לטובת מי שנמנם בימים שלפני הדראפט, כהכנה למופע של לוואר בול הלילה, נספר שהניקס, כלומר פיל ג'קסון, שמו את קריסטאפס פורזינגיס על המדף. וזה קצת מוזר.

זה קצת מוזר כי היוניקורן, כינויו החדש של הפורזינגיס, הולך ומראה יכולות ראשוניות של שחקן מצוין, בואכה פרנצ'ייז אמיתי בפוטנציה. כל אותם כישורים ותכונות שנשמעים מצוין בדפי המעקב, 2.21 מ' עם מוטת כנפיים של קונדור, קליעה משלוש, יכולת כדרור של גארד ומוסר עבודה עילאי לצד אופי נוח במיוחד לאימון, כל אלה התחילו אט אט להבשיל לכדי שחקן אחד שבשנה שעברה קלע יותר מלמארקוס אולדריג', חסם יותר מדיאנדרה ג'ורדן, פגע משלוש יותר טוב מהמחבל של קליבלנד ואפילו הטביע יותר מבלייק גריפין. בשנתו השנייה בליגה, בגיל 21. תוסיפו על זה שהוא אשכרה בחירת דראפט אמיתית ואורגינאלית של הניקס, ותקבלו תופעת טבע ייחודית בקנה מידה של שלג בערבה באמצע אוגוסט. אבל לא סתם שלג בערבה באמצע אוגוסט, אלא שלג בערבה באמצע אוגוסט שיישאר שלך בשנתיים הקרובות על חוזה רוקי.

אז איך ולמה מוצא את עצמו השלג, כלומר החד קרן, על המדף, זמין לכל דכפין רק שיבוא וייקח וייתן תמורתו איזה תרי זוזי?

כי הוא לא הגיע לריאיון סוף השנה עם הוד רוממותו אמן הזן. פשוט ככה.

ומי שלא מגיע לריאיון סוף שנה עם הוד רוממותו, דבר שלא קרה לאמן הזן ב25 שנות קריירה, שם את עצמו מעל המועדון, ומזלזל, ויורק לבאר שממנה שתה וישתה, והרס והחריב ופגע ולמען האמת, אם להיות כנים, אשם בכך בכל תחלואי המועדון בארבע שנות שלטונו של הוד רוממותו, בהן כשלה הקבוצה מלהגיע לפלייאוף, החליפה מאמן גרוע במאמן גרוע, שינתה את פניה שוב ושוב, התנכרה לכוכב היחיד שהיה לה, ואז לאחר, ובעצם התהדרה רק במציאתם של שחקנים משלימים מפתיעים, בחירתו של פורזינגיס בדראפט ו… זהו.

אי הגעתו של הפורזינגיס לריאיון סיום השנה היא היא הסיבה לחוזה המופרך של ג'ואקים נואה (72 מיליונים מהדולרים של דולן) ולהתבססות על דרק פאקינג רוז המקרטע כרכז ראשון, וכמובן על דחיקתו החוצה בכל מחיר של כרמלו אנתוני. אגב, צעד מבורך כשלעצמו, שנעשה באופן כל כך כושל שהתוצאות שלו היו מסר לכל כוכב שירצה להגיע "כאן קבוצה אוכלת כוכביה", פלוס ההודעה מאתמול של מלו שבישר שדווקא נעים לו בניו יורק ואין בכוונתו לעבור. נזכיר, למלו סעיף no trade בחוזה שמאפשר לו הטלת וטו על טריידים. יופי נחמה. כלומר ג'קסון. הרסת גם את זה.

חזרה לפורזינגיס – ג'קסון קרייסיס. בטח מעניין אתכם לדעת מה עשתה הקבוצה אחרי שכוכבה הצעיר עשה מה שעשה לפני חודשיים. אז אני אגיד לכם.

שום דבר.

אף אחד במשרדי הניקס לא היה מספיק חכם, רגיש והגיוני כדי להבין שאנחנו ניצבים בפני בעיה רגשית. הפתרון הגיע מעולם החינוך. הספרטני.

התעלמו ממנו.

ג'קסון הדביל, המחנך הדגול, הודה בראיון שלא דיבר עם פורזינגיס מאז. אפילו כשדיבר על ההתקדמות של פורזינגיס בקיץ אמר שראה אותה בתמונות במדיה החברתית. הייתה לאנשי המשרד "העברת מסרים" עם היוניקורן. אולי דרך טקסט, אולי דרך שליחים, אולי דרך מלאך ואולי דרך שרף. לא יודע. לדבר הם לא דיברו. מה שכן עשה הקורצ'אק היה להוציא הודעה ש"הניקס לא מתכוונים לשקול את העברתו של פורזינגיס בטרייד, ובכל מקרה לא תמורת פחות משחקן משמעותי ובחירות דראפט גבוהות". זה, ולפטר את ג'וש לונגסטאף, עוזר המאמן שעבד בצמוד עם פורזינגיס ואפילו נסע איתו לביקור מולדת.

איך הסיפור נגמר, כנראה? סמוך לערב הדראפט השיחות בנוגע לטרייד על פורזינגיס נעשו רשמיות ואינטנסיביות, אבל תג המחיר עליו רק עלה ועלה, עד למקומות שאף מנג'ר שפוי לא היה מוכן להגיע. מקדונו סירב להם למען השם! הבנאדם שהיה מוכר את אמא שלו תמורת… לא יודע. רכז צולע.

לכן המסקנה היא אחת. כל הסיפור היה אקט חינוכי של הוד רוממותו אמן הזן. כושל, לא פרודוקטיבי, לא מקדם וכזה שמוסיף לשם הרע של הניקס בליגה.

ואם במקרה הפורזינגיס יעבור, אני אשמח בשבילו ואצטער בשבילי. כי שחקנים יכולים לעבור, אבל אוהדים תקועים עם הקבוצה שלהם ולא משנה כמה היא מסריחה.

ואת זה אני אומר מניסיון.

הנה הדברים מפי הגבורה..