השבוע בפינתנו, ניזכר במשחק ההתקפי ביותר אי פעם, בהרחקה מוזרה במיוחד, ובפציעה לא שגרתית של שחקן NBA מחוץ לפרקט…

1. בשנת 1983 התקיים המשחק הפורה בהיסטוריה, בו קלעו שתי הקבוצות ביחד 370 נקודות!

דטרויט ניצחה 184-1866 את דנבר, לאחר משחק דרמטי שהלך ללא פחות מ-3 הארכות. המצטיין במשחק היה איזייאה ת'ומאס הצעיר, שהוביל את המנצחת עם 47 נק'. דרך אגב, במשחק כולו נקלעו 2 שלשות בלבד.

*

2. בעונת 2012-3, טורונטו נמצאה בעיצומה של תקופה לא טובה, ונקלעה לפיגור מוקדם בחוץ נגד פורטלנד.

מי שבטח לא סייע לה להתאושש היה שחקנה לשעבר, אמיר ג'ונסון, שלאחר זריקת עונשין של פורטלנד החל להיאבק עם השופט על הכדור מסיבה לא ברורה.

https://www.youtube.com/watch?v=9Vo67QPaNLU&feature=youtu.be

כתוצאה, ג'ונסון הורחק מיידית מהמשחק, אך לא לפני שהספיק לזרוק את מגן השיניים שלו על גבו של השופט.
למזלו, הליגה לא החמירה איתו, והוא הושעה למשחק אחד בלבד.

*

3. אטלנטה הוקס של עונת 1977/78 הייתה קבוצה בינונית למדי שסיימה במאזן חצוי והודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף על יד הבולטס בדרכה לאליפות.

מדוע הקבוצה הזו נכנסה בכל זאת לספרי ההיסטוריה? ובכן, אין עוד קבוצה בהיסטוריה של הליגה שביצעה יותר פאולים בעונה אחת.

סך הכל 2470 עבירות – 30.1 עבירות למשחק.
ה"נגר" הראשי היה ווין "טרי" רולינס עם 4.11 עבירות למשחק. חוץ ממנו, עוד שישה שחקנים של ההוקס ביצעו בממוצע יותר מ-3 עבירות למשחק (תודה לעידו גילרי).

*

4. אמארה סטודמאייר הוא ללא ספק אחד השחקנים הגדולים ביותר שהגיעו לשחק בישראל, אם לא הגדול מכולם.

בהתחשב בעובדה שהיה כוכב לגיטימי בליגה, שאף זכה בתואר רוקי העונה, אפשר היה לחשוב שהוא גם השחקן שנבחר הכי גבוה בדראפט והחליט לשחק כאן.

אלא שזו טעות. אמארה נבחר במקום התשיעי בסך הכל בדראפט של 2002, בעוד לישראל כבר הגיעו חבר'ה שנבחרו במקומות גבוהים יותר.
כך למשל הגיעו לישראל שחקנים דוגמת ניל ווק (2), דניס הופסון (3), מרכוס פייזר (4) ופרביס שורט (5), כאשר בימים אלה משחק במכבי ת"א ג'ו אלכסנדר, הבחירה השמינית בדראפט 2008.

*

5. במחנה האימונים שלפני עונת 2002-03, פנה מאמן הספרס, גרג פופוביץ', לטים דאנקן וסטפן ג'קסון: "לכו לראות סרט, תעשו דברים רגועים. אני לא רוצה שתעשו שום ספורט. בלי פיינטבול."

דאנקן וג'קסון, שני משוגעי פיינטבול, החליטו ללכת לשחק על אף אזהרתו של פופוביץ'. ג'קסון העיד על עצמו שהוא שחקן פיינטבול מצוין מכיוון שהוא לא מפחד לחטוף כדור.
דאנקן, כך אמר ג'קסון, "הוא כנראה first team all paintball".

המשתתפים התחלקו לשתי קבוצות ושיחקו ב"כיבוש דגלים". דאנקן וג'קסון התעקשו כמובן להיות ביחד בקבוצה.
ברגע שהתחיל המשחק אמר דאנקן לג'קסון – רוץ. אני מחפה עליך.

ג'קסון, לא העפרון הכי מחודד בקלמר, שכח להדק את המסכה שלו לפני שהתחיל לרוץ. תוך כדי הריצה נפלה לו המסכה והוא היה חשוף לגמרי לירי היריבים, שלא ריחמו על ג'קסון וירו לעברו כ-300 כדורי צבע.
ג'קסון התכופף תחילה, אחר כך החליק ו… בום! נפל על מדרגה ופתח את השפה.

ג'קסון קם והמשיך לרוץ. הוא תפס את הדגל וניצח את המשחק. משם המשיכו לבית החולים שם נזקק לכמה תפרים, ולפופוביץ' הם סיפרו שג'קסון נפגע בזמן שיצא למועדון (זה אמור להיות יותר טוב?)

בסוף העונה, השניים גילו לפופוביץ' את הסיפור. מאיפה קיבלו את האומץ להודות בכך? טוב, כנראה שלשמפניות של האליפות היה בכך חלק… (תודה לאיל ספיר).