שם הקבוצה: דנבר נאגטס.

אולם: פפסי סנטר, 19,155 מקומות (בעונה האחרונה בממוצע הכיל 14,095 מקומות, 73.6% תפוסה). האולם שהכיל הכי מעט תושבים בממוצע למשחק, למרות שלפי אחוזים הוא במקום ה-28 לפני מינסוטה ופילדלפיה.

בעונה האחרונה: 33-49 (40.2% הצלחה), מקום 11 במערב.

מאמן: מייקל מאלון, שנה שנייה בקבוצה כמאמן ראשי. אימן במשך עונה ורבע את סקרמנטו ומחזיק במאזן של 116-72 על הקווים. מעולם לא הגיע לפלייאוף.

שחקנים שהגיעו: ג'מאל מוריי (הבחירה השביעית בדראפט), חואן הרננגומז (הבחירה ה-15 בדראפט), מאליק ביזלי (הבחירה ה-19 בדראפט).

שחקנים שעזבו: ג'ופרי לוברן (הועבר בטרייד לאוקלהומה), די ג'יי אוגוסטין (סיים חוזה וחתם באורלנדו).

חמישייה: עמנואל מודיאיי, ג'מאל מוריי, דניאלו גלינארי, ניקולה ג'וקיץ', יוסוף נורקיץ'.

פריוויו: דנבר של העונה האחרונה לא עניינה יותר מדי. 33 ניצחונות וקאמבק מרשים במיוחד של דניאלו גלינארי שחזר מפציעה ארוכה והפך לשחקן של 20 נקודות למשחק. וויל בארטון הפך לשחקן שישי טוב מאוד, ניקולה ג'וקיץ' נתן עונת רוקי טובה (חמישיית רוקיז ראשונה) וזהו בגדול. עונה שגרתית בריבילדינג. למרות זאת, הנאגטס שמרו על הסגל כמעט לחלוטין. הם לא הנחיתו שחקן חופשי בולט, והביאו שחקנים בשלים יותר (מאליק ביזלי) ופחות (ג'מאל מוריי וחואן הרננגומז) בדראפט.

מוריי הוא השחקן המעניין ביותר שהגיע לדנבר בקיץ האחרון. הוא רכז מהיר ואקספלוסיבי, סקורר בחסד עליון עם יד טובה מהשלוש, אבל חלש מדי בניהול המשחק (2.2 אסיסטים למשחק בעונה האחרונה בקנטקי). מוריי דומה בסגנון משחקו למודיאיי, ויהיה מעניין לראות אם הם יצליחו להסתדר ביחד. מצד אחד, השילוב שלהם ביחד יהיה כיף לצפייה ויכול להתברר כצמד מאוד דינמי, אבל מצד שני יכול להיות שכמו קווים אחוריים עם שני שחקנים דומיננטיים (ג'ון וול ובראדלי ביל, דווין וויד וגוראן דראגיץ'), זה פשוט לא יעבוד.

חוץ ממוריי יש גם את הרננגומז המבטיח שלא צפוי לתרום יותר מדי העונה, אבל יהיה שחקן התקפה יעיל מאוד שמצטרף למצבת גבוהים עמוסה (יחד עם ניקולה ג'וקיץ', יוסוף נורקיץ', דרל ארתור וקנת' פאריד) ויש את מאליק ביזלי, שוטינג גארד אפקטיבי בהתקפה שינסה להשיג דקות. השלישייה הזאת, על הנייר, מצטרפת לבעיה הגדולה ביותר של דנבר נאגטס 2016/17.

דנבר מלאה בשחקנים טובים, אבל אף אחד לא מצויין. יש להם שני שחקנים טובים, לפחות, בכל עמדה (ג'מאל מוריי ועמנואל מודיאיי בפוינט גארד, וויל ברטון וגארי האריס בשוטינג גארד, דניאלו גלינארי ו-ווילסון צ'נדלר בסמול פורוורד, קנת' פאריד וחואן הרננגומז בפאוור פורוורד, ניקולה ג'וקיץ' ויוסוף נורקיץ' בסנטר). זה נותן המון גמישות למאלון עם הרבה חמישיות טובות שיכולות לעלות לפרקט, אבל אין פה פרנצ'ייז פלייר.

גלינארי סקורר טוב, אבל אף אחד לא באמת חושב שהוא מסוגל לסחוב קבוצה רחוק בפלייאוף. ג'וקיץ' הוא אופציה יותר מעניינת, אבל בכל מקרה צריך לעבוד על ההגנה וכנראה לא יהיה כוכב על. מוריי ומודיאיי הם אופציות טובות יותר על הנייר, אבל אחד לא מוסר מדהים והשני לא קולע ומאבד לא מעט. למרות זאת, כולם שחקנים טובים כבר עכשיו או שיהיו בעתיד.

זה משאיר אותנו עם שתי אפשרויות. אופציה אחת היא שדנבר מחכה לכוכב הגדול הבא שימאס בקבוצתו (ג'ון וול? בלייק גריפין?) ותנסה להשיג אותו בטרייד. חבילה של גלינארי/צ'נדלר, פאריד, בארטון ונורקיץ' היא בסדר גמור ועדיין תשאיר לנאגטס שלד חזק עם מוריי את מודיאיי וג'וקיץ', יחד עם עוד פרנצ'ייז פלייר. זאת אפשרות, ללא ספק, ודנבר היא אחת הקבוצות הכי מעניינות בעונת הטריידים הקרובה. אבל זה לא הדבר המעניין בקשר לקבוצה הזאת.

הנאגטס יכולים להפוך להפתעת העונה של השנה. במשך השנים הם התמחו במשחק מהיר, בין היתר בזכות יתרון הגובה של המגרש הביתי שלהם (פפסי סנטר נמצא בגובה מייל, 1,610 מ', הדליל בחמצן). יש להם שחקנים שמתאימים לזה, מודיאיי, מוריי וגלינארי, ומאמן שנחשב למומחה התקפה מהירה. יחד עם זאת, יש להם את ג'וקיץ' שיוכל לתפקד כמנהל משחק נוסף, ושחקנים משלימים נוספים לא רעים בכלל ב-2 צדדי המגרש (למשל גארי האריס, שחקן חמישייה שנה שעברה ושומר נהדר, וקנת' פאריד).

יכול להיות שזה יעבוד. ככה דנבר נראתה בימים אחרי הטרייד של כרמלו אנטוני עם טיי לאוסון הפיכח ואנדרה איגודלה, וניצחה 57 משחקים בעונה מסויימת. בפלייאוף הם הפסידו 4-3 לגולדן סטייט, קארל פוטר והם ניסו לבנות מחדש, ללא הצלחה, עם בראיין שואו כמאמן ראשי. אותה קבוצה הציגה משחק קבוצתי שכלל 6 שחקנים שקלעו בין 11 ל-17 נקודות. גם שם היו הרבה שחקנים טובים, ואף אחד לא מצויין.

זה יכול לעבוד. אין לדנבר מנהל משחק ברמה של לאוסון (מודל 2012/13) או שומר ברמה של איגי, אבל יש להם קבוצה חזקה שתוכל להגיע למאזן חיובי ואולי אפילו לפלייאוף בתסריט האופטימי. כבר אפשר לדמיין הרכבים עם גלינארי ב-4 שפותחים את ההגנה לחלוטין, ולחלופין הרכב של נורקיץ' או פאריד וג'וקיץ' ביחד, משהו שיוכל לספק הגנה ולרוץ בעת ובעונה אחת.

העומק הזה גדול מאוד, אבל על הנייר אין פה איזה דת' ליינאפ חדשה או מישהו שיכנס לחמישיית ליגה כלשהי. זה תלוי מאוד בתיאום הקבוצתי ובמאלון. אם זה יצליח, הם יהיו אחת הקבוצות הכי כיפיות לצפייה בליגה. אם לא, אז דנבר תהיה פשוט…דנבר. לטוב ולרע.

ולתחזית:

התחזית האופטימית: דנבר מעלה חמישיות מאוזנות ויעילות משחק אחרי משחק ומפתיעה את כל הליגה עם 44 ניצחונות והמקום החמישי במערב. הם מודחים בפלייאוף אחרי שישה משחקים מול הטרייל בלייזרס, אבל עם הרבה מאוד ציפיות לקראת 2016/17.

התחזית הפסימית: מודיאיי ומוריי לא מסתדרים עם כדור אחד, נורקיץ' וג'וקיץ' לא מבינים איך שניהם יכולים לעמוד מתחת לסל וגלינארי שוב נפצע. המקום ה-13 במערב, 25 ניצחונות ועונה של צעידה אחורה.

התחזית הריאלית: אני חושב שדנבר תשתפר העונה. 38-39 ניצחונות ומאבק על הכרטיס לפלייאוף, לקראת הקפיצה לשם בעוד כמה עונות. כדאי לעקוב אחריהם.