ג'אליל אוקפור: לפני שנתיים אלוף המכללות עם דיוק, לפני שנה וחצי בחירה 3 בדראפט, בעונה שעברה נבחר לחמישיית הרוקיז, והיום? שחקן שנמחק מהרוטציה של פילדלפיה. אם אלו חדשות לא מספיק מדאיגות, מה שבאמת צריך להדליק נורה אדומה אצל אוקפור, זה שכשהוא לא משחק, פילי אשכרה מנצחת. בחמשת המשחקים האחרונים הסנטר הצעיר קיבל 10 דקות בלבד במצטבר, והסיקסרס ניצחו 4 מתוך 5 המשחקים. בחמשת המשחקים לפני כן, אוקפור שיחק 117 דקות והסיקסרס ניצחו פעם אחת בלבד. אפילו הניצחון הזה הגיע על ברוקלין החלשה, אז אתם תבחרו אם להחשיב אותו או לא. ניתן היה לראות אמש את הפרצוף האדיש למדי של ג'אליל לאחר סל הניצחון של טי. ג'יי מקונל, שמבשר לנו על חוסר שביעות הרצון שלו מעצמו או מקואוץ' בראון. השאלה המתבקשת היא לאן נעלם הסנטר המבטיח עם משחק הגב המשובח, והשאלה העוד יותר מתבקשת היא איך ילד בן 21 יצא ממשבר כזה לדרך חדשה, כדי שהוא שוב יוכל להיות עם הגב אל הסל במקום לקיר. אי אפשר לענות על השאלות האלו מבלי להכיר את הכלי הכי חשוב שיש לג'אליל בארסנל – האופי הבוגר שלו, שנבנה כבר בגיל צעיר כתוצאה מטרגדיה. 

מילדות לבגרות

ג'אליל גדל עם אחותו ואמו באוקלהומה, בעוד שאביו צ'אקי גר בשיקאגו. שני הוריו שיחקו כדורסל בילדותם ואף הכירו במשחק כדורסל. כשג'אליל היה בן 9 לאמא שלו התגלה ברונכיטיס, דלקת בצינור המחדיר אוויר מקנה הנשימה לריאות. היא הסתדרה עם זה בסדר גמור בבית, ולא היה כל צורך לטיפול מיוחד בבית חולים. שבועיים לאחר מכן הילד הקטן צפה בסרטונים בסלון עם אחותו, ולפתע השניים זיהו שהנשימות של אמם נהיו ממש מהירות. האמא שכבה על הספה, ונשמה באופן די מוזר. ג'אליל היה בטוח שהיא צוחקת, אז הוא שיחק עם הגב של אמו כדי להתגרות בה. הוא אמר לה: "אני אחטוף לך את האוראו". זמן קצר לאחר מכן הנשימות הואצו עוד יותר, נוספו לסימפטומים שיעולים, ואז שני בניה הקטנים הבינו שאמא שלהם בסכנה ממשית. הטלפון של הבית לא עבד, אז ג'אליל רץ לשכנים כדי לטלפן לאמבולנס. האמא נלקחה לבית החולים הסמוך, והמשפחה הגיעה גם היא לשם. זמן מה לאחר מכן הרופא יצא מחדר המיון, ונודע למשפחה שהאמא בת ה-29 הלכה לעולמה. ג'אליל נכנס לחדר כדי להיפרד מאמו, והוא לא רצה לעזוב אותה. עד היום אוקפור מחזיק באמונה שיש לטרגדיה שלו משמעות עמוקה. הוא מתפלל לאמא שלו לפני כל משחק כדי שהיא תיתן לו כוח לשחק, השומר מסך שלו זה הקבר שלה, והצלצול של השעון מעורר שלו זה הקול של אמא שלו אומר "ג'אליל, ג'אליל". לאחר המוות, ג'אליל צלצל לאבא שלו בשיקאגו כדי לספר לו מה קרה, ותגובתו של צ'אקי אוקפור הייתה "Mama, Mama" שכמובן התלוותה בבכי.

מאותו רגע חייו של של האבא והבן השתנו. צ'אקי אוקפור חי חיים אפרוריים בשיקאגו, מלאים בעבירות פליליות, חיים של טעויות ופוטנציאל לא ממומש, חיים בצל של אמו שהלכה לעולמה כשהוא בעצמו היה ילד. הוא הבין שעכשיו הוא כל עולמו של ג'אליל, והוא חייב להיות שם בשבילו. האבא עלה על מטוס לאוקלהומה כדי להיות בהלוויה של אשתו לשעבר. בהלוויה ג'אליל הקריא שיר שהוא כתב לאמו, ובעודו ממרר בבכי צ'אקי אמר לבנו: "מותר לבכות, אבל לא עם הראש באדמה. תרים את הראש, אל תחביא את האמוציות שלך." אחר ההלוויה הוא אמר לשני ילדיו "תפרשו את הזרועות שלכם. בכל פעם שאתם מרגישים את הרוח תדעו שזאת אמא איתכם." ג'אליל עבר לגור עם אביו בשיקאגו, ואחותו נשארה באוקלהומה עם הסבתא.

צ'אקי עשה הכל כדי לעזור לג'אליל להתאושש ממות אמו. הוא השתמש במגרש הכדורסל כמקום "בריחה" מהטרגדיה. הוא הבטיח לו שהוא יגיע ל-NBA כי הוא נועד לגדולה, ועזר לו ללמוד תנועות של ביג-מנים בעזרת צפייה בסרטונים של שאק, האקים ודאנקן. השניים לא רק גרו אחד עם השני, הם גדלו אחד עם השני, ויותר מכל – גדלו אחד בזכות השני. צ'אקי עשה הכל כדי להשאיר את העבר שלו מאחור כדי להתפתח להיות אבא ודמות לחיקוי עבור ג'אליל. ג'אליל מספר שיום אחד אביו פתח את הלב מולו ואמר לו "שינית לי את החיים". דווקא ג'אליל היה זה שהתחיל לבכות, כי הוא ידע עד כמה המשפט הזה הדדי, במיוחד אחרי שאמא שלו הלכה לעולמה. "בלי ג'אליל, כנראה הייתי בכלא או במקרה הפחות טוב – מת." את האמירה החזקה הזאת אמר אבא של ג'אליל אוקפור, האיש שבנה את האישיות המיוחדת של אחד הסנטרים המוכשרים שיש ל-NBA להציע. בעולם בו חלק גדול משחקני NBA לא בקשר בכלל עם האבות שלהם, צ'אקי אוקפור הופך לדמות כל כך ייחודית ומרגשת.

פוטנציאל גדול

הגיע הזמן לדבר כדורסל לא? בגובה 2.11, אוקפור הוא הסנטר הישן והטוב. הוא לא קופץ גבוה דיאנדרה ג'ורדן, לא שומר כמו רודי גובר, ולא תופר שלשות כמו קאזינס. מדובר בסנטר שאוהב לקבל את הכדור בפוסט, לשחק עם הגב לסל, ומדי פעם לקלוע מחצי מרחק. סטייל אל ג'פרסון. צפיתי בכמה משחקים שלו ב-"March Madness" 2015 כשהוא הוביל את דיוק לאליפות המכללות, ומה שהסב את תשומת לבי הוא ההתלהבות של הקהל הכחול בכל פעם שהוא קיבל את הכדור בפוסט. התנועות שלו מתחת לסל מלהיבות אותי לפחות כמעט כמו קרוסאובר טוב של קרי או ארווינג. עם כפות ידיים עצומות ויכולת להחזיק כדורסל כמו כדור טניס, לאוקפור יש טאץ' יוצא דופן בצבע, אבל יש לזה מחיר – קושי בזריקות עונשין. ג'אליל קלעי של 66% בלבד מהקו, והוא יהיה חייב לשפר את זה איכשהו. נגיד מילה גם על ההגנה, שהיא לא החלק הכי חזק במשחק של אוקפור בלשון המעטה. בעונה שעברה הוא כיכב עם 17 נק' למשחק, אך כצפוי עם חזרתו של ג'ואל "התהליך" אמביד הממוצעים צנחו ל-10 נק' העונה.

העתיד

אני לא רואה מצב שאוקפור נשאר בפילי ולא עובר בטרייד לפני הדדליין. צריך להבין – בגדול, בכדורסל יש שני סוגים שונים של סנטרים, וניתן לראות זאת נהדר במכבי תל אביב של העונה. יש את הסנטר שצריך את הכדור אצלו ביד, וכל עוד הוא על המגרש חייבים לשחק עליו. ההגנה שלו היא בדרך כלל בונוס. אם הוא לא נוגע בכדור הוא בעיקר שוהה על הפרקט, מתעצל בהגנה, מוצא את עצמו מחוץ לשטף של המשחק ומהר מאוד גם על הספסל בחזרה. בקיצור – מאיק צירבס. מנגד יש את הסנטר שבא לעשות את העבודה השחורה(לשנות זריקות, לחסום, לסגור לריבאונד), הוא יכול לסיים משחק שלם ללא זריקה לסל, ועדיין להצטיין. כל נקודה שהוא מוסיף ללוח היא בונוס. בקיצור – קולטון אייברסון. אוקפור הוא תואם צירבס, ובפילדלפיה אין לו עתיד, מהסיבה הפשוטה שלא יהיו לו מספיק נגיעות בכדור. אני כן חושב שברט בראון צריך להשתמש בו יותר השנה, אבל כשסימונס יחזור, ועם 2 בחירות הלוטרי הצפויות (של הסיקסרס ושל הלייקרס) שיהיו לו בדראפט 2017, הוא לא יזדקק לאוקפור. ג'אליל הוא נכס אדיר ואם היה ספק אם הוא או נואל יעברו בטרייד בגלל העומס בקו הקדמי, תהיו בטוחים ש"BIG JAH" הוא זה שיעזוב את מדינת הצ'יזסטייק, כדי שיגיע ישחקן שיעבה את הקו האחורי החלש של פילי. ה-GM  בראיין קולנג'לו הבהיר לפני שבועיים בראיון שעם בן סימונס פילדלפיה ישחקו הרבה יותר מהר, ככה שאוקפור עוד יותר לא מתאים לשיטה.

אנחנו רק בינואר, והסיקסרס עם יותר ניצחונות העונה מכל עונת 2015/16 (11 ביחס ל-10) "התהליך" לגמרי בכיוון הנכון. למרות שלפני העונה כתבתי כאן באחת הכתבות שאמביד יהיה רוקי העונה, הוא עלה על הציפיות שלי ובענק. האירופאים סאריץ', איליאסובה ורודריגס משתלבים נהדר, טי ג'יי מקונל הפך לגיבור האלמוני של הקבוצה הזאת, נואל חזר מהפציעה יעיל מתמיד, ורק אוקפור נשאר מאחור. הדבר הנכון מבחינת פילדלפיה הוא לחכות לטרייד משתלם עבור אוקפור, ולהוסיף גארד שעשה דבר או שניים בקריירה. עד שקולנג'לו יקבל את אותה הצעה על ג'אליל, אני אחסוך לכם את זמן ההמתנה ואעלה כמה רעיונות לטרייד הגיוני שיעשה טוב לכל הצדדים:

1.     אוקפור חוזר הביתה לשיקאגו, ולנטיין ופורטיס לפילדלפיה

למה זה טוב לפילי? עוד שני חלקים צעירים לפאזל המרתק שהיא בונה.

למה זה טוב לשיקאגו? את רוב הזריקות שלהם הם לוקחים מה-2, והם אוהבים ללכת לטבעת. עם כל הכבוד לרובין לופז, אם אוקפור יהיה זה שיקבל את הכדורים בפוסט, זה יהיה חתיכת שדרוג. דנזל ולנטיין ובובי פורטיס לא מקבלים מספיק קרדיט העונה, אז אם לא להשתמש בהם, לפחות שיקבלו עליהם נכס בצבע.

למה זה טוב לאוקפור? זה הכי טוב לאוקפור. הוא מגיע לקבוצה שצריכה סנטר דומיננטי, ושלא רצה יותר מדי. כאמור אוקפור גדל בשיקאגו, ככה שבשבילו זאת תהיה סגירת מעגל. בטוח שאבא בעד…

2. אוקפור ללייקרס, לו וויליאמס לפילי

למה זה טוב לפילי? הם מקבלים בחזרה את השחקן שהם בחרו בדראפט 2005. את רוב הקריירה "סוויט לו" העביר בפילדלפיה, ועכשיו הם חבורה צעירה הוא יוכל להנהיג אותו. הם חייבים קלעי, ומנהיג!

למה זה טוב ללייקרס? אין פרנצ'ייז ב-NBA שיודע לפתח סנטרים כמו הפרנצ'ייז הזה. כולם היו בטוחים שהלייקרס יבחרו את אוקפור בבחירה השנייה ב-2015, אבל הם הפתיעו והלכו על דיאנג'לו ראסל. את העונה לו וויליאמס פתח כמו כדור אש שיצא מלוע של תותח, אבל עם הזמן "סוואגי פי" נכנס לעניינים ויש פחות צורך בוויליאמס. אני חושב שבגלל שללייקרס אין בחירת דראפט בסיבוב הראשון העונה, הם צריכים עוד שחקן צעיר, גם אם זה אומר לוותר על שחקן מוכשר כמו לו וויליאמס. תארו לכם חמישייה של ראסל, קלרקסון, אינגרם, רנדל ואוקפור. פאקינג וואו.

למה זה טוב לאוקפור? לא תהיה לו תחרות בעמדת הסנטר, הוא יגור בלב קליפורניה, ואם הוא אי פעם פתח ספר היסטוריה הוא ידע שלהיות סנטר צעיר שמקבל קרדיט בלייקרס בדרך כלל עובד.

3.     אוקפור להורנטס, למב לוולס פרגו סנטר

למה זה טוב לפילי? שחקן שישדרג את עמדה 2 הלוקה בחסר שלה. משתדרג לאט לאט מעונה לעונה, ועם דקות משחק הוא יוכל לתרום להם.

למה זה טוב לשארלוט? רוי היברט מאכזב כצפוי, והם לא יגידו לא לסנטר דומיננטי בצבע.

למה זה טוב לאוקפור? הוא מגיע על המשבצת של אל ג'פרסון שעזב בקיץ. סטיב קליפורד ידע להפעיל אותו בדיוק כמו שהוא עשה עם "ביג אל".

4.     אוקפור למיאמי, ווייטרס ובאביט לפילדלפיה

למה זה טוב לפילי? שני שחקנים לא רעים לעמדות 2-3. דיון ווייטרס יכול לככב שם.

למה זה טוב להיט? מלבד חסן ווייטסייד, אין להם עוד סנטר. טיילר ג'ונסון מעולה, הוא וג'וש ריצ'רדסון מספיקים לעמדה 2. לגבי באביט, אף אחד לא ישים לב שהוא עזב. מה שהכי חשוב בעסקה הזאת, הבאת אוקפור יכולה להבטיח לפאט ריילי שינה נינוחה בידיעה שג'סטיס ווינזלו לא מתכנן לעזוב. למי שהספיק לשכוח, ווינזלו את אוקפור היה הצמד המנצח של קואוץ' K לפני שנתיים במכללת דיוק. השניים חברים קרובים.

למה זה טוב לאוקפור? הוא חובר לווינזלו, ובהיט הוא יוכל להפוך לאחד משחקני הספסל המשמעותיים בליגה.

*כל הטריידים נעשו בעזרת ה-TRADE MACHINE  של ESPN, כך שכולם הגיוניים מבחינת שכר וכו'. יש לציין שלג'אליל יש חוזה די נוח (4 מיליון דולר לעונה), שלא מחייב קבוצות לוותר על יותר מדי כדי לצרף אותו.

תהיו בטוחים שג'אליל עוד יעשה רעש בליגה הזאת ויקפיץ לא מעט שומרים באוויר עם ההטעייה שלו, זה רק עניין של זמן עד שהוא ימצא את מקומו בפילדלפיה או בקבוצה חדשה. אז ב-2005 כשאמא שלו השתעלה, הוא שיחק עם הגב שלה כדי להשתעשע. כשהוא גדל עם אביו הוא שיחק כדורסל עם הגב לסל כדי להשתפר במשחק הפוסט שלו. היום הוא אמנם "משחק" עם הגב לקיר, אבל עם אופי כמו שיש לג'אליל, הוא לא יתרגש מאף מכשול שיעמוד לו בדרך.