מחשבות כדורסל של שישי בערב / רועי ויינברג

איך שומרים את קוואי?

זה לא סוד שקוואי לנארד בכושר נהדר כרגע, בדרך האפשרית לגמר המזרח (יתרון 2-3 על מילווקי, כשנשאר משחק אחד בטורונטו). הוא קולע 32.6 נקודות למשחק ב-51% מהשדה, 89% מהעונשין ו-40% מהשלוש ב-14 המשחקים האחרונים מול שלוש יריבות שונות. אי אפשר, יותר מדי, לעצור אותו – יש לו סט התקפה בלתי נגמר. הוא יכול לייצר לעצמו סל מבידוד, להשיג נקודות בפוסט או לקבל כדור ולעלות לשלשה. הוא בלתי נמנע.

אז איך מילווקי וגולדן סטייט יכולות לעצור אותו? שומר נמוך הוא אפשרות לא רעה. לנארד לא מוסר גדול ומסר רק פעמיים העונה מעל 6 אסיסטים – במשחק האחרון מול מילווקי ובניצחון על ברוקלין בפברואר. שומר נמוך יכול להוציא את לנארד משטף המשחק, או להכריח אותו להיכנס לצבע ולעייף אותו לאורך זמן, משהו שיכול להיות שימושי עבור כל אחת מהקבוצות – טורונטו תשחק בין 18 ל-19 משחקים לפני הגעתה לגמר ומדובר בכמעט 700 דקות של כדורסל. העייפות המצטברת שלו יכולה להיות מכריעה כאן.

ראינו שומרים נמוכים מתמודדים עם קוואי בהצלחה. מלקולם ברוגדון עושה עליו עבודה נהדרת לאורך כל הסדרה ו-MVP הגמר לשעבר עם 12 מ-35 לא מרשים במיוחד מולו, לצד 6 אסיסטים על 4 איבודים. ברוגדון 1.96 מ' עם מוטת ידיים ארוכה של 2.10 מ', נתונים מרשימים אבל קצרים מלנארד (2.01 מ', 2.21 מ'). ג'יימס אניס, שחקן עם נתונים פיזיים דומים מאוד לברוגדון, הצליח לעצור את טורונטו על 0.93 נקודות בממוצע בכל מהלך בו שמר על קוואי (78 כאלו), לעומת 1.13 של סימונס או 1.23 של טוביאס האריס. ג'ימי באטלר, אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, עשה עבודה לא רעה למרות שגם הוא נחות פיזית משחקן טורונטו. ביחס לנתונים של לנארד מול כל שחקן אחר, אפשר להגדיר את הרעיון המחשבתי הזה כהצלחה יחסית.

אני מאמין שנראה את המגמה הזאת מתחזקת בהמשך. בסדרה הנוכחית ברוגדון שמר על לנארד לא מעט, למרות שבמשחק החמישי השיעור היחסי של כלל המהלכים בהם שמר עליו קטן, בגלל היכולת החזקה של פרד ואן וליט שלא אפשרה לבאקס "להחביא" את קריס מידלטון עליו. יכול להיות שפתרון אפשרי לזה יהיה סופר-סמול-בול, עם אריק בלדסו, ברוגדון, ג'ורג' היל או פט קנינגטון, קריס מידלטון ויאניס ביחד. קשה לי לראות את זה קורה לאורך זמן בגלל שמדובר בקבוצת ריבאונד חלשה מאוד, אבל זה משהו ששווה מחשבה. בסדרה הבאה אני חושב שנראה את קליי תומפסון שומר על קוואי, במיוחד אם אנדרה איגודלה לא כשיר לחלוטין, מאותן סיבות בדיוק.

קבוצות שיכולות לעשות טרייד בערב הדראפט

מעבר לחשודות המיידיות – ניו אורלינס, ממפיס והלייקרס – יש עוד קבוצות שאפשר לדמיין עושות טריידים בערב הדראפט. בואו נדבר על חלק מהן:

אטלנטה (בחירה 8, בחירה 10). לאטלנטה יש צמד איכותי שיכול להוביל אותם שנים קדימה – ג'ון קולינס וטריי יאנג. יש להם את קווין הוארטר, חבר חמישיית הרוקיז השנייה ושוטינג גארד יעיל ששילב בין שלשות והגנה לא רעה על הנייר. מדובר בבסיס נהדר לעתיד, יחד עם 50 מיליון דולר פנויים מתחת לתקרת השכר. הם שיחקו כדורסל חיובי מאוד ואני יכול לראות אותם משיגים סנטר משמעותי, כמו ניקולה ווצ'ביץ' או דמרקוס קאזינס, בפרי אייג'נסי. מה שחסר להם זה סמול פורוורד טוב. טאורן פרינס שחקן משלים מוכשר על הנייר, אבל לא השתלב יותר מדי טוב ליד קולינס ויאנג. נוסף על כך, הוא מבוגר משניהם ב-4-5 שנים. אתה מעדיף קבוצה שמגיעה לשיא ביחד, במיוחד בזמן בנייה מחדש.

לכן אני יכול לראות אותם עושים טרייד-אפ או מוותרים על הבחירות בשביל שחקן כנף איכותי. דיאנדרה האנטר וקאם רדיש מועמדים מעניינים לקבוצה, אבל לא בטוח שהאנטר יהיה פנוי בבחירה ה-8 (הסיכוי לרדיש, לפי המוקים, גבוה יותר). לא יפתיע אותי לראות טרייד של הבחירה השמינית וטאורן פרינס ללייקרס תמורת הרביעית במידה והלייקרס לא יצליחו להשיג סטאר משמעותי תמורתה. פרינס שחקן אגרסיבי שקולע היטב, שני דברים שלא היו בלייקרס העונה. בשנתיים האחרונות הוא קולע באחוז אפקטיבי גבוה ממסירה ובכמויות מכובדות, מה שמרמז שהוא יהיה שחקן משלים מצויין ללברון ג'יימס. יכול להיות שנראה בכלל את אחת מהבחירות עוברת לקבוצה עם מקום מתחת לתקרה בניסיון להיפטר מהחוזה הכבד של קנת' בייזמור שישחרר לאטלנטה עוד 19 מיליון דולר ויוכל, תאורטית, לאפשר להם להחתים 2 שחקנים טובים מאוד.

וושינגטון (בחירה 9). בואו נראה מי יש לוויזארדס תחת חוזה לשנה הבאה: בראדלי ביל, ג'ון וול (עלול לפספס את כל 2019/20), ג'בארי פארקר (אופציית קבוצה של 20 מיליון דולר), איאן מהנימי (15 מיליון) וטרוי בראון שקלע 4.8 נקודות למשחק העונה. אה, גם דוויט הווארד. זה לא מצב מעודד בכלל, במיוחד כשוול ומהנימי סותמים להם את תקרת השכר וירוויחו ביחד מעל 53 מיליון דולר. החוזה של וול שם שנים קדימה והוא מדאיג במיוחד – תופס שליש מתקרת השכר כל שנה. לפני הפציעה הוא נראה כשחקן ששיאו מאחוריו עם ירידה במאמץ ההגנתי, בכמות האסיסטים ובקליעה שמעולם לא הייתה שם. פציעה חמורה כזו של שחקן שמסתמך בעיקר על אתלטיות יכולה להשאיר את הפרנצ'ייז מאחורה.

יכול להיות שנראה טרייד על ביל, שחקן שנמצא בשיאו עכשיו, בניסיון לבנות לעתיד. אפשר להוציא עליו בחירה גבוהה מאוד – אולי אפילו השנייה או השלישית. וושינגטון יכולה להוציא תמורתו את הבחירה השלישית נוסף על מיטשל רובינסון, עוגן הגנתי בהתהוות שירוויח מרכז כמו וול, ואולי אפילו יחד עם פרנק ניליקינה (בחירת הלוטרי וכישרון לא ממומש). אר ג'יי בארט צעיר מביל ב-7 שנים והשילוב שלו ליד רובינסון ובחירות גבוהות עתידיות יכול להפוך את וושינגטון לקבוצה תחרותית שוב בזמן קצר יותר. אפשרות אחרת היא טרייד על הבחירה הרביעית של הלייקרס וכישרון צעיר מבטיח יותר מרובינסון, בדמות קייל קוזמה או ברנדון אינגרם.

פניקס (בחירה 6). פניקס לא תעשה טרייד על הבחירה שלה, אבל היא יכולה לעשות טרייד על בחירה נוספת. יש להם את דווין בוקר, דיאנדרה אייטון וקלי אובורה (שחקן חופשי מוגבל) שהיה נהדר העונה. לצד כל אלה, יש להם נכסים כמו טי ג'יי וורן בן ה-25 שקלע 19.8 נקודות למשחק והשנה הראה קליעה נהדרת מהשלוש ב-43 המשחקים בהם שיחק (43%, לעומת 22% בעונה הקודמת) וג'וש ג'קסון מלא הפוטנציאל. אני יכול לראות את וורן מגיע לדטרויט, לה יש את הבחירה ה-15, בתור שחקן נוסף שיכול ליצור נקודות מעבר לבלייק גריפין ואנדרה דראמונד, למרות שזה יכריח את הפיסטונס לוותר על ג'ון לוייר שלא הורגש העונה. כל קבוצה שרוצה לנצח בטווח הקרוב יכולה להרוויח מסקורר כמוהו על החמישייה או הספסל.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. פוסט מצויין בערב ריק מפוסטים. כל כך קשה לנחש מה הולך בראשי המנכ"לים, אבל זה נסיון אמיץ (ובזמן) להביע דעה הגיונית ומבוססת על צרכי הקבוצות. נהדר רועי

  2. בוא נראה אם שני ארגונים דפוקים כמו הלייקרס והוויזארדס יכולים לעשות את המובן מאליו.
    הלייקרס צריכים קלע כמו אויר לנשימה
    הוויזראדס צריכים רכז בשכר רוקי ונכסים לבניה מחדש
    טרייד יותר ברור מזה לא זוכר הרבה זמן.
    מעולה לשני הצדדים.
    והלייקרס מרוויחים פעמיים גם שחקן ברמת אולסטאר וגם אופי נוח ליד לברון והדיווה השניה שתבוא אם בכלל (באטלר\קיירי\קמבה)
    ככל שהלייקרס ישחררו מדיוויס ככה הם יעלו על המסלול מהר יותר.

    1. יש כ"כ הרבה שחקני-על שיתרוצצו בשוק הקיץ, הלייקרס מן הסתם תגיע לברדלי ביל רק אם אף אחד אחר לא יגיע. יש לה מקום לצרף 2 כאלה, וגם זה בלחץ. האחד בהחתמה נקיה, השני בטרייד עם הרבה משכורות להעביר וכנראה גם בחירת הדראפט. בספק אם אפילו 2 יוכלו לחבור ללברון – כי תכלס אין קבוצה פרט ל-3 הכוכבים…
      אז לבזבז את זה על ברדלי ביל? רחוק מדי. בטח כשדוראנט, קוואי, AD, קיירי, באטלר, קליי, קמבה, ומי יודע – אולי אפילו הארדן, על המדף.

  3. אוברה דווקא חווה עונה לא משהו. במיוחד מדאון-טאון. וושינגטון צריכים לשלוח את ביל בטרייד של 3-4 קבוצות שיכלול גם את וול. כל אופציה אחרת ואי אפשר לעשות ריבילד עם 40 מיליון בתקרה שהולכים לפח ל-4 שנים.

  4. תודה רועי. אני די משוכנע שגם שאיגי בריא נראה הרבה דק' קליי עליו לדעתי מהסיבות שהזכרת . המספרים של קאווי פשוט מדהימים בפלייאוף הזה. חלק מזה גם קשור לדעתי לכך שהגיע כשיר לחלוטין אליו וההחלטה הנכונה של הראפטורס להגביל את משחקיו לאורך העונה. (מדהים שזה אחרי שנה שהאיש ישב בחוץ)

  5. איך שומרים על קאוויי?
    נתחיל בעובדה אחת ששוב הפכה לברורה –
    קאוויי הוא חלק מרשימה קצרה מאוד, ואקסקלוסיבית מאוד, של שחקנים שהיכולת שלהם במשחק נתון
    בראש ובראשונה תלויה בהם.
    דוראנט, לברון, קאוויי, קרי. כל אחד מהם מסוגל ליצור לעצמו מצב קליעה, כל אחד מהם קולע סלים ש-"שחקנים רגילים" לא מסוגלים לקלוע.
    נמשיך בנתון אחד מעניין –
    מילווקי עושים עבודה לא רעה בכלל בהגנה על קאוויי.
    לקאוויי, עד כה השנה בפלייאוף יש 31.4 נקודות במשחק אותן הוא קולע ב-56.6% אפקטיבי בלתי נתפסים.
    מול מילווקי יש לקאוויי 30.4 נקודות למשחק אותן הוא קולע ב-49.5% לא רעים בכלל.
    .
    מילה על אחוז אפקטיבי –
    הממוצע בליגה הוא 52.5% ,
    אבל ממוצע זה כולל את כל הסלים הכל רמות הקושי. כל ליי אפ קליל, כל שלשה חופשיה.
    רמת הקושי של הזריקות אותן קאוויי לוקח, היא רחוקה מרחק שמיים וארץ מאותם ליי אפים קלילים או שלשות חופשיות.
    כך ש-49.5% אפקטיבי זה נתון אדיר.
    .
    ועדיין, מילווקי מצליחים "להכריח" יותר זריקות קשות ממה שקאוויי (או צוות האימון שלו) היו רוצים. ככה זה כשמשחקים מול הגנת עילית.
    .
    מה שמביא לנקודה האחרונה –
    לטעמי, יש 2 סיבות מרכזיות (מצדה של טורונטו) לכך שבמשחק הקרוב טורונטו יכולים להבטיח פיינלס ראשון בתולדותיהם:
    היכולת של קאוויי להניע כדור. היכולת של שאר שחקני הראפטורס לנצל את תשומת הלב לה זוכה קאוויי, ואת הנעת הכדור שהוא חלק אינטגרלי ממנה, בשביל לקלוע.
    אם עד מילווקי זה היה קאוויי שהוביל את הקבוצה, ובהפרש, באחוז אפקטיבי,
    אז בגמר המזרח אלו לאורי (64% אפקטיבי), ואן וליט (56.4% אפקטיבי), ופאוול (55.8% אפקטיבי), שמובילים את הקבוצה במדד חשוב זה.
    וכאמור, לקאוויי חלק ענק בשיפור שחל בנושא זה.
    .
    מה אני מנסה לומר?
    שהקצעת המשאבים במטרה להאט את קאוויי, אולי מצליחה להוריד קמעה את היעילות שלו, אבל עולה למילווקי בסדרה.
    לטעמי, השיטה כרגע צריכה להיות להפעיל לחץ דווקא על הגארדים של טורונטו, כאשר יש 2 מטרות –
    להוריד את האחוזים של השלשות של טורונטו, ולגרום לאיבודי כדור שיאפשרו לבאקס שוב לפתוח מבערים ולטוס במגרש הפתוח.
    .
    תודה, רועי. אחלה פוסט.

    1. נקודה מעניינת, במיוחד התרומה של קוואי להנעת הכדור. הוא לא מוסר גדול אבל במשחק החמישי מסר 9 אסיסטים ל-9 שלשות, נתון נפלא. שמירה יותר טובה על לאורי וגאסול יכולה להיות מה שיעשה את ההבדל, אבל צריך לעצור גם את לנארד. הוא יכול לנצח משחקים לבד

  6. לשים את ברוגדון על קאוו זה מסקנה מתבקשת ולדעתי בודנהולצר יילך איתה במשחק הלילה. ברוגדון מתמודד איתו טוב באחד על אחד בסדרה בניגוד לכל שחקן אחר בערך. וןו-ליט לא הסיבה שקאווי לא על ברוגדון כי קאווי נמצא בזמן שהוא לא עליו בעיקר על גרין שאני לא רואה סיבה שמידלטון יתקשה שם. גם הרעיון של שומר נמוך ממש מאולץ כאן. אתה בוחר את הנתונים שמשרתים אותך במקום להסתכל על התמונה הכללית. ברוגדון לא שומר נמוך ובטח שלא אניס שהתקשה מאד מול קאווי (למה כאן אתה לא מציג את היעילות של קאווי מולו ועובר להגיד שאניס "הצליח לעצור את טורונטו על 0.93 נקודות בממוצע בכל מהלך בו שמר על קוואי"? הצ'רי פיקיניג הזה מעקר כל טיעון סטטיסטי שאתה מביא. אתה רוצה שומר נמוך על קאווי אז שים עליו את אריק בלדסו או ג'ורג' היל.

  7. הסאנס בהחלט מועמדים לבצע טרייד אבל דווקא אם נוכל להביא רכז לקבוצה אני בהחלט רואה איך משתמשים בבחירה ה"נמוכה" שקיבלנו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט