יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלקים 5+6 – מארק ג'י ספירס / תרגום Smiley

וינס קרטר: "זה עדיין כבוד להיות בליגה בגיל 41"

השחקן המבוגר ביותר ב-NBA חוגג עוד יום הולדת.

ינואר 26, 2018

מאמר מקורי: https://theundefeated.com/features/vince-carter-its-still-an-honor-to-be-in-the-league-at-41/

מארק ג'י ספירס / theundefeated.com

See the source image

לפני עשרים שנה, ה- NBA קיבל בברכה את הצעיר המעופף, אשר יצר תופעה הנקראת "וינסניטי". כמעט 25,000 נקודות לאחר מכן, בגיל 41, וינס קרטר הוא השחקן המבוגר ב- NBA וחבר בקבוצה הנבנית מחדש, סקרמנטו קינגס. הוא עדיין מאוהב במשחק.

קרטר הסכים לתת לכתב Undefeated, מארק ג'י ספירס, מבט בלעדי על עונתו ה-20 ב- NBA על ומחוץ למגרש ביומן דו חודשי. זוהי המהדורה השביעית.


פרק 20. חלק 5. קרטר, השחקן המבוגר ב-NBA, חגג 41 ב-26 בינואר.

אין שום דבר מתוכנן ליום ההולדת ה- 41. אני הולך לאימון [בשישי]. אם אני אוכל ללכת למגרש הגולף למעט זמן, אעשה זאת. אחרת, אני אשמור על פרופיל נמוך. אין תכניות גדולות. זה פשוט. אני אני אומר לך, זה עדיין כבוד להיות בליגה בגיל 41. אני רואה חברה שמגיעים לליגה בגיל 19 ו- 20 עכשיו. … לא עשיתי משהו גדול לכבוד ה-40. וגם לא כשהגעתי ל- 39 או 38. ובכן, תן לי לומר, לא עשיתי זאת. הייתה הפתעה קטנה אחת במהלך העונה בשנה שעברה. הקבוצה ומשפחתי הפתיעו אותי לטובה. אני מאוד אסיר תודה על כך שאני בריא ועדיין משחק ב- NBA. זה משהו שאני נהנה לעשות עכשיו.

המטרה שיש לי עם החברה הצעירים האלו שאני עולה למגרש היא להתחרות ולהישאר בקצב. אני יודע איך לשחק את המשחק. אני יודע שאני עדיין מסוגל. אני אוהב לראות איך העבודה שהשקעתי בקיץ באה לידי ביטוי כשאני צועד במגרש. אני עדיין מסוגל לשחק. ולשמוע חברה צעירים ניגשים אלי לאחר המשחק ואומרים, "היי, עדיין יש לך את זה".

זה מראה שהעבודה הקשה משתלמת, אפילו בגיל הזה. אנשים שואלים, "למה אתה עדיין עושה את זה?" אני יכול להתחרות, זה אחד. שתיים, אני עדיין אוהב את המשחק. אני אוהב להתחרות. אני אוהב את מה שיש למשחק להציע. אני אומר כל הזמן שכשלא ארצה להשקיע את העבודה, וכשלא ארגיש הנאה לבוא ולעבוד כדי לשחק במשחקים, וכשלא ארגיש הנאה מהעליות והמורדות של זה, זה הזמן בו אפרוש.

לעתים תכופות, אני שומע [שחקני NBA] שאומרים, "הייתי מעריץ שלך כשהייתי צעיר". זה מוזר בגלל הגילאים השונים. אני מדבר על בחורים ששנים בליגה ואומרים, "כן, כשהייתי צעיר …" זה אפילו עם חלק מחברי קבוצתי וכמה מהוותיקים בקבוצה שלי. ג'ורג' היל, למשל. הוא אמר, "בנאדם, היו לי פוסטרים שלך בחדר שלי". זה כאילו, עכשיו אני משחק אתו. עבורי, זוהי הרגשה טובה. תחילה לא ידעתי כיצד להתמודד עם זה. זה היה חדש. אבל עכשיו אני שומע חברה שאומרים, "תודה לך על מה שעשית עבור הליגה ועל מה שאתה עדיין עושה. אתה באמת נתת מוטיבציה עבורי להמשיך לשחק ככל שזה אפשרי". זוהי הרגשה נהדרת. לא כולם יכולים לשחק כזה מספר של שנים.

אבל עבורי, זו הייתה מטרה. אם אני עדיין יכול לאהוב את המשחק ואני עדיין יכול להשקיע את העבודה בזה, אני הולך לעשות זאת. ובזמן שאני עושה זאת, זה התגמול, כשמישהו ניגש לאחר המשחק ואומר, "היי, בנאדם, עדיין יש לך את זה, בחיי. אתה עדיין יכול לשחק עוד שלוש או ארבע שנים …" הם יכולים בקלות לומר, "היי, בנאדם, אני מעריך את מה שעשית. אולי תרצה לשחרר את זה". הם יכולים לומר גם את זה. זוהי מחמאה.

האול-סטארים, לברון ג'יימס וסטפן קארי, המובילים בקולות הבוחרים באזורים שלהם, בחרו את קבוצות האול-סטאר ביום חמישי מתוך רשימת 22 השמות. זו הייתה הפעם הראשונה שה- NBA ביצעה את החלוקה בדרך הזו. קרטר היה שמונה פעמים אול-סטאר.

"הייתי מוביל בקולות לאול-סטאר במשך כמה שנים. זה היה מגניב. זה נותן תפנית מעניינת לסוף שבוע האול-סטאר. עכשיו רואים את השחקנים האהובים מהאזור המזרחי או האזור המערבי משחקים באותה הקבוצה. אוהדי ה- NBA רוצים שהמשחק יהיה תחרותי. הם רוצים שהחברה יצאו לשם וישחקו חזק. זה יהיה מעניין עבורם לצאת לשם ולשחק עם בחור מהאזור השני ולצאת לשם ולבלות. יקבלו את התחושה האמתית של זה לאחר שנראה איך זה הולך בפעם הראשונה, ונראה מה הרגשנו לגבי זה. אני יודע שישנה נקודה אחת שדיברו עליה שהמנצח במשחק האול-סטאר של ה-NBA יקבל את יתרון הביתיות בסדרת הגמר, רעיון שאני לא אוהב. דובר על כך, אבל זה לא קרה.

הם רוצים שמשחק האול-סטאר יהיה תחרותי והם רוצים שהחברה ישחקו חזק. הם רוצים לתת לפרס לקבוצה המנצחת. ובאותו הזמן, זה עדיין משחק אול-סטאר ולתת פרס לקבוצה המנצחת … בואו נאמר שלגולדן סטייט יש את המאזן הטוב ב- NBA, אבל מאחר שהמזרח ניצח [במשחק האול-סטאר], הקבוצה המזרחית בגמר תקבל את יתרון הביתיות. אני לא אוהב את זה. הם רוצים לשמור על זה מרענן. תשמרו על זה חדשני.

זה היה מסע משחקי חוץ מעניין עבורי. היינו בממפיס, היכן ששיחקתי בעונה שעברה. ואז עברנו לשארלוט, היכן ששיחקתי במכללה בצפון קרוליינה הנמצאת שעתיים נסיעה בצ'אפל היל. זה תמיד כיף לחזור שם. עכשיו יש לי חבר קבוצה בקינגס מצפון קרוליינה, ג'סטין ג'קסון. האוהדים תמיד מגיעים לתמוך בשארלוט. זה נהדר. זה מרגיש כמו בית שם בגלל התמיכה ממשפחת הטאר-היל. ואז אורלנדו הייתה הבאה בתור. זה תמיד כיף לחזור חזרה הביתה. רוב משפחתי גרה פה במיאמי. זה היה מסע נהדר עבורי.

רציתי לתת צעקה לג'סטין. הוא דיבר על כך שיקבל כבוד בצ'אפל היל. האחווה של משפחת הטאר-היל מתועדת היטב וזה מובן זמן ממושך. … במשך הרבה שנים, כשיחקנו נגד שחקנים אחרים, למשל כששיחקנו בשארלוט, [שחקנה לשעבר של הטאר-היל] מרווין [ויליאמס] שם. הראנו כבוד. זה מובן. לג'סטין יש את הכבוד של תליית הגופיה בצ'אפל היל [20 בינואר]. הוא טוען שהוא אמר לי. רציתי להיות שם, זה ברור, כדי לספר את הצד שלי. הוא לא אמר לי. הוא שאל אותי אם אני הולך למשחק. עניתי, "כן, יש לנו אימון, ככה שאני לא יכול ללכת". אבל אם הוא היה אומר שהוא הולך לקבל טקס כבוד, הייתי מחמיץ את האימון ומוכן לקבל את הקנס רק כדי לתמוך בו.

זה מה שאנחנו עושים. זה מה שעשינו. אני זוכר שראיתי את הגופייה שלי בתקרה לפני הרבה מאוד שנים. וזוהי הרגשה מיוחדת. כתומך בטאר-הילס ובמיוחד במישהו שהוא בקבוצתך, אני הייתי תומך בו. זה היה כבוד נהדר עבורו. זה לקח אותי חזרה לזמן בו המאמן דין סמית והמאמן [ביל] גוטרידג' עמדו שם. עדיין יש לי את התמונה איפשהו. פשוט לראות את הגופייה הזו בגג, זה לא משנה אם היא תלויה בשורה הראשונה של הגופיות או לא. זה כבוד להיות שם למעלה. זה נהדר עבורו לראות את זה למעלה שם.


וינס קרטר נזכר על ניצחונו בתחרות ההטבעות באול-סטאר ב-2000

פרק 20, חלק 6: איך הגיע וינסניטי

מרץ 15, 2018

מאמר מקורי: https://theundefeated.com/features/vince-carter-diary-2000-all-star-slam-dunk-contest-victory/

מארק ג'י ספירס / theundefeated.com

See the source image

לפני עשרים שנה, ה- NBA קיבל בברכה את הצעיר המעופף, אשר יצר תופעה הנקראת "וינסניטי". כמעט 25,000 נקודות לאחר מכן, בגיל 41, וינס קרטר הוא השחקן המבוגר ב- NBA וחבר בקבוצה הנבנית מחדש, סקרמנטו קינגס. הוא עדיין מאוהב במשחק.

קרטר הסכים לתת לכתב Undefeated, מארק ג'י ספירס, מבט בלעדי על עונתו ה- 20 ב- NBA על ומחוץ למגרש ביומן דו חודשי. זוהי המהדורה השביעית.


פרק 20. חלק 6. קרטר נזכר על ניצחונו בתחרות ההטבעות ב- 12 לפברואר, 2000.

מה אתה זוכר על השיחה שקיבלת בקשר לאול-סטאר הראשון שלך ב- 2000?

לא יכולתי שלא להפסיק לחייך. ברור. אתה עובר דרך מטרות העונה שלך ומה אתה יכול להשיג בעונה. אתה רוצה להיות שחקן טוב כמה שרק אפשר ולקבל הכרה. זה כבוד רק להיות באול-סטאר. אי אפשר לנצח זאת. ולהיות המוביל בבחירת הקולות היה בלתי יאמן.

רק לחשוב על הכוכבים במשחק הזה. AI [אלן אייברסון] ו- MJ [מייקל ג'ורדן] עדיין שיחקו. הייתי פשוט ביראת כבוד. ואז המציאות של, בחיי, אני אול-סטאר, במיוחד בפעם הראשונה ב- 2000. זה היה קשה בשנה הראשונה בגלל שקיבלתי את השיחה להשתתף בתחרות ההטבעות, שתמיד רציתי לעשות. אני מקווה שזה לא נשמע מוזר, אבל פשוט הייתי נרגש מההזמנה לתחרות ההטבעות כמו השיחה שנבחרתי להשתתף במשחק האול-סטאר. תמיד רציתי להשתתף בתחרות ההטבעות. הייתי בצפייה לכך, ואז כאשר המציאות של זה הכתה בי, לא יכולתי להאמין לכך. זה היה כאילו, "תודה לאל".

See the source image

מהו הזיכרון החביב עליך במשחק האול-סטאר הראשון שלך?

רק לעבור דרך התהליך. הרבה מהחברה שם כבר עברו זאת, אז אני הייתי "הרוקי", הבחור הצעיר. אני חושב שכל הכוכבים של האול-סטאר הזה ברכו אותי על תחרות ההטבעות. אני מדבר על חברה שכבר זכו בזה. אגדות שזכו בתחרות ההטבעות בעצמם שאמרו, "היי, בנאדם, זה היה מדהים מה שעשית". מאוד הערכתי זאת. זה היה במהלך שנותיי הראשונות, אז לא יודעים שהחברה גם היו כאלה. אני נותן קרדיט מתי שהקרדיט מגיע. וככה זה היה שם. זה פשוט היה נהדר לראות. הרגשה נפלאה.

וברור, להיות מסוגל לשחק במשחק עצמו, הייתי מסוגל לייצג את טורונטו במהלך תחרות ההטבעות ביום שבת ובעוד דרך נהדרת במשחק ביום ראשון, כאשר כולם צופים, זה היה די מגניב. ואני לא חושב שכולם מבינים את זה. הייתי שמח ונרגש באותו הרגע יותר מאשר הבנתי כמה גדול זה עבור הקבוצה ששיחקתי עבורה.

האם ההופעה שלך בזכייה באליפות ההטבעות ב- 2000 היא הרגע הכי זכור מקריירת ה- NBA שלך?

אני אומר שכן בגלל ששם הכל החל. זה גרם לי להיות מי שהייתי. בלילה ההוא, כשהנפתי את הגביע למעלה, מהרגע ההוא עד ליום הזה, זה הפך אותי לאדם אחר. החלק הראשון של העונה הגיע. אני לומד את דרכי. מנסה להבין זאת. פשוט השתפרתי והשתפרתי. יצאתי לשחק, ופשוט הייתי שם, להיות עם הטובים שבטובים, אני שייך לשם. הרווחתי זאת. פשוט הפכתי לאדם אחר.

See the source image

איך היה הרגע שבו זכית באליפות ההטבעות ב- 2000?

אני צפיתי בתחרויות ההטבעות שוב ושוב ושוב. למדתי אותן. ולא רק לנסות לצפות בהטבעה עצמה, אלא רק לצפות בהם כשהם צועדים שם, יושבים שם, כל הדברים שקורים מאחורי הקלעים, כל העניין עצמו. אני פשוט ניסיתי להיות ברגע עצמו.

וכשהייתי ברגע הזה, הייתי פשוט בתוך הרגע. אני צפיתי בזה במשך זמן רב ועכשיו אני כאן. היו לי רגעים שחשבתי כיצד אני ארגיש, אתנהג כאשר [הקומישינר של ה-NBA] דיוויד סטרן יעניק לי את הגביע. כל הדברים האלו ישבו אצלי בראש. עברתי על כל זה, אבל לעולם לא ידעתי כיצד ארגיש. ואז אני נמצא ברגע הזה, הגעתי לשם, אני זוכר שהחזקתי את הגביע למעלה בגלל שזה מה שכולם עושים אז הנחתי שגם אני צריך לעשות כך. אין ממש ספר הוראות.

צריך ללכת עם הזרם. אבל [סטרן] היה ככה: "תניף את הגביע, זאת הבמה שלך". ראיתי את כל ההבזקים [מהמצלמות] נכבים ואני חושב, "לעזאזל, בזה הייתי נוהג לצפות כל הזמן". ודומיניק [ווילקינס], ספאד [ווב] היה שם. ג'ורדן. ד"ר ג'יי [ג'וליוס ארווינג]. כל אותם אנשים שצפיתי בהם. עכשיו אני במעגל עושה זאת עבור הילד הבא, המטביען הבא. זה היה מטורף.

ירדתי מהבמה ואחד האנשים הראשונים שפגשתי היה אחד מגיבוריי, ד"ר ג'יי. אז ברגע שנפגשנו שוב מאחור, ברגע שפתחו את הווילון, ד"ר ג'יי ממש שם והוא אמר, "מזל טוב". זה נגמר. לא יכולתם לומר לי דבר נוסף.

[ארווינג] היה נהדר. הוא היה נחמד מספיק כדי להצטלם אתי מחזיק בגביע. הוא לא היה חייב לעשות את זה. אבל הוא עשה זאת. אבל זה היה רגע נהדר עבורי. כל הדברים שעליהם חשבתי פשוט התעוררו לחיים. הזיגוג שעל העוגה. הלכתי לישון ואז, לך תדע, ביום ראשון הלום הבא, אני משחק במשחק עם כמה מהטובים שיש. זה היה מדהים.

See the source image

איזו עצה תיתן למשתתף שהולך ללוס אנג'לס בסוף השבוע הזה, והוא מתחרה בפעם הראשונה בסוף שבוע האול-סטאר?

לנסות ליהנות מהרגע, בגלל שזה קרקס. בפעם הראשונה אתה נמצא בסיטואציה שאתה עושה מלא דברים. אתה משתתף בכל הראיונות. אתה מנסה לחיות את הכל. זה למעשה מתלבש עליך. היו שם כל כך הרבה דברים שפשוט הייתי צריך הפסקה. הייתי ברגע עצמו. אהבתי זאת. אבל הייתי צריך הפסקה.

אני פשוט אומר לחברה שזה לא הולך להיות קל. זה לא  כמו שאתם חושבים שזה. זה משחק אול-סטאר, אבל זה הרבה עבודה. אתה אול-סטאר בפעם הראשונה. ברגע שכבר היית שם, אתה יודע במה להשתתף ומה אפשר להחסיר. הפעם הראשונה ההיא הייתה קצת יותר מדי עבורי. רק רציתי להושיב את עצמי בחדר ולומר, "אני אול-סטאר". אבל הם היו ככה, "לא, אתה צריך לעשות את זה ביום שישי". זה פשוט היה הרבה.

איזו עצה תיתן למתחרים בתחרות ההטבעות?

תחשבו על זה. אני יודע שהרבה חברה מאלתרים. אבל זה תלוי במה רוצים להשיג. אם הם פשוט שם עבור הרגע, תיהנו מכך. אבל המנטליות היא מעט שונה מאשר כל השאר: הייתי שם כדי לנצח בזה. זה היה מסע עסקים. יום שבת הייתה פגישת עסקים.

חלמתי על להשתתף בתחרות ההטבעות במשך שנים על גבי שנים, וקיבלתי את ההזדמנות. אז למה לא לעשות זאת בפעם הראשונה? זה לא היה הקטע שזה יעשה לי שם. ידעתי שזה יגיע עם הניצחון. הרגשתי שזה מי שאני. זה מה שאני מסוגל לעשות, אז אני הולך לעשות זאת. זאת הייתה המטרה. ברור, רוצים לנצח ובתקווה לתת הופעה.

יש לי הרבה כבוד למטביעים שהיו שם. ידעתי בתוך תוכי, אני לא יודע מה כל השאר חשבו, אבל במחשבותיי, ידעתי שלטי-מאק [טרייסי מקגריידי] יש כמה דברים. ידעתי שלסטיב פרנסיס יש כמה תרגילים. ידעתי שריקי דיוויס מסוגל לתת ביצועים. אז זה למה כשהייתי בצדי המגרש אמרתי, "מממ, זה לא הולך להיות טוב מספיק", בכוונה למה שהיה לי. כשזה נמשך, הייתי צריך לעשות טוב יותר. התחלתי לאלתר ולהמציא כמה דברים. אבל הריכוז שלי היה שם.

הלכתי לבצע דברים ולדחוף את עצמי לנקודה שאני מגיע כדי לנצח בתחרות. רציתי לשים את הלחץ הזה. ככה שההטבעה הראשונה לא הולכת להיות גבולית. רציתי ללכת מעל ומעבר לזה ולומר, "היי, אני חיה. קדימה".


יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלקים 1+2

יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלקים 3+4

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. תענוג לקרוא סמיילי.
    גם אני זוכר כשנבחר ואת האולסטאר המדובר. כיף לקרוא את סיכום התקופה הזה מנקודת המבט שלו 🙂

  2. תענוג. אין לי הרבה מה להוסיף לתגובותי האחרות על קרטר מלבד העובדה שהוא הפך מהמעופף מס' 1 בליגה, לשחקן המבוגר ביותר, וזה לבדו שווה זהב.
    שחקן מיוחד במינו.
    עוד תרגום מצויין

כתיבת תגובה

סגירת תפריט