הר לא זז / יומן הספרס, ינואר-פברואר 2020

הר לא זז / יומן הספרס, ינואר-פברואר 2020

ינואר כבר חלף עבר, אבל הרגשתי שאין טעם לפרסם פרק נוסף על מצב האומה הספרסית מבלי לראות מה קורה בגזרת הטריידים. למנהלים, ממהרים, או סתם שוחרי שורות תחתונות, נסכם ונאמר שלא קרה יותר מדי – אמנם דרוזן העלה הילוך, ואולדריג' זורק יותר משלוש, ופולטל חוסם ללא רחמים, ואף על פי כן – לא, לא נוע תנוע, כמו שסינן גלילאו, אלא דווקא "הר לא זז" – מימרה סמוראית עתיקה שהוזכרה בסרט קאגמושה של אקירה קוורוסואה.

יומן נובמבר 2019, יומן דצמבר 2019

בקיצור – חוסר היציבות נמשך, הפסדים רודפים ניצחונות שרודפים הפסדים. מספר המשחקים שנותרו על מנת לתקן מצטמצם במהירות, וטיול הרודיאו השנתי כבר החל. הפער מהמקום השמיני גדל לאיטו, הפלייאוף מתרחק, ועימו גם שיא הרצף ההיסטורי. ואם מישהו קיווה, כמוני, שהתמונה הלא פשוטה הזו תביא לחריגה במדיניות הספרסית הנהוגה בחודש פברואר אז…. לא. זה לא קרה. למה? "הר לא זז".

קאגמושה הוא ביטוי ביפנית שמשמעותו פיתיון פוליטי, או כפי שהוצג בסרט – כפיל. הסרט מתאר את המאבק בין שני בתי אצולה ביפן הימי ביניימית, טאקדה וטוקוגאווה. ראש בית טאקדה נפגע במפתיע ומת מפצעיו. למזלו (?) של בית טאקדה, מזדמן לידי הגנרלים שלהם גנב פשוט הדומה דמיון מדהים למנהיגם המת, ובמצוקתם הם "מאיישים" אותו לתפקיד המנהיג המת.

הנהגת בית טאקדה, הכוללת רבים שאינם שותפי סוד למותו של המפקד העליון, מתכנסת על מנת להחליט על המשך צעדיהם במלחמה. באופן לא מתוכנן, נשאל לפתע הכפיל מה לדעתו צריך לעשות. אינסטינקטיבית הוא עונה – "הר לא זז". והמלחמה ממשיכה.

לא אהרוס לכם את הסרט, שהוא לא רק מעניין אלא גם כולל סצינות צילום מרהיבות בכלל, ובהתחשב בעובדה שנעשה ב-1980 ולא היה אז CGI בפרט, אבל אומר שבהיסטוריה היפנית נשמר מקום של כבוד לתקופת טוקוגאווה דווקא, ולא לתקופת טאקדה.

אז אתם יכולים להבין שזה לא כל כך עבד, העניין הזה עם הכפיל. אמנם נראה דומה, דיבר דומה, עשה את כל התנועות הנכונות עם הידיים, אבל לא היה המקורי. אין בכך שום ביקורת על הכפיל עצמו, שכנראה שלמרות שהיה גנב פשוט אכן היה אדם בעל כישורים רבים ומגוונים ונקלע לסיטואציה לא פשוטה עבורו. כשמגיע מגיע. אבל בשורה התחתונה, ההחלפה בכפיל לא הביאה להצלחה.

ב-18 ביולי 2018 שגה בית הספרס בהחלטתו לאייש כפיל לתפקיד הכוכב העוזב. בעונת פוסט-קוואי-1 עוד ניתן היה לתלות את הבינוניות בנסיבות זמניות כגון תקופת התאקלמות של דרוזן, פציעתו של דז'ונטה ועוד.

בקיץ 2019 שגה בית הספרס בשנית בכך שלא הטריד את הכפיל, אך ניתן היה לטעון שהנסיבות של העונה החולפת עוד יכלו להצדיק זאת במידה מסוימת.

בחורף 2020 שגה בית הספרס בשלישית בכך שלא הטריד את הכפיל, לאחר חצי עונה טובה לכפיל, אך איומה למועדון, חצי עונה שבה הקבוצה מפגינה הגנה איומה, התקפה בינונית, אבדן עשתונות במאניטיים, וחוסר יציבות חסר תקדים.

פעם אחת זה מקרה. פעם שניה זה צירוף מקרים. פעם שלישית – אני צורח.

מדוע בחר בית הספרס, לא פחות משלוש פעמים רצופות, כפי שבחר?

"הר לא זז"

אבל המציאות, יש לה דרכים משלה לומר לך שאתה לא בכיוון, ונכון לעכשיו, ההר אמנם לא זז, אבל הוא גם לא בפלייאוף. ואם הייתה איזושהי הצדקה למסע אל הבינוניות האפלה הזו, הרי שהיא הייתה הרצון לשמור על הרצף ההיסטורי ולשבור את השיא, שמוחזק כרגע במשותף על ידי הספרס ופילדלפיה 1950-1971.

מה שכן, אפילו השיקול הזה יסתיים, כך או אחרת, כנראה אחרת, בקיץ הקרוב, ולא נותר אלא לקוות שהפעם בית ספרס יקבל את ההחלטה הנכונה, יוותר על הכפיל, ועל דומיו, על מנת לבנות את עצמו מחדש לקראת מלחמות העתיד.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. תודה מאנו. תהליך שציינת שנמשך כבר שנתיים במלוא העוצמה אבל כנראה שהעונה הזו היא באמת סוף עידן בספרס. בתחושה פופ לא חוזר לאמן אחרי האולימפיאדה ,
    מקווה שיתנו לבקי האמון את המפתחות להתחלה חדשה…
    עדיין חשוב להזכיר שמדובר בפרנצייז' הכי הישגי בענפי הספורט האמריקאים הבכירים במילניום הנוכחי (בעצם אולי מלבד הפטס בפוטבול). בקיצור כל עוד ביופורד נשאר לא רואה אותם הולכים לאיזה חוסר תחרותיות מתמשכת,
    יחזרו במהרה לרלוונטיות.

  2. יפה כתבת. בתחילת העונה חשבתי שאין מצב שמגיעים לפלייאוף וכמעט כבר התחרטתי לפני שבועיים-שלושה. וכמו שכתבתי אז, לא רק שאין פלייאוף גם לא נראה שיש איזה עתיד מבטיח עם הסגל הקיים ומה שאפשר להשיג ממנו בשביל בנייה מחדש.

    1. אפשר להוציא הרבה בחירות. קבוצה כמו פורטלנד אמורה לתת כמעט הכל על דרוזן ואולדריג לצד דמיאן סי גי ונורקיץ. זו קונטנדרית אדירה כאן ועכשיו. תמורת בחירות דראפט עתידיות רחוקות ועוד כמה שחקנים. מורי הוא כוכב הופס גארד פח פחות טוב מלונזו אפילו.

  3. אם אני ספרס אני הולך על לאבין/ביל בכל הכוח. ועולה עם וויט לאבין ווקר כל משחק עד שיתחילו לנצח בעונות הבאות.
    תתנו לבולס את דרוזן ואולדריג הם יקחו ב2 ידיים 🙂

  4. שיא או לא שיא, זה לא שיהיה לספרס ביכולת הנוכחית יש ממש מה לחפש בפלייאוף. לא יודע עד כמה השיא הזה יהיה מרשים כשכבר שנה שלישית ברציפות הם מגיעים לפלייאוף כדיי ללכת בסיבוב הראשון.
    בהתחשב באמת בכך שלא עשו מהלך משמעותי בחלון ההעברות, אולי הם דווקא מכוונים להתחזק בסיכויי הדראפט? עם ההתאוששות של קבוצות כמו ניו אורלינס וסקרמנטו, הספרס יכולים לסיים נמוך יותר ממקומות 9-10, שאף פעם לא נותנים משהו לקבוצה שמסיימת בהם..

    1. לעניות דעתי השיא הזה יהיה מרשים אפילו שהספרס הובסו 4-3 בלי ביתיות בסיבוב הראשון מול דנבר, במה שהייתה אחת הופעות הפלייאוף החלשות ביותר מאז שהוקם הנ.ב.א.

  5. לפופ נמאס
    הוא רוצה חופשת קיץ אמיתית
    אחרי כל כך הרבה זמן גם פיצויי הפיטורין הם חבילה יפה אז אולי הוא מחכה שיפטרו אותו
    🙂

  6. תודה..
    נזק לשנים קדימה – שוק לא נוצץ בלי מנטור כמו פופ, בלי שיטה מקצועית ובלי יציבות – מי בדיוק יגיע?

    כבר חודשיים ברור לכולם שההחלטה על עונת בניה היא כורח המציאות אבל באופן מוזר המועדון מתעקש על בינוניות.
    חבל

  7. נהדר ממש. אפילו צורת כתיבתך הפעם מתאימה בדיוק למצב הספארס. כתיבתך נהדרת אבל הפעם הרגשתי מין ייאוש בה, בדיוק המצב של הספארס. האיורים נהדרים ממש.
    מה שכן, פופ הולך ונעשה קשיק יפה יותר מיום ליום!

  8. תודה מאנו.
    אני תוהה מהו ערך השוק של דרוזן? מה הספרס היו יכולים כבר להוציא עליו? אני לא רואה אף קבוצה שמוכנה לשים עליו יותר מדי

    1. הערך כנראה לא גבוה מדי, אבל אם אי אפשר להגיע איתו, ועם נכסים אחרים ברוסטר, לרמה תחרותית, עדיף למכור כדי לקבל נכסים – שחקנים צעירים ובחירות – שיוכלו להיות בסיס לעתיד. ע"ע הטרנטה הישנה שהחלפת, ועיין ערך גולדן סטייט וראסל/וויגינס.
      .
      זה עדיף על להיתקע עם הטרנטה עוד שנים ארוכות רק כדי לסיים מקום תשיעי במקום 13, ולהרגיש ש"לא ויתרנו". אנחנו עובדים על עצמנו.

        1. כשאני בדד אנד אני מעדיף לעשות משהו כדי לצאת ממנו. אפשר להתווכח על מה צריך לעשות, ואפשר לדון על רמת הסיכון/סיכוי, אבל לא לעשות דבר זה, בעיני, הכי גרוע.
          .
          אני לא חושב שהנהלת גולדן מעריכה את יכולתם של ראסל או וויגינס כפי שהעריכה את יכולתו של דוראנט, אבל היא במשחק, היא פועלת, עושה, מנסה לשפר את המצב. אוקלהומה כנ"ל.
          .
          לפעמים זה מצליח, לפעמים לא, אבל לפחות הם מנסים לשנות משהו ולא קופאים על השמרים.

          1. מהכתיבה שלך אני מקבל את הרושם שאתה מבין בניהול של ארגונים. אבל דעתי העניה היא שמה שאתה מציע הוא סיכון לא מחושב. כבר כמה שנים שהספרס לא פוגעים בדראפט כמו שהיה אז עם פרקר מאמו וקוואי. זה לא שהעברה של דרוזן תזכה אתכם במשהו מיידי. אתם תצטרכו נגיד בנוסף לספוג חוזה נוראי סטייל ג'ון וול על מנת לקבל בחירה גבוהה יחסית וגם אז זה לא מספיק. היית מפרק את מה שיש עכשיו תמורת קבוצה שבגג של הגג תגיע פעם אחת לגמר אזורי בעוד כמה שנים?

            1. תודה חגי, נקודות טובות לדיון.
              .
              את הניתוח המלא ניסיתי לעשות
              כאן – http://www.hoops.co.il/?p=125106
              וכאן – http://www.hoops.co.il/?p=166938
              אבל בקצרה, ותוך התייחסות לנקודות שהעלת:
              .
              "כבר כמה שנים שהספרס לא פוגעים בדראפט כמו שהיה אז עם פרקר מאנו וקוואי" –
              .
              אני מסכים, כמובן, שנכון שלא "הגרלנו" בחירות נמוכות מוצלחות כל כך כמו מאנו וטוני בשנים האחרונות, אבל אני לא חושב שזה בגלל שהספרס לא פוגעים בדראפט כמו פעם, אלא בגלל שהיתרון היחסי שלהם בזיהוי כשרונות צעירים מתחת לרדאר, בעיקר מעבר לים, כבר לא קיים. הספרס היו, אולי, הראשונים לעשות זאת, אבל היום יש מועדונים נוספים שהבינו את הפוטנציאל ועושים זאת (מיאמי, בוסטון, גולדן סטייט, דנבר, ועוד). דוגמא יפה היא שמאנו, שאם לא השחקן הכי טוב באירופה ב-99, בטח היה מהטובים ביבשת, נבחר במקום 57 באותה שנה, בעוד שהשחקן הטוב ביותר באירופה ב-2018, לוקה, כבר נבחר רביעי. אם השנה הייתה 99' אני מאמין שלוקה היה נבחר בשלב הרבה יותר מאוחר ואז גם הספרס יכלו לבחור בו. אבל היום זה כבר לא יקרה יותר.
              .
              מכיוון שכבר אין יתרון יחסי זה הופך למשחק של מספרים – מה שיותר בחירות, ומה שיותר טובות, יש יותר סיכוי למצוא בסיס למה שאני מגדיר כ"גרעין תחרותי". תראה למשל את אוקלהומה – פרסטי כבר הוכיח שהוא יודע לבחור מצוין בדראפט, אבל גם הוא יודע שאין כל בטחון שיצליח להגריל שוב דוראנט/ראסל/הארדן/איבקה, ולכן לא מסתמך על כך שהבחירות הקיימות שלו יספיקו אלא אוסף עוד ועוד בחירות, לא מכיוון שהוא לא סומך על עצמו, אלא מכיוון שזה מגביר את סיכוייו. זה בדיוק מה שגם הספרס צריכים לעשות, ושוב לא מכיוון שהם "לא פוגעים" אלא מכיוון שגם אם אתה פוגע זה עדיין משחק של מספרים.
              .
              בנוגע לקוואי, הוא הגיע בעקבות טרייד-אפ שהספרס עשו עבורו כדי לקבל את הבחירה ה-15. אולי לא הבחירה הכי גבוהה, אבל הבחירה הכי גבוהה של הספרס בעשרים השנים האחרונות. מדוע לא הסתפקו בבחירה העשרים ומשהו שהייתה להם באותה שנה? מכיוון שעד הבחירה העשרים ומשהו הוא כנראה היה נבחר. לדעתי זה בדיוק מה שצריך היה לעשות גם עכשיו – להטריד איזה רודי גיי/בלינלי/ואפילו מילס כזה לקונטנדרית ולקבל בחירה נוספת או שדרוג של בחירה קיימת. הם לא עשו את זה.
              .
              .
              "זה לא שהעברה של דרוזן תזכה אתכם במשהו מיידי. אתם תצטרכו נגיד בנוסף לספוג חוזה נוראי סטייל ג'ון וול על מנת לקבל בחירה גבוהה יחסית וגם אז זה לא מספיק." –
              .
              אני לגמרי מסכים איתך, אין לי שום כוונה לזכות במשהו מיידי, להפך – לדעתי הבעיה בטרייד על דרוזן הייתה בדיוק זו – שרצו לקבל "משהו ביד" גם אם המשהו הזה הוא לא מספיק טוב ליצור גרעין תחרותי. אני הייתי מטריד את קוואי על צעירים ובחירות בדיוק כדי להגדיל את המספרים. גם עכשיו הייתי מטריד את דרוזן עבור חבילה צופה פני עתיד על חשבון ההווה. אני חושב שהדוגמא של שמעון למעלה היא טובה – לפורטלנד לדעתי יש הרבה מה לעשות גם עם דרוזן וגם עם אולדריג', והייתי מקבל בשמחה את חסן ווייטסייד כדי שהשכר יתאזן, אם מתלווים אליו כמה צעירים (קולינס, א. סימונס וכו') ובחירות.
              .
              אני גם מסכים שעסקה כזו, לבדה, לא הייתה הופכת אותנו לעשירים מספיק בבחירות ונכסים, אבל היא הייתה תוספת חשובה למה שאפשר לקבל גם על נכסים נוספים שיש לנו, וגם על בחירות נמוכות שהיינו מקבלים בתרחיש של טנקינג של שנה או שנתיים.
              .
              .
              "היית מפרק את מה שיש עכשיו תמורת קבוצה שבגג של הגג תגיע פעם אחת לגמר אזורי בעוד כמה שנים?" –
              .
              מה יש עכשיו? קבוצה שגם בגג של הגג לא תגיע לגמר אזורי בעוד כמה שנים. אז אם יש לי אפשרות לבנות משהו שיש לו תקרה גבוהה יותר, התשובה היא בהחלט כן. בנוסף, אני כן חושב שעם כמה נכסים צעירים, בחירות, מקצוענות ספרסית וקצת מזל, אפשר בהחלט לבנות קונטנדרית, כמו שעשו בגולדן סטייט ובאוקלהומה בסוף העשור שעבר. למה לא? זה לא יקרה בשנה או שנתיים אבל זה בהחלט יכול לקרות בהמשך.
              .
              .
              "מה שאתה מציע הוא סיכון לא מחושב". –
              .
              אני חושב שלאור כל האמור לעיל, הסיכון הזה הוא דווקא מחושב מאד. להמשיך עם מה שעשינו בעשרים השנים האחרונות זה פשוט כבר לא מעשי, לא בגלל שהספרס הפכו לארגון גרוע, אלא בגלל שאחרים השתפרו והיתרון היחסי נעלם או לפחות הצטמק מאד. בנוסף, לפני עשרים שנה לא ממש היו סופרטימז שהתקבצו להן במיקומים אטרקטיביים כאלה ואחרים, כך שהשוק קטן/מיקום לא אטרקטיבי, איך שלא תקרא לזה, שלנו לא היה כזה חיסרון משמעותי. היום, לעומת זאת, היכולת שלנו כקבוצה משוק קטן/מיקום לא אטרקטיבי (כמו שאחד העם כתב) להצליח בליגה תלויה כמעט לחלוטין ביכולת שלה לפתח מספר גבוה של שחקנים טובים, בתקופת זמן קצרה ולהצליח לשמור על לפחות חלק מהם.
              .
              שורה תחתונה – לדעתי אם אנחנו רוצים לחזור לצמרת, אין לנו ברירה אלא לעשות הפסקה ולנצל את מעט הנכסים הקיימים במעט נכסים עתידיים. להמשיך לדשדש בבינוניות יפחית את הסיכוי לצאת ממנה וידחה את לוח הזמנים לכך.

  9. תודה מאנו, יפה מאוד.
    אני שמתי את האצבע לאחרונה על הבעיות שלנו, וזה לא הכפיל.
    לא שיש לי בעיה להטרידו עבור משהו בעל ערך, אבל הוא עושה את שלו היטב ובטופ של הליגה בזה (חדירות, בידודים וחצי מרחק).
    פעם הייתי אנטי-כפיל אבל לא עוד.
    הבעיה מתחילה על הקווים, שם דרוש רענון, ראש פתוח יותר ויותר קרדיט לצעירים.
    ממשיכה למורי – שפשוט לא מתפתח למה שציפו ולא מניע טוב את הקבוצה, אם כי בהגנה נהדר.
    ומסיימת באולדריג', שהוא פשוט סמל הבינוניות ולא הקטר שיכול (להביא אותך רחוק).
    .
    מה שצריך:
    1. ריענון על הקווים.
    2. גבוה נייד יותר ורים פרוטקטור במקום אולדריג'. אם מסוגל לקלוע שלשות הרי זה משובח (סטייל מיילס טרנר).
    3 פורוורדים שיפתחו את המשחק. קוזמה. הרננגומז. ברטאנס. מקדרמוט.
    4. יותר תנועה בהתקפה ופחות הסתמכות על בידודים של הכפיל. זה שם אותו במקום שהוא לא יכול להצליח. רק ככה נהיה קבוצה חזקה באמת.
    5. פיתוח הצעירים שלנו.
    6. להיפרד ממורי תמורת רכז סקורר או רכז מנהל משחק. מקונל. קרוסו. הגבון. דינווידי.
    .
    היה לנו מה לתת כדי לקבל מה שצריך – אולדריג', בלינלי, מורי, גיי.
    לא נעשה דבר.
    .
    עונה הבאה נצא לדרך חדשה.

    1. תודה אשכוס.
      .
      אני מסכים עם הרבה ממה שאתה אומר, אבל חייב להודות שלדעתי זה לא יספיק – קשה לי לראות איך מוציאים הרבה יותר מהסגל הזה, או ממה שאפשר לקבל עליו בטרייד שמחליף נכס קיים באחר (אולדריג' – טרנר, נניח). אז אולי נהיה קצת יותר טובים, אבל לא קונטנדרית של ממש. לדעתי "הקטע" בליגה הזו הוא לבנות את עצמך כקונטנדרית, ואלו תמיד עולות ויורדות. אז גם אנחנו נצטרך לשלם עכשיו בכמה שנים קשות כדי לשוב לצמרת. זה באמת לא אסון. כולם התרגלו לנדנדה הזו. חוץ מאיתנו. אבל גם אנחנו נסתגל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט