(האנק ארון, אחד הגדולים!)

הערות גזעניות הן לא ייחודיות ליציע שמאחורי ספסל הקבוצה האורחת בפנוויי פארק של בוסטון. זה קרה לפני כמה ימים לאדם ג'ונס, האווטפילדר של בולטימור אוריולס, ביום שהליגה MLB ייחדה כ-"יום ג'קי רובינסון", ביום שהיה יובל ה-70 שנה לכניסתו לליגת הבייסבול כשחור הראשון.

רק לחדשים בהחלט בעניין: ג'קי רובינסון היה השחור הראשון לשחק בייסבול בליגת ה-MLB (לשחורים היתה ליגה משלהם, ליגה שהיו בה שחקנים מצויינים, אך שיחקה באיצטדיונים של בתי ספר תיכוניים שחורים בעיקר, עם משכורות נמוכות וחוסר כיסוי מדיה מתאים) כשהברוקלין דודג'רס היתה הראשונה להחתים שחקן שחור.

אני לא כל כך בטוח שהקללות, הנאצות, ושאר הדרק לעברו היו 'גזעניים' יותר מסתם קללות בגלל שני ההום-ראנס שהוא חבט, אבל כנראה שבאותו ערב כמה שתויים עברו את הגבול.

כשאדם ג'ונס רואיין ע"י FOX ספורטס בנידון, הוא הוסיף: " זה לא רק המקרה הזה. אני מסתכל על עולם הבייסבול. המדיה, ה-FRONT OFFICE, הסקאוטים, בעלי הקבוצות, המנג'רים, הטריינרים – כולם לבנים. אתה מסתכל ביציע… רק לבנים. אתה מרגיש לא נוח שאני מדבר ככה עכשיו? אז רק שתדע שאני מרגיש לא נוח כל רגע שבו אני משחק בייסבול."

לי יש מיד לומר משהו שמשום מה ב-FOX NEWS לא אמרו כי חובה עליהם להיות פוליטיקלי קורקט: האם ישנו מישהו שמסרב למכור קבוצה למשקיע שחור? ערך קבוצות הבייסבול עלה ביותר מ-60% בעשר השנים האחרונות, אז מלבד הדודג'רס ף קבוצה אחרת לא נמכרה לאף אחד, ובכלל, אחד מבעלי הדודג'רס הוא מג'יק ג'ונסון, ואפילו הוא מנג'ר מינורי).

וחוסר השחורים ביציע? אלף, אף אחד לא יכול להכריח אותך ללכת למשחקי בייסבול, וסיבה שנייה, אולי הם מדירים רגלם ממשחק שפחות ופחות שחורים משחקים בו? (אגב, אחד הדברים הנפלאים – עבורי לפחות- היא העובדה שישנם יותר ויותר שחקני הוקי קרח אמריקאים-שחורים ב-NHL).

(כששחקנים שחורים לא הורשו לשחק בליגת ה-MLB הם יצרו ליגה משלהם)

הנה כמה מספרים: 36.3% משחקני הבייסבול המקצוענים ב-MLB הם לא אמריקאים לבנים. אבל רק 6.7% מהם הם אמריקאים-שחורים. השאר בעיקר היספנים ממרכז אמריקה (ביניהם כמה שחורים), יפאנים, וקוריאנים. מאז 1957 לא היו פחות שחורים-אמריקאים בבייסבול משנה זאת, 2017. בכל הליגה ישנם רק 2 מנג'רים שחורים, מנכ"ל אחד, ואף בעל קבוצה אחד שחור שהוא MAJORITY OWNER.

השאלה שאני שואל היא 'אז מה'? מהסיבות שיש  לשחורים הם מעדיפים פוטבול, כדורסל, ואגרוף. איש לא יכול להכריח אותך להעדיף ספורט אחד על משנהו, ובדרך כלל הסיבה העיקרית היא כלכלית. בבייסבול קשה הרבה יותר להשיג מילגות מלאות מאוניברסיטאות כי בייסבול אינו מייג'ור ספורט בקולג'ים, ובד"כ שחקני בייסבול צעירים – אם הם לא נבחרים ע"י הקבוצות בליגה להתחיל לשחק באחת קבוצות "המילואים" שלהן בדרג A, AA, או AAA. אלו שלא ניבחרים, הולכים ללימודים בתקווה ששם יגלו אותם, ואם לא אז לפחות ירכשו מקצוע לחיים, או צעד ראשון למקצוע-חיים.

סיבה שנייה לדעתי היא שבייסבול אינו משחק מתאים ל-INNER-CITY כמו כדורסל. המשחק דורש שטח גדול אפילו ל-LITTLE LEAGUE ולכן הוא לא מפותח בערים הגדולות אלא רק בערי שדה ועיירות, שם ריכוז השחורים יותר קטן. ישנה עוד בעייה: הציוד הדרוש לבייסבול – אלה, כפפה, מדים – עולה יותר מכל משחק אחר.

מנסים לעשות משהו בנידון כי, כמו שאמר הקומיסיונר לבייסבול, "אולי השחורים לא צריכים בייסבול; אבל הבייסבול צריך שחקני בייסבול שחורים מעולים, כמו בעבר".

דברים נראים כאילו הם הולכים להשתנות: כמה ארגונים – כולל הליגה עצמה – החלו להשקיע כסף ב-INNER CITY BASEBALL, וכמה מהקבוצות החלו להשקיע כסף בתכניות פיתוח בייסבול בקרב שחקנים צעירים. התוצאות מתחילות לשאת פרי כי בדראפט האחרון יותר מ-20% מהנבחרים היו שחקנים שחורים.

לדעתי ישנו עוד מעצור למשיכת שחורים למשחק: כבר מזמן לא היה סופר-סטאר שחור אמריקאי במשחק. כל מה שצריך להחזיר ילדים שחורים לבייסבול זה ג'קי רובינסון חדש. או ווילי מייז, האנר ארון, ברי בונדס, קן גריפי, בוב גיבסון, פרנק רובינסון או דרק ג'יטר חדש, והם יחזרו למשחק. נכון להיום אין אף שחקן שחור שילדים שחורים מעריצים.