עלילות מרכזיות ועלילות משנה בעונה הבאה עלינו לטובה

אחד מהדברים הכי מגניבים באן.בי.איי הוא ריבוי העלילות, או storylines בפי הערלים. העלילות האלו עוזרות ליצור ולהשאיר עניין בליגה בלי קשר למרוץ לאליפות. לדוגמה, בשנה שעברה כולם הימרו שמיאמי תיקח את האליפות (מה שבאמת קרה), ועדיין נהנו לעקוב אחרי אינסוף הסיפורים שמסביב: האם הכסף של פרוקורוב יביא הצלחה מיידית לברוקלין (לא ממש), האם זו העונה האחרונה באמת באמת של בוסטון עמוק בפלייאוף לעונות הקרובות (ממש כן), האם דוויט האוורד יהיה המלך החדש של הלייקרס (ממש לא) ועוד ועוד. אז העונה לא רק שיש לנו המון סיפורים, חלקם קשורים ישירות ובעקיפין למי תיקח את הכתר מלברון ושותפיו לפשע (או לגדולה, תלוי מי אתם). הנה כמה מהסיפורים ששווה לעקוב אחריהם העונה.

המערב הגרוע? אחרי שנים בהן המזרח היה נפולת של נמושות ועוד שתיים או שלוש קונטנדריות, קיץ 2013 הביא בשורה חדשה: המזרח כבר לא כזה מסריח! הפרויקט המסקרן בדטרויט, ההימורים המחושבים בקליבלנד, שלום עולמי ואנדריאה ברניאני (פחחחחח) בניקס ואסופת הוטרנים בברוקלין, התחזקותן של אינדיאנה ושיקגו וכמובן מיאמי שהיא עדיין האלופה הגאה (אשך, אתה רשאי לעשות מזה בדיחה על בוש). אפילו שרלוט שמתעקשת שיש לה סיכוי להיכנס לפלייאוף (ושוב, פחחחח). בשנים האחרונות המערביות ניצחו את המזרחיות באופן מסורתי במהלך העונה הרגילה, שווה לשים לב אם המגמה תתהפך העונה.

מי אתה כרמלו אנטוני? אחרי יותר מעשור בליגה הטובה בעולם, מלו חובב ההאני נטס נלחם על המורשת שלו. בקונסטלציה הנוכחית הוא לא ייקח טבעת, אבל הוא כן יכול להשפיע על הדרך בה הוא ייזכר בעתיד. האם מדובר בסקורר מחונן ומיס מצ' תמידי (בעיקר כששמים אותו ב4) אבל מגן גרוע וחסר כל יכולת להנהיג קבוצה, או בשחקן שיכול לעשות את קפיצת המדרגה, להטריף את החברים ולהתחיל אולי לצבור כמה אסיסטים למשחק? התשובה לשאלה הזו לא תהיה תלויה בכמה רחוק יילכו הניקס העונה, בעיקר כי השחקנים שסביבו נעים בין גרועים למשוגעים. אבל אם מלו יתבגר, ייקח אחריות וייתן פלאייאוף לפנתיאון משני צידי המגרש, הוא יוכל להיכנס למועדון ה"לא לקחו אליפות אבל ואללה הגיע להם". כרגע הוא פשוט נראה כמו שחקן שממש יודע טו פוט דה בול אין דה בסקט, אבל כדור-סל זה הרבה יותר מזה.

Will Derrick rise? אם דיברנו על שאלות שיכולות להכריע אלופה, זו אחת מהמרכזיות שבהן: איזה דרק רוק יחזור מקרע הרצועות (פציעה שכבר קיבלה את שמו של רוז)? אם מדובר באותו שחקן שהיה MVP, אקספלוזיבי, אתלטי וחסר כל פחד, אז יש לשיקגו סיכויים מצוינים ללכת עד הסוף. הסגל של שיקגו, עם דגש על ההגנה הקבוצתית והאישית מצוין גם בלעדיו, אבל עם רוז חד ובריא מדובר באיום הגדול ביותר על האלופה (אולי חוץ מאינדיאנה). אם רוז יחזור מוגבל, מפוחד או פשוט חסר ביטחון הסיירת של טיבודו יכולה להתדרדר בקלות. המשחק של רוז מבוסס קודם כל על האתלטיות הנדירה שלו, ולכן אם אין קפיצים, יש בעיה. תיבודו יצטרך להיות מספיק בן-אדם כדי להכניס אותו לעניינים בהדרגה ובעיקר להקציב לו את דקות המשחק (ואולי על הדרך גם לשאר שחקני החמישייה שלו. אחרי זה הוא מתפלא ששיקגו בפלייאוף נראית כמו בית חולים נייד).

האם אינדיאנה על אמת? השאלה הזו מורכבת מכמה תתי שאלות, כמו יכולתו של פול ג'ורג' להצדיק את החוזה והמעמד של סופר סטאר גבולי, של היברט להביא את ההתקדמות ההתקפית לעונה הרגילה ולא רק מול קבוצות נטולות סנטר, ואיפה לעזאזל תוקעים את דני גריינג'ר. בשנה שעברה היה חסר לאינדיאנה את הגרוש ללירה, דהיינו קליעה משלוש וספסל שיש בו שחקני כדור-סל ולא כאלה שכשהם מקבלים את הכדור השדר צועק לא!!!! עושה רושם שלארי בירד, שמבין דבר או שניים בקבוצות אלופות, עשה את כל המהלכים הנדרשים כדי לסתום את החורים ולהביא את קוטפי התירס לבאר. אז אם התשובות לשאלות מקודם הן כן, כן ולא משנה, העיקר שיקלע כשהוא צריך וישכח שפעם זו הייתה הקבוצה שלו, יש סיכוי מצוין שהמצ' אפ בין היברט ואודן יהיה זה שיכריע את גורל האליפות, ואתם יודעים איך הולך הפתגם: מי שהולך לישון עם בירכיים מזכוכית, שלא יתפלא אם הוא מתעורר עם אובדן האליפות.

אוקלהומה מי? מקבוצה שהייתה נראית על דרך המלך לכמה אליפויות ברצף, הפכו הת'אנדר למועדון במשבר זהות וקבוצת כדור-סל נטול שיטה וחכמת משחק שהתגלתה במערומיה. את הסיום המאכזב לסוף העונה שעברה אפשר אולי להטיל על הפציעה של האקדוחן ראסל ווסטברוק, אבל האמת היא שהטרייד השערורייתי על הארדן היה מכה קשה מכפי שסם פרסטי וסקוטי ברוקס תיארו לעצמם. אלא אם כן קווין דוראנט יתחיל לשחק ברמות ג'ורדניות (תכל'ס, יש מצב), מישהו על הקווים או במשרד צריך לתפוס את עצמו בידיים ולהביא לשינוי בעיר הבוקרים, כי כשג'רמי לאמב הוא שחקן הספסל הבכיר שלך, אתה כנראה לא תגיע רחוק בפוסט סיזן.

כמה באמת משפיע מאמן? המיני מהפכה אצל הקבוצה הבכירה של אל.איי היא מקרה בוחן מצוין ליכולתו של מאמן להשפיע על מועדון ועל קבוצת כדור-סל (תכל'ס, יחסית לויני דל נגרו גם אריק שיבק היה שדרוג משמעותי). הקליפרס נתנו עונה מצוינת, סחפו אחריהם את רוב האוהדים הניטרלים עם הלוב סיטי ולקחו את הבכורה העירונית, אבל בפלייאוף הם נחנקו מההגנה המשתקת של ממפיס. על הנייר דוק ריברס אמור לעזור להם לעשות את קפיצת המדרגה, במיוחד לאור הקפיאה היחסית על השמרים של אריות המערב (מלבד יוסטון), ואין סיבה שהוא וכריס פול לא יהוו את הצמד "המוח הכי טוב על ומחוץ למגרש" מלבד פארקר והפלח. אם הדוק יצליח לגרום לדיאנדרה לקלוע עונשין ולהימנע מפאולים ולבלייק גריפין להבין שכדור-סל זה לא רק הטבעות, יש סיכוי לקליפרס להיות הקבוצה החזקה במערב.

לא חראם על קובי? בזמן שיעקב עובר טיפול מסתורי בגרמניה (השמועות אומרות שהוא סייבורג ושחלקי החילוף הגרמנים הכי אמינים) התהיות לגבי זהותה של הלייקרס ממשיכות להיערם. על הנייר, יש למועדון המפואר זכות מלאה להרים ידיים ולהתחרות על שירותיו של אנדרו ויגינס ושות' בדראפט הקרוב: הם לקחו סיכון גדול כשהימרו על ילד בגובה 2.20 וילד ברוחו בגיל 40, ועכשיו צריכים לאסוף את השברים. הסגל הנוכחי, גם בלי להחשיב את הפציעה של קובי ואת העובדה שפאו יושב על המזוודות שלו כבר איזה שנתיים, לא יכול להגיע רחוק. אם מוסיפים את העובדה שקובי בגיל מאד מבוגר צריך לחזור מפציעה קשה, אז בכלל חבל. אממה, קובי לא מוכן לקבל טנקינג. תכל'ס, בשביל שחקן כזה אינטליגנטי לא ברור לי מה הוא מנסה להשיג. או שיאפשר לקברינטים בצהוב וסגול להעביר אותו לקונטנדרית בשביל סיכוי אחרון לטבעת, או שיתמקד בשבירת שיאים וישמח לסיים את הקריירה באל.איי. את שניהם הוא לא יכול לקבל.

מיאמי, שוב? לאור ההתחזקויות המשמעותיות שנעשו בקונפרס שלהם, מיאמי השתפרו איפה ואיך שהם יכלו: הם הביאו את אודן על משקל סיכון מחושב כתשובה להיברט ואולי לגארנט, ואת הבן האובד והמעושן ביסלי כהתקפת אינסטנט. אבל עם הזדקנותו של ריי ריי, הברכיים של דווין שכמו כל שנה אמורות להשתפר וכולנו יודעים שהן לא והשובע הכללי של כל הסגל, זה פשוט לא מספיק. ההתחזקות המשמעותית של אינדיאנה ושיקגו עם הפצועים השבים לגבולם והסוס השחור מברוקלין הם פשוט יותר מדי בשביל מיאמי. אמנם לכל קונטנדרית יש כמה "אם" שצריכים להיות חיוביים בשביל להגיע לסוף, אבל למיאמי יש יותר אמים, וכולם מעאפנים. כאילו, לבנות על גרג אודן שיעשה את ההבדל? הצחקתם אותי.