בוסטון-קליבלנד.

קליבלנד: הקאבלירס פשוט באה מוכנה. זה בלט כבר מהרבע הראשון כשלברון המריא ולא נחת בשום שלב. בניגוד לשיטה הרגילה של ללכת על לאב ברבע הראשון ולברון לאחר מכן, הפעם ג'יימס פתח חזק וזה השפיע על ההגנה של בוסטון שתכננה להתמקד בלאב מההתחלה. ברבע השני לאב קלע יותר כשבוסטון ניסתה לעבור להרכב נמוך עם אל הורפורד כגבוה יחיד, בניסיון לעמוד בקצב של הקאבלירס.

זה היתרון של קליבלנד – העומק. הם יכולים לשנות לכמה הרכבים שונים ולשחק על החולשה של בוסטון כל פעם (ללכת על טריסטן תומפסון בצבע, להתמקד בקליעה מרחוק או כל דבר אחר), והם עדיין הצליחו לנצח בהפרש שהגיע ל-30 נקודות כשאירווינג, ג'יי אר סמית', שאמפרט וקורבר עם 7 מ-25 משותף מהשדה ו-19 נקודות. אם ככה זה נראה ביום רע של ארבעה שחקני רוטציה, מה יקרה ביום טוב?

בוסטון: זה פשוט היה משחק רע של הסלטיקס. הניסיון של להפעיל לחץ על הקלעים של קליבלנד עבד יחסית, אבל הם לא הצליחו לעצור את הקו הקדמי של הקאבלירס בכלל. בעוד שאפשר להסתדר עם מצב שבו לא מקשים יותר מדי על תומפסון, שלא ינצח לבד משחקים, הם חייבים לשמור טוב יותר על לאב ולברון.

השילוב של אונלינק ברבע הראשון היה חכם על הנייר, אבל הוא לא עבד היום. ההתקפה של בוסטון פשוט נתקעה, ולמרות השילוב של שני הגבוהים אני חושב שדבר חכם היה פשוט ללכת לסל עם הורפורד ואונלינק פעם אחר פעם, מה שיכול ליצור בעיות מיס-מאץ' לקליבלנד. גם משחק מיד-ריינג' של השניים, שיכריח את טריסטן תומפסון לצאת מהצבע, יכול לעבוד. הישועה של בוסטון תגיע מהגבוהים, אם תגיע. גם לאמיר ג'ונסון מגיעות יותר דקות, כי ב-4 וחצי הדקות ששיחק היה סביר. לאחר מכן הוא לא חזר כלל למשחק והנגר הזה יכול להתאים מול קליבלנד.