יש ביטוי ידוע שאומר: "אם החיים נתנו לך לימונים, תעשה לימונדה". אז ליל שלישי מציג די הרבה לימונים, אך גם עם כפיות סוכר פה ושם. נראה אם אצליח להכין ממנו לימונדה, או לפחות שוופס בטעם לימון. זה כמובן קורה על רקע הבחירות האמריקאיות, אך אנחנו אתר כדורסל, לכן אשאיר זאת בחוץ.

אם כבר לימונים, אחרי היום השלישי הראשון המושלם, בשבוע שעבר חזרתי לרפות ההבנה האופיינית עם 4 מ-9. בסך הכל – 7 מ-12 

2:00 קליבלנד קאבלירס (0-6) – אטלנטה הוקס (2-4)

אני זוכר שמיד אחרי חגיגות האליפות של גולדן סטייט קראתי את אחד העיתונאים האמריקאים שאמר (על הקאבלירס):"אמנם הם לא ניצחו, אך ראיתי על המגרש את אלופת עונת 2015-16".

אף על פי שהדרך הייתה פתלתלה ולא אחת הפרשנים קברו את הפרשים, בסופו של דבר הם לקחו את הטבעת המיוחלת – בזכות ולא בחסד. אך האם זה מספיק לו?

לדעתי לא. לברון רוצה יותר. לברון לא מוכן שהחזרה לאקסית תגמר אחרי דייט אחד מוצלח. הוא רוצה טבעת (חתונה). הוא רוצה להיזכר כאחד מהשחקנים הגדולים בכל הזמנים. כגואל הגדול של קליבלנד.

כרגע, הם נראים מוכנים. נכון, הם היו צריכים את פריי כדי לנצח את פאקינג פילדלפיה, אך הם עדיין ב-0-6. אני רוצה שיקומו אלו שמפקפקים ביכולת של לברון. בשיבת המלך.

עוד אחד שהחליט לחזור הביתה, אם אפשר לומר זאת כך, זה דוויט הווארד. עד עכשיו גם השידוך הזה נראה די מוצלח; מאזן 2-4 (כל הניצחונות בדו ספרתי), דוויט הווארד קולע 17 נק' וקוטף 12 ריב' ועל הדרך מנצח את הצ'ילבה ג'יימס הארדן.

אך לא הכול וורוד עם חדי קרן באטלנטה. ראשית כל, לוח המשחקים שלהם היה מגוחך עד עכשיו כשההפסדיהם הגיעו נגד הלייקרס והוויזארדס – לא בדיוק אימת פלייאוף. בנוסף, יש הרבה חורים במערך – בעיקר בקו האחורי – שאין לדעת איך הם יתקנו אותם. עם כל הכבוד, טים הרדוואי ג'וניור אינו רכז. קורבר 2016-17 לא שחקן פותח, כשהגיל כבר מתחיל להראות סימנים.

בקיצור – יש מקום לאופטימיות זעירה לדעתי בקרב אוהדי אטלנטה שאין לנו באתר.

הלילה קליבלנד תמזער את התקוות הללו עוד קצת כשהיא תמעך את הקבוצה המקומית בלא פחות מ-25 נק'. 

2:30 ברוקלין נטס (4-2) – מיניסוטה טימברוולבס (4-1)

אז יש קבוצות כמו קליבלנד ואטלנטה שנמצאות במאזנים טובים, 0-6, 2-4, 2-5 וכו'. מישהו צריך לדאוג שיהיה להם במה להאכיל את טור ה-W שלהם. ברוקלין נטס ומיניסוטה טימברוולבס הן דוגמאות נהדרות לקבוצות הללו שנמצאות בצד השני של הסקאלה.

בעוד שעל מיניסוטה אפשר להגיד ש"עוד שנתיים הם יתחילו לעשות דברים גדולים" ולא להישלח עם כרטיס חד כיווני לאברבנל, על ברוקלין קשה להגיד שעוד שנתיים הם יהיו של מיניסוטה. זה די עצוב, במיוחד שמדובר על קבוצה ניו יורקרית – חבל ששוק כזה גדול מתבזבז על מועדון שכזה.

לפחות יש להם את הקבוצה השנייה והמוצלחת של העיר. נכון?

בכל מקרה, אין הרבה על מה לדבר על הקבוצות הללו, שהזמן יעשה את שלו.

ברוקלין ב-6, בגלל הביתיות. 

3:00 ממפיס גריזליס (4-3) – דנבר נאגטס (3-3)

הגיע הזמן שהגריזליס יעשו ריסטרט לטעמי. הם רצים שנים עם אותה הקבוצה ואל תבינו אותי לא נכונה – היא מאוד חביבה – לפעמים כיף לראות (בעיקר בפלייאוף) ולפעמים פחות, אך הגיע הזמן לקפל.

מדוע? אם הקבוצה הזו לא הגיע לשום מקום פרט לגירוד גמר מערב – ושחקניה לא נהיים צעירים יותר – נראה שאליפות היא לא תיקח ב(פדיקס) פורום הזה. האם שווה לתת לקונלי חוזה כל כך מפלצתי בשביל העפלה לפלייאוף? נקודה למחשבה.

בכל מקרה, הם פתחו בממפסיות טיפוסית – ניצחונות נחמדים ליד הפסדים מפתיעים, כשסביר שהם ישתפרו אחרי פגרת האולסטאר. אין חדש תחת השמש.

לעומת זאת מתחת לשמש החמימה של קולורדו (במיוחד בתקופה הזו של השנה) זורחים כוכבים חדשים. יוסף נורקיץ' למשל – הסנטר הגמלוני של הקבוצה שדרג עצמו מ-8 נק' ו-5 ריב' ל-13 נק' וכמעט עשרה ריבאונדים כשגם האחוזים עלו מ-41% ל-50 וכל זה – ב-25 דק' בלבד! שווה לעקוב.

האם הם יצליחו לשמור על 50% (למרות לוח קשה ו-5 מתוך ששת המשחקים שהיו מחוץ לדנבר הביתית!)? הניחוש המושכל שלי הוא שלא, אך לא מן הנמנע.

הלילה בקרב של הוותיקים מול הצעירים? הצעירים, כי יש חכם כבעל ניסיון.

5:00 פורטלנד טרייל בלייזרס (3-4) – פיניקס סאנס (5-2)

האם הבלייזרס יצליחו לאחוז בצמרת פעם נוספת? האם הסגל הזה, שבשנה שעברה היינו בטוחים שלא יספיק לדבר ובסוף עשה ניסים ונפלאות יספיק גם השנה – כשעכשיו יש ציפיות?

עם 53 נקודות משותפות של צמד השולפים ה(שניים) הכי מהירים במערב – דיימו&מקולום – אין סיבה שלא. השניים מרגישים בטוחים להשליך את הכדור גם מדאון טאון וגם מכל מקום אחר וכרגע לא נראה שהם מתכוונים לעצור. אך יכול להיות שזה לא יספיק לפורטלנד והם יצטרכו שהם יתחילו הכי חזק ולאט לאט יגבירו.

כך או כך, הם פוגשים הלילה את פיניקס שכבר ניצחו אותם פעם אחת השנה בעזרת באזר ביטר יוצא מן הכלל של אריק בלדסו.

בכל מקרה… לפיניקס, גם השנה, יש קבוצת כדורסל לא טובה. גיא – תתמודד עם זה, זו האמת.

זה לא שחסר איזון, או יש בעיות בצוות הרפואי – השחקנים פשוט לא מספיק טובים כדי לקחת את הקבוצה לרמה הבאה. אבל לפיניקס לא אכפת, כי היחיד שמדברים אליו הוא הילד הצעיר דווין בוקר.

הרבה ציפיות היו לקבוצה מאריזונה משחקן השנה השנייה הזה – שבשנה שעברה היה השחקן הצעיר בליגה. כרגע הוא מנפץ אותן. 23 נק' בממוצע קולע הסקורר המדופלם ומחדיר תקווה לאוהדי הסאנס. (עם זאת הקבוצה עדיין דואגת לאזן זאת עם מאזן 5-2 כשהניצחונות הושגו בעמל רב וההפסדים לא היו קרובים במיוחד).

מה אני חושב? הברק לא מכה פעמיים וגם השמשות לא. פורטלנד ב-15. 

5:30 לוס אנג'לס לייקרס (3-4) – דאלאס מאבריקס (5-1)

אני שומע קולות אופטימיות במחנה הצהוב סגול – כמה מפתיע. דיבורים על פלייאוף כמובן כבר אינם נראים קדושים.

לי קשה להאמין בכך. נכון, הקבוצה פתחה טוב, ואספה כמה ניצחונות מפתיעים עד שוק טוטאלי (אתם יודעים על מה אני מדבר).

הצעירים מציגים יכולת טובה (אם כי לא ממש יציבה) וזה הדבר החשוב מבחינת המועדון של LA – לתת להם את השקט התעשייתי המפורסם שהמועדון מציע.

המאבריקס לעומת זאת מאכזבים כשהם אספו את ניצחונם הראשון רק שלשום. יכול להיות שסוף סוף דירק נוביצקי הסתכל בתעודת הזהות שלו? יכול להיות שזה מה שקורה לקבוצות של פאקינג האריסון בארנס? אולי אחוזי הקוטג' של ווסלי מת'יוס הם אלו שגורמים לבעיה?

כך, כך או כך, המאבריקס עדיין לא הגיעו לעונה והיום יש להם הזדמנות מצוינת לעצור קבוצה במומנטום ולקחת מהם קצת ממנו לעצמם.

קשה לי לעשות את ההימור הזה, אך אתם יודעים מה הם אומרים – ככל שהם יותר גדולים, כך הם נופלים יותר חזק. הלייקרס ב-9. 

5:30 סקרמנטו קינגס (5-3) – ניו אורלינס פליקאנס (7-0)

עזבו הכול. הקבוצה הגרועה ביותר ב-NBA היא הקבוצה של אנטוני דיוויס, אחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה. זה עצוב. איך סביב שחקן כל כך מוכשר נבנית קבוצה כל כך לא מוצלחת. כמובן שזה לא הכול, גם לאלילת המזל נמאס מהגבה של דיוויס ועוד דברים שונים.

אבל 7-0! 0 בתור הניצחונות ו-7 בהפסדים. אפילו לפילדלפיה יש הפסד אחד פחות.

כמה שבועות זה יימשך? כמה אפשר???

אני נושא את מזלי היחסית סביר כשתפילה לפליקאנס שיצליחו לקחת את ניצחון הבכורה שלהם.

אבל… יש לי הימורים לעמוד בהם. סקרמנטו ב-8.