אחרי חודש מלא עליות ומורדות ופגרת אול-סטאר ארוכה החלטתי לסקור כל שחקן של יוסטון העונה ביחס לשנה שעברה. נתחיל:

צ'אינו אונאקו. סנטר בן 20 מלואוויל, רוקי, שלא שיחק כמעט העונה ונקווה שיצליח יותר מהתקופה של אח שלו בארץ.

נקודת ציון: זריקת הסבתא מהעונשין.

קייל ויז'לטר: סנטר בן 24 ששיחק 9 משחקים העונה ועולה לפעמים מקצה הספסל.

נקודת ציון: גם אני לא ידעתי מי זה.

סיימנו עם קצה הספסל (טיילור אניס וקי ג'יי מקדניאלס הועברו מהקבוצה), בואו נעבור לחלקים היותר מרכזיים, לא כולל לו וויליאמס שרק הגיע:

סם דקר. פורוורד בן 20, אחת ההפתעות הגדולות ביוסטון השנה. גבוה משלים שמעריך כל דקת משחק ונלחם על כל כדור. עוד ילדון שמתאים להתקפה של הרוקטס.

נקודת ציון: מה שהוא עשה לממפיס בחודש שעבר.

https://www.youtube.com/watch?v=iNIj59Vcu3o

קלינט קפלה. סנטר בן 22 שמשלים ביחד עם סם דקר את אזור הצבע הצעיר אצל הרוקטס, בשנה שעברה כבר התחילה קפיצת המדרגה והשנה 7.5 ריבאונדים 1.3 בלוקים ו-12 נקודות למשחק ב-23 דקות מראות לנו סנטר צעיר שיהיה נכס בשנים הקרובות עבור יוסטון.

נקודת ציון: 65% מהשדה זה נתון שאסור לפספס והוא לא הסנטר היחיד.

ננה. הסנטר הוותיק, כבר בן 34, הצטרף השנה לבניה המחודשת של הרוקטס, תורם המון ניסיון לקבוצה אך הזמן כבר נותן אותותיו בברזילאי הלא צעיר.

נקודת ציון: בקרירה הארוכה שלו ננה קלע רק ב-15% מהשלוש. השנה הוא מעל 42%.

מונטזל הארל. הסנטר בן ה-23 מנצל כל דקה על המגרש ונדבק ברעב הקבוצתי. ברוטציה הרחבה של יוסטון הוא נלחם על כל דקה ומצליח להחדיר את רוח הלחימה שהקואוץ' כל כך רוצה.

נקודת ציון: כשיש לך 2 סנטרים צעירים שקולעים ב65% מהשדה, כנראה שאתה עושה משהו טוב מר ד'אנטוני.

נעבור לחמשת השחקנים החשובים ביותר:

טרבור אריזה. בן 31, פורוורד. השחקן היחיד שנשאר עקבי. אחרי שנות נדודים בין ניו יורק, ניו אורלינס, לייקרס, וושינגטון ואורלנדו, אריזה בעונתו השלישית ברצף ביוסטון והרביעית בסה"כ המספרים שלו מאוד דומים בשלוש השנים ביוסטון והעקביות שלו בתוך כל השינויים שקרו בקבוצה, היא אחת מאבני היסוד של ההצלחה השנה.

נקודת ציון: השחקן שלא מפספס משחקים והחשיבות שלו משמעותית הרבה מעבר לפרקט.

פטריק בברלי. בן 28, רכז. פציעה בתחילת העונה הביאה את הארדן לעמדת הרכז ועל זה אין מה לדבר, כי הבחירה ללא ספק עבדה, ואז בברלי חזר מהפציעה, לעמדה שונה לתפקיד שונה ואפילו פחות זמן עם הכדור משנה שעברה. מה עשה מר בברלי? השאיר להארדן את המפתחות להתקפה ומתרכז בהגנה, בתנועה ללא כדור, בחסימות ללא כדור, ברוח לחימה, ממש מיני דריימונד גרין.

נקודת ציון: אם הארדן משאיר את הרוקטס שניה בליגה בהתקפה, בברלי הוא העוגן ההגנתי שלה ובלעדיו הקבוצה לא היתה באותו מקום.

ריאן אנדרסון. בן 28, פורוורד. אחרי הסיפור הלא פשוט של ריאן אנדרסון בשנה שעברה, המעבר וההתחלה החדשה עשו לו רק טוב, המספרים חזרו לעצמם, הזריקות ל-3 לא מפסיקות להכנס והאמת שאף אחד ביוסטון לא ציפה לכניסה כל כך חלקה לקבוצה.

נקודת ציון: הסיפור של ריאן והקאמבק הבלתי יאומן שלו.

אריק גורדון. בן 28, גארד. אחרי התחלה סבירה בקליפרס ובניו אורלינס והמון פציעות לאורך הקריירה, אריק גורדון מראה השנה מה זה קלעי אמיתי. אחרי שלפרקים הוא אף הוביל על קרי בתור מלך השלשות של העונה, הוא נרגע קצת וכרגע הוא במקום הרביעי בהפרש של 2 שלשות מהארדן שבמקום השני. 184 שלשות היו לו העונה ואם לראין אנדרסון היה סיפור קשה מנטלית, התסכול של הפציעות אצל אריק גורדון יכול היה כבר מזמן לכבות רוח של שחקן אחר אבל משהו ברוח של יוסטון השנה מוציא את כולם שם לדרך חדשה

נקודת ציון: רק תהיה לי בריא!

ג'יימס הארדן. הגענו לאיש הזקן והאגדה, אם ראסל ווסטברוק מפלרטט עם טריפל דאבל, הארדן הרבה יותר קרוב לעונה של קואדרופל על מה אני מדבר? עקב האכילס, האיבודים.

אני יכול לדבר שעות על השינויים שהוא עשה על שיפור הסטטיסטיקות ועל העובדה שהוא שחקן ההתקפה הטוב בליגה, על הנפילה של השנה שעברה והשיפור בכל הפרמטרים כולל האיבודים. איך יכול להיות שהוא אחראי ל-6 איבודים למשחק?

*הביקורת אינה גורעת כמובן מיכולותיו הגראנדיוזיות השנה ובסך הכל מרגישה כמו הגרוש ללירה, בדרך לאליפות

נקודת ציון: טריפל דאבל היסטורי של 50 15 15, גדול שחקני ההתקפה בליגה, האמ.וי.פי של העונה ואולי גם טבעת תהיה לו השנה.