שחקנים שאסור לשכוח: ג'ון קונקק – חוזה לך ברח! / דובי עופר

כשכתבתי את "שחקנים שאסור לשכוח" המקורי לפני שש שנים הבטחתי להקדיש טור לג'ון קונקק. השנה הייתה 2013, והחיים נראו שונים לגמרי. חוץ מהניקס, שהסריחו. לא הסברתי אז למה ראוי בעיניי להקדיש פוסט לגבוה לבן ופלגמטי, שתרם ב-11 עונותיו בליגה לא יותר מ-4.5 נקודות ו-4.9 קרשים מדי ערב, ועונתו הטובה ביותר הייתה עונת הרוקי, מיד לאחר שנבחר ע"י אטלנטה במקום החמישי המופרז, וגם אז עבר בקושי את שמונה הנקודות לערב ולשישה ריבאונדים לא הגיע. אז איך מוצא את עצמו קונקק הלז בתוך רשימת נשואי הפרויקט הפעם?

תוצאת תמונה עבור ‪jon koncak‬‏

פשוט, כי הלקח שהיינו אמורים ללמוד לפני 30 שנה ממקרה ג'ון קונקק עדיין לא חלחל. ובנוסף, הרווחנו את שאקיל או'ניל….

אני אסביר.

את עונת 88-89 סיימו ההוקס כבר לאחר הסיבוב הראשון, בהפסד צמוד 3-2 למילווקי הנהדרת של סידני הדיונון מונקריף, טרי הקירח קאמינגס וג'ק סיקמה, הסנטר הלבן מיידה השלשות. ואתם יותר ממוזמנים לפנות לפרויקט בגלגולו הראשון וללמוד קצת יותר על מונקריף וקאמינגס. חזרה לאטלנטה, וההוקס מחליטים שאפשר להוציא יותר מסגל שכולל את דומיניק ווילקינס בשיאו, מוזס מלון המנוח בן 33 אבל עדיין כוחו במותניו עם 21 נק' ו-12 ריב' לערב, ומנווט היטב בידיו האמונות של דוק ריברס בגלגולו הקודם, כרכז.

אז בואו נראה, אומרים לעצמם אנשי ההוקס. מה יש לנו בידיים. כוכב סקורר, צ'ק. מפלצת מתחת לסלים, צ'ק. רכז, צ'ק. איש גדול ומפחיד שירביץ בחמישייה, צ'ק על שם קליף ליווינגסטון, ועוד רגע יגיע גם קווין וויליס ארוך הגפיים לעזרה. בקיצור, יש הכל, כולל אטרקציה לחובבי הפריק שואו, בדמות הננס המטביע ספאד ווב.

תוצאת תמונה עבור ‪spud webb‬‏
מדברים על קונקק, ומרוויחים שיעור היסטוריה. ספאד ווב מנצח את דומיניק בתחרות הדאנק עם 1.68…

 

חדי העין מביניכם בוודאי הבחינו היכן מצוי הפער בסגל. לטובת המתקשים אני מציע עזרה מיוחדת. רכז יש, סקוררים יש, גבוהים בחמישייה יש, מה חסר? ובכן, המאמן מייק פראטלו הגיע להנהלה ובפיו בקשה צנועה. סנטר מחליף. גיבוי למוזס שאוטוטו מגיע לצד השני של הקריירה, ממנו יש ירידות בלבד. ואם כבר סנטר, ואם כבר מחליף, מה רע באיש גדול ובריא, שכבר נמצא במערכת ומכיר את השיטה, שהנה מגיע לפרקו ושיאו עדיין לפניו? (הכוונה לקונקק, למי שלא הבין).

כפי שאתם מבינים, בפני סטן קסטן, מנכ"ל ההוקס, לא ניצבו יותר מדי התלבטויות. אז נכון שקונקק הוא לא, בעדינות, כישרון גדול. ונכון שבעשרים הדקות שהוקצו לו מדי ערב תרם הביג ווייט 4.7 נק' ו-6.2 ריב' ולא יותר, אבל היי, מוזס נותן 35 דקות במשחק ועושה 20, 12. כמה כבר אנחנו דורשים. אז קסטן הלך לבעלים של ההוקס, טד טרנר הבעלים של CNN, ואמר לו כך, כנראה, "שמע טד, יש לי כאן סנטר מצוין, כמחליף, שנותן לנו בדיוק מה שאנחנו צריכים, ממחליף, ולא בדינג דונג שלי לרוץ בכל הליגה ולחפש איזה חתול בשק בגובה שבע פיט כשהפתרון ממש פה אצלנו בידינו. לא ככה?". אז טרנר, לכאורה, שלח צ'ק בלנקו חתום ללא סכום, וקסטן חזר לקונקק ואמר לו תרשום. וכשיהודי מגיע אליך עם הצעה כזאת, אתה מסכים.

תוצאת תמונה עבור ‪ted turner‬‏
טד טרנר, שנייה לפני שהבין

ואז, התפשטו הידיעות. ג'ון קונקק קיבל חוזה. שש שנים, 13 מיליון. היום, שלושים שנה אחרי, זה נשמע כמו מציאה. אבל מה תגידו אם אומר לכם שבשנה שרק הסתיימה רק שלושה שחקנים בליגה, פטריק יואינג, מג'יק ג'ונסון וקארים עבדול ג'באר, השתכרו יותר מ2.2 המיליונים שצפוי היה ידידנו ג'ון לרשום לזכותו בעונה הבאה? מייקל ג'ורדן, אתם שואלים? שני מיליון. עזבו, גארדים הסתובבו כבר אז בליגה כמו זבל.

אז 13 מיליון לשש שנים תמורת סנטר מחליף היו סכום אדיר ומוגזם. הקבוצה התחייבה אליהם כדי לשמר שחקן בסגל, שהיה לו מקום ותפקיד. ואם חשבתם שהכסף ימריץ את קונקק, או שההשקעה תשתלם לקבוצה, בואו נציץ בכדור הבדולח, ונגלה שבעונה העוקבת, 89-90, סיימו ההוקס במאזן 41-41 ולא עשו פלייאוף, לעומת 30-52 וסיבוב ראשון בעונה הקודמת. קונקק, כמובן, לא עשה את ההבדל, אלא פציעתו של דוק ריברס, אחת מיני רבות, שהפסיד חצי עונה. מחליפיו ספאד ווב וקני סמית הצעיר, עוד לפני תקופת הרוקטס והפרשנות, לא הצליחו למלא את הנעליים הגדולות של אבא של אוסטין.

אתם בטח מתים לדעת איך כן הגיב האיש הגדול לחוזה הענק. ובכן, ג'ון קונקק, שמעתה נקרא jon contract, הגיב בצניחה של 20% לערך בממוצעיו, לרמה מעוררת חלחלה של 3.7 נקודות ו-4.2 ריבאונדים. קווין וויליס, לעומתו, התגלה ככוח החדש מתחת לסלים. אבל זה, כמו שאומרים, סיפור אחר ליום אחר.

מרוויח נוסף מהפרשה היה ג'ון הוט רוד וויליאמס, עוד גבוה מחליף שנשכח מדפי ההיסטוריה, שבעונה שלאחר מכן התעלה על מורו ורבו, ושדד מהקבלירס חוזה של 25.6 מיליון לשבע שנים. גאד דאם.

חוזי הענק הבאים שנחתמו היו של לארי ג'ונסון ואלונזו מורנינג, אבל זה כבר באמת סיפור אחר ליום אחר. את היום הזה נסכם ונאמר כך. לפעמים נופלת לכם לידיים הזדמנות שנראה שאתם חייבים לנצל, בכל מחיר. בפעם הבאה שתרגישו ככה, תיזכרו בג'ון קונקק וחוזה הענק, קחו נשימה, ותחתימו את קווין וויליס.

נקודה אחרונה לסיום – האגדה מספרת שבדיוק באותם ימים התלבט איש גדול ומצחיק אחד בין כדורגל וכדורסל, שערו בנפשכם. כששמע על החוזה שחתם קונקק, לא היו יותר היסוסים לשאקיל אוניל. הבחירה הייתה מובנת מאליה. אז משהו טוב בכל זאת יצא מהסיפור. שאקיל, וטור.

 

ואם חשבתם שנסיים טור על חוזים מופרזים בלי אזכור של הניקס…. קבלו את קני סקייווקר מראה לג'ון קונטרקט מאיפה משתין החוזה.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. גיא רוזן

    4 יול 2019 08:11:46

    שכחת חלק קרדינלי בפוסט,
    אבל אני כאן לעזרה. בבקשה:
    .
    https://www.youtube.com/watch?v=sAeUBQ54rJg
    .
    לענייננו –
    מעולה!
    אכן אחת מההחתמות המשעשעות שנראו. לזכותו של ג'ון צריך להזכיר ש…
    לא. אין לי באמת מה לכתוב שיצדיק את ההחתמה. מה שכן –
    נותנים לך, תיקח. מרביצים לך, תברח. הוא לקח.

  4. אחד העם

    4 יול 2019 09:09:50

    גם אחרי הטור אני לא ממש יודע מי זה
    אבל זה לא ממש מעניין כי העניין הוא עצם הפוסט שלך..
    כתוב נהדר! כמו תמיד

    1. דובי

      5 יול 2019 00:46:01

      אתה לא יודע מיהו קונקק משתי סיבות, הראשונה שבאמת לא פירטתי, והשנייה היא שאין לכך שום חשיבות.
      כתבתי על חוזה מופרך והלקח שעלינו ללמוד ממנו. קונקק רק במקרה היה שם.

  5. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    4 יול 2019 09:10:18

    מעולה דובי, התגעגענו. השם מוכר לי במעומעם, אבל את השחקן, והישגיו הפיננסיים, לא זכרתי. תודה רבה.

  6. ינון יבור

    4 יול 2019 09:10:23

    נפלא דובי. אני גם זוכר את השודד בטריינינג המקורי הזה.
    התלבטתי אם להזכיר, כי בכל זאת צריך להיות מנומס כלפי המארח וכותב הטור, אבל טור שכזה חייב לכלול לפחות איזכור של "בנו הרוחני" של קונקק מבחינת ניצול חוזי עתק, ולמרות שזה בטח כואב – ג'רום ג'יימס.
    האיש עשה לניקס את אותו דבר, בעקבות חצי סידרת פלייאוף במדי סיאטל. אבל זה כבר לפעם אחרת, בפרק מרכזי ברב המכר "שנת חוזה".

  8. האווי לאסוף

    4 יול 2019 10:47:46

    מעולה, דובי, תודה רבה.
    עזבו את רמת הכדורסל בליגה הזו, בחיים לא נגיע אליה, אבל למה אין לנו כינויים כמו בNBA? הראש הישראלי לא יכול להמציא לנו משהו בסגנון jon contract?

  10. Ljos

    4 יול 2019 11:14:50

    מעולה, דובי. לא ציפיתי שלא תפתיע.
    .
    מסתבר שדווקא אדם אחד לא שכח את קונקק. לא טד טרנר, שכבר מזמן הדבר היחיד שהוא זוכר זה את הפגישה היומית שלו כדי לצעוק אל הירח. דווקא לא מישהו שהיה קשור לקבוצה – שאקיל אוניל.
    שאקיל מספר שכאשר הוא היה סתם עוד ענק צעיר, בעקבות מכה שקיבל בזמן משחק פוטבול הוא התלבט באיזה ענף להמשיך. אז הוא ראה בטלוויזיה את החוזה שעליו קונקק חתם, והבין שגם הוא יכול והעתיד שלו בכדורסל.
    אלא מה, כנראה שהזיכרון של שאק לא משהו. כשהחוזה נחתם, שאקיל כבר היה בדרך ל-LSU על מלגת כדורסל.
    המקור: https://sports.yahoo.com/was-it-jon-koncak-s-big-contract-that-influenced-shaquille-o-neal-to-play-basketball-224124315.html?y20=1
    משום מה המון אנשים מוכרים מחפשים "סיפור מקור". ספילברג טוען שאת ההתחלה שלו הוא השיג על ידי שהתגנב יום יום לאולפני יוניברסל עם מזוודה, התמנגל עם אנשי עסקים ולבסוף השתלט על משרד ריק. הסיפור הזה עבר המון גלגולים ושינויים לאורך השנים. במציאות, אבא של סטיבן הצעיר ארגן סיורים לאולפני יוניברסל והרבה פעמים לקח אותו איתו. היו לאבא קשרים עם אנשים באולפן שסידרו לנער עבודה לא בתשלום כעוזר. אה, והוא חלק משרד עם מישהי שעבדה במכירות.
    מה שאני מנסה להגיד – אם מישהו רוצה לקנקק אותי, אני פנוי להצעות. אני מוכן לספר אחר כך את הסיפור כרגע שבו הבנתי מה מהלך החיים האמיתי שלי ובתבונה ידעתי לתחמן את דרכי למקום הנכון.

  17. עידו גילרי

    4 יול 2019 15:00:53

    כי אין ב-CBA מקלט ואין בו רחמים…
    צריך לזכור שזו הייתה ההתחלה של הפרי אייגנסי והרבה קבוצות פשוט לא ידעו איך לאכול את זה.
    אבל כן עד היום ממשיכים לחזור על טעויות כאלה.

    1. עידו גילרי

      4 יול 2019 15:04:48

      כמו כן בדיוק כמו במקרה של הוט-רוד וויליאמס הם לא אלה שהציעו את החוזה המקורי אלא השוו הצעה כדי לשמור אותו אצלם (במקרה הזה של הבאד בויז פיסטונס).

  20. מנחם לס

    4 יול 2019 17:01:27

    דובי, אגיד לך זאת במילים הכי פשוטות: אתה פשוט מתבזבז.
    אתה אחד הכתבים הטובים ביותר כאן – אם לא הטוב ביותר – אבל אתה מתקמצץ ומתקמצן בכתיבה, ואני לא אוהב לנדנד לאנשים.
    שמע, כל העסק לא יישאר אצלך עוד יותר מדי שנים. אני מקרה מיוחד ואם תתן מבט מהיר במדיה הישראלית אז ברור שאני מקרה חריג. אולי לי ישנו מין צורך נפשי לכתוב כי כבר מגיל 5-6 מצאתי בספורט את הבריחה היעילה ביותר בלגדול ללא אבא (מגיל 3), ועתה – לך תדע, אתה הוא הפסיכולוג – אולי זאת בריחה חדשה, הפעם מזיקנה ומפחד המוות הקרב ובא (אם כי בצורה שהניקס ממשיכה, המוות לא יכול לבוא מוקדם מדי!).

    או, אולי, אני OVER_PSYCHOLOGICAL IT ואני פשוט אוהב לכתוב.

    אבל הנושא הוא אתה ולא אני. אני אף פעם לא האצתי אותך לכתוב. כולנו מתנדבים וכל אחד עושה כרצונו והרגשתו, ומי כמוני יודע כמה תרמת לא רק בכתיבה אלא בכיסוי וסקירות, ועזרה בארגון הסקירות והפריוויואים.

    אני לא מתכוון לתרומה לאתר מבחינת "עוד מאמר". יש לנו ברוך השם די והותר. אני מתכוון אליך אישית: אם לא תמשיך לכתוב תאבד את זה. אחרי שאשתי רינה ניפטרה ב-1973 לקח לי ש-נ-י-ם לחזור לכתוב. למעשה לקח לי 6-7 שנים להחזיר את החשק והשטף בכתיבה. זה היה הרבה בגלל הלידה של לארי בירד כשחקן NBA והולדת עתון "חדשות". ותוך כמה שבועות אחרי ההחלטה לחזור – חזרתי לעצמי.

    אני יודע כמה אתה עסוק. כולנו עסוקים. אבל הלוואי והיית מוצא זמן לכתוב מדי חודש-חודשיים, כי אם לא תכתוב, תאבד גם את התחושה על מה שקורה בליגה, ואגיד זאת במילים פשוטות: אתה טוב מדי מכדי לאבד. לדעתי אתה אפילו עושה נזק לעצמך כי עם כשרון כשלך זה מין מזוכיזם לא לכתוב.

    אני נשבע לך שאני לא כותב זאת בשם או בשביל האתר. האתר גדל, והיום הוא גדול מדי מכדי לסבול אבידה של כל אחד מאיתנו. אל תחשוב שלא חשבתי מה יהיה עם האתר אחרי שאגיע לגן העדן (???!!!????????- – – – -). משך שבוע אנשים ייזכרו בי ובדברים מצחיקים שקרו איתי, ושקשה יהיה להמשיך בלעדי וכו וכו. בוודאי שיהיה קשה שבוע-שבועיים ואז…SURPRISE!!! – האתר ממשיך כאילו מאומה לא קרה (ו- PLEASE! – אני כותב זאת לדובי ולא לאף אחד אחר אז אני מבקש לא להתחיל את "מסרי האבל" כבר עכשיו, אוקיי?).

    אז כן, האתר ימשיך אם תכתוב או לא, אבל זאת תהיה אבידה וחוסר אם לא תכתוב, ובעיקר, לדעתי נזק עצמי לך.

    אני לא צריך אותך לסקירות ופריוויואים. אני – כולנו – צריכים מאמרים שלך מכל הסוגים כי הם פשוט תענוג של קריאה!

    2. דובי

      4 יול 2019 22:50:54

      מנחם, אתה חשוב לי ומה שכתבת מרגש כמו שקשה לי להסביר.
      אני באמת משתדל, אבל אפילו היום, כשמתפרסם טור שלי, לא מצאתי זמן להיכנס ולהגיב לחברים היקרים שכתבו כל כך יפה.
      כי המנהלת של בפנימייה בחופש, והעובדת הסוציאלית השניה התפטרה, ורק העבד הנאמן נותר לעמוד אחרון.
      אבל באמת, מבטיח להשתדל.
      וכמו שאמרתי היום למישהו, עם כמות המטופלים והקטסטרופות שעוברים עליי כל יום, אם אתה לא נדחף לתוך הלוז שלי, אתה לא שם.
      אז הפרויקט המקסים הזה כפה את עצמו עליי בזכות גילרי, ואני מבטיח לתרום בהמשך כמיטב יכולתי, כשתכריחו אותי.
      ותודה, לכל מי שטרח וקרא ולהגיב. אוהב אתכם.

  23. אריק מנקין

    5 יול 2019 05:56:32

    לדעתי היה שחקן מצוין דובי .
    אוכיח לך בפשטות ,חא משנה מה תכתוב
    תראה את חשבון הבנק שלו שמעיד…אם תרצה להוכיח אחרת, תיאלץ אתה או מישהו אחר שמצדד בך להראות.חוזה
    יותר גבוה… אז אאמין לך..או לא….
    כרגע אין לך זכות דיבור ,הכסף אמר את דברו…

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט