יומן הלייקרס (2)/יניב פולסקי

מה נאמר ומה נגיד קשיים הם חייו של אוהד לייקרס בימנו. הקבוצה במאזן של  18-13, והפליאוף הופך להיות חלום רחוק (אך , אך, אך אם רק היינו במזרח!!!).

אז איך נסכם את הזמן שעבר מאז היומן הקודם? הייתי מסכם את זה בשיר של  המשוררת הלאומית נעמי שמר. התאמינו שחיפוש קצר בגוגל מגלה שרבקה מיכאלי (!!! )שרה אותו? "אין לי רגע דל".

ומה שרלוונטי זה כמובן הפזמון "כי אין לי רגע דל או סקנדל או פסטיבל והו הא אל תשאל אין לי רגע דל".

נתחיל דווקא עם הפסטיבל של "קובי חזר!!!  – הבה נרקוד וניצהל!!!". השמחה הייתה רבה אפילו שאף אחד לא חשב שאיך שהוא יחזור נקרע את הליגה. אבל עצם החזרה שלו נתנה תחושה של אופוריה ש-"עם קובי? הכל יהיה בסדר!".

לקח לקובי כמה משחקים להסיר חלודה ואז הגיע המשחק מול ממפיס שבו קובי התחיל להיראות כמו קובי הישן והטוב. עכשיו מגיע הסקנדל,קובי נפצע באותו משחק.

הרבה מילים נשפכו על הפציעה של קובי – "כן היה צריך לחזור לא היה צריך לחזור". מנחם הקדיש אפילו פוסט נהדר על זה.

השורה התחתונה היא שזה קובי לטוב או לרע ,והבחור כבר לא ישתנה.

אבל כאוהד אמיתי –

גם אם החוזה החדש שלו יסתום את הגולל על אליפות לליקרס לשנתיים הבאות,אני עדיין גאה גם במועדון וגם בשחקן הזה!!!

נחזור לפסטיבל. האמת שזה לא בדיוק פסטיבל אלא יותר כמו פסטיבל אשכי תרנגול הודו (לא תאמינו, אבל יש פסטיבל כזה בארה"ב!). אבל לכל אוהד אמיתי הגאווה בקבוצה לא ניפגעה כהוא-זה, וכולנו היינו גאים על הגאטס, הלב, והיכולת של הלייקרס שלא מוותרים,  ואפילו נתנו פייט חזק ביותר לרשעים ממיאמי.

ושוב אנחנו עם סקנדל:  דאנטוני פותח פה על האוהדים של הלייקרס.

דבר נוסף שיכול להיחשב כמיני סקנדל היא העובדה שלאחרונה הצלחנו להפסיד לכל"אריות הליגה" כמו פילדלפיה ויוטה!

אני חייב להתייחס לויכוח שהיה בין מנחם לK_700 על ניק יאנג.  אני בהחלט מסכים עם K_700  שיאנג הוא פשוט גאנר ללא מצפון והוא יכול להצליח רק בקבוצות שאין להם שאיפות  לאליפות; במקרה הכי טוב הוא יכול להתפתח לגי.אר סמית.

השורה התחתונה היא שטוב כבר לא ייצא מהעונה הזאת , ויותר מבאסת היא העובדה  שגם שחקנים טובים כמו ג'ורדן היל לא נצליח כנראה לשמור כי הם ידרשו כסף גדול בסיום העונה.

אני לפחות מקווה שלא ייתנו את בחירות הדראפט שלנו במסגרת טריידים.

הדבר העצוב ביותר הוא שאין יותר מדי 'טוב' להגיד על העונה הזאת (למרות שברגע שישעמם למנחם,הוא יעלה איזה פוסט מתגרה לעצבן אותנו אוהדי הלייקרס). אני יודע שזה לא שייך, אבל אני חייב התייחסות לפוסט של מנחם אתמול על מיאמי שהוקדש לאשך.

אני עדיין חושב שבוש הפך לבושית וכמו שרשמו לא מעט אתמול בתגובות, בוש הוא מזמן לא חלק מהBIG3 אלא פשוט רול פלייר במיאמי. אמנם רול פלייר משמעותי אבל עדיין רול פלייר והוא מבחינתי בושית כי הוא ויתר על להיות שחקן משמעותי בטורונטו בשביל לשחק במיאמי ולתרום פעם בשנתיים משחק שמזכיר מה הוא יכל להיות,וכל הזמן מדברים על הריבאונד במשחק מספר 6 אבל שוכחים שללא ריי אלן אז הריבואנד הזה לא היה שווה כלום.

אבל חזרה ללייקרס:  מה עוד נשאר לקוות העונה, בתחילתה של שנה אזרחית חדשה??

1. שאולי, אולי נעשה את הסיבוב הראשון של הפלייאוף, וזה כשלעצמו הישג אדיר עם כל מה שקרה לנו השנה.

2. שהפציעה האחרונה להנרי תהיה גם האחרונה,  ושכל שחקני הלייקרס יישארו בריאים.

3. שקובי יחזור לשחק אם הוא רוצה, אבל שישמור על עצמו ולא ירגיש צורך להוכיח שום דבר לעולם הכדורסל כי אז הוא ייפצע שוב חס וחלילה. שיחזור לשחק כי הוא בסקהוליק ולא יכול בלי כדורסל, אבל שלא ינסה להוכיח דבר כי אנחנו יודעים שהוא שני רק למייקל!

4. שהנהלת הלייקרס תהיה חכמה, ולא תמכור את עתיד הקבוצה בהבאת שחקנים עבור בחירות דראפט עתידיות.