היינו כמה שחזינו תוך כדי השתתפות בבלוג החי בתופעת הטבע הזאת הנקראית סטפן קרי. איזו הרגשה משונה זו לחזות במשהו עכשווי, אמיתי, חזותי, ברגע האמת, ולדעת שאתה חוזה בהיסטוריה, ואתה לא צריך לחכות 50 שנה שיגדירו את המתרחש לנגד עיניך כהיסטוריה.
אחד התענוגות החולניים שלי הוא להתגרות מעט בכמה מגולשי האתר ולהיכנס איתם לתאקלים. אתמול זה הסתיים בהתערבות. התערבתי שהת'אנדר תנצח את גולדן סטיט, ועוררתי מיני-מהומה. ככה אני. זה האופי שלי. אני לא יכול לחיות על מי מנוחות. זה מגביר את הכייף שבכתיבה, הכייף שבתגובות, והכייף שבציפייה.
אולי לא תאמינו לי, אבל בסוף המשחק כשקרי קלע עוד שלשה ממרחק אסור, ממש קפצתי מהכורסא וצרחתי "יש!".
למה צרחתי יש? כי אני חוזה 55 שנה ב-NBA ואף פעם, משום שחקן, לא ראיתי דבר כזה. ממייקל ג'ורדן ראיתי מלחמת חורמה, סלים מטורפים באתלטיות מקסימלית, אבל הכל נראה "אנושי ע"י אתלט לא אנושי". מה שסטפן קרי נראה אל-אנושי, פריוד. אצלו זה נראה כמין מג'יק. מין יד אלוהים. קליעות כאלה מה-3 ממרחקים כאלה, במהירות שחרור כזאת, ובקור רוח כזה, הם דברים שמעולם לא נראו ולכן לאדם כמוני החוזה במשחק הזה כאן ב-NBA כבר מעל חצי מאה הם נראים כלא טבעיים.
מכל הופעות הספורט הנעלות ביותר אני לא יכול לחשוב על משהו אחר הנראה כמעט כמו לוליינות בקירקס; כישוף; מג'יק ממש. והכל נעשה על ידי הצעיר הנחמד, החייכן, ה'רגיל' ביותר מכולם.
אף פעם לא הרגשתי הרגשה של "הוא כבר ימצא דרך לנצח" כפי שהרגשתי עם מייקל ג'ורדן. היום, לראשונה מאז אלוהים, אני מתחיל להרגיש אותה הרגשה עם סטפן!
איזה כייף לי שרק ביום שני שעבר התלוצצתי איתו כשהוא ואני היינו כמעט יחידים שעה וחצי לפני המשחק וזרקתי לעברו ש-"אני מעדיף את ריק בארי". הוא הסתכל על המופרע שאומר זאת ורק חייך. אח"כ בחדר ההלבשה חיכיתי שרוב העתונאים ייעלמו וכל הראיונות איתו יסתיימו, ורק כשהוא השיל מעצמו טונות של תחבושות ומה לא, הוא ראה אותי עומד לידו, חייך וזרק, "אתה עדיין מעדיף את ריק בארי?".
יש עוד דבר מיוחד עם סטפן קרי. מייקל היה מעל כולם. עשה טובה שענה לך. רצה שתרגיש שהוא מעליך; ייצור אחר שאין להגיע אליו. סטף? הוא כמו החבר ששיחקת איתו 3 על 3. הוא כוכב-על מבלי שהוא משדר כוכבנות. הוא משדר את החבר ממגרש המשחקים.
לי עדיין קשה לקבל את העליונות הזאת בקליעה מה-3. קשה לי לבודד את המשתנים בהם הוא עולה על -אחרים. לפעמים אני אפילו חושב שאולי כל מה שהוא זה בנזונה בר מזל שהמזל משחק לו שוב ושוב, שוב ושוב. אבל כמה "שוב" יכולים להיות?
אז אם זה לא מזל, מה זה לעזאזל? אני איש ביומכניקה ולקחתי קורסים בניאורולוגיה ומה לא. אני יודע שכל העסק הוא עניין של קןאורדינציית עין-יד. טוב, כשהיד היא רק המשתנה האחרון, ה -DEGREE OF FREEDOM האחרון שחייב לעשות את האנליזה של כל מה שקרה לפני כן מהדחיפה בכף הרגל נגד הפרקט ועד הדבר לפני האחרון שהוא יישור המרפק, ואז לספק את הכוח והזווית הנכונה שתלויים בכל מה שקרה קודם. אז בסדר, זה אותו תהליך אצל כולם, אז היכן ומה כאן בדיוק הדבר המייחד אותו?
*
*
*
*
*
(סל הנצחון אמש ממרחק 'אסור')
דבר אחד שאני משוכנע ששם אותו מעל כל האחרים זה בטחון עצמי שאין שני לו בזריקתו. שום היסוס. שום קמצוץ של היסוס. הוא י-ו-ד-ע שהפגז ייכנס, והוא נכנס. זוהי מין "ארוגנטיות זריקתית". הוא לא מעליב את שומרו, אלא סתם קובע את הסל כעובדה, והדבר המכניע את כולם היא ה-AURA של ה-BODY IMAGE שלו לפני הזריקה, בעת הזריקה, ואחרי הזריקה.
מה שפעם היה VICARIOUS THRILL – תעלול מיוחד אם תרצו – עבורינו, הפך לפנומנה מעל ומעבר כל הפרמטרים של כל אחד אחר, וזה מה שמטרף את עיני וחושי. אני מרגיש כאילו אני נמצא ב-"חוויית סטפן קרי" שהיא מין פיצוץ חושי – ויזיונרי. אני מרגיש שאנחנו חוזים ב'אפוק' (EPOCH) תרבותי.
אם זה יימשך ככה עד סוף העונה, ויסתיים עם אליפות, זאת תהיה ללא ספק אחת העונות הגדולות ביותר של שחקן כדורסל מאז ומעולם. לא ייתכן שישנו אוהד ספורט – לא רק אוהד כדורסל – החוזה בחווייה הזאת שלא מבין ויודע שהוא חוזה באחת מתופעות הספורט הגדולות ביותר.
הוא אחד הספורטאים היחידים בכל ענפי הספורט – אי פעם – שלמעשה מביא אותנו לחשוב שאנחנו חוזים בקסם. בפלא. במשהו שלא מהעולם הזה. אנחנו חוזים בבן אדם שהביא את קושי קליעת השלשה לרמה של זריקת פאול או לייאפ, פור גאד סייק. היכן נשמע כדבר הזה? זהו ממש אבסורד ביומכני, אירודינמי, ופיזיולוגי. הוא מביא את מה שהוא עושה ממש לרמת "איסור", כמו בן העתונאי שבדמעות אמר לאביו ש-"זה לא פייר שהוא קולע ככה נגדנו".
מה שרק לפני כמה חודשים נשמע PREPOSTEROUS – "סטפן קרי מתקדם לעבר הגדולה של מייקל ג'ורדן" כבר לא נשמע מטורף כזה. אמנם הדרך עוד רבה, וחסרות לו כמה אליפויות וכמה שנים, אבל חתיכת ההיסטוריה בה אנו חוזים עתה היא שווה בגדולתה לכל חתיכת היסטוריה בעבר, כולל עונת ה-50.4 נק' ממוצע של ווילט צ'מברליין, ושליטת היחיד של מייקל ג'ורדן על כל ה-NBA משך 6 שנים רצופות.
מה שסטפן קרי עושה זה לשנות את כל עולם הכדורסל שבגלל האתלטיות העליונה של האתלטים השחורים בעיקר, הפך למשחק של כניסות, דאנקים, ואלי-הופים כששחקנים ברמה העליונה ביותר של המשחק שכחו את הדבר הבסיסי ביותר של המשחק – למעשה לא 'שכחו' אלא לעולם לא ידעו – למסור ולקלוע סל מרחוק!.
אני מאמין שסטפן קרי כבר קנה את מקומו ההיסטורי כשחקן שיותר מכל אחד אחר יחזיר את המשחק למשחק קבוצתי שמבוסס על מסירות, מציאת האדם הפתוח, ואז קליעה מרחוק.
אני מאושר שזכיתי לחזות בדומיננטיות של מייקל ג'ורדן שהיתה FULL-FRONTAL ALL OUT ANGRY ASSAULT. התקפה דורסנית מלאת חימה וכעס – וללא כל FUN וכיף – כולה אגרסיביות חסרת רחמים כשהוא רומס, דורך, מלקה, וקובר כל אחד בדרכו עם לשון משורבבת, ואחרי הסל גם מבט מעליב על יריב נחות ומובס.
ועתה אני נהנה באותה מידה בבחורצ'יק שנראה עניו וחמוד כזה הקובר אותך בזריקות מ-9 מטרים ב-70% דיוק כמעט ללא מאמץ הנראה לעין, והכל במין חיוך מסויים שלך תדע מה עומד מאחוריו.
No offence לג'ורדן, שהוא עדיין אליל נעורי והשחקן הגדול אי פעם גם עכשיו . אבל כעונה בודדת ( לא על פני קריירה שלמה ) , סטף נותן בעונה הרגילה השנה ( צריך עוד לראות מה יקרה בפלייאוף ) את ההופעה הגדולה ביותר של שחקן כדורסל אי פעם . המילים נגמרות לתאר את ההצגות שלו .
בינתיים אולי כן, אם כי אני לא יודע בדיוק (אני כבר לא זוכר בדיוק את ההרגשה אז כי זה קרה יום-יום משך 80 משחקים) כיצד להשוות את עונתו זו לעונה שצ'מברליין קלע כ-ל י-ו-ם 50 נקודות, משך 80 משחקים
אי אפשר להשוות. קבל שני וקטורים הפוכים:
1. וילט שיחק בליגה שהיתה אמנם מקצוענית, אבל רבים משחקניה היו "חובבים" יחסית לסטנדרט של היום. הוא, ראסל וה-HOF האחרים היו כמו גדולים במגרש ילדים.
2. ומהצד השני – קרעו אותו ב-48 דקות משחק מדי ערב. לך תתע מה היה קורה אם היה משחק 30 בלבד.
http://www.basketball-reference.com/players/j/jordami01.html?mobile=false
יש שם עונות טובות יותר, אך לא כאלו שנגמרו באליפות.
היתרון המשמעותי של קארי זה שהוא עושה מה שהוא עושה ב-33 דק׳ בלבד!
במילניום האחרון:
לברון עם 28.4 נקודות, 7.6 ריבאונדים, 7.2 אסיסטים, 1.7 חטיפות ו-1.1 חסימות יחד עם 66 ניצחונות ב-2008/09
לברון עם 26.8 נקודות (56% מהשדה, 41% מהשלוש), 8 ריבאונדים, 7.3 אסיסטים, 1.7 חטיפות וכמעט חסימה יחד עם 66 ניצחונות (27 ברצף) ב-2012/13
גארנט 24.2 נקודות, 13.9 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 1.5 חטיפות ו-2.2 חסימות (58 ניצחונות, בלי צוות מסייע) ב-2003/04.
לשם ההשוואה, סטף העונה עם 30.4 נקודות (51% מהשדה, 47% מהשלוש), 6.5 אסיסטים, 5.3 ריבאונדים, 2.1 חטיפות ו-0.2 חסימות, כשהצוות המסייע שלו טוב משמעותית מכל צוות מסייע של כל אחד מפה.
העונה שלו מדהימה, אבל לא יותר מה-3 האלה.
אתה צריך לנרמל את המספרים לדקות משחק . סטף משחק פחות דקות מכל האחרים . היעילות שלו לדקת משחק גדולה מכולם .
יעילות שמעילות..
אני יודע שאתה מצדד בקארי אבל אלו מסוג העונות שמי שמסתכל על סטטיסטיקה ומנסה לנתח את מה שאנחנו רואים כאן כנראה שלא ממש מבין מה רואים כאן.
הכי נכון בעולם.תמיד שיש ויכוח עם אנשי הסטטיסטיקה והמספרים כמו מתן וגיא,יש טיעון שמה שרואים אי אפשר להסביר ושהסטטיסטיקה לא תמיד מראה את זה.במקרה של סטף זה בדיוק המקרים עליו מדברים ,הוא עושה דברים כל כך מופלאים ששום סטטיסטיקה לא יכולה להסביר.הבן אדם לוקח את השלשה מהחצי בסוף המשחק וזה ברור לך שהיא הולכת להיכנס
+3
מהחצי עם יד על הפרצוף
+1000 סטיסטיקה זה לא העניין במקרה סטף! וגם אם אנשי הסטטיסטיקה רוצים להסתכל – הסטטיסטיקה היא עדיין מופלאה!
יניב, יקירי, אתה (שוב) מציב אותי כאיש קש לטעון נגדו טיעון כנגד עמדה שמעולם לא הצגתי.
כפי שכתבתי בעבר, לג'ורדן היו עונות גדולות יותר, כי הוא גם שלט הגנתית.
ד"א, גם לברון בעונות האלה נבחר לחמישיית ההגנה (אולי בשניה שרועי הציג "רק" לחמישיית ההגנה השניה).
כל עוד משחקים כדורסל בשני צדי המגרש אי אפשר להתעלם מזה.
אעפ"כ, לענ"ד, של קרי הגדולה במילניום, אך פחות מג'ורדן.
מתן,הכוונה בכלל לא הייתה בקשר לנקודה הזאת של סטף,פשט אתה איש של סטטיסטיקה ובהרבה ויכוחים אתה מציג לטיעון שלך את הסטטיסטיקה,מה שיוצר בהרבה מקרים מהצד השני תגובות של אוקי זאת הסטטיסטיקה אבל יש דברים שהם מעבר לסטטיסטיקה,שמרגישים את זה ,שחשים את זה.והכוונה שלי שזה בדיוק אחד המקרים הנ"ל.לא משנה בכלל אם רועי מביא סטטיסטיקות של שחקנים מהשנים האחרונות,זה בכלל לא רלוונטי אם הם טובות משל קארי או לא כי אתה פשוט יודע שאתה חוזה במשהו מיוחד .זאת הכוונה שלי,לא התכוונתי בויכוח הספציפי הזה.
ואנחנו מסכימים על זה לגמרי. כלומר, אי אפשר להתעלם מזה שגם סטטיסטית הוא בעונה היסטורית ברמות אחרות, אבל מעבר לסטטיסטיקה הוא נותן את התחושה שגרמה לי להכתיר את העונה הזו (הסדירה, בינתיים) כהכי גדולה של שחקן במילניום.
רועי אתה מפספס לדעתי. מעבר לכל המספרים מה גורם לעונות האלו להיות טובות יותר? קרי גורם ל"צוות המסייע" שלו להיראות טוב יותר.
47% לשלוש זה 70% .מי עשה אחוזים של 70%?
נראה לי הכוונה למשחק האחרון של קרי מול אוקךהומה
העונה שלו מדהימה כי הוא משחק בקונפרנס פי 10 יותר חזק משל לברון ובליגה חזקה יותר מזו בשנה המדוברת של גארנט.
השחקנים היום טובים יותר, נקודה.
לא מסכים לחלוטין שצוות מסייע של וויד ובוש וריי אלן פחות טוב מזה של גולדן סטייט
קארי באחת העונות הכי מטורפות בתולדות הכדורסל
נו באמת.
תומפסון של היום לעומת וויד 2013, את מי אתה לוקח?
גרין של היום לעומת בוש 2013, את מי אתה לוקח?
איגודלה של היום לעומת ריי אלן בגיל 39, את מי אתה לוקח?
ולא התחלנו לדבר על ההבדל בשאר הספסל והמאמן
רועי, לפני שנתיים אף אחד לא חשב שהם שחקנים לאליפות, בלי קארי שמסכרן אותם הערך שלהם יורד. השילוב שלהם עם קארי מעניק להם יתרון.
רועי תעשה טובה
אם אתה יוצא בהצהרותלפחות תהיה יציב
רק לפני חודש כתבת שגולדן סטייט לא תגיע מעבר לחצי גמר המערב עכשיו אתה אומר שהם עם צוות מסייע יותר טוב ממיאמי
אני מסכים עם mbk והבן השחור. ואני אוסיף שאסור להסתכל עליהם כשחקנים בודדים! וויד יותר טוב מתו פסטו כשחקן בודד לדעתי אבל הוא יושב מושלם ליד קרי שמגדיל אותו!
וזה לא רק זה. סטף יותר FUN TO WATCH מכל אדם אחר בעולם, כולל מייקל וסטנדאפ של לואי סי קיי!
נמאס כבר. נמאס. הוא מדהים, אבל אתה יודע שלא משנה מה תעשה, הוא יבוא וינצח אותך. זה כל כך מתסכל.
Pop, if you're reading this, humiliate him in the playoffs. You have to.
אני הגעתי למסקנה שלקרי אין תקרה. לפי דעתי הוא יכול לקלוע 50 נקודות למשחק בלי להתאמץ. פשוט מפחיד .
תודה מנחם.
1+ על הטור, גם לי תמיד עברה המחשבה שזה מזל.
אנשים לא מסתכלים על זה ברמה המופשטת. זה פשוט לא הגיוני שהוא מקבל על הזריקות האלו רק 3 נק'. הוא קובע עובדה : יהיו עוד קשתות על הפרקט. טווח צריך להיות מתוגמל. הוא בכלל לא בתחרות עם ג'ורדן. הוא לגמרי בספרה אחרת. אנשים יכולים לספור אליפויות ותארי MVP וסטט' עד מחר.. קארי מהווה סכנה ברורה ומיידית על המשחק. דר' נייסמית' מתהפף בקברו, או שחוכך ידיו בהנאה…
הפוך, עכשיו אין סיכוי שיוסיפו עוד קשתות. הנבא מוסיפה חוקים כדי להקשות על שחקנים שיש להם יתרון ברור על פני הליגה. אף אחד לא יעז להוסיף עוד קשת בזמן שקארי משחק. אולי אפילו יעשו הפוך ויקשו עליו איכשהו
גוטה הפוך גוטה..
איך יקשו עליו ? ירחיקו את הקשת ? יבטלו אותה ?
אין שום הגיון לתת על שלשה מחצי מגרש שנקלעת באופן סיסטמתי אותה סקור כמו לשלשה רגילה. אולי זה לא יקרה בזמנו של קארי, אבל לבסוף זה יקרה. גם פעם היו פיור שוטרס מ2 נק' שפחדו שכשיבראו את קשת ה3 אז המשחק יהפוך לקרקס, והם צדקו… כי אנשים אוהבים קרקסים.. וכולם יכולים להתגעגע עד מחר למשחק הפוסט של שנות ה 80, אבל תראה לי מישהו אחד שלא נהנה בטירוף מהמשחק הלילה… ען כל הקרקסיות שבו, לשם הליגה דוחפפת, יהיו לפחות עוד 2 קשתות.
"הצורך יצמיח לי ידיים" – שלשות מרבעי מגרש יהפו להיות דבר שבשגרה, אתה חייב לשנות את הניקוד.
אולי לא להקשות עליו את המשחק כי כבר אין איך. אבל אין סיכוי שיעשו לו את החיים קלים יותר, זה לא ליגה של איש אחד וכמה שזה יביא יותר צופים הליגה יודעת שאי אפשר לעשות את זה לשאר הליגה
זה יקרה, כנראה אחרי שהוא יפרוש
לא מזליסט, סתם עשה עסקה עם השטן.
לא רואה דרך יותר הגיונית להסביר מה שאני רואה
התופעה הזו היא בכלל אילוז' שהמציאו בעלי סטייקיות מתל אביב כדי להרוויח מהתערבויות של מנחם…
סטייקיות? יקבלו חומוס ויסתמו את הפה.
מצוין.
עוד לא ראיתי את המשחק אבל כל העונה הוא ככה.
פשוט הוא 20 שנה לפני הליגה בדיוק כמו שג'ורדן היה..
יש מצב שהמשפט לגבי הביטחון עצמי הוא המפתח. הוא נמצא ב "זון" רוב הזמן, בניגוד לאחרים שנכנסים לזון לעיתים רחוקות.
לזה צריך להוסיף את זה שהוא כנראה הקלעי שמתאמן הכי הרבה בזריקות ממרחקים "אסורים". הוא גאון במובן הזה שיצא מהקופסא שמגדירה מהי זריקה טובה.
קמתי ב5 וחצי והתחלתי לראות את המשחק מההתחלה בליג פאס. מההתחלה הייתה תחושה שהפעם אוקלהומה ינצחו, שהפעם הלוחמים לא באו לתת הצהרה והדואו מהצד השני כן.
ומצד שני כל המשחק יד לך תחושה שגם הפעם הם ינצחו, שלשה שתיים של סטף והם במשחק.
זה פשוט לא יאומן הדבר הזה, באמת חייזר ותענוג לראות אותו כל לילה
לצערי לא ראיתי את המשחק. מקנא בכולם.
אוהב כשאתה כותב חיובי מנחם. מסכים לגמרי שהעונה הזו של סטף קרי היא משהו יוצא דופן שאת ההשלכות שלו נגלה רק בעונות הבאות.
שימו לב, בשלשת הניצחון לאנס קאנטר על הספסל של OKC. השלמה עם הגורל המר כשהכדור עוד באוויר. זה זה הוא סטף קארי 🙂
שימו לב לוורז'או מאחורה בתמונה
מתי ראיתם אותו כ"כ מבסוט?
צודקים בהכל…. אותי דווקא תפסה התמונה האופיינית של אנדרסון ורז'או צוהל מאחור. לא יודע למה אבל יש לו המון תמונות כאלה…. 🙂
לא יודע למה? ראית את המשכורת שלו? (וזה שהוא ברזילאי לא מזיק) 🙂
מאז האולסטאר סטף עם 57.3 אחוז משלוש.
תקראו את זה שוב. זה אמיתי.
כבר אין מילים. זה לא אמיתי. דרך אגב אחד ממשחקי עונה רגילה מהטובים שנראו
מטורף לגמרי, הבעיה העיקרית שאין לו שום מגבלת טווח ,היום זו הייתה דוגמא מייצגת, קליעות מעל אנשים שהם שני ראשים מעליו ונצמדים אליו בלי לראות בכלל את הסל והמדהים יותר החוסר במגבלת טווח, זריקה מאזור שבין קשת השלוש לחצי נראית כמו צעד וחצי לכל אחד אחר..
ואם כל זאת לא ברור איך אוקלהומה הפסידו את המשחק הזה שהוליכו לכל אורכו,כולל שתי הטעויות האיומות והלא אופינייות בעליל של דוראנט
ב-10 שניות האחרונות של הזמן החוקי (למה לעזאזל הוא לא לקח פסק זמן שהיה לו??? )
בכל דרך אפשרית שננסה לבדוק את מקומה של העונה של קרי לצד העונות הגדולות ביותר של שחני NBA, נגיע לתוצאה זהה –
זוהי ללא ספק אחת העונות הגדולות ביותר של שחקן NB אי פעם.
קארים 71', ג'ורדן 91' ו-96', לברון 2013.
אם (ואיך שזה נראה כרגע אז גם כנראה…) קרי יוביל את הלוחמים לאליפות אז הוא קופץ לראש הרשימה עם העונה הגדולה ביותר של שחקן אי פעם.
ה-WS/48 שלו כרגע עומד על 0.3379 (שני רק ל-0.3399 של קארים)
ה-PER שלו כרגע על 32.6 (ראשון בכל הזמנים, ובהפרש)
ויותר חשוב, אני לא זוכר זריקה "מפחידה" כמו "קרי מקילומטר" מאז הסקייהוק של קארים.
כיף שזכינו לצפות בעונה היסטורית בלייב.
כמעט קמתי לראות, ואז התגברה העייפות וחזרתי לישון. חבל ):
מה שהוא עושה זה נראה קסם, הוא משחק קווידיץ' שכל השאר עדיין תקועים בכדורסל.
1+
צריך לצרוב את המשחק הזה
קארי ממשיך את ההשתוללות שלו מהפלייאוף של השנה שעברה
אז הוא ניפק 30 למשחק וניפץ את השיא של מילר לרסיסים ( 97 לעומת 58 שלשות בפלייאוף )
מה שמניע אותו זה טמבלים כמו הארדן שטוענים שהם ה MVP האמיתי וסנילים כמו קארים ורוברטסון שטוענים שבתקופתם הם היו מנצחים ….. ( קארים לפני ואחרי מגיק זה לא בר השוואה בכלל )
מג'יק לעומתם מפרגן ואמר שאם ינפק 4-5 עונות נוספות בקליבר הזה הוא יהיה הבסט אוף דה בסט , זה גבר
לא סתם זה מג'ייק חיים של מומי 🙂
ברמת הפרסונלטי מג'יק מעל כולם
הוא אפילו פרגן לג'ורדן כאשר הם התאמנו בדרים טים הוא אמר בסגנון ג'ורדן הכי טוב ששיחקתי איתו אי פעם ( והוא שיחק עם טובים )
אני לא מבין את הנסיון לגמד את גולדן סטייט וקארי
זה פשוט מגעיל בעייני
אני מניח שמה שעומד מאחורי זה שקודם כל הם מתקשים להבין שהמשחק הולך ומשתנה לנגד עיניהם ודבר שני שמעצבן אותם שבחור כולה 1.90 מבלי שום יכולת אתלטית יוצאת דופן והוא בא ועושה ב"ס לכולם
ממש ככה . זה דוחה ונשמע מריר ממש כמו מנחם
מי אמר למי: "הקבוצה הבריאה בהיסטוריה"…
+100
גם אני עם מג'יק חיים של מומי, מפרגן בחיים כמו שפינק על המגרש
גם שעון מקולקל, פעמיים ביממה מראה את השעה הנכונה. טוויט של לפלופ:
@StephenCurry30 needs to stop it man!! He's ridiculous man! Never before seen someone like him in the history of ball
כבר ירדו עליו שאיך הוא מעז לכתוב ככה על יריב צפוי בסדרת הגמר 🙂
#אמיתי_לגמרי
1 +
רק לי ניראה שקארי מחכה שקובי יפרוש בשביל לשבור לו את שיא השלשות?
נראה לי שהוא ישבור גם את זה (קליעות 3 למשחק) השנה. למה לא?
אני מנחש שעד סוף הקריירה שלו הוא יעמיד שיא של 20 שלשות במשחק אחד
2 פיצות משפחתיות + חצי מגש עם 4 משולשים – הגיוני, הבחור רעב..
סתם אנקדוטה
קרי שבר במשחק יחיד שלושה שיאים יחסית משמעותיים
מספר שלשות בעונה
רצף שלשות במשחקים
מספר שלשות במשחק (שוה שיא)
ובטח עוד כמה שיאים "אמריקאים"…
אאל"ט זה המשחק השלישי ברציפות שהוא קולע מעל 40 נק'. אני מעריך שזה לא קרה בלפחות 20 שנה האחרונות.
זה לא כל כך נדיר. ווסטברוק עשה את זה בעונה שעברה
Party pooper
Story of my life
משהו בסגנון "הכי הרבה משחקים שקלע מעל 40 נק' עם פחות מ-40 דקות".
אכן אגדה לנגד עינינו.
זו הפעם הראשונה מזה עשורים שאת משבצת השחקן הכי טוב / מלהיב ממלא אדם בגודל הזה. האחרון שאני זוכר בלייב היה איזאייה תומס ("הראשון"?). וגם הוא היה יותר "הירו" מאשר "חבילת כדורסל". ידוע לי שבפרהיסטוריה היו כאלה כמו פיסטול פיט והאבליצ'ק, וידוע לי שהיתה הבלחה קצרה לאלן אייברסון, וגם קובי הוא גארד, והיה גם את סטוקטון. אבל כבר שלושים שנה ה-NBA נשלטת ע"י אתלטי על. רובם מפלצות של שרירים ומסה. קרי לעניין זה הוא קרן שמש ביום סגריר.
עוד דבר שלא מדברים עליו הוא יכולת הקלאץ' של קרי. תמיד מדברים על לילארד לברון ושות' אבל שמו של קרי לא עולה.
אמנם אין להם הרבה משחקים צמודים אבל שימו לב איך הוא מנצח אותם כשיש. ככ הרבה שלשות בדקות האחרונות/על הבאזר ששחקנים אחרים לא יכולים לקלוע כמעט בשום מצב
זה מרשים!!!, מדהים!!!, מטורף!!! מה שהוא עושה והעונה של ג"ס בכלל. אבל, שוב, אם הם לא לוקחים אליפות אז זה לא שווה כלום.
אגדה/היסטוריה מול עינינו! תמיד אני שומע סיפורים על אגדות מהעבר ועכשיו כמו שהיה לי עם קובי, אני רואה את זה מול עיני! הוא מדהים אותי כל פעם מחדש. הוא המציא את הכדורסל מחדש ונדמה שהוא לא יכול להפסיד!
לגבי גדולה היסטורית – מבחינתי זו עונה הכי גדולה של שחקן אי פעם, לגבי גדולה כרשימה הוא מתקרב לג׳ורדן בצעדי ענק שכמו שמנחם אמר : חסר לו רק תארים והישגים ואל דאגה- הוא ישיג אותם!
אחלה כתבה , ואני פונה שוב אל מנחם.
מנחם את הכסף סופרים במדרגות ונגד קארי לא מהמרים. מתי אקבל את הארוחה שלי בויה?(:
קרי מדהים, אדיר. באמת שכבר נגמרו הסופרלטיבים.
הנאה משחקן ואסתטיקה זה דבר סובייקטיבי, אבל להשוות לג'ורדן זה עקום מאד לדעתי. לכו תראו היום סרטים שבעבר נחשבו יצירות מופת. רובם הגדול, בעיקר לאנשים צעירים, יראו משעממים ואטיים מאד.
ג'ורדן בלייב, בסטנדרטים של אז ובמשחק של אז, היה לו פחות נעים לעין מקרי של היום. ולמי שצעיר מדי אני יכול לספר שהבז וההייפ סביב ג'ורדן היו עוד יותר גדולים. היו היה אייקון ברמות שאף אחד לא התקרב אליהן מאז.
לא צריך להגזים. כל בנאדם נורמלי מתיז ניטים מול מעללי מייקל. כאז כן היום.
הסיבה העיקרית שאי אפשר עדיין להשוואת בין קרי לג'ורדן (מלבד המשכיות) זאת הגנה.
בהתקפה אפשר להתווכח, ושניהם מאוד מרשימים אבל בצד השני של המגרש ג'ורדן היה מפלצת וקרי בינוני לכל היותר.
הסיבה היחידה בגללה לא ניתן עדיין להשוות ביניהם היא המשכיות .
קרי השנה נותן עונה התקפית גדולה מכל מה שראינו , כולל מייקל .
בהגנה מייקל היה שחקן ענק , אבל קרי לא רע בכלל – מגן , חוטף ואפילו לוקח ריבאונדים .
גם הארדן חוטף ולוקח ריבאונדים, זה לא בהכרח מעיד על שחקן הגנה טוב.
פיפן היה שחקן הגנה טוב בהרבה מג'ורדן והיוקרה שג'ורדן זוכה לה כשחקן הגנה היא הרבה בזכות פיפן…ורודמן. למה אתה חושב שג'ורדן היה כל כך טוב? כי הוא התאמן נגד פיפן…
דבר אחד בטוח, מאז ג'ורדן לא היה אף שחקן שהגיע לו ה-mvp של העונה ללא תחרות, הנדס דאון.
הילד ענק. ענק.
דאנקן.
דאנקן לא היה עד כדי כך דומיננטי
אמת, הוא שחקן אפור.
ועוד דבר- בשנים הבאות, לפחות במערב, איזו קבוצה בכלל יכולה לקרוא תיגר על הלוחמים? דווקא היריבים הגדולים שלהם בדרך לסוף הדרך..
לא יודע מה איתך אבל לספארס יש שלד של לנארד, אולדריג', גרין, מילס וסימונס, והם לא הולכים לשום מקום.
כל מה שאמרו כאן נכון. ולאור זאת, מי משאיר את סטף פנוי 2-3 שניות לסוף הזמן? היה לו את ה 2-3 מטרים חופשיים מהמגן והוא זרק חופשי לגמרי
אתה מבין שאנחנו מדברים על זריקה כמעט מהחצי?
מה שאני רוצה לומר ייקח זמן לשחקנים להבין שאצלו דין שלשה מהחצי שווה לדין שלשה מקרוב.האינסטקנט של שחקנים זה שזריקה ממרחק כזה זאת זריקת התאבדות וייקח זמן עד שיפנימו שזאת זריקה רגילה עבורו ואסור גם משם להשאיר אותו חופשי
היית חושב שאחרי ממפיס שנה שעברה, שחקנים כבר היו לומדים.
חצי שנייה לסיום..היו חייבים להיכנס לו לגרון
אבל עזבו אותו לנפשו..כנראה רצו להיכנס לפוסטר ולדיון
כי גם ניצב בסצנה אדירה מקבל קרדיט
מנחם מה עם הסיחים?
מצטרף לשמייקל.
אם יש דבר שאני טוב בו זה לקלקל מסיבות:
אני לא אוהב את סטף בגלל השלמות שלו והיהירות שלו (גם את ג'ורדן לא סבלתי, לפחות אני עקבי). תמיד העדפתי את האנדרדוג המלוכלך, השורט, הנושך שנלחם נגד הסיכויים, שחקן פגום:
בארקלי עם ה- 1.96 שלו ואי היכולת שלו לתפוס כדור ביד אחת, את בירד, איש הצווארון הכחול שהלך כל יום לעבודה עם גב שבור. הקליעה שלו היתה מדהימה (בכל קנה מידה עד שסטף הגיע). אף פעם לא הרגשת שהוא מזלזל בך, למרות כל הסיפורים היפים ששמענו לאחרונה על ה- 40 נקודות מול דומיניק והשיעור שהוא לימד את למביר.
קשה לי להסביר אבל יש משהו לא יפה או הגון במשחק של סטף. עובדה שכשאתם רואים משחק של OKC אתם יוצאים נגד הסגנון הזה.
נכון, סטף יודע להפעיל את הקבוצה שלו בוירטואוזיות רבה יותר, המסירות שהוא מחלק זה בונבונים והצוות המסייע שלו ווינרים אחד אחד. אבל שימו לב שככל שסטף יותר גדול, הקבוצה משחקת יותר רע. אתמול, לא ראיתי משחק קבוצתי. אפילו לא ראיתי קבוצה. ראיתי משחק של 2:2. זה לא כדורסל, זה כדורסל רחוב ב- Rucker park
הוא פינק את כולם עם בונבונים לשלוש ולקליעות ליי אפ שיותר מדי התפספסו. בכל מקרה הדפוס משחק הזה של להיקלע לפיגור גדול מוקדם מול אוק' חוזר על עצמו + ערב קליעות רע משלוש כמו במשחק באורקל, ולא תמיד קארי יוכל להושיע, הם חייבים להביא את הטופ גיים שלהם מהשנייה הראשונה כי אוק' בנויה הרבה על התלהבות ומונטום.
לא ראית את המשחק, היה קל לראות את ההבדל כי מולם היו אוקלוהומה, אז נכון שסטף לקח את השלשות ההזויות וקלע אותם אבל גם אם אתה קורא לזריקות שלו שכונה עדיין חוץ מזה היה משחק סופר קבוצתי של הלוחמים כשאוקלהומה מנגד הולכת מהלך אחרי מהלך אחד על אחד. בעיקר במני טיים.
ופה נכנס המקום של פופוביץ' לקלקל את זה.
גם הלייקרס של שאק וקובי לא היו ככ שונים וגם במיאמי של תחילת העשור זה היה ככה.
זה שאתה חנטריש זה לא חדש ….
אבל שאתה תכתוב שאהבת שסטפן קארי מחזיר את הכדורסל לקבוצתיות ?
נו שוין אין מלים …., הידעת ששחר צוברי לק מקום ששי באליפות העולם שהסתימה אתמול באילת ?
מן הסתם לא ידעת כי על כדורסל אני כבר לא יכול לדבר איתך כי תצא עלי בהפוך על הפוך …אבל כן אתה כתבת בתחילת העונה כי דוראנט לוקח אליפות השנה וכי הוא עוד צעיר …
נו שוין שיהיה …
את הסיחים תקבלו כשאהיה בארץ. או אחד-אחד, או 'ארוחה משפחתית' לחמישה.
ועכשיו, בהנחה שאני המגיב האחרון, כמעט בטוח תגיע תקופת הנפילה. השלשות הרחוקות באמת לא תיכנסנה יותר (הן עניין של מזל בכל מקרה!) , ונבין שאלה היו 2-3 חודשים שלא יחזרו יותר. שמח שכולנו נהנינו.
חכו וראו.
THE PARTY IS OVER!
אתה י ו ד ע שלא תהיה המגיב האחרון אחרי השטות הזאת.
גדול אתה! 🙂
ואתה תמשיך להגיד את זה לפני כל משחק…
אני מחכה להזמנה מנחם.
נ.ב
אני לא חושב שאתה צודק, קרי הוא מכונה מזן אחר, כזאת שלא ראית,
שליוב אולטימטיבי בין קלעי לרכז בגוף אחר. כתבתי כאן בזמנו שזה כאילו שהווריורס משחקים עם 6 שחקנים כי קרי הוא פשוט שני שחקנים על המגרש מבחינה התקפית.
סביר שהאחוזים מהטווחים הנ"ל ירדו. אבל עדיין זו תישאר זריקה אפקטיבית עבורו. הסיבה? פשוט כי הוא מתאמן על זה. זה בעצם השינוי שהוא הביא. אף אחד אחר לפניו לא העז לחשוב על זריקות מהטווחים האלה כלגיטימיות.בכל מקרה הסיבה שהן נכנסו היא בוודאי לא מזל.
מנחם נגע ה בנקודה המרכזית לדעתי – הבטחון העצמי המטורף שיש לקארי בקליעה שלו.
בסדרה של הטוב מ- 7, המטרה העיקרית של היריבה תהיה לערערר לו את הבטחון הזה, אחרת אפשר כבר עכשיו לסגור את הליגה.
אני כבר רואה את המקטרגים עוד כמה שנים טוענים שלמייקל זה לא היה קורה והוא לא היה מאפשר לאיזו לקחת לו אמ וי פי של הגמר. לדעתי אגב זו היתה טעות של הבוחרים, וכתבתי את זה כבר אז
* לאיגי, לא לאיזו
מדהים שככל שהוא יותר מצליח
אני יותר שונא אותו.
צפיתי במשחק, ובשלשת הניצחון כל כך התעצבנתי שדפקתי צעקה והערתי את האחים שלי.
מאחל לו להיות מודח בסיבוב הראשון ולעבור לפילדלפיה אמן
מצטרף
מאוד ישראלי לשנוא מישהו כי הוא מצליח..
קרי עובד מאוד קשה על הקליעה ועל השליטה בכדור. שמור את השנאה למישהו שראוי לה. אשך יכול להמליץ על שניים שלושה כאלו)
תענוג לקרוא אותך ככה מנחם. חשוב לציין שהיה חשש לפציעה של קארי ברבע השלישי ושהוא ירד לחדר ההלבשה לכמה דקות מאוד מדאיגות. בכלל, הלוחמים נראו רע בחלקים נרחבים של המשחק. גרין היה חלש וזה הקרין על כולם. מדהים שהם הצליחו לנצח את זה בסוף.
והעיקר- הנצחון הזה הכניס אותי למין היי שגרם לי לעבור את יום ראשון (aka היום הגרוע בשבוע) בקלילות סטף קארית כזאת.
בדיוק מה שחשבתי .
Okc היו צריכים לקחת את זה אבל ראו כמה הם מפחדים מהמעמד.
רק מראה את אפקט ההרתעה של ג"ס
מנחם, מילים כדורבנות.
לדעתי, יש כאן שילוב מיוחד של 3 גורמים מאוד יחודיים:
1. שחקן שהוא אומן וגאון היסטורי בתחומו – זריקה מרחוק
2. בעל מוסר עבודה ושגרת אימונים ייחודית הממקסמת את גאונותו
3. משחק עבור מאמן אשר נותן בו אמון מלא ומאפשר לו להביא את מלוא יכולותיו למגרש, בלי פחד
ועכשיו מגיע פיל ג'קסון ומפיל עלינו את זה:
Never seen anything like SCurry? Remind you of Chris Jackson/ Mahmoud Abdul-Rauf, who had a short but brilliant run in NBA?
???????????????????????????????????????
מחמוד עבדול ראוף ? מכולם הוא מצא אותו בשביל להשוות לסטף??
הזוי
מנחם נעשה ארוחה משפחתית ונחגוג את אליפות גולדן יחד (:
תגובה לא קשורה אבל כן. קרעתי היום, חלקית, את גיד אכילס תוך כדי הופעה. יש כאן מומחי ספורט רבים ודוקטור אחד גאון לביו-מכניקה. עצות? טיפים? חמלה אנושית בשביל הכיף? אני אומר את זה כי זו פציעת ספורט קלאסית שקורית לאנשים אתלטיים דווקא. מקווה שזו אחת שמסיימת קריירה
קריעה 'חלקית' יכולה להיות קלה או חמורה. אם 'קלה' קרח ומנוחה יבריאו את הגיד.
חמלה זה יקר. חמלה אנושית קצת פחות. תקח "החלמה מהירה" מחצי לב?
בפינת החמלה: היקום סידר לך אפשרות לצפות במשחקי NBA בלייב בחופשת מחלה קצרה. קצת משמח, לא?
יש בימינו מחליף בסטנד ביי לשחקן שנפצע? שחקן ספסל שכזה?
שזו ל א * אחת שמסיימת
פספסת קצת… הביטוי הוא "שבור רגל"…
החלמה מהירה ורק בריאות!
יש איזשהו צפי לזמן ההחלמה? התאטרון הלאומי בסכנה!! אין לי סימנים כחולים ויש מעט נפיחות. רמת כאב נסבלת אם אני עם הרגל למעלה ולא זז, ומטורפת אם אני מנסה לעשות משהו…
The show must go on
אין לי בעיה להישאר רפה הבנה, אבל לא מתאים לי להיות רפה תנועה
🙂
אתה עוד במצב טוב. יכולת להיות רפה חציל
איזה קרעים פה ווה ווה
תודה אשך
מנחם זה לא אתה כתבת רק לפני חודש שמיאמי טובים מהוריוורס ווויד טוב מקארי?
לך מהר תמחק את הפוסט בושה ההוא לפני שמשהו יביא אותו.
חחחח
בקיצור אין לך מושג.
תתמקד במומי
שאלה לתומש. אתה תומשהמקורי? תומר שרון האיש והאגדה?
אני הוא
חחחחחחחחחחחחחחחח מומי
אני חושב שאולי דוראנט עם המבנה גוף הארוך והזריזות יוכל לשמור את סטף. היה קטע במשחק שהוא שמר אותו וסטף התקשה, הכל יחסי כמובן.
תומש
חכה שיגיע מוש השור – הוא כרגע בדיפ פריז בקנדה
לפעמים אפשר לחשוב שרואים את קארי במשחק nba jam …
תומש תיהיה בריא.
עוזי חבושה אתה אלעד רבין האיש והשנאה?
השנאה למנחם לאתר
ג'וג'ו, תלוי למי. בהצגה אחת אפשר לסדר משהו ובאחרת אין סיכוי…
כתבתי את זה כבר פעם אחת, ואחזור על זה שוב כאן, למרות שאני עדיין מתבאס שלא שידרגתם את מערכת התגובות ולא בטוח בכלל שזה יגיע למנחם וגם לא אדע אם הוא הגיב לי או לא… בכל מקרה:
לפי דעתי מה שמיוחד בסטף הוא הקשר עין מוח שלו, מה שכמובן מקרין על הקוארדינציה שהיא הקשר עין יד. אני חושב שהוא מעבד תמונה במהירות (או איכות , או שניהם) יותר גדולה מבן אנוש רגיל, מה שמאפשר לו להנעל על מטרה ולהגיב הרבה יותר מהר מכל השאר. ניתן לראות את זה במהירות שחרור, במהירות תגובה לתנועה ומנח הגוף של היריב, וכמובן בדיוק בכלל ובמרחקים עצומים בפרט.
מקווה לתגובה על דעתי…