02:30     ברוקלין נטס (4-10) – גולדן סטייט ווריירס (2-11)

הביתית

למרות ההפסד לשארלוט, גולדן סטייט עדיין נראים נהדר. הם הפסידו בהפרש קטן מאוד למרות קליעה זוועתית של כולם ואין באמת סיכוי שזה יהיה כך לאורך זמן. ההתקפה עדיין מדורגת ראשונה בליגה, ההגנה שלישית וכמות האסיסטים מתחילה להזכיר את ימי הזוהר של הקבוצה ב 2016. הטענה בנוגע ללוח קל התיישרה במשחק מול שיקגו, זאת שניצחה באופן די משכנע את הנטס שמולם הלוחמים ישחקו היום. במילים אחרות, עדיין לא קרה העונה שקבוצה בליגה ניצחה את גולדן סטייט בעקבות עודף כישרון או שיטת משחק טובה יותר. כל זה יכול להשתנות הערב, כשהיא תעמוד מול הקונטנדרית מברוקלין בקרב סגנונות מרתק. גארי פייטון כנראה לא ישחק, למי ששאל.

האורחת

הנטס עם 8 נצחונות מתוך 9 המשחקים האחרונים עלו על הגל ונראה שהשילוב בין הארדן לדוראנט מצליח למרות שהארדן עדיין לא נראה כמו שאנחנו רגילים ממנו. וכאן נשאלת השאלה – האם זה נצרך? גם ברוקלין, ברצף הנצחונות האחרון, לא פגשה בקבוצה חזקה במיוחד והיא מצליחה לנצח למרות שההתקפה שלה מדורגת 15 בליגה. הסבר אחד הוא כמובן החולשה של היריבות, הסבר שני הוא דוראנט שמה שהוא לא יעשה תמיד תהיה תחושה שהוא אנדרייטד, אבל הנתון המעניין לדעתי טמון באסיסטים – 25.1 למשחק, מקום שישי בליגה. ברוקלין, יחסית לקבוצה שאמורה להיות קבוצת בידודים, מניעה את הכדור בצורה מרשימה ועל כך שאפו לג'יימס הארדן. נכון, אנחנו רגילים לקלעי פסיכי בלתי עציר אבל כבר ביוסטון הוא חילק לא מעט סוכריות לשחקנים שסביבו וידע לנהל את המשחק באופן שמותאם לקבוצה שסביבו. אגב, גם הרייטינג ההגנתי שלו לא נורא כל כך למרות ההופעות הקבועות בשאקטין א פול. כמובן שהמבחן הזה יהיה לאורך זמן ורק 14 משחקים לא מספיקים כדי לדעת בוודאות אבל בניגוד לקיירי שעדיין על הספסל נראה לי שברוקלין בסתר הלב שמחה שהארדן מוביל לה את הכדור. ואם יחזור להתפוצץ, כמו שנהוג אצלו באמצע העונה, ברוקלין תהיה ה team to beat. לא שעכשיו היא לא. ג'ו האריס בחוץ.

עוצרים בווגאס: התקווה הגדולה שיהיה משחק צמוד ותחרותי, הרבה מכות והאסל ושלשות עם יד על הפרצוף. נלך על גולדן סטייט ב 7 במשחק עם סקור לא גבוה, פשוט כי הווריירס עוד לא נתנו סיבות לחשוב שאפשר לנצח אותם, על הנייר לפחות

05:00     יוטה ג'אז (5-8) – פילדלפיה 76'ס (6-8)

הביתית

משחק בהזמנה עבור הג'אז, שכנראה דאגו לפרוטוקול הקורונה של אמביד כי בהיעדרו יש לה הרבה פחות כאב ראש. הקבוצה עם הפסד בודד ב 5 המשחקים האחרונים ולא מצליחה למצוא פתרונות בהיעדר קליעה של הכוכבים והמשלימים. מה היא צריכה לעשות? האמת, לא בטוח. לא מדובר בקבוצה שונה מזאת של השנה שעברה שדרסה את הליגה והיא עובדת בצורה מאוד מסוימת כך ששינוי גישה קשה יותר ממה שנראה לעין. בקיצור, לבטל את כל האימונים שלהם ולהקדיש את כל הזמן לאימוני קליעה, כי 45.1% מהשדה ו 32.1% אחוז מהשלוש זה לא סבבה. ממש לא.

האורחת

פילי לא מסתדרת בלי אמביד. עכשיו תאמרו לי – "ספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים". אז ככה: האריס חזר, סת' קרי לא הלך לשום מקום, דראמונד משאבת ריבאונדים, מאקסי וג'ורג' נייאנג נראים טוב. זאת לא סיבה להפסיד    לאינדיאנה וטורונטו החלשות. אולי אני קצת קשה עם הסיקסרס אבל בשנים האחרונות היו לה לא מעט הזדמנויות להתנסות בלי הכוכב המרכזי שלה שנוהג להיפצע חדשות לבקרים. אם היא רוצה להגיע הכי רחוק היא חייבת להיות תחרותית גם בהיעדרו, כאשר האריס, שרק חזר, יכול להנהיג קבוצה מעניינת מאוד וגם תחרותית ומהירה יותר כשאמביד לא נוכח. הלילה, יהיה מסקרן לראות מה דוק ריברס יחליט לעשות מול יוטה במשבר. אם הקלעים של הג'אז יתפסו יום טוב בהחלט אין הרבה מה לעשות, אבל במידה והגמגום שלה ימשיך יהיה צורך להדק את ההגנה ולבטל את המונופול של גובר על הצבע. כי התקפית, לפילי יש את כל הכלים להעמיד כמות נקודות מכובדת על הלוח. דני גרין בספק.

עוצרים בווגאס: יוטה בבית זה אף פעם לא נעים לאף אחד, בטח לא לפילי הנוכחיים. סיקסרס ב 2 עם באזר ביטר של סת' קרי.

05:30     לוס אנג'לס קליפרס (5-8) – סן אנטוניו ספרס (9-4)

הביתית

תקופה טובה לקליפרס, שההפסד לשיקגו עצר רצף של שבעה ניצחונות, שלושה מתוכם על מינסוטה ואחד על מיאמי. העונה יותר מכל שנה קשה לדבר על לו"ז קל או קשה פשוט משום שכל קבוצה (כמעט) יכולה להתחבר פתאום לתת משחק חזק מאוד או לחילופין לא לפגוע בכלל כך שהרצף שנעצר על ידי הבולס עדיין לא אומר איזו קבוצה מ LA יותר טובה השנה. פול ג'ורג' בעוד עונת כמעט MVP מוביל חבורה מוגבלת אבל עקשנית עם שחקנים הגנתיים שקשה להישאר אדישים אליהם (כי לקבוצה, בכלל, קל מאוד להיות אדישים). ועוד נקודה: שבעת הקלעים המובילים של הקבוצה שיחקו את כל המשחקים העונה, מלבד באטום שהפסיד משחק אחד. היציבות הזאת יכולה להיות כלי נשק לא רע בשביל הקבוצה שיש לה מגבלות מאוד ברורות. היא צריכה ליהנות החודש ולצבור כמה שיותר נצחונות כי בדצמבר היא הולכת ללו"ז קשוח מאוד שם באמת יהיה אפשר לראות מה היא שווה. בינתיים המצב לא רע בכלל.

האורחת

מפגש מרגש בין הקבוצה מטקסס שהולכת לפגוש את הכוכב שלה לשעבר על הספסל, איפה שהיא רגילה להכיר אותו. למרות שבקבוצה של פופ עושים הכל נכון אין לה אף שחקן שעובר את ה 20 נק' למשחק וההגנה פשוט לא יכולה לעבוד עם הכלים הקיימים. כשפטי מילס עושה חייל בברוקלין ועוד לא מעט שחקנים ברחבי הליגה שעברו תחת הפרוסס המקצועי של הספרס היחיד שיכול להיות שמח זה גרג פופוביץ'. לא שהוא אוהב להראות שהוא מסוגל. מעבר לזה אין מה להגיד על הקבוצה וכן ליהנות ממועדון שבאמת מנסה בכל משחק, גם אם הוא פשוט לא יכול.

עוצרים בווגאס: מי יעצור את פול ג'ורג'? קליפרס ב 19.