יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלקים 7+8 – מארק ג'י ספירס / תרגום Smiley

וינס קרטר: "לשחק בטורניר זה משהו שאין שני לו"

מרץ המשוגע עדיין מהדהד אצל בוגר צפון קרוליינה

מרץ 15, 2018

מאמר מקורי: https://theundefeated.com/features/vince-carter-playing-in-the-ncaa-tournament-north-carolina/

מארק ג'י ספירס / theundefeated.com

See the source image

לפני עשרים שנה, ה-NBA קיבל בברכה את הצעיר המעופף, אשר יצר תופעה הנקראת "וינסניטי". כמעט 25,000 נקודות לאחר מכן, בגיל 41, וינס קרטר הוא השחקן המבוגר ב-NBA וחבר בקבוצה הנבנית מחדש, סקרמנטו קינגס. הוא עדיין מאוהב במשחק.

קרטר הסכים לתת לכתב Undefeated, מארק ג'י ספירס, מבט בלעדי על עונתו ה-20 ב-NBA על ומחוץ למגרש ביומן דו חודשי. זוהי המהדורה השביעית.


פרק 20. חלק 7. קרטר נזכר בחוויותיו במרץ המשוגע עם צפון קרולינה טאר-הילס, אתם הגיע לפיינל פור ב-1997 ו-1998.

יש לי הרבה זיכרונות נהדרים מטורניר ה-NCAA. אני זוכר את שנתי הראשונה ששיחקנו נגד בחור [מטקסס טק] ששמו היה דרווין האם שהטביע את הכדור בעצמה ושבר את זכוכית הלוח. הייתי על המגרש באותו הרגע. הפסדנו. בזמן ההפסקה ההיא שחיכינו שהם יביאו סל חדש, הם לקחו את המומנטום לאחר מכן.

בשנתי השנייה, הייתה לנו קבוצה די טובה. ציפינו ללכת רחוק. היה לנו קצת ניסיון בטורניר. היינו פשוט טובים מדי לפספס את הפיינל פור, וציפינו לנצח בו. הגענו [לפיינל פור] ושיחקנו נגד אריזונה של מייק ביבי, מיילס סיימון ומייקל דיקרסון בקבוצה ההיא. הרגשנו כאילו שיחקנו משחק די טוב והיינו בשליטה במחצית הראשונה. אבל היינו קצרים מדי במחצית השנייה והם המשיכו לזכייה באליפות. בשנתי השלישית היינו פחות או יותר אותה הקבוצה, אבל כמובן שהיו כמה שינויים. שיחקנו נגד בחור צעיר [מיוטה] ששמו היה אנדרה מילר. כל פעם שאני רואה אותו אני מזכיר לו את זה. הוא השיג טריפל דאבל נגדנו. אותו הדבר. היה לנו את המשחק בשליטה במחצית הראשונה ופספסנו זאת בחצי השני. זה סיים את קריירת המכללות שלי.

לשחק בטורניר זה לא כמו משהו אחר. זה לנצח או ללכת הביתה. זה הזמן הכי טוב בשנה. אני לא יודע איפה היינו בדירוג בשנתי הראשונה. אבל להיות מדורג 1, שם היה לחץ לא להפסיד למדורגת 16, ולאחר מכן להמשיך משם. אתם רוצים לשחק במיטבכם. זוהי פלטפורמה נהדרת להראות למה אתם מסוגלים לעשות. שיחקתי היטב, במיוחד בשנתי השנייה ובשלישית. זה פתח את העיניים עבור הסקאוטים של המקצוענים. היה לי טורניר טוב, במיוחד במשחקי הגמר. בפיינל פור, שיחקתי היטב בשתי הפעמים. זה קצת עזר לי.

ישנו לחץ לשחק היטב כמדורגים גבוה בטורניר ה-NCAA, אבל די התייחסנו לכך כעסקים כרגיל זה מה שהיינו אמורים לעשות. הלחץ שלא רק לעשות את זה בהעפלה לטורניר אלא גם להגיע לשתיים או שלוש הראשונות. זה מה שידענו לעשות. כאשר מגיעים לשם, הציפיות מקבוצות מסוימות זה ללכת רחוק [בטורניר ה-NCAA] . זה קשה.

תמיד היינו מוכנים. המאמן [דין] סמית הכין אותי עם מידע על המאצ'אפ שלי והכין אותנו עם מה שעלינו לעשות. פשוט צריך לצאת לשם ולעשות זאת. מאוחר בעונה, להגיע לטורניר ה-NCAA, זוהי הייתה העונה שלנו. במהלך טורניר ה-ACC, היינו אומרים, "אנחנו לא יכולים לעשות את הטעויות הללו בטורניר ה-NCAA אחרת נלך הביתה". זוהי הייתה ההכנה שלנו. הדברים הללו היו משמעותיים, אבל זה היה האימון שלנו על מה שעלינו לעשות.

תכנית ה-NCAA לבחירות ביום ראשון הייתה כיפית. ידענו שאנחנו הולכים מדורגים 1 או 2, ככה שקיווינו לשחק בצפון קרולינה או בדרום. בשנתי השנייה ובשלישית דאגנו לעניינים, וברור שמטרתנו הייתה לזכות בטורניר ה-NCAA ולקבל [מיקום] גבוה. בתקווה לקבל את שארלוט, או גרינסבורו. שיחקנו בגרינסבורו שנה אחת והייתי שם.

זה מה שרצינו. זה תמיד כיף לראות מי נכנס מה-ACC ומי לא. ראינו מי לא נכנס וידענו לאיזה אוהדים לצפות.

"זה פשוט מי שהיא צפון קרולינה. זאת משפחה. זאת אחווה"

הייתי שם פעמיים [בהופעה ב-NCAA ב-2016 וב-2017], האליפות ושברון הלב בשנה שלפני. היינו שם פשוט כדי לתמוך בבחורים. לחלוטין היה לנו בהרבה מה לתמוך. הייתי בשני פיינל פורים, וחברי קבוצתי רצו להמשיך לתמוך בבחורים. זה מצחיק. [חבר קבוצתי, שחקן השנה הראשונה ופורוורד הטאר-הילס לשעבר] ג'סטין [ג'קסון] דיבר על כך היום, ואמרתי, "אם אנחנו חוזרים [למשחק האליפות], אנחנו הולכים". אמרתי לו שזה עלי, אנחנו נלך.

זוהי הדרך שככה זה אמור להיות. זה גם היה מגניב עבורי לתמוך בבחורים האלה במהלך השנים האחרונות, ואז ג'סטין כאן. ברור, הוא סיים בשנה שעברה, אז הוא רוצה לתמוך בחברה שלו שהוא שיחק אתם. אנחנו רוצים להמשיך לראות את המסורת ממשיכה, וזה ברור, שהחברה שלנו מגיעים לפיינל פור. לא משנה אם מנצחים או לא, אנחנו פשוט מופיעים ותומכים. זה נהדר לראות. לצפות [בחצי גמר ה-NCAA] באיך שהם ניצחו, לצפות בטלוויזיה ולראות את החברה תומכים, אמרתי, "אני לא יכול לחכות להגיע לשם".

לפני שהם ניצחו את המשחק ההוא, אמרתי לצוות המאמנים שאני הולך. [ואז מאמן הממפיס גריזליס דיוויד פייזדל] אמר, "אני יודע שאתה הולך. מתי אתה חוזר?"

זה פשוט מה שצפון קרולינה היא. זאת משפחה. זאת אחווה. כולנו שומרים על קשר אחד עם השני למשך דורות. מ[ג'רי] סטקהאוס והקבוצה הזו ועד לחלק מהחברה הצעירים והחדשים. אנחנו בזה ביחד. אנחנו שומרים על אחדות.

כולנו מנסים לעודד מרחוק. כולנו בחוף המערבי לא יכולים לחזור לשם. שיד [ראשיד וולאס] תמיד נמצא בצ'אפל היל. שאמונד וויליאמס תמיד שם. אנחנו שומרים על קשר ותומכים מרחוק. זהו חוק לא כתוב ומסורת של תמיכה שאנחנו נותנים אחד לשני וכאשר אנחנו במשחקים.

אני פשוט זוכר שהגעתי לליגה בשנים הראשונות שלי, אנשים נהגו לומר, "כולכם מהטאר-הילס תמיד עושים את זה ואת זה…" זה פשוט דבר נהדר. זה פשוט מראה את האחווה שלנו ואיך אנחנו תומכים אחד בשני ללא קשר אם אנחנו משחקים בקבוצות שונות. בכל מקרה, תאמינו שאנחנו לפני המשחקים נדבר אחד עם השני ופשוט להיפגש שם. זה פשוט איך שזה, ואתם תראו את החברה של צפון קרולינה נפגשים אחד עם השני. זה כל העניין.

האם יכולתי להיות שחקן של שנה אחת בתקופה ההיא? אני לא חושב כך. אני מרגיש שהיה לי הרבה על מה לעבוד. המשחק במכללות שונה בהרבה מהמשחק במקצוענים. באותו הזמן, זה היה משהו שהרגשתי שהוא לא בשבילי. ישנם הרבה בחורים שאנחנו מסתכלים עליהם עכשיו, במיוחד שחקני שנה ראשונה, שמגיעים לליגה ומנהיגים קבוצות. זה היה פעם שחקני שנה שנייה, שלישית ורביעית.

היה את מייק ביבי, שלקח את אריזונה לפיינל פור וזכה בתואר. זה לא היה נפוץ ללכת ל-NBA לאחר השנה הראשונה. לפעמים שחקני שנה ראשונה לא משחקים הרבה. אולי אם הייתי משחק במקום אחר, זה יכול היה להיות אפשרי. אני לא יודע. למדתי כל כך הרבה. בגלל הניסיון שלי משם במשך שלוש שנים [בצפון קרולינה], זה עזר לי להבין את המשחק ועדיין להיות פה בגיל 41.

אני מכיר את המשחק. ישנם הרבה מאמנים נהדרים ברחבי ה-NBA. אני יודע שהיינו מוכנים לליגה לפי הדרך שלימדו אותנו בבית הספר. [מאמנה הנוכחי של צפון קרולינה] רוי וויליאמס מנסה לעשות אותו הדבר אתם. צפיתי בג'סטין מגיע ועם אינסטינקטים הכדורסל שלו הוא לומד דברים תוך כדי. הרגשתי שאני מקדים הרבה בחורים, זאת גם הרגשתו של [חברו לשעבר בצפון קרולינה] אנטואן ג'יימסון, בגלל הדברים האלה.

"עם מה שהסטודנטים-אתלטים עושים עבור בתי הספר שלהם והסכום כסף שהם מכניסים, משהו צריך להיעשות".

הסיטואציה עם ה-NCAA ואם האתלטים צריכים לקבל תשלום היא קשה. אני לא יודע כמה הבחורים אמורים להרוויח. אני אני מרגיש שצריך להיות איזה אישור בנקודה מסוימת. עם מה הסטודנטים-אתלטים עושים עבור בתי הספר שלהם וסכומי הכסף שהם מכניסים, משהו צריך להיעשות. אתה מסתכל באולמות, וזה אפילו לא מכללה רצינית בחטיבה ה-1, והמושבים תפוסים בגלל שהם אוהבים את מה שהחברה האלה מביאים למגרש בכל ערב.

האוהדים מגיעים כדי לתמוך בקבוצה שלהם. ברור, כולם אוהבים את בתי הספר שלמדו בהם. אבל ההכנסה שהם מפיקים מהטלוויזיה זה בגלל "הקבוצה הזו". אם למכללה שלך אין קבוצת כדורסל טובה, כנראה שלא תשודר בטלוויזיה. יש את בתי הספר של הכדורסל ואת בתי הספר של הפוטבול. לכמה יש את שניהם, והם תומכים בתכניות אחרות.

משהו צריך להיעשות. כמה מהחברה האלו עושים זאת אפשרי עבור בחורים ממקצועות ספורט אחרים במכללה שלהם להישאר מעל המים. ישנם הרבה מקצועות ספורט במכללות שהרבה אנשים בכלל לא מכירים. "יש להם את הספורט הזה?", "כן, וזה כנראה ממומן על ידי הפוטבול". יש לך צוותים ואת כל ענפי הספורט הללו שהם לא פופולריים כאן, ובקנדה כן. האמריקאי הממוצע בכלל לא יודע באיזה מקצוע האתלטים האלו. הם נתמכים על ידי הפוטבול או הכדורסל בגלל השחקנים הפופולריים בקמפוס שלהם שמביאים משהו.


וינס קרטר: "אני מתכנן לחזור לעוד עונה אחת"

פרק 20, חלק 8: חופשת הקיץ פחות או יותר מכתיבה את הכל

אפריל 11, 2018

מאמר מקורי: https://theundefeated.com/features/vince-carter-diary-sacramento-kings-i-plan-on-coming-back-one-more-season/

מארק ג'י ספירס / theundefeated.com

See the source image

לפני עשרים שנה, ה-NBA קיבל בברכה את הצעיר המעופף, אשר יצר תופעה הנקראת "וינסניטי". כמעט 25,000 נקודות לאחר מכן, בגיל 41, וינס קרטר הוא השחקן המבוגר ב-NBA וחבר בקבוצה הנבנית מחדש, סקרמנטו קינגס. הוא עדיין מאוהב במשחק.

קרטר הסכים לתת לכתב Undefeated, מארק ג'י ספירס, מבט בלעדי על עונתו ה-20 ב-NBA על ומחוץ למגרש ביומן דו חודשי. זוהי המהדורה השמינית.


פרק 20. חלק 8. קרטר משיג ממוצעים של 5.3 נקודות, 2.5 ריבאונדים ו-1.2 אסיסטים כאשר הוא מגיע למשחקה האחרון של הקינגס העונה במשחק הבית ברביעי בערב מול יוסטון רוקטס. הקינגס יפספסו את הפלייאוף בפעם ה-12 ברציפות . קרטר, שעתיד להפוך לשחקן חופשי, רוצה לחזור לעונתו ה-21 ב-NBA במהלך עונת 2018-19. בזמן שהקינגס היו במשך זמן רב מחוץ לקרבות הפלייאוף, זה היה חודש עם הרבה אירועים. היו אלו מחאות מחוץ לאולם במשחקי הבית כדי להביא לתשומת לב על האלימות המשטרתית שהביאה למותו של צעיר בן 22 ממוצא אפרו-אמריקני בשם סטפן קלארק בסקרמנטו, קליפורניה. גארד גולדן סטייט, פטריק מקאו, סבל מנפילה נוראית כאשר בטעות קרטר נכנס מתחתיו בניסיון קפיצה לליי-אפ ב-31 למרץ. מקאו נחת על גבו התחתון, ולאחר שהתפתל תחילה מכאב, שכב ללא תנועה על הפרקט. מקאו סובל מחבלות בעצמות בגבו, ואין תאריך יעד לחזרתו. מקאו והווריורס אמרו שאין שום אשמה כלפי קרטר שהתנצל.

זה תמיד דבר מאכזב לא להעפיל לפלייאוף. תמיד רוצים לשחק בפלייאוף, בגלל שאין שום דבר דומה לזה. זה משהו אחד לספר לחברה הצעירים או לנסות להסביר להם איך זה מרגיש וכאשר מנסים להסביר להם על קבלת החלטות על המגרש, פשוט לתת תשות לב לכדורסל וכמה זה חשוב במהלך 82 משחקים. מנסים להשוואת את הפלייאוף, כמו למשל בפגישות קבוצתיות שאומרים, "בסדר, ברגע שאנחנו בפלייאוף, אי אפשר לעשות את זה". וכמה זה איך שפחות או יותר נכנסים לריכוז.

הריכוז בדרך כלל מתגבר, זה ברור, בעמדה שלקראתה הולכים לפלייאוף, ואז זה הופך לבאמת לשחק בפלייאוף. רוצים להתכונן לזה. אנחנו מנסים ללמד ולהביא את החברה להלך המחשבה הזו, מנטלית, זה ברור. לא היינו במירוץ לשם, ככה שזה תמיד קשה לעשות כך. באופן אישי, אין כמו לשחק בפלייאוף, ופשוט האינטנסיביות ורמת המשחק זה מה שזה. שמה בחורים יצרו לעצמם שם ועושים את הכסף שלהם בפלייאוף. זה מה שזה. אני מספיק מבורך שאני עדיין יכול לראות את המשחקים וגם לעבוד בזה מצד שני, כמו בתקשורת. זה מרגש עדיין  רק להיות חלק מזה.

אני פשוט אנסה לעשות קצת ניתוחים כפרשן בפלייאוף מתי שתהיה אפשרות לכך. ברור, יש הרבה בחורים שעושים זאת עכשיו ועושים עבודה נהדרת בזה. אני פשוט מנסה להכין את עצמי. מתי שימי האחרונים שלי כשחקן NBA יסתיימו, אני אוכל לעבור לשלב השני, שזה משהו שאני בהחלט יאהב להיות חלק מהשידור, להיות פרשן או אולי כתב קווים. אני עשיתי מעט מזה. דיווח לאחר משחקים. פשוט קצת מכל דבר. אני פשוט רוצה להיות בתוך העסק [של התקשורת]. יש לי תשוקה לפרשן ולדבר על המשחק, כמו מאמן. אני רואה את עצמי מסוגל לאמן בהסברת המשחק למאזינים ולאנשים אשר צופים במשחק. … אני לא יודע אם אני רוצה לאמן עכשיו, אבל באותו הזמן, להיות בשידור, אני יכול לעשות את אותו הדבר עבור האוהדים ופשוט להראות ולהסביר על המשחק כפי ששחקני NBA רואים זאת, שזה מקור די מגניב עבור האוהדים.

אני מרגיש נהדר. לפעמים המחשבות יכולות להוליך אותך שולל. כאשר יודעים שזה סיום העונה, נוטים לשחרר קצת את החבל. אני פשוט מנסה לדבוק בשגרה שלי ובהכנות שלי עד למשחק האחרון. אני מרגיש נהדר ואני מרגיש טוב, וזה תמיד עדות למשטר האימונים שלי בקיץ ומה שאני עושה במהלך העונה כדי לשמור על מה שאני צריך כדי להישאר מוכן לשחק בכל ערב נתון.

אני מתכנן לחזור בעונה הבאה. אני מתכנן לחזור לעוד עונה אחת. אני בטוח ב-90 אחוז שזה יגמר לאחר העונה הבאה. … פחות או יותר רואים מה קורה במהלך העונה, במיוחד שהסוף קרוב, ואומרים, "היי, איך אני מרגיש?" הזמן בקיץ פחות או יותר מכתיב את כל זה. אמרתי זאת בעבר ואני אומר זאת שוב, הזמן החשוב ביותר עבור החברה המבוגרים בליגה כמוני וכמו דירק [נוביצקי, כוכב דאלאס מאבריקס] ואני חושב על כל שאר החברה, אני יכול למנות את פאו [גאסול, פורוורד, סן אנטוניו ספרס], הם יכולים לומר שההכנה לעונה בקיץ זה כנראה הדבר הקשה ביותר לעשות כאשר נמצאים בשנים האחרונות. תמיד אמרתי שאני אפרוש מהמשחק כאשר אני לא אהיה מוכן להשקיע את העבודה כדי להיות מוכן לעונה. אני לא אהיה מוכן לא לכבד את המשחק בצורה כזו.See the source image

אני פשוט חושב שלאחר העונה הבאה זה הזמן. זה היה נהדר … אולי עוד שנתיים. אבל, אתם יודעים, במחשבותיי, אני חושב שזה הזמן בשבילי לעוד אחת. ואני חושב שהקיץ הזה כנראה יהיה הקיץ הקשה מכולם. כנראה שאעשה את מה שאני צריך כדי להיות מוכן. אני יודע שאני צריך לעשות זאת כדי להיות בליגה. כאשר אני צריך לעשות את השיחות האלה עם עצמי, אני יודע שהזמן מגיע.

האם סקרמנטו היא אפשרות? או האם אני מצפה לשוק השחקנים החופשי? אני לא יודע. אשאר בנתיב שלי. אני יודע איך זה יעבוד ואני יודע שקבוצות יעשו את מה שהן עושות, יעברו דרך הדראפט, יעשו את הטריידים שלהן ואת הניפויים מהסגל ומה לא. ואז זה הזמן שלי. אני פשוט צריך לחכות. אני מבין זאת. אתם מבינים מה אני אומר? ככה שאני פשוט צריך להיות סבלני. אני חייב לוודא שאני מוכן לזה. ואז להמשיך משם. זה פשוט עניין של תזמון ומהי ההחלטה הנכונה או מה שנראה הגיוני. אני בטוח שיהיו הרבה קבוצות שיעשו מהלכים ויהיו להן מקומות זמינים בסגל ויהיו צריכים משהו מבחור כמוני. בתקווה שאצליח להביא זאת. כן, אני אהיה מוכן.

[המחאה בקשר לסטפן קלארק] הייתה אחד מהדברים הללו שכאשר רואים זאת, רוצים שהקהילה תתאחד ביחד. שדברים יעשו כשורה. לעשות את הדבר הנכון. להביא צדק, זה מוכן מאליו, ואני פשוט שמח שאני יכול לנצל את הבמה שלי כדי לעזור לקהילה להתאחד ביחד ולעשות את הדברים הנכונים. אנחנו, ואני מתכוון לארגון, [הבעלים] ויויק [רנאדיב] היה פנומנלי בברים שהוא אמר לאחר המשחק [מול דאלאס]. וזה ממש חלחל בתוכנו, והיו לנו הרבה שיחות כיצד אנחנו רוצים להתמודד עם זה. רצינו לוודא שהקול שלנו יישמע ולתת למפגינים האלה להבין שאנחנו מבינים, אנחנו מקשיבים ואנחנו הולכים לתמוך בהם בדרך הטובה ביותר שאנחנו יכולים ככה שגם קולם יישמע.

זאת היתה מחאה שקטה, ולמעשה, יכולנו לתת להם במה שבה הם יוכלו להשמיע את קולם וזאת הייתה הזדמנות נהדרת עבור העיר של סקרמנטו. זה די קבע את הרף עבור שני הצדדים שבאמת מנסים לדבר על הדברים הללו ולהגיע לאותו דף. יש עוד דרך ארוכה ללכת, זה ברור, אבל חייבים להתניע את התהליך. רצינו לעשות זאת. רצינו ממש להתניע את התהליך הזה. זה פשוט היה נהדר להיות חלק מזה.

אני לא אחד בשביל כולם, וכזה שעולה במדיה החברתית. הצלחתי להגיע [לגארד גולדן סטייט ווריורס הפצוע פטריק מקאו] דרך אחד המאמנים שאני מכיר ויודע שהוא מבקר אותו פחות או יותר בכל יום. ברור, היינו במסע משחקי חוץ, ככה שלא יכולתי ללכת לבית החולים כדי לבקר אותו באופן אישי. אבל פשוט הייתי מאוד, מאוד, מאוד שמח שהוא מחלים והוא יכול היה לצאת מבית החולים בעצמו. ברור הוא הולך להרגיש קצת חבול ודברים כאלו. אבל אני כבר תכננתי, ברגע שנחזור לשגרה הרגילה, אני הולך לדבר אתו. פשוט לשוחח אתו. קראתי את התגובות שלו. זה גרם לי להרגיש טוב יותר, לחלוטין. אבל אין כמו ממש להיפגש אתו, שזה משהו שאעשה בעתיד.

בראש ובראשונה, לבחורים הצעירים של הקינגס, אני אומר, "תהנו מהקיץ שלכם". כשחקן NBA, אני חושב על מה שעוברים במהלך העונה, נבחרים בדראפט, ההתרגשות מהמשפחה ומהחברים, הם מקבלים את ההזדמנות לצפות בהם משחקים. עוברים את העונה עם הרבה עליות ומורדות. ואז חוזרים הביתה והחברים והמשפחה עכשיו גאים והם רוצים להראות זאת. ופשוט רוצים לחיות את החיים כשחקן NBA. אבל אני רוצה שהם יבינו כמה חשוב המעבר מעונתם הראשונה לעונתם השנייה. זה להראות שיפור ואת הגדילה שלהם.

הקבוצה מחפשת את ההתבגרות הזו בין העונה הראשונה לשנייה. ועכשיו עם הקבוצות, אני תמיד אומר זאת, הם מוכנות לעשות טרייד על הכוכבים שלהם. ככה, ששחקני שנה ראשונה, זה כלום עבור הקבוצה להעביר אותם אם הם לא מוכנים, אם הם לא השתפרו, אם הם לא רציניים לגבי המלאכה שלהם ומוסר העבודה שלהם. אני פשוט אומר להם להפוך את זה לרציני. שיהנו מזה. הם הרוויחו את הזכות להיות שחקן NBA ולחיות את החיים. אבל שיזכרו, זאת עדיין העבודה שלהם.


Image result for welcome to atlanta CARTER
אטלנטה הוקס חתמו עם וינס קרטר על חוזה לעונה אחת, 2018-19

יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלקים 1+2

יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלקים 3+4

יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלקים 5+6

לפוסט הזה יש 6 תגובות

      1. מודה שקשה להגיב לחלק האחרון
        ביזבזתי את כל הסופרלטיבים לקארטר והודתי על בחירת המאמר והתרגום המצויין מספר פעמים
        כאילו…. אני ספיצ'לס
        אל תצפה להרבה תגובות 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט