג'רי קולנג'לו נפגש עם צ'יימברס וסוכנו ושם על השולחן הצעה של 9 מיליון דולר לחמש שנים (יותר מכפול ממה שסיאטל הציעה כמה שבועות מוקדם יותר) ואמר לו: "יש לך 20 דקות להחליט, או שאנחנו ממשיכים הלאה" .

זו לא ממש הייתה התלבטות קשה וצ'יימברס עזר להפוך את גורלם של הסאנס . בשנתיים הבאות הוא קלע מעל ל-25 נקודות למשחק והסאנס ניצחו 54 משחקים לפחות כל עונה כשהם מגיעים לגמר המערב (תודה לעידו גילרי על העובדה).

שחקן NBA נוסף שמצא לו קבוצה חדשה היה ג'יי אר סמית', שחתם תמורת 3 מיליון דולר בסין, אך לא דאג להוסיף בחוזה סעיף חזרה לליגה עם תום השביתה.

התוצאה: סמית נאלץ לשחק במשך עונה שלמה + פלייאוף בליגה הסינית, ולא התקשה לבלוט עם 34.4 נ", 7.4 ריב', 4.1 אס' ו-2.5 חט' למשחק ב-32 משחקים.

חרף מספר משחקים מדהימים (כולל 60 נק' מהספסל עם 14 מ-18 מהשלוש), יש כאלה שיזכרו מתקופתו במדינה את ההברזות שלו מאימונים, ותגרה שהחלו בני משפחתו ביציע במהלך משחק.

ואולם, הסיפור ההזוי ביותר מגיע מהפעם בה ג'יי אר שהה במלון, והיה קצת רעב/משועמם.

על פי דיווח מאותה תקופה, סמית' בזבז פעם 3,000 דולר, לאחר שהזמין עוד ועוד אוכל דרך שירות החדרים (ולא נגע בו), רק כדי לראות האם ימשיכו לשלוח לו דברים לחדר…

כך למשל, הליגה לא ביטלה משחקים כתוצאה מתנאי מזג אויר קשים של שלגים וסופות או אפילו רעידת אדמה.
היא לא ביטלה משחקים כשהנשיא קנדי נרצח או כשירו במרטין לותר קינג. 
גם כשהתחוללו מהומות קשות בלוס אנג'לס ומיאמי משחקים לא בוטלו ורק נידחו למועד מאוחר יותר.בכל זאת, ב-16.4.2013 התרחש תקדים היסטורי בנסיבות מצערות כשהליגה ביטלה את המשחק בין הפייסרס לסלטיקס.

זה אולי קצת מפתיע לאור העובדה ששתי הקבוצות התמודדו בפלייאוף באותה עונה, אך צירוף הנסיבות והמאורעות הפך את המשחק למיותר.

יום לפני המשחק (בגארדן) התקיים מרתון בוסטון במהלכו בוצע פיגוע טרור שגבה את חייהם של שלושה והשאיר רבים בעלי מום לשארית חייהם.

בדרך כלל במקרים כאלה האמריקאים נוהגים לקיים אירועי ספורט על מנת להדגיש שהטרור לא יכניע אותם, אבל דווקא במקרה הזה הליגה החליטה די מהר על ביטול המשחק.

הסיבה העיקרית הייתה שעם שני משחקים לתום העונה בוסטון כבר הייתה נעולה במקום השביעי במזרח בעוד שאינדיאנה במקום השלישי.

מכיוון שתוצאת המשחק לא הייתה משפיעה על אף אחת מהן, ההנחה הייתה ששתי הקבוצות היו נותנות לכוכבים שלהם לנוח.

מכאן, לקיים משחק כשכל העיר באבל ובמקום פול פירס, קווין גארנט, פול ג'ורג ודיוויד ווסט ישחקו המחליפים נראה אבסורדי.

אולי היה בזה אפילו הגיון שכן המאזנים של הקבוצות משמשים מאז אנדרטה לאותו מאורע מחריד.
הסלטיקס הפסידו במשחקם האחרון וסיימו את העונה במאזן 40-41 בעוד שהפייסרס הפסידו לסיקסרס וסיימו עם 32-49.
זו הפעם היחידה מאז שהליגה עברה ללוח של 82 משחקים ב-1967 שבה קבוצות סיימו עונה עם פחות מ-82 משחקים,למעט עונות בהן הייתה שביתה (תודה לעידו גילרי על העובדה).