דונובן מיטשל רוצה יותר – ג'ונתן אברמס / תרגום Smiley

דונובן מיטשל רוצה יותר – ג'ונתן אברמס / תרגום Smiley

דונובן מיטשל רוצה יותר

ניקול מיטשל וידאה שלבנה יש את כל מה שהוא צריך כדי להצליח. עכשיו, לאחר התחלה עם עליות וירידות בתחילתה של הקריירה שלו, כוכב יוטה רודף אחרי חלומות ה-NBA שלו עם חוכמתה של אימו ושכבה חדשה של עזרה.

ג'ונתן אברמס / Bleacher Report
אוקטובר 25, 2019

מאמר מקורי: https://bleacherreport.com/articles/2859339-donovan-mitchell-wants-more

כדור הבייסבול עף בשמיים. מעצירה קצרה, דונובן מיטשל מזהה אותו, ומתחיל במרדף. הוא לא הרגיש בתופס שלו, שהיה בצמוד באותו המרדף. הם התנגשו בעוצמה. מיטשל שבר את מפרק כף היד. התופס שלו שבר את הלסת שלו.

ניקול מיטשל התקשרה לבנה מספר ימים לפני. היא החלה להבחין בדברים קטנים שצפים. דונובן לא התמרד בגלוי. הוא פשוט לא היה עצמו. הוא התנהג למעשה כמו הנער שהיה בגיל 16. תשומת הלב ממאמני כדורסל ובייסבול הסיחה את דעתו מהלימודים. הוא לעתים קרובות זייף מיגרנה כדי להחליף את כיתת הלימוד במנוחה נוספת לפני האימון.

אהבתו לספורט הייתה טבעית. אביו, דונובן סניור, שיחק בליגת הבייסבול המשנית לפני שהפך למנהל קשרי השחקנים ומעורבות קהילתית של הניו יורק מטס. אבל כנער מתבגר רחוק מהבית בפנימיית בית הספר בניו המפשייר, "הכל סבב אותי", דונובן אמר. ניקול הזהירה אותו להיות זהיר, שיהיה עניו בחלקו. בסדר, אמא, מה שתגידי, דונובן חשב.

"הרגשתי כל כך רע, כי כהורה, אתה מרגיש שמשהו הולך לקרות", ניקול אמרה על השיחה שלה עם דונובן לפני ההתנגשות. "אתה לא יודע מה, אבל אתה יודע שזאת לא הולכת להיות סיטואציה טובה בנקודה מסוימת".

הפציעה מנעה ממיטשל לשחק בייסבול וכדורסל ב-AAU. בצדי המגרש, הוא צפה בזמן שאחרים קופצים מאליו בדירוג הגיוסים.

באותו הרגע, דונובן גילה שהוא מישהו שלומד היטב מחוויה ממבט ראשון.

הלקח נלמד. מיטשל החליט שהוא יהפוך להיות יותר מאתלט.

"הספורטאי או האתלט הוא רק הדבר האופייני שאתה שומע", הוא אמר. "זה מוזר. למה אתה לא יכול להיות שניהם? למה אתה לא יכול להיות בקבוצת הכדורסל וגם להיות נשיא התלמידים?"

אז, בזמן שהוא זכה בשתי אליפויות ארציות, הוא גם ניגן הלהקה ושר בלהקת בית הספר, ברוסטר אקדמי. הוא ערך קמפיין להפוך למצטיין כיתתו – או הנשיא – בשנת הסניור.

"הייתי צריך לתת נאום", מיטשל אמר. "לא רציתי לעשות זאת, אם להיות כנה. תחילה, הייתי מעט לחוץ, הרבה יותר לחוץ מאשר לשחק כדורסל".

השיחה ההיא עם ניקול היא אחת ממספר פעמים מועט שדונובן יואשם שהוא מתנהג לגילו.

מיטשל הפך לבן 23 בחודש שעבר ומתחיל את עונתו השלישית ב-NBA לאחר שתי עונות ראשונות מלאות באירועים. אבל העונה הזו מבטיחה משהו שונה עבור ה-1.91 של גארד הג'אז. הוא לא ישפט יותר על מה שהוא מסוגל לעשות, אלא על פי מי שהוא.

לאחר הקיץ שאותו בילה עם נבחרת ארה"ב והוקף בסגל משופץ שנבנה כדי להקל על חייו, מיטשל סחב איתו ציפיות שבקושי היו לו כאשר הוא האזין בשקט ולמד מאלו מסביבו. ואם תפקידו זה להוביל את היוטה ג'אז לגמר הראשון שלהם לאחר יותר מ-20 שנה, ואולי התואר היחיד שלהם אי פעם, הוא צריך להמשיך ולעשות כך.

"ניסיתי להתנהל עם עצמי בדרך כזו, במיוחד במשחק הזה", מיטשל אמר. "זה לא הקולג', היכן שהשחקנים הבוגרים יכולים להויות בני 22, 21, או משהו כזה. לקחתי מהמוח של ת'אבו [ספולושה] כשהוא היה כאן. לקחתי מהמוח של ריקי [רוביו]. אני לוקח מהמוח של מייק [קונלי]. אני לוקח מהמוח של ג'ו [אינגלס], לוקח מהמוח של רודי [גובר], רק כדי שאני אוכל למצוא דרכים להשתפר בגילי ממה שהם היו. לא בהכרח הם ספציפית, אבל אם אני יכול ללמוד ממייק קונלי, בגיל 32, את כל מה שהוא יודע, וג'ף גרין, ששיחק [במשך] שנים בליגה … ויכול ללמוד את כל זה עכשיו, אני אהיה במרחק שנות אור לפני אנשים שאני בסביבתם. זה כזה יתרון".

See the source image

כשחקן שנה ראשונה, הוא זרח בתחרות ההטבעות ומילא את החלל שהותיר גורדון הייוורד כדי להרים את יוטה לניצחון בלתי צפוי בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול ראסל ווסטברוק והאוקלהומה סיטי ת'אנדר. למרות שיוטה בחרה אותו בדראפט במקום ה-13, מיטשל סיים שני לרכז של פילדלפיה 76, בן סימונס, בהצבעות לתואר רוקי השנה.

עונתו השנייה של מיטשל בדקה אותו במספר רמות שונות. פציעה ברגל מנעה ממנו להתאמן במשך רוב העונה. מוקדם בשנה, הוא התקשה עם יעילות הזריקות שלו, עם דגש לערב 31 הנקודות שלו ב-35 זריקות ללא אף אסיסט במשחק בנובמבר מול פילדלפיה.

"זה היה שונה", מיטשל אמר. "במיוחד בהתקפה, השומר הכי טוב של היריב, היה צריך לשמור אותך. אז עכשיו זה קליי תומפסון. זה פול ג'ורג', זה קוואי [לנארד], זה פטריק בברלי. … עכשיו אתה בעדיפות ראשונה. זה לא כאילו הם שומרים אותך כאשר אתה בתקופה חמה. עכשיו אתה המטרה. זה היה מעט שונה. הייתי צריך לקחת צעד לאחור כדי להבין את זה. הדברים שעבדו על החברה האחרים, זה לא הולך לעבוד על השומרים מהמעלה העליונה האלה. הייתי צריך לחזור ופשוט להאט ופשוט להבין את הדברים".

מאמניו אמרו לו שזה יהיה ה-NBA החדש שלו.

"הם יכולים לומר לך, 'תראה, זאת הדרך שבה הם הולכים לעשות את זה'", מיטשל אמר. "אבל אני בנאדם שפשוט צריך לצאת לשם ולחוות את זה ולעשות את זה. בגלל שזאת הדרך שלי. אני חייב לעבור דרך זה ופיזית לעבור את זה, ככה שזה היה מערער בהתחלה. זה היה הכי מהר שחיי אי פעם נעו. … ואני שמח שעשיתי כך. בגלל שזה אפשר אותי ללמוד, כשנכנסתי לקיץ [שעבר] הזה, כיצד לנהל את הזמן שלי, אפילו כיצד להאט בחיים".

עכשיו כשהעונה הזאת כאן, חייו של מיטשל תופסים שוב תאוצה.

"אנחנו רודפים אחרי הראפטורס, רודפים אחרי יאניס [אנטטוקומפו], רודפים אחר ג'יימס [הארדן], רודפים אחר החברה האלה. בגלל שבקריירה שלי, אני רוצה להיות אול-סטאר. אני רוצה להיות MVP. אני רוצה להיות אלוף. תמיד יש משהו שאתה רוצה".


ניקול מיטשל נסעה ברכב עם שני ילדיה – בנה, דונובן, והבת שלה, ג'ורדן – לפני מספר שבועות. הם שוחחו מעט לפני שניקול מצאה דרך להעלות את הנושא לרגע של למידה.

"אני חייב לתת לך את זה, אמא", דונובן אמר. "את יכולה להוציא שיעור מכ דבר".

ילדיה קוראים לה מתג של אור בגלל שהיא מסוגלת להתהפך איתם במהירות מאיש סוד למשמעת. התבדחות וחיוך בשנייה אחת, והיא תהפוך לקפדנית כאשר היא תתפוס אחד מהם סוטה במקצת מהקו.

החלטה אחת רעה, היא תאמר להם, רק אחת, ואתם במסלול אחר לגמרי בחיים.

הכל זה שיעור, אמונה שהיא לקחה כדור ראשון של אמריקאית מפנמה. היא גדלה בברוקלין בתוך מרקם של מהגרים עם שכנים מפנמה, ג'מייקה וטרינדד. לאחר שהתגרשה, אמא שלה עברה לדודס פרי, ישוב שבעיקרו לבן בווסטצ'סטר קאונטי, ניו יורק, היכן שהיא קיוותה להתחיל מחדש את חייה ותעניק לילדיה גישה ליתרונות הסוציו אקונומיים של ביתם החדש.

בזמן שאמא שלה הלכה כדי להשלים תואר ראשון ושני כאם חד הורית, ניקול למדה וצפתה באנשים בשכונה שלה. היא הייתה מודעת לעולם שבדיוק עזבה, שהקהילה הזו פשוט מנסה לשרוד, פריבילגיית החיים שאליה נכנסה, היכן שאנשים יכולים לבחור באיזו מכונית לנסוע בכל יום. הרווחה שלהם, היא מצאה, התממשה לאורך דורות, והחינוך סיפק את היסודות.

"אפילו אם תאבד את כל הכסף שלך, אתה יכול להתחיל מחדש אם יש לך את היסודות האלו, אם אתה יודע לפתור בעיות וכיצד לעבוד עם אנשים, לדבר היטב ולכתוב", ניקול אמרה. "כל זה מגיע מחינוך, וזהו פער שחסר הרבה פעמים".

היא צפתה באמא שלה מסיימת שני תארים בזמן שהיא מגדלת שלושה ילדים. הנה זה, יש לי עוד קצת, היא חשבה. כל דור חייב להשתפר. אז היא נערכה כדי להציב את המסלול הזה עבור ילדיה דרך החינוך ואספקת ההזדמנויות שלה לא היו.

היא דאגה לגבי הסיכונים שאיתם הם התמודדו, והראתה בבית לדונובן את הסטטיסטיקה של נער שחור, שיש יותר סיכוי שהוא יסיים בכלא מאשר בקולג'.

היא רצתה שילדיה יעשו את הבחירות הנכונות בחיים. אם לא, זה היה בגלל שהם בחרו לא לעשות כך, לא בגלל שהם לא ידעו מה נכון ומה לא נכון.

ניקול רשמה את דונובן וג'ורדן לבית הספר גרינוויץ' קאונטרי דיי בקונטיקט לפני שהם הלכו לברוסטר. שני בתי הספר בעלי חינוך יסודי, שחלקם המשפחה הצליחה לכסות בעזרת מלגות.

"הם בעיקרון חיו חיים כפולים", ניקול אמרה.

לפעמים, חברים הציעו לשלם על האוכל של דונובן כאשר הם יצאו. הוא התעקש שהם לא יעשו כך ובזמנים אחרים בכלל לא אכל.

"תמיד הייתי הילד בלי", הוא אמר.

כמו אימו, הוא למד לצפות ולהתבונן.

"כאשר אתה גדל ליד ה-1 אחוז, זה מראה לך הרבה כילד", דונובן אמר. "הצלחתי לאבד את דרכי בבית של חבר שלי בפעם הראשונה שהלכתי אליו, בגלל שהוא היה כה גדול. מעולם לא ראיתי משהו כזה לפני בחיי. וזה תמיד הניע אותי להיות ככה, אני רוצה בית כמו זה. זאת לא תמיד הסיבה שבגללה אתה משחק ספורט, אבל הייתי כזה, אני רוצה להיות כזה. לא משנה אם זה כדורסל, עורך דין, אם זה יהיה רופא, לא משנה מה זה יהיה, אני רוצה להיות ככה".

ניקול רצתה מהם לשאוף חיים טובים יותר, אבל היא גם רצתה שהם יבינו את פערי השוויון בין החיים שלהם לאחרים שלא צריכים להגדיר את האושר שלהם.

"סבתא הגיעה מפנמה", היא הייתה אומרת. "אנחנו [התחלנו] מלמטה. … עכשיו פיענחנו נתח גדול. עכשיו אנחנו הולכים להבין עוד יותר. אתה מכבד את עצמך ואתה אוהב את עצמך ואת האושר שנמצא בלב שלך. לא באיזה קאנטרי קלאב שאליו אתה שייך".


לא הייתה שפע של שמחה בקיץ הזה. רק שנתיים בתוך קריירת ה-NBA שלו, דונובן נדחף לתוך תפקיד המנהיג של נבחרת ארה"ב במהלך אליפות העולם של פיב"א. כאשר הכוכבים נוטשים בגלל פציעה או התחייבויות אחרות, מיטשל הופקד על שמירת המורשת של נבחרת הגברים הלאומית של ארה"ב שבאמתחתה 78 ניצחונות רצופים בתחרויות בינלאומיות כשהיא מגיעה לקיץ.

מיטשל שיחק היטב, עם ממוצע של 13.1 נקודות, 5.0 אסיסטים ו-4.3 ריבאונדים בשמונה משחקים. בכל זאת, נבחרת ארה"ב לא שיחקה היטב, כשהיא מסיימת במקום הגרוע ביותר שלה אי פעם. אבל כפי שאימו עשתה בעבר, מיטשל ספג את סביבתו, עיבד את מה שראה ושמע וכיצד הוא יכול לשלב את הדברים האלה לפלט שלו.

"ברור, לא זכינו, אבל [זה היה בעל ערך] לתת לחברה מארגונים שונים היכן שהם יכולים ללמוד דברים שונים, אם זה לשלוח דרך המרכז או דרך קו הבסיס או, אתה יודע, לתפוס בתוך בידוד מול לתפוס ולנוע ללא הכדור", מיטשל אמר. "יש לך את החברה מהסלטיקס וממילווקי, שם זה בידוד, בעיקרון, אבל יש לך מישהו כמו דריק וויט או האריסון בארנס, אפילו מייסון פלאמלי, שנעים. אז יש לך את השני דברים האלה שאתה מנסה לחבר יחד".

"אנחנו לא יכולים לעשות את הכל פשוט עם אימון. חייבים שיהיה לך את ההמשכיות הזו מהשחקנים, אז להיות מסוגל לחבר זאת יחדיו בזמן כה קצר, באמת שעזר לי להפוך למנהיג טוב יותר בכללי ולהבין שאנשים לומדים בצורה שונה, כיצד להסביר דברים באופן שונה לברוק [לופז] ואז איך אני מסביר את זה לג'יילן בראון או איך אני מקשיב לקמבה [ווקר] או הצורה בה אני מקשיב למרכוס סמארט".

Image may contain: 1 person, playing a sport, basketball court, shoes and child

"זה לא תמיד אתה זה שמדבר, 'זה, זה, זה, זה, זה'. ישנם הרבה פעמים שאתה בצד הטועה ואתה צריך למצוא את הדרך החוצה. ואתה צריך לקחת עצות מבחור כמו קריס מידלטון או מקמבה, אפילו שחלקם בגיל שלי, כמו ג'ייסון [טאטום] וג'יילן".

מיטשל דיבר בזמן שהוא יושב בחדר האוכל הסמוך למגרש האימונים של יוטה. מסביבו, חברים לקבוצה לוקחים ארוחת צהריים לאחר שסיימו את האימון.

:אנחנו עוברים את אותו התהליך עכשיו", מיטשל אמר.

הוא נזכר שצפה בדי וי די לזכר הנבחרת האולימפית של 2008. 

"הדבר העיקרי שבלט עבור היה שהם דיברו על לברון [ג'יימס] ואיך הוא צמיד היה העוגן ההגנתי – מדבר, מבין את הדברים", הוא אמר. "תמיד רציתי להיות מסוגל לעשות את זה. … אז, בידיעה שמייק מגיע, אולי בממפיס, אולי הם נמצאים שני צעדים מאיפה שאתה צריך להיות. 'מייק, שני צעדים לימין. אנחנו צריכים להיות ממש כאן בפינת העונשין עם היריב לוקח שני צעדים אחורה'. או אולי, 'בויאן [בוגדנוביץ'], במקום לסובב את גבך בדרך הזו, אנחנו מסתובבים בצורה הזו. אנחנו רצים במהירות חזרה'".

"זה היה אחד הדברים העיקריים שלקחתי מנבחרת ארה"ב … להיות זה שלא מפסיק לדבר. בגלל שיהיו זמנים שתתעייף, אבל אם אתה עושה זאת עכשיו ועושה זאת במהלך האימון שאתה מת מעייפות, כאשר נגיע למשחק ה-81, אתה מגיע למשחק 7, אתה תמיד מוכן לדבר".

הג'אז מקווים כי הירידה הזו לפרטים תתורגם לתוך הגישה ההגנתית של מיטשל, בנוסף.

"במקרה של דונובן, [עם] הכוח שלו והמהירות, איך הוא יכול להשתמש בזה בדרך אחרת?" אמר המאמן הראשי של יוטה, קווין סניידר. "כיצד הוא יכול להשתמש בכישרון הפיזי שלו כדי להיות שומר טוב יותר? אני חושב שהרבה יותר קשה לחסום אותו, הוא יותר חמקמק. זה פשוט לראות סרט של עצמך: 'לעזאזל, חשבתי שאני לוחץ את הכדור, אבל אני לא. חשבתי שעברתי את החסימה, אבל תפסו אותי'".

בפגרה הזו, יוטה החליפה את רוביו, ג'ה קראודר ודריק פייבורס בקונלי, בוגדנוביץ' וגרין.

"הוספנו יותר יכולות בכנפיים, בתקווה שהמבנה יאפשר לו להיות יעיל יותר", אמר דניס לינדסי, סגן נשיא פעולות הכדורסל של הג'אז. "דונובן צריך להיות יותר יעיל במשמעת במספר אזורים. ישנם זמנים בהם הוא רוצה יותר מדי לנצח, שהוא פשוט הולך לאתלטיות ומעגל את כל הפינות".

קונלי, במיוחד, צפוי להקל על מיטשל בכמה מחובותיו בזמן שינסה לעזור לו להמשיך לפתח את קולו.

"הוא הרבה יותר מתקדם [ממה] ממה שאני הייתי בגילו בלהיות מנהיג", קונלי אמר.

מיטשל הוא האחד שמארגן את ארוחות הערב הקבוצתיות ומבטיח כי כולם יגיעו לאירוע בזמן.

"הוא הכוכב הכי צנוע בליגה, והנה משהו לומר על זה", קונלי אמר. "באמת אכפת לו לגבי כל אספקט בקבוצה ובמשחק. לפעמים אתה יכול לאבד את הדרך כאחד השחקנים היותר טובים, אבל אתה חייב להיות אגרסיבי. אתה צריך להיות הבחור שהולך על זה. הוא  עדיין מנסה ליצור מהלכים ולעשות את הדבר הנכון ולהישאר בתוך המערכת, וזה מרשים עבוריף שיש לנו בחור כזה [שמקבל] את מי שמגיע מבחוץ כמוני. הוא בדיוק מה שחשבתי שהוא יהיה".


עבור לינדסי, השחקנים אותם הוא מראיין עם תיעוד היסטורי הם קלים לקריאה. או שהם אומרים את אמת או שהם לא. הוא בדרך כלל יכול לזהות את הבלופים.

מיטשל חייך במהלך הראיון שקדם לדראפט וענה בסבלנות על שאלותיו של לינדסי.

"אני מנסה כל דבר כדי לגרום לו להתרגז או לראות כיצד הוא יגיב", לינדסי נזכר.

הוא העלה משחק אליו היה עד בנובמבר 2016, שקבוצת בנו מביילור ביצעה קאמבק גדול ממינוס 20 כדי לנצח מול לאוסיוויל קרדינלס של מיטשל. כלום.

"זה היה כאילו הוא שני צעדים לפני".

מסביב ליוטה, סיפורים על הגאונות של מיטשל כבר ידועים.

"זה לא כאילו הבחור נוגע באנשים כדי לרוץ לתפקיד", לינדסי אמר. "יש בזה אותנטיות".

האם שמעתם על הפעם שהוא שילם עבור המצרכים של אדם אחד ממש מולו? עצר מול זירה של תאונת דרכים והציע לעזור? הפעם בה הוא עצר בברביקיו אצל אחד האוהדים?

"אנשים אומרים, 'אל תשתנה'", מיטשל אמר."וזה מעצבן שזה המודל, שזאת דרך הפעולה עבור חברה שמרוויחים כסף: הם משתנים להיות טמבלים או דפוקים. וזה דבר אחד שאני ממש מנסה להתרחק ממנו, בגלל שזה לא מי שאני, ומעולם לא הייתי כזה. ואני לא הולך לתת למיליוני עוקבים, לאוהדים שלי, לשנות את התפיסה שלי לגבי אנשים ולגבי החיים".

חייו בתנועה – תמיד. יציבות נמצאת בפנים, בניסיון להיות אותו הבנאדם שהוא היה לפני שהפך לכוכב. כפי שניקול אמרה לו, האושר שלך נמצא בלב שלך.

"השינויים מסביבי תמיד היו דבר טבעי עבורי", מיטשל אמר. "עברנו הרבה, ככה שאני רגיל לשינוי. הדבר היחיד שאני לא רגיל אליו הוא להרוויח את סכום הכסף שאני מרוויח. זה הדבר היחיד ששונה עבורי. אבל זה כשלעצמו מאפשר לי להמשיך להיות בנאדם טוב".

דבר אחד לא השתנה, למרות הכל: המרדף. אבל היכן שפעם זה היה כדי לקבל תשומת לב, עכשיו זה כדי להשתמש ביכולות הייחודיות שלו כדי למצוא אושר בכדורסל, לחוות את סוג האושר כאשר הוא צפה בקוואי לנארד מביא לטורונטו את תואר ה-NBA הראשון שלהם בעונה שעברה.

"אני חושב שההרגשה שהייתה לו כשהוא עשה את זה שם, אני אשמח לחוות את זה כאן", מיטשל אמר. "אני אוהב להביא למדינת יוטה את האליפות הראשונה שלהם. אני חושב שזה אחד הדברים שתמיד רציתי".

אבל כמו שמי שמסביבו יודע, ללמוד את הצעדים של הדרך שבה יש לעשות משהו היא שונה לגמרי מלעשות זאת בפועל, ועבור מיטשל, זה כנראה יהיה בדיוק מה שהוא צריך.

"אתה פתאום עמד מול הזדמנויות שלא בהכרח ראית מגיעות, ואתה פחות או יותר צריך לעצור", סניידר אמר. "יש פשוט דברים מסוימים שאתה יכול ללמוד רק דרך החוויה. אין שום זמן לתכנן, להתכונן ומחשבה שפשוט יכולות לקחת את המקום של לחיות".

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. "זה היה שונה", מיטשל אמר. "במיוחד בהתקפה, השומר הכי טוב של היריב, היה צריך לשמור אותך. אז עכשיו זה קליי תומפסון. זה פול ג'ורג', זה קוואי [לנארד], זה פטריק בברלי. … עכשיו אתה בעדיפות ראשונה. זה לא כאילו הם שומרים אותך כאשר אתה בתקופה חמה. עכשיו אתה המטרה. זה היה מעט שונה. הייתי צריך לקחת צעד לאחור כדי להבין את זה. הדברים שעבדו על החברה האחרים, זה לא הולך לעבוד על השומרים מהמעלה העליונה האלה. הייתי צריך לחזור ופשוט להאט ופשוט להבין את הדברים".

    מיצל מראה את ההבדל בין שמירה שמקבלים הכוכבים למשלימים אחרים שנותנים סטט נחמד או הדריימונדים והסימונסים למיניהם…

  2. תודה רבה סמיילי, קראתי את המאמר בזמנו באנגלית והתרגום שלך הוא פשוט תענוג.
    אחת הסיבות שאני כל כך אוהב את מיטשל זה בדיוק מה שדיברו עליו במאמר – האישיות.
    הוא כוכב אבל בלי כל ההתנשאות והאגוצנטריות, אלה נשאר יחסית צנועה ומחובר לקהילה, מנהיג מלידה וחבר טוב לחדר הלבשה.
    עוד סיפור יפה עליו – הוא יצא לאחרונה בקמפיין שאומר שאם כבר לבחור מישהו מיוטה לאול סטאר, שזה יהיה גובר ולא הוא.
    זאת עוד דוגמא שמראה על האישיות הגדולה שלו, ואת זה שגם הוא מבין מה שכל מי שצופה ביוטה מבין – גובר הוא מי שמחזיק ומוביל את יוטה בשבועות האחרונים ואל אף שכנראה מיטשל השחקן הכי 'טוב' שלהם, גובר הוא כנראה השחקן הכי חשוב.

  3. תרגום טוב סמיילי. הוא משיג יותר – משחק טוב מאוד כרכז עכשיו ומוביל התקפה מוצלחת ביוטה. בחירת הזריקות שלו השתפרה והוא מאוד ראוי לאול-סטאר השנה (חושב שגם יכנס). אולי אפילו חמישיית ליגה כלשהי.

  4. כיף לקרוא. קצת ביקורת בונה על התרגום – יש נקודות שזה לא נשמע עברית. זה אמריקאית. ואז, זה לא קולח לקריאה בעברית, למרות שברור לי שזה נאמן למקור.
    דוגמא בולטת: "אני חייב לתת לך את זה אמא" זה משפט שלמעשה אין לו בעברית את המשמעות שיש לו באנגלית. אם יותר לי להציע במקרה הזה היה יותר מוצלח לכתוב "אני חייב לציין לזכותך אמא" או "חייב לפרגן לך אמא"

  5. תודה סמיילי. לא ידעתי איזה חלק חשוב בחייו שימשה ניקול. דונובן מיצ'ל נראה לי מסוג השחקנים שימשיך להצליח ולהתקדם גם אחרי הכדורסל, והיה מצליח גם ללא הכדורסל. תרגום מעולה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט